ב-4 במרץ 2023 פרסמתי בבלוג זה את הפוסט
בקשה לעזרה
מה יכולתי להציע לו?
מתי אני כן יכול לנסות לעזור?
בבלוג שלי על ניהול סיכונים אני מתאר מספר רב של דרכי הונאה כאלה.
הפוסט סדרת הפוסטים ליפול ברשת מרכז קישורים למרבית הפוסטים שכתבתי בנושא.
ב-4 במרץ 2023 פרסמתי בבלוג זה את הפוסט
משתף קישור לסרטון הראשון בסדרת סרטונים קצרים שלי: ניהול סיכונים - פשוט והגיוני. הסרטון הראשון עוסק באסטרטגיות לניהול סיכונים.
לאחר הליכת בוקר ארוכה ישבתי בקפה בית הועד בירושלים.
קראתי שני מאמרים בעיתון "הארץ" על החטופים ועל רצועת עזה.
האחד של הפרשן המעולה לענייני ערבים של גלי צה"ל ג'קי חורי והשני של יוסי קליין.
ג'קי חורי מסביר כיצד החמאס נמצא בלחצים משני צדדים העלולים לפוצץ את עסקת החזרת החטופים.
זאת למרות שהחמאס מעוניין בהמשך ביצוע העסקה.
מצד אחד הלחץ של ממשלת ישראל הפועלת לכיוון של פיצוץ שלב ב' של העסקה וחזרה למלחמה.
מצד שני של האוכלוסייה העזתית שהבעיה ההומינטרית שלה הולכת ומחריפה בתנאי החורף הקשים. הם באמת זקוקים לאוהלים ולמזון.
לקריאת הכתבה של ג'קי חורי: חמאס לא רוצה לשבור את הכלים, אך התנגשות האינטרסים עלולה לפוצץ את העסקה.
גם המאמר של יוסי קליין מתיחס לחטופים בעזה. הטענה המרכזית שלו היא שבממשלת ישראל לא מסוגלים לחשוב מחוץ לקופסה, מה שמעכב או מונע את החזרת החטופים.
לשמחתי, אינני חבר בממשלת ישראל הנוכחית. בכל זאת בחרתי להיענות לאתגר שמציב יוסי קליין ולהציע מהלך שעלול לזרז את החזרת החטופים.
לטובת מי, שלא קרא פוסט שכתבתי לפני כמה חודשים, בתקופה שגדי איזנקוט, היה עדיין שר בממשלה, הצעתי הצעה של "חשיבה מחוץ לקופסה".
לו הייתה מתקבלת כנראה שחטופים רבים ששילמו בחייהם היו איתנו ומחטופים רבים אחרים היה נמנע חלק מהסבל.
לקריאת הפוסט: זיכרונות מניקולאה צ'אושסקו ואימלדה מרקוס.
בעבר היו פוליטיקאים ישראלים שהתנסו בעצמם מרצונם הטוב במצבים קשים של אוכלוסיות אזרחים או הגיעו לשם באופן מתמשך על מנת להבין את מה שעובר על אותם אזרחים.
כמה דוגמאות:
כשהרב שי פירון היה שר החינוך היה יוצא בלילות ל"כיכר החתולות" בירושלים להיפגש עם נוער בסיכון. באחד המקרים צלצל לרעייתו ואמר לה שהלילה הוא מביא אורחת. זאת הייתה נערה בסיכון, שהוא ואשתו גידלו אותה החל מאותו לילה.
חבר הכנסת אריה (לובה) אליאב ז"ל התנדב במשך לפחות שנה לעבוד פעמיים בשבוע כסניטר בבית חולים במקביל לעבודתו כחבר כנסת.
יוסי שריד ז"ל שהיה שר החינוך וחבר כנסת העתיק את מגוריו לקריית שמונה למשך כמה ימים בכל שבוע ועבד בהתנדבות כמורה בבית ספר.
גם בני גנץ, לדעתי פליטיקאי כושל אבל אדם ראוי, נהג באופן דומה כשאחרי ה-7 באוקטובר עבר לגור בקיבוץ יד מרדכי, שבמזל לא חדרו גם אליו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר.
ראש הממשלה בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו ומרבית שרי הממשלה לא מבינים מה עובר על נפגעי המלחמה בכלל, ועל החטופים בעזה ומשפחותיהם בפרט.
התנסות בסדנת שבי של כמה ימים היא סוג של מקבילה למה שעשו כל האנשים שהזכרתי במבוא ונוספים שלא הזכרתי.
בסך הכל אני מדבר על סדנה של שלושה ארבעה ימים, שבהם חברי הממשלה יהיו בדירה מתחת לקרקע מנותקים מהעולם והמזון היומי שלהם יהיה פיתה או שתיים ומגבלות בכמות המים שישתו.
נדמה לי שכמה מהם עשויים להבין מעט ממה שעובר על החטופים ואולי הגישה שלהם תשתנה לכיוון של עסקה מידית להחזרת החטופים.
כמובן שהרעיון בפסקה הקודמת אינו רעיון מעשי. הוא רק המחשה לאטימות של חלק מחברי הממשלה לבני אדם, לאו דווקא כלפי חטופים ובני משפחותיהם.
אי אפשר לכפות עליהם סדנה כזו ואף אחד לא מצפה מהם שהם ישתתפו בה מרצונם הטוב.
חלקנו עדיין זוכרים שרק שני שרים הגיעו לפגישה עם שני אלפים בצה"ל שרצו להתריע על המצב לפני השבעה באוקטובר.