מדינת ישראל ספגה אתמול (7.10.23) מכה קשה.
ליבי עם הנרצחים, הפצועים, השבויים, בני משפחותיהם ועם אלה שחוו את המשבר על בשרם וניצלו.
בפוסט זה אנסה לשים בצד את הרגשות שלי ולהתייחס לאירוע הנורא מזוית של ניהול משברים.
כשהמשבר בעיצומו הקרבות עדיין מתנהלים זה לא הזמן לעשות ניתוח כולל ולהסיק מסקנות.
למרות זאת יש כמה נקודות שחשוב לי להעלות.
לא אתמקד בהשוואה המוצדקת בין מלחמת יום הכיפורים לפני 50 שנה לבין המלחמה הנוכחית. זה כבר נעשה על ידי מספר כתבים ומספר פרשנים. האנלוגיה בין קונספציה מוטעית, שאננות, הפתעה ותחושה שהופקרו על ידי כאלה שהיו קרובים לחזית ברורה.
כמובן שאין זהות מלאה בין שני המשברים הגדולים הללו.
למשבר הזה כמו לקודמו לפני 50 שנים יש כמה רבדים: מדיני, צבאי ומודיעיני.
לא בהכרח הם בלתי תלויים זה בזה.
בפוסט זה אתמקד ברובד המדיני.
תהליך ניהול משברים
תהליך ניהול משברים מורכב מהשלבים המופיעים בתרשים לעיל.
חשוב לציין כי בלא מעט מקרים, כמו גם במקרה הנוכחי, משבר עלול להיות מרובה אירועי משבר בתחומים שונים.
ניהול השלבים של Risk Assessment ושל Preparedness
בפוסט קודם בבלוג זה בחנתי את אופן הטיפול של ממשלת ישראל במכלול ארועי המשבר.
כותרת הפוסט ניהול משברים הפוך: האם ממשלת נתניהו תחריב את מדינת ישראל? מבהירה שהם נוהלו באופן גרוע במיוחד.
גם הסיכון של מלחמה אפשרית לא נוהל באופן סביר.
אירוע כמו פיטורי השר יואב גלנט על רקע של העלאת סיכונים צבאיים, על בסיס מידע מהדרגים המקצועיים בצבא, מבהיר זאת היטב.
גם ההתעלמות מאזהרות של צה"ל, השב"כ וגורמים ביטחוניים אחרים בהקשר הכללי של חשש מהתלקחות מלחמה, מבהירים זאת היטב.
אולי שיא הזלזול היה כשרק שני שרים מהקבינט הופיעו לפגישה עם שני אלופי צה"ל, שבאו לתאר את המצב הביטחוני.
אני רחוק מלהבין בנושאים צבאיים, אבל אני יודע להקשיב לאנשים שמבינים בנושא ויש להם אינטגריטי אישי ולהסיק מסקנות.
במקרה של סיכוני מלחמה זה בא לידי ביטוי בפוסט סיכוני מלחמה - חלק 1: מלחמה בין ישראל לאויבים במזרח התיכון, שכתבתי ב-12 ביולי.
Adaptation
כשאנחנו נמצאים בשלב של ה-Response Phase לא יהיה נכון להתייחס באופן כולל לשלב שבא אחרי סיומו.
בכל זאת יש נקודה אחת בהקשר זה שחשוב להציף כבר עכשיו.
הנקודה הזו קשורה גם לשאלה מעשית: האם הממשלה שצריכה להתמודד עם ה-Response Phase תהיה ממשלת אחדות ללא בן גביר וסמוטריץ או ממשלה צרה עם בן גביר וסמוטריץ?
בן גביר וסמוטריץ
בן גביר וסמוטריץ מהווים סיכון גדול למדינת ישראל.
מאז שכתבתי בדצמבר 2022 את הפוסט, שקישרתי אליו בתחילת הפסקה הזו, ההתנהלות של שניהם הוכיחה שאם טעיתי במשהו בפוסט זה היה בהערכת חסר לסיכונים שהם מהווים.
