 |
| בנימין נתניהו. מקור התמונה: ויקיפדיה. |
צולם ב- 1 בפברואר 2023 |
הויקיפדיה העברית: "העיקרון הפיטרי היא טענה מתחום הפסיכולוגיה הארגונית, שעל פיה כל עובד בארגון יקודם מתפקיד לתפקיד במעלה ההיררכיה כל עוד הוא מבצע את תפקידיו בהצלחה, והוא יתקבע בסופו של דבר בתפקיד הראשון שאותו לא יבצע כהלכה."
נאומו המבריק של בנימין נתניהו לפני בתי הנבחרים האמריקאים, מסגיר את התפקיד האחרון בו הוא תיפקד כהלכה.
התפקיד הזה, בו הצטיין נתניהו, הוא שגריר ישראל באו"ם.
על פי העיקרון הפיטרי הוא התקדם מתפקיד, שבו הכישור העיקרי הנדרש הוא לנאום היטב באנגלית יפה, לתפקידים שבהם נדרשים כישורים אחרים, שהוא רחוק מלהצטיין בהם, ולכן גרם וגורם גם היום נזקים נוראים למדינת ישראל ולאזרחיה.
כישורי ראש ממשלה החסרים לנתניהו
קבלת החלטות
ראש ממשלה צריך לקבל החלטות. לפעמים החלטות קשות.
נתניהו הוא אולי מקבל ההחלטות הגרוע ביותר בפוליטיקה הישראלית לדורותיה.
היטיב לתאר זאת אריאל שרון כשהיה ראש ממשלת ישראל מטעם הליכוד.
הוא אמר שאינו סומך על נתניהו משום שכל פעם שצריך לקבל החלטה קשה הוא נכנס לפאניקה.
קבלת ההחלטות של נתניהו הייתה תמיד גרועה, אבל במצב הלחץ הקשה הנוכחי ההחלטות שלו הן נוראיות והן פוגעות קשה במדינת ישראל ובאזרחיה.
הסירוב שלו להגיע לעסקה בעזה להחזרת החטופים גם עכשיו כשכל זרועות הביטחון וכמעט כל האנשים עם עבר ביטחוני מפואר ו/או הבנה מעמיקה בביטחון מסכימים איתם בלתי סביר בעליל.
שימו לב שגם סיעת ש"ס בקואליציה תומכת בעסקה כזו וגם ידידי ישראל בחו"ל, כולל ראשי מדינות, וגם ראשי המדינות הערביות המתונות.
שימו לב שהאסון הנוראי במג'דל שאמס, אולי היה נמנע אם נתניהו היה הולך לעסקה להחזרת השבויים ולא מנסה לטרפד אותה באמצעות הוספת תנאים חדשים שהוא יודע מראש שהחמאס לא יקבל אותה.
שימו לב, שאחרי האסון חיית האדם סינואר מקשיח את עמדתו ואולי כבר לא תהיה עסקה.
דאגה למדינת ישראל ולאזרחיה
נתניהו הוא ראש ממשלה שדואג לאינטרסים של עצמו ואדיש לעתידה של מדינת ישראל ולסבל אזרחיה.
האינטרסים האלה כוללים שלושה דברים הפוגעים עוד יותר בקבלת ההחלטות הגרועה שלו:
1. רצון לברוח מאחריותו לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.
2. רצון להישאר בתפקיד ראש ממשלה עד סוף ימיו.
3. רצון להתחמק מאימת הדין במשפטים המתנהלים נגדו.
הדרישה לדאוג לאזרחי ישראל ולמדינת ישראל היא חלק מהותי מהגדרת התפקיד של ראש ממשלה.
נדמה לי שמר נתניהו הוא היחיד מראשי ממשלות ישראל עד היום שאדיש לגורלם של אזרחי מדינת ישראל.
הסיוע של נתניהו לתוכנית האטום האיראנית
אין ספק שנתניהו רצה להכשיל את תוכנית האטום האיראנית.
כמקבל החלטות גרוע סרבנותו לתמוך בפיקוח בינלאומי רק האיצה את התוכנית האיראנית.
כהרגלו, הוא דיבר באופן מרשים, אבל פעל הכי גרוע שאפשר.
נשווה אותו לאזרח ישראלי שפעל הפוך מנתניהו.
מאיר דגן (נפטר ב-2016) היה אז ראש המוסד. לפני כן היה קצין בכיר בצה"ל.
