סיכונים ביזמות: שלב הרעיון

 

בכל תחום יש סיכונים. 

זו הסיבה שאני מתחיל הרצאות שלי בניהול סיכונים בדוגמה של חציית כביש. 

פוסט זה עוסק ביזמות עסקית. ניתן למצוא דימיון בסיכונים גם ביזמות חברתית ויזמות לא עסקית אחרת. 

הרקע שלי

עסקתי יותר מארבעים שנים במחשוב ובטכנולוגיית המידע ולכן הדוגמאות שאביא לקוחות מעולם זה. 

במהלך עבודתי בתחום זה נגעתי גם בנושא של Startups כמעט מכל זווית אפשרית:

1. יוזמות שלי ל-Startups בשלב ה-Seed.

היוזמות כשלו, אבל לא מהסיבות הנכונות. 

2. חוות דעת לקרנות הון סיכון בהקשר של השקעה בחברות Startups

מי שקיבל את ההמלצות שלי בשנות ה-90 לא הצטער. המלצה להשקיע ב-Startup בתחום אבטחת מידע הסתיימה באקזיט מכובד בסכום גבוה נכון לאותה תקופה.

המלצה לא להשקיע ב-Startup בתחום של פיתוח תוכנה, הסתיימה בכך שקרן מתחרה החליטה להשקיע בו. זה הסתיים בסגירת החברה לאחר כשנתיים שלוש והתקנתה לפחות בארגון אחד.

3. חוות דעת לקרנות הון סיכון ולחברות תוכנה בנושא רכישת חברות או השקעה בהן לאחר שפיתחו ישומים ו/או שירותים שאפשר להפוך את חלקם למוצרים.

בשונה מ-Startups בתסריט זה מדובר בתוכנה מוכחת שעובדת בשטח. השאלה המרכזית היא האם אפשר להמשיך לפתח אותה ולארוז אותה כמוצר ולהגדיל את מספר ההתקנות ואת טווח הפונקציונאליות? 

4. ליווי Startups בהיבט מסוים ומצומצם

היו שני מקרים כאלה. 

5. חוות דעת בהקשר של זכויות יוצרים וקניין רוחני במוצרי תוכנה.

תחום זה כבר נוגע באחד הסיכונים של יוזמה. אדגיש שאיני משפטן ולכן התייחסתי בעיקר להיבטים טכניים של התוכנה. 

לצורך קישור לעולם המושגים המשפטי הסתייעתי בעורכי דין שעבדו עם אלה ששכרו את שירותיי. 

אחד הדברים המהותיים בסיוע שקיבלתי מעורכי הדין היה הניסוח. 

הייתי חייב לנסח את חוות הדעת שלי באופן ששופט יוכל להבין אותה ולא רק מומחים טכניים בתחום המחשבים.

חשוב להבין שיזמות בהייטק אינה, בשונה ממה שרבים חושבים, רק Startups. 

יש לא מעט יוזמות אחרות בתחום, שאם הן מצליחות יש להן ערך רב.

כשהתחלתי לעסוק גם בכלכלת המשפחה נתקלתי גם ביזמים שכשלו. 

הפעם היה מדובר ביזמים שכשלו בתחומים אחרים ולא במחשוב וטכנלוגיית המידע. 

התוצאה של הכישלון הייתה בעיה כלכלית של משק הבית של היזם שכשל.

את הבעיה הזו ניסיתי לעזור ליזם לשעבר ולבני ביתו לפתור.

שלב הרעיון

השלב הראשון ביוזמה הוא מציאת רעיון ליוזמה ובחינת הדרך להתחיל את מימושה. 

לפני שנבחן את הסיכונים בשלב זה חשוב לציין שככל שהשלב במימוש יוזמה הוא מתקדם יותר כן גדלים הסיכונים ברוב המקרים. 

הסיבה לכך שככל שמשקיעים יותר בפרויקט או ביוזמה המחיר של הכישלון גדול יותר. 

אם היה למישהו רעיון חדשני בתחום ההייטק והרעיון לא הגיע לכדי מימוש ההשקעה לא הייתה גדולה. 

לעומת זאת אם הוא גייס כספים, שכר ציוד והעסיק עובדים ואחרי שנה הפרויקט נכשל, ההשקעה הייתה הרבה יותר גדולה ולכן המשמעות של התממשות הסיכון גדולה יותר.

סיכון 1: רעיון לא מספיק טוב

רעיון שנראה טוב למי שרוצה לקדם אותו לא בהכרח יראה לאחרים כמשהו, שאם ימומש למוצר ו/או שירות,  יביא תועלת משמעותית או אפילו תועלת כלשהי. 

סיכון 2: רעיון שמוצע על ידי אדם שאינו מבין את משמעויות מימושו

יש דברים שעשויים להיראות פשוטים למימוש מזווית ראייה של אנשים שאינם מתמצאים בתחום ולכן אינם מבינים את המורכבות ואת הקשיים במימוש הרעיון. 

מהזווית של מי שמבין ויודע זה עשוי להיראות כמשהו בלתי מעשי.