בנוסף קרא להשמיד את חווארה.
בן גביר מנהל כל הזמן פרובקציות נגד מוסלמים וערבים והמשטרה בראשותו אינה מטפלת כראוי בפשיעה בכלל ובמשפחות הפשע בסקטור הערבי בפרט.
במצב הרגיש כלפי העולם הערבי בזמן המלחמה בחמאס, לא הם צריכים להיות ליד ההגה. אם הם יהיו שם, הם עלולים לגרום למוסלמים וערבים בעולם כלו לתמוך בחמאס.
ההקשר הכלכלי
סמוטריץ כשר אוצר ונתניהו חלש שאינו יכול להתמודד איתו, גרמה להטיית משאבים רבים להתנחלויות. במקרים רבים על חשבון הפריפריה הנגב, עוטף עזה והגליל.
סמוטריץ אף תיאר בפומבי את החזון שלו של דירות זולות לזוגות צעירים בהתנחלויות ולא גליל ובנגב.
אם תקראו את הפוסט שלי על יוסי אהרון, תקראו על מישהו שגם לפני כמה שנים גר בעל כורחו בסמוך להתנחלות ולא, בגליל המועדף עליו, משום שלא היה יכול להרשות לעצמו לגור בגליל מבחינה כלכלית.
ההקשר הצבאי
בממשלה הזו, בהשראת בן גביר וסמוטריץ, יש העדפה חדה של יהודה ושומרון בהקצאת משאבים.
לא רק כלכליים גם צבאיים.
צה"ל צריך להגן על אנשים שגרים בהתנחלויות. יש שם גם אנשים טובים, כולל כאלה שאני מכיר ואני בקשר איתם.
פחות ברור לי עד כמה הוא צריך להגן על קיצוניים, שמתנכלים לקציני צבא וחיילים, עושים פוגרומים, עוקרים עצי זית ומרעילים בארות או חמור מזה שורפים בתים של ערבים, כולל המשפחות שגרות בהם.
ההעדפה של יהודה ושומרון באה לידי ביטוי גם בריכוז מרבית הצבא הסדיר שם. כולל רובה של אוגדת עזה.
מומחים צבאיים עתירי ניסיון הסבירו אתמול, שלשנע את הכוחות הסדירים מיהודה ושומרון לעוטף עזה זה תהליך מורכב הלוקח זמן. לכן רק כוחות מיוחדים הגיעו בזמן לא ארוך לעוטף עזה.
האם האסון שקרה אתמול היה מתרחש בכלל או באותו סדר גודל לולא הייתה העדפה גורפת של יהודה ושומרון ואוגדת עזה הייתה במלואה במקום שבו הייתה צריכה להיות?
הערת שוליים
כרגע אהדת העולם היא למדינת ישראל שחוותה רצח נורא של מספר רב של אזרחים.
רשתות הטלוויזיה הזרות משדרות תמונות יותר מזעזעות מהרשתות הישראליות.
בצדק אמרו כמה פרשני טלוויזיה שחלון הזמן הזה עלול להיסגר ועל מנת לדחות את הסגירה צריך לנהל עכשיו הסברה טובה.
הסברה נכונה עשויה לדחות את סגירת חלון הזמן הזה.
את התוצאות של הסברה לא טובה אנחנו מכירים ממשבר הקורונה בישראל.
שלב ה-Adaptation של משבר הקורונה צריך לכלול גם היערכות להסברה ראויה במשברים שבאים אחריו.
גלית דיסטל-אטבריאן, כבר הוכיחה שהיא לא מסוגלת לעשות את זה.
בממשלת אחדות לאומית לתקופת המשבר הנוכחי או גם ללא ממשלה כזו, צריך להחליף אותה מיד במישהו שמסוגל לעשות את זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה