מחלת הסוכרת נגרמת עקב הפרעה ביצור אינסולין. סוכרת מסוג 1 שכיחה בעיקר בקרב צעירים מתחת לגיל 30.
ההערכה היא שסוכרת מסוג 1 נגרמת בגלל שילוב של גורם תורשתי וגורמים סביבתיים.
על פי הויקיפדיה, על הסיכוי לחלות בסוכרת מסוג 2 משפיעות בין השאר צריכת מזונות תעשייתיים ובעלי כמות גבוהה של סוכרים, ממתיקים, השמנת יתר, עישון, זיהומים (למשל של חניכיים ושיניים]), העדר פעילות גופנית, העדר שינה, לחץ נפשי וצריכה מרובה של שומן טראנס.
כ-90% מחולי הסוכרת בישראל חולים בסוכרת מסוג 2.
על פי הויקיפדיה, בפברואר 2021 היו בישראל 600 אלף חולי סוכרת מאובחנים. באותה שנה היה שיעור חולי הסוכרת בכלל האוכלוסייה בישראל שמעל גיל 18 9.8%. שיעור קטיעות הגפיים היה הגבוה מבין 31 מדינות האיחוד האירופי.
הסיכונים במחלת הסוכרת
הסיכונים לטווח קצר הם היפוגליקמיה והיפרגליקמיה.
על פי הויקיפדיה, הסיכונים לטווח ארוך כוללים:
1. פגיעה בכלי דם
2. טרשת עורקים
3. פגיעה עצבית
4. קטיעת גפיים
5. הפרעה לתפקוד תאי הדם הלבנים.
6. הגדלת הסיכון לחלות במחלת פרקינסון
מאמר במרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג נתונים על סוכרת בישראל ונתונים השוואתיים למדינות ה-OECD.
ישראל הייתה שישית בין מדינות ה-OECD בשיעור חולי הסוכרת בשיעור הימצאות סוכרת בגילאי 20-79 (מתוקנן לגיל).
הקדימו אותה בדירוג (מהראשונה לחמישית): מקסיקו, טורקיה, ארצות הברית, גרמניה ופורטוגל. באירלנד נמצא השיעור הנמוך ביותר.
בשיעור קטיעת גפיים תחתונים בקרב גילאי 15 ומעלה בשנת 2019 ישראל הייתה במקום הראשון הלא מכובד בין מדינות ה-OECD. היא הקדימה בהרבה את מקסיקו, קוסטה ריקה ואוסטריה.
האוכלוסייה הנפגעת בשיעור גבוה יותר מהמחלה בישראל היא אוכלוסייה ענייה, כלומר: שיעור התחלואה בקרב ערבים וחרדים גבוה יותר.
אין ספק שבמדינת ישראל נדרש טיפול בגורמים לסוכרת להקטנת שיעורה באוכלוסייה ולמניעת התוצאות הקשות במקרים שהיא לא נמנעת.
מדיניות ממשלות קודמות
אחד הגורמים לסוכרת מסוג 2 שצוינו לעיל הוא צריכה גבוהה של סוכרים וממתיקים.
לפני מספר שנים יזם משרד הבריאות סימון מוצרים עתירי סוכר, במטרה לנסות לצמצם את צריכתם.
הממשלה הקודמת הטילה מס על משקאות עתירי סוכר. המטרה הייתה הקטנת צריכתם במיוחד בקרב אוכלוסיות עניות, שלגביהן תוספת המחיר עשויה להיות משמעותית.
זה נשמע הגיוני כששיעור התחלואה בקרב אוכלוסיות אלה גבוה יחסית.
מדיניות הממשלה הנוכחית
הממשלה הנוכחית, בלחץ החרדים, ביטלה את המס על משקאות ממותקים ועל ידי כך הוזילה אותם.
ההסתדרות הרפואית התנגדה לביטול המס, מסיבות מקצועיות מובנות לכל אחד שקורא פוסט זה או אחד מהרבה מקורות אחרים.
הפיסקה הזו קשורה ישירות לכותרת. במיוחד למילה "כמשל".
הטענה שלי היא שהטענות שהועלו בפוסטים אחרים בבלוג זה ובבלוג אחרים שלי, תקפות גם לנושא המשקאות הממותקים.
החרדים
בפוסט חרדים בישראל 2023: חייים בסרט עם סוף עצוב כתבתי על מנהיגות חרדית רעה.
היום, גברים חרדים צעירים ובריאים מקבלים קצבאות במקום לעבוד. לטווח קצר, מנהיגות לכאורה טובה. לטווח ארוך, יווצר מצב שבו לא יהיה ניתן לממן קצבאות וגברים חרדים החסרים כישורי עבודה יתקשו לפרנס את משפחותיהם.
גם בנושא המשקאות הממותקים, לכאורה מנהיגות טובה המוזילה עלויות משקאות ממותקים לחרדים.
לטווח ארוך, היא מגדילה את הסיכוי לחלות בסוכרת. זו לא רק סוכרת. זו גם השמנה. לפעמים השמנה קיצונית.
ציטטתי כבר את סא"ל פרופ' גלעד טוויג, הטוען שתוחלת החיים אינה עולה אצל אלה הסובלים מהשמנה קיצונית.
כמובן שהשמנת יתר ומחלת סוכרת אינם בלתי תלויים זה בזה מבחינה סטטיסטית.
בנימין נתניהו
בפוסט ראש ממשלה שאינו מנהל את הסיכונים של המדינה הוא סיכון גדול, וגם בפוסטים אחרים, ציינתי שאינטרסים אישיים קודמים אצלו לשיקולים אחרים. בין האינטרסים גם שמירה על תפקיד ראש ממשלה והימנעות מהרשעה בכתבי האישום שלו.
כשנתניהו אומר בימים אלה, זמן רב אחרי ביטול המס על משקאות ממותקים, שהוא לא ידע את ההשלכות הרפאויות החמורות של משקאות ממותקים יש רק שתי אפשרויות.
כפי שציין שאול אמסטרדמסקי אתמול (21.7.23) בחדשות "כאן 11" שתיהן רעות:
לא סביר שראש ממשלה לא ידע דבר כזה לפני שמועבר חוק כזה.