אביא דוגמה מניסיוני בעולם המחשבים.

להוסיף מספר רב של אוגרים (Registers) למחשב

אוגר הוא סוג של זיכרון מחשב מהיר, יקר ומוגבל בגודלו שאפשר להשתמש בו בעת ביצוע פעולות במחשב. 

השימוש באוגרים עשוי להגביר את מהירות ביצוע פעולות במחשב.

אוגרים הםחלק מה-Design של המעבד. 

אם זה שהציע את ההצעה היה עובד של חברה המייצרת מחשבים וחבר בצוות ה-Design של מעבדים, יתכן שזה היה רעיון מעשי ומועיל. 

אדם כזה מבין את המשמעויות המעשיות של שינוי  Design של מעבדי מחשב.

הבעיה הייתה שמי שהציע את זה היה עובד באחד הארגונים שפעלתי בו. מדובר בארגון שקונה מחשבים לצורך מימוש מערכות המידע שלו. אין לו שום יכולת להשפיע על Design  של מעבדים ואין לו מומחיות בתחום. 

סיכון 3: רעיון שאינו ניתן למימוש או ניתן למימוש עם דרישות משאבים גבוהות במיוחד.

אם הרעיון אינו ניתן למימוש מעשי, היוזמה תיכשל. 

הרבה רעיונות ניתנים למימוש אבל במחיר כל כך גבוה של משאבים שהופך את זה לבלתי מעשי.  

המחיר עשוי להיות לא רק בכסף. הוא עשוי להיות גם זמן ארוך וגם כוח אדם יקר ומיומן, שעלול לא להיות זמין. 

בשונה מהפיסקה הקודמת מי שמציע את ההצעה מכיר היטב את התחום.

זה עדיין לא מבטיח את מעשיותו של הרעיון.

דוגמה  יוזמה שלי ל-Startup

אותה יוזמה נגעה למערכת הפעלה ארגונית רבת משתמשים של חברת Microsoft. 

באותה תקופה הייתה למערכות ההעפלה של חברת  Microsoft נחיתות מובנית מול מערכות הפעלה של יצרנים אחרים. 

לפחות את אחת ממערכות ההפעלה שהיו טובות ממנה בהרבה היכרתי לעומק. 

הרעיון היה להוסיף למערכת ההפעלה פונקציונאליות שהייתה במערכות הפעלה אחרות על מנת לאפשר עבודה יעילה במערכת שרת מרובת משתמשים.

כפי שציינתי, הרעיון נדחה על ידי חברה שמשקיעה בחברות Startup בשלב ה-Seed מהסיבות הלא נכונות.

זה היה בתקופת בועת הדוט-קום.

החברה טענה שהיא משקיעה רק במשהו שהוא מיועד רק לאינטרנט. 

להצעה שלי, רחמנא ליצלן, היו שתי רגליים: גם אינטרנט וגם מרכזי מחשבים.

נקודת התורפה האמיתית בהצעה שלי שהייתה יכולה להפוך אותה ללא מעשית הייתה סביב השאלה: 

האם ה-Startup יקבל גישה לקוד המקור של ה-Kernel של מערכת ההפעלה הרלוונטית של חברת Microsoft? 

במידה שלא, זה היה יכול להפוך את הביצוע לקשה במיוחד ואפילו לבלתי מעשי.

סיכון 4: "גניבת" הרעיון  

אם הוגה הרעיון אינו מגן עליו והוא מספר עליו לגורמים אחרים זה יכול להסתיים בכך שמישהו אחר, בדרך כלל חברה גגדולה יותר, ישתמש ברעיון ויפתח מוצר.

כפי שראיתם מהדוגמה הנוגעת ליוזמה שלי בפיסקה העוסקת בסיכון 3 לעיל, ברוב המקרים אין מנוס משיתוף הרעיון ופרטים לגבי אופן מימושו משום שזקוקים למימון. 

דרכים להגן על הרעיון:

1. החתמה על הסכם Non-Disclosure Agreement לפני חשיפת הרעיון. 

הגורם הנחשף לרעיון מתחייב שלא לגלות אותו לאחרים ולא להשתמש בו ללא אישורו של הוגה הרעיון.

לא תמיד זה עוזר.

2. רישום פטנט

במקרים רבים לא ניתן לרשום פטנט. רישום פטנט הוא נושא מקצועי מורכב. יש חשיבות גם למדינה בה נרשם הפטנט. 

גם רישום פטנט אינו בהכרח הגנה מלאה. יש חברות ומדינות שאין להן בעיה להשתמש שלא כדין בפטנט. 

 

השורה התחתונה

הדוגמאות שהבאתי בפוסט זה הן מתחום המחשבים. אפשר למצוא דוגמאות דומות בתחומים רבים אחרים. 

באופן אישי, נתקלתי בלא מעט מקרים של משפחות שהתפתו להשקיע את כספן ללא בסיס מעשי לרווח והפסידו את רוב או את כל כספן. 

לא כל רעיון שהוא נכון, לכאורה, כלכלית הוא באמת כזה.