יום שבת, 1 במאי 2021

אסון ל"ג בעומר בהר מירון מזווית של ניהול סיכונים



אני משתתף בצערן של משפחות הנספים ומשפחות הפצועים ומאחל לפצועים החלמה מלאה. 

אני משתתף במיוחד בצערם של חברי קהילת הלל, אם מישהו הקרוב להם נפגע באסון. 


בפוסט זה אתייחס לאסון רק מזווית של ניהול סיכונים

המסקנה היא שמשהו לא נעשה נכון בהיבט זה. לו היה נעשה ניהול סיכונים כנדרש היו כנראה חייהם של רבים ניצלים.


בהקשר של ניהול סיכונים, בהסתברות גבוהה מאוד, ניתן להעריך שמה שנעשה הוא אחד משלושת התסריטים שאפרט להלן.


תסריט 1: לא נעשה כלל ניהול סיכונים


במקום ניהול סיכונים שיטתי ומקצועי, פעלו בדרך אחרת, למשל: ביקשו מהמשטרה להבטיח את שלום המשתתפים. 


ספק אם לגורמים האחראים על טיפול באירועים המוניים במשטרה או לטיפול באירועים בכלל יש מיומנות וידע בניהול סיכונים. 

ספק אם יש להם את הסמכות, המשאבים והזמן לבצע ניהול סיכונים. 

תהליך ניהול סיכונים הוא תהליך מתמשך ודינאמי ארוך זמן, שבו מערבים את כל הגורמים הרלוונטיים (Stake Holders). 


לפני תחילת תהליך כזה נדרשת הקמת Framework ובחירת מנהל סיכונים שיש לו גם סמכות וגם אחריות. אין ניהול סיכונים ללא הקצאת תקציב לניהול סיכונים. 


תסריט 2: נעשה ניהול סיכונים לא נכון


בפסקה הקודמת תיארתי על קצה המזלג את מה שצריך לעשות בניהול סיכונים ראוי.

מי שרוצה להעמיק בנושא מוזמן לקרוא פוסטים בבלוגים שלי לכלכל בתבונה ובבלוג זה. 

ייתכן שנעשה ניהול סיכונים אבל הוא לא בוצע באופן המקצועי הנדרש.


תסריט 3: נעשה ניהול סיכונים נכון ומסיבה כלשהי נמנעו לממש אותו בשטח


בדרך כלל כשלא ממשים ניהול סיכונים, שבוצע כראוי,  שיקולים מרכזיים הם שיקולים פוליטיים ושיקולים אישיים. עשויים להיות גם גורמים של חוסר מקצועיות או חוסר בהקצאת משאבים נדרשים למימוש ניהול הסיכונים בשטח.


דוגמה טובה לעירוב שיקולים כאלה הם המחדלים החמורים בניהול סיכונים בכור האטומי בפוקושימה ביפן, שהסתיימו באסון גרעיני החמור ביותר מאז האסון בכור האטומי בצ'רנוויל.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה