 |
| למעלה: שופר איל של עדות אשכנז. למטה: שופר קודו של יהדות תימן.. מקור התמונה: ויקיפדיה הרשאת שימוש: |
| נוצר על ידי: - File:Liten askenasisk sjofar 5380.jpg by User:Olve Utne File:Jemenittisk sjofar av kuduhorn.jpg by User:Olve Utne בתאריך: 15.9.2015 |
ינון מגל הוא אחד השופרות ההזויים במיוחד של בנימין (ה-7 באוקטבור) נתניהו.
מגל הוא זה שהעניק את הבמה בערוץ 14 לאביעד פריג'ה נער גבעות שהרג או רצח את עו"ד יובל קסטלמן.
עו"ד קסטלמן ז"ל, ששרת בעבר במשמר הגבול, הרג מחבל שביצע פיגוע בטרמפיאדה בכניסה לירושלים. קצין ביחידה מובחרת חיסל מחבל שני.
נער הגבעות פריג'ה, שגויס צה"ל לתפקיד לא קרבי, הרג את יובל קסטלמן.
קסטלמן דיבר עברית. הרים את ידיו כדי להראות שאין בידו נשק.
פריג'ה ירה בו ורץ לתכנית של ינון מגל בערