יום שישי, 28 ביוני 2024

ועדת חקירה ממלכתית בנושא המלחמה הנוכחית



בפוסט קודם הבטחתי לפרט ביחס לשתי ועדות חקירה ממלכתיות הקשורות בבנימין נתניהו וצריכות לקום. 

הראשונה קשורה במלחמה הנוכחית והיא חייבת לקום מיד!!! 

בפוסט הבא אסביר מדוע צריכה לקום גם ועדת חקירה ממלכתית נוספת שנתניהו הוא הדמות המרכזית שתיחקר. שני האנשים הנוספים שקשורים בה הם השרים איתמר בן-גביר ויריב לוין. 


התסריט של ועדת חקירה לאירועי ה-7 באוקטובר על פי נתניהו ומקורביו


השורה התחתונה תחילה: זהו תסריט מסוכן שמטרתו לנקות את נתניהו, האשם העיקרי, ולזרוק את האשמה שלו על אחרים. 

אזרחי מדינת ישראל צריכים למנוע תסריט כזה ולודא שתהיה ועדת חקירה ממלכתית אמיתית. 


התסריט של ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר על פי נתניהו וחבריו הוא:

1. מינוי מקורב לראש ועדת החקירה. 

2. הועדה תדון רק באירועי ה-7 באוקטובר. לא במה שקדם להם ובמה שקרה אחרי אותו תאריך.

3. נתניהו יגיד "לא ידעתי". 

המקורב והועדה מטעם יאמינו לו. 

מסקנות הועדה הידועות מראש: 

1. הדרג המדיני אינו אשם. 

2. האשמים הם כוחות הביטחון.

3. האשמים הם העיקריים הם הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר.

נתניהו ומקורביו (מירי רגב, דוד אמסלם ואחרים) כבר פועלים במשך חודשים למימוש התסריט הזה באמצעות התקפות חסרות בסיס וחסרות רסן על שירותי הביטחון בכלל ועל הרמטכ"ל הרצי הלוי בפרט בזמן מלחמה.


הערות

1. אזרחי מדינת ישראל לא מאמינים לנתניהו וממשלתו. בסקר שפורסם בערוץ 12 נמצא כי 63% מאזרחי ישראל חושבים שנתניהו מתפקד גרוע. 70% חושבים שדובר צה"ל מתפקד היטב ולדעת 50% הרמטכ"ל הרצי הלוי מתפקד היטב.

2. חיזוק לכך שנתניהו וחבורתו מתכננים תסריט כזה מצאתי במאמר של כבוד השופט העליון בדימוס יצחק זמיר שהתפרסם ביום שישי ה-14.6 בעיתון "הארץ". 

זמיר שמע על רעיונות של מקורבי נתניהו, שאת הועדה לא ימנה ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון כבוד השופט עוזי פוגלמן ובראשה לא יעמוד שופט עליון. במאמר כבוד השופט בדימוס זמיר מסביר מדוע זה לא נכון.


3. כבר הסברתי בפוסט קודם מדוע בכל פעם שמר נתניהו אומר "לא ידעתי" אסור להאמין לו.

 

התסריט הנכון של ועדת חקירה לאירועי המלחמה


1. את הועדה ימנה ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון כבוד השופט עוזי פוגלמן. 

2. בראש הועדה יעמוד שופט עליון או שופט עליון בדימוס.

3. בין חברי הועדה לא יהיו מקורבים פוליטיים.

4. הועדה לא תדון בשאלה: האם מי שהיה ראש הממשלה באירוע האסון הגדול ביותר מאז הקמת המדינה אשם? 

מובן מאליו שהוא אשם ועליו להתפטר מיד

היא תאמץ את דבריו הרהוטים של מר נתניהו לפני ועדת חקירה ממלכתית למלחמת לבנון השנייה, שזהים לגמרי למה שכתבתי כאן. 

הוא הטיל את מלוא האחריות על ראש הממשלה. ראש הממשלה באותה תקופה היה אהוד אולמרט. 

ברור לגמרי שמלחמת לבנון השנייה אינו אירוע בסדר גודל של המלחמה הנוכחית.


5. זה לא אומר שהועדה לא תחקור את מידת אשמתו של ראש הממשלה בנוסף לאחריותו כמי שעמד בראש המערכת.

6. זה לא אומר שהיא לא תחקור את מידת אשמתם של אחרים, שחלקם, בניגוד למר נתניהו, כבר לקחו אחריות והודו באשמתם.

7. הועדה צריכה להתייחס לכל מרחב הזמן.

מהקמת הקונספציה של חיזוק החאמס והחלשת הרשות הפלשתינאית ועד התפקוד ב-7 באוקטובר ועד היום.


היבטים אליהם צריכה הועדה להתייחס


הקונספציה


מי הגה את הקונספציה של לחזק את החמאס ולהחליש את הראשות הפלשתינאית?

התשובה של אלוף (במיל.) גדי שמני, שהיה באותה תקופה קצין בכיר בגזרת עזה ואינו איש פוליטי היא בנימין נתניהו.

מי טיפח אותה משנהגתה הקונספציה ועד ל-7 באוקטובר?

התשובה היא בנימין נתניהו ובתקופת הממשלה הנוכחית גם איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ. 

 

מי תפקד אחרי תחילת המלחמה ועד היום ומי לא מילא את תפקידו?


התשובה היא שזרועות הביטחון תפקדו. אזרחים רבים וטובים תפקדו. 

ממשלת חורבן הבית לא תפקדה. 

