סוביקטיביות של סיכונים רמה נוספת: הטיות בחשיבה

בפוסט התרחשות אירוע סיכון רעה? לא תמיד הסברתי שאותו אירוע סיכון הוא סוביקטיבי. הסיכון של גשם כבד לחסר בית גדול מהסיכון של אותו אירוע, אם בכלל הוא סיכון לחקלאי. 

גם במצגת שלי הסיכונים שבחיינו לא מה שחשבתם  הראתי שמשמעות אותו סיכון שונה לאנשים שונים. 

אני לומד הרבה מספרו של פרופ' דניאל כהנמן "לחשוב מהר לחשוב לאט".

עד כה הצגתי תובנות בעיקר בתחום הכלכלי, למשל בפוסט: חוק המספרים הקטנים: הטייה בקבלת החלטות שעלולה לגרום נזקים כלכליים במספרים גדולים.  

 

גם בניהול סיכונים מקבלים החלטות. 

מה שקראתי בספר מאפשר לי להתיחס לנושא של ניהול סיכונים ברמה נוספת. 

עד עכשיו התיחסתי לנושא של סוביקטיביות של סיכונים כקבלת החלטות רציונלית. 

גם התייחסתי לנושא כמאפיין אישיותי. למשל: נשים נוטות לקחת פחות סיכונים כנהגות וכטייסות. 

סינים הסוחרים בבורסה לוקחים יותר סיכונים מאמריקאים. 

מעכשיו אוכל להתיחס לנושא גם ברמה של הטיות קוגניטיביות, המשפיעות על תפיסת רמת הסיכון וכך גם על ההחלטות הנגזרות מהתפיסה. 

אולי זה מזכיר משהו לקוראים?

מחקריהם של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי שינו את התפיסה של התנהגות בני אדם בקבלת החלטות כלכליות. 

לא עוד מודל של קבלת החלטות רציונליות. מעתה מודל של קבלת החלטות לא רציונלית בגלל מגוון גדול של הטיות.

מה שנכון בכלכלה נכון גם בתחומים אחרים, למשל ברפואה או בקבלת החלטות של מנהלים.

זה נכון גם בקבלת החלטות בהקשר של ניהול סיכונים.

הטיית זמינות בביטוח ובניהול סיכונים

כהנמן כותב בספרו על הכלכלן הווארד קונרויתר  (Kunreuther). 

קונרויתר שחקר סיכונים וביטוח טען כי הטיית הזמינות משפיעה על דפוסי התגוננות מסיכונים, למשל: ביטוחים ופעולות התגוננות אחרי אסונות. 

למשל אחרי רעידות אדמה בקליפורניה רוכשים התושבים, למשך תקופה מסוימת, ביטוח ומשתמשים ב-Controls להקטנת נזקים בעקבות רעידות אדמה. 

לאחר אותה תקופה הם מפחיתים את אמצעי ההתגוננות.

כמובן שהדפוס הזה אינו רציונלי. זה שעבר זמן מסוים מאז שהתחוללה רעידת אדמה אינו מקטין את הסתברות התרחשותה בעתיד.

דפוס נוסף שזיהה במחקריו הוא שממשלות ויחידים מתכננים את ניהול הסיכונים שלהם בהתייחס לאסון הגדול ביותר שהתרחש בפועל. 

היכולת לחשוב על אסון גדול יותר ולהיערך אליו מאוד מוגבלת.

כמובן שיכולים להתרחש אסונות גדולים יותר מאלה שהתרחשו בעבר וראוי להיערך אליהם.

שלוש דוגמאות:

1.  הההשלכות של השינויים האקלימיים הולכות ונעשות קשות יותר מבעבר.

2. השואה

3. אסון ה-7 באוקטובר. 

הטיית הזמינות בהקשר של גורמי מוות

כהנמן מצטט מחקרים של פול סלוביק, שרה ליכטנשטיין וברוך פישהוף המראים שהטיית הזמינות משפיעה על הערכת השכיחות של מקרי מוות כתוצאה ממחלה מסוימת או מתאונה מסוג מסוים.

כך למשל, 80% מהנבדקים חשבו שההסתברת למוות בתאונה גבוהה יותר מההסתברות למוות משבץ מוחי. שבץ מוחי גורם ליותר מפי 2 מקרי מוות מאשר כל התאונות.

סיכום

לניתוח סוביקטיביות בניהול סיכונים צריך להוסיף מימד נוסף של הטיות חשיבה.

הטיות אלה עלולות לפגוע בניהול הסיכונים.