דגן לא דיבר על האיום האיראני, אבל התרחשו חבלות בכורים ורצח מדענים מובילים בתוכנית, שאף אחד לא נטל עליהם אחריות.
הצעדים האלה האטו את התקדמות תוכנית האטום האיראנית.
בשלב כלשהו התברר כי כנראה להשערה שמאיר דגן הוא המתכנן והאחראי על הביצוע יש בסיס.
מה חשב מאיר דגן על נתניהו?
כשמישהו פעל טוב יותר ממר נתניהו, מעניין לדעת מה הוא חשב על נתניהו.
קצת לפני מותו של דגן הוא התראיין ל-YNET.
שני הדברים העיקריים שהוא אמר עליו מופיעים כאן בשפה חופשית ולא כציטוט מדויק.
1. עבדתי עם שישה ראשי ממשלה ואני לא תמים.
כל אחד דואג לאינטרסים של עצמו. לגבי ארבעה מהשישה אני בטוח שכשטובת מדינת ישראל התנגשה באינטרסים האישיים שלו הוא העדיף את טובת מדינת ישראל.
נתניהו הוזכר כאחד מהשניים שדגן אמר בעדינות, שהוא לא בטוח שהם יעדיפו את טובת מדינת ישראל על פני האינטרסים האישיים שלהם.
2. נתניהו הוא המנהל הגרוע ביותר שפגשתי.
גם קצין צבא הוא מנהל. קרוב לודאי שמאיר דגן פגש הרבה מנהלים ולא רק קציני צבא וראשי ממשלה.
מנהל טוב הוא בראש ובראשונה מישהו שמקבל החלטות ויודע לדאוג שיבוצעו.
עמידה בלחצים
ראש ממשלה צריך לדעת לעמוד בלחצים. נתניהו אינו עומד בלחצים. כפי שכבר צוין בתחילת מאאמר זה, זה משפיע לרעה על קבלת ההחלטות שלו, אבל לא רק עליהן.
כל שותף קואליציוני של נתניהו מאז תחילת החקירות נגדו, ידע להפעיל לחצים על נתניהו ונתניהו נכנע ללחצים.
את הלחצים הקשים ביותר הפעילו שני שרים מסוכנים בממשלתו.
אנשים קיצוניים ללא גבולות אדומים. אנשים שאין להם מושג בביטחון, בכלכלה וביחסים עם מדינות אחרות ועם קהילות דתיות לא יהודיות.
מדובר כמובן בבן-גביר ובסמוטריץ.
הם למעשה האנשים הקובעים את מדיניות הממשלה משום שנתניהו נכנע ללחציהם מפחד פן יפרקו את הממשלה בראשותו.
הם האנשים המתנגדים בנחרצות לכל עסקה שתשיב חטופים חיים לישראל.
כנופיית הארבעה
כנופיית הארבעה היא קבוצה שגרמה לנזק עצום לסין במהלך מהפכת התרבות. הדמות הבולטת בה הייתה ג'יאנג צ'ינג. צ'ינג הייתה אשתו ואחרי זה אלמנתו של מאו דזה דונג.
הקבוצה הזו גרמה לנזקים עצומים לסין כשמאו דזה דונג כבר לא ממש תיפקד בגלל מצבו הבריאותי וגם אחרי מותו.
הם הועמדו לדין על ידי השלטון החדש של סין והואשמו בכאוס ששרר בסין בעשור של המהפכה התרבותית.
יש הקבלה מסוימת בין הכאוס שגורמים בן גביר, סמוטריץ ומספר מצומצם של אחרים לבין מה שעשתה כנופיית הארבעה בסין.
יש הקבלה מסוימת גם בין מאו טסה דונג בסוף ימיו לבין בנימין נתניהו של היום.
השאלה שנשארה פתוחה היא: האם נתניהו נכנע להם משום שאינו עומד בלחצים או שאולי כבר אינו כשיר?
ההתנגדות העיקשת לכל עסקה שתחזיר חטופים מעזה ותאפשר למדינת ישראל להתמקד באיום החמור בהרבה בצפון מעלה חשש של חוסר כשירות.
הדרך שבה נתניהו יוכל להוכיח שהוא כשיר
יש דרך פשוטה להוכחת כשירות, המורכבת משני צעדים שעליו לבצע במהלך השבוע הנוכחי:
1. הסרת התנאים החדשים שנתניהו הוסיף לעסקת החזרת החטופים.
2. פיטוריו של איתמר בן-גביר מהממשלה.