האיש שמאז תחילת המלחמה ועד היום אינו ממלא את תפקיד ראש הממשלה הוא בנימין נתניהו: אדיש לביטחון, אדיש לכלכלה, אדיש לנרצחים, אדיש לחטופים, אדיש למפונים. אדיש לתושבי הצפון ולתושבי עוטף עזה. אדיש למותם ופציעתם של אנשי כוחות הביטחון. 

מצטיין בדאגה לעצמו ולהמשך קיומה של הממשלה הכושלת בראשותו.

הוא נכנע לבן-גביר וסמוטריץ ששולטים בו באמצעות איומים בפירוק הממשלה.

אמנע מהכללות. יש גם שרים שתפקדו. 

השר יואב גלנט פועל ביחד עם הרמטכ"ל ומערכת הביטחון למען ביטחונה של מדינת ישראל. 

נאמנים עלי דבריה של החטופה שחזרה מעזה, חנה פרי מקיבוץ נירים, שבעלה ובנה נהרגו בשבי החמאס. 

היא אמרה בתוכנית של רביב דרוקר, שלא כל שרי הממשלה לא מתפקדים. 

דרוקר ביקש ממנה שמות של שרים, שעוזרים לעוטף עזה בתחומי אחריותם, והיא ציינה את משה ארבל ואת יעקב מרגי


 

מי אחראי לזה שטרם הוחזרו כל החטופים?

קל להטיל את האחריות על המרצח סינואר, אבל הוא אינו היחיד שאחראי לכך. 

כפי שכבר כתבתי בפוסטים קודמים שלושת האחראים לכך בצד הישראלי הם בנימין נתניהו, איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ.


מי אחראי לכישלון במלחמה בעזה ובאי-סיומה?

נדמה לי שקשה לחלוק על הטענה שבנימין נתניהו אשם. 

כל ההישגים של כוחות הביטחון בוזבזו משום שבנימין נתניהו התעקש שלא תהיה תוכנית ליום שאחרי. 

הוא דחה את ההצעות של האמריקאים, המצרים ומדינות ערביות מתונות לנסות לבנות שלטון חלופי לחמאס. 

גם בצה"ל העלו טענות שהצבא אינו צריך לפעול בחלל ריק, אלא עם מעטפת מדינית ברורה. 

אצל האמריקאים ולא רק אצלם נוצר הרושם שהמשך הלחימה בעזה בא לשרת מטרות אישיות של מר נתניהו, למשל: המשך קיומה של ממשלתו משום שבן-גביר וסמוטריץ אימו בפרישה מהממשלה אם תופסק הלחימה.

המטרה הלא ריאלית של המשך הלחימה בעזה "עד הניצחון המוחלט" ופירוק החמאס באה במקום שחרור החטופים במחיר של סיום המלחמה.


מדוע לא הרגשתי נוח כשכתבתי באופן חד שצריך לסיים את הלחימה בעזה?

אינני מומחה צבאי והידע שלי אפסי. 

נכון אני מומחה לניהול סיכונים ויש לי תואר שני בפסיכולוגיה. בלימודיי בפסיכולוגיה למדתי על אפקט ההוצאה האבודה (הנקרא גם אפקט הקונקורד). 

הטיה קוגניטיבית זו מונעת סיום פרויקטים בהם מפסידים רק משום שהושקע בהם הרבה.

בעשרות שנים של עבודה במחשבים ראיתי לא מעט פרויקטים גדולים שלא הופסקו בגלל אפקט ההוצאה האבודה, וההמשך רק העצים את הנזקים וההפסדים.

המלחמה בעזה הגיעה לשלב שבו פועלת ההטיה הזאת לכיוון של המשך הלחימה.


כששמעתי שגם השר לשעבר יזהר שי שותף לדעתי זה לא הספיק לי.

עם כל הכבוד ליזהר שי, ויש לי הרבה כבוד אליו, גם הוא לא מומחה צבאי. 


מדוע אני מרגיש עכשיו נוח על כך שכתבתי באופן חד שצריך לסיים את הלחימה בעזה?


כשאנשים שמבינים היטב בנושא הצבאי ובנושאים אסטרטגיים אומרים או כותבים מילה במילה את מה שאני אומר אני כבר מרגיש נוח.

מדובר במאמר של אהוד ברק בעיתון "הארץ" מ-14.6. אהוד ברק היה החייל המעוטר ביותר בצה"ל, רמטכ"ל, שר ביטחון וראש ממשלה. 
בנוסף, אין ספק שהיכולות האנלטיות שלו גבוהות.

מדובר בדברים שאומר שוב ושוב האלוף (במיל.) ישראל זיו בערוץ 12. 
גם את האלוף (במיל.) נועם תיבון שמעתי מתבטא באופן דומה.
יסלחו לי אלופים ורבי אלופים (במיל.) החולקים את אותה הבחנה שלא שמעתי אותם, ולכן לא הזכרתי את שמם.

מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלשטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. 

מאמר שכתב בעיתון "ידיעות אחרונות" ב-23.6.24 תואם את דעתם של אותם אישים שהזכרתי. 

הזווית שלו כמומחה אקדמי מעניינת. 

לדבריו, צבא סדיר לא יכול לנצח לוחמי גרילה הפועלים מתוך אוכלוסייה.

הוא מדגים זאת באמצעות מלחמת וייטנאם. לאמריקים היו נצחונות טקטקיים אבל הם נכשלו אסטרטגית. 

הוא אומר שהשלב הנוכחי בעזה הוא מודל דומה. צריך להכיר בכישלון ולשחרר את החטופים במחיר של סיום המלחמה. 


 

היבטים נוספים

 

1. פרשת הצוללות (תיק 3000) 

2. מי התנגד לחיסול ממוקד של סינואר שעליו המליצו שני ראשי שב"כ?







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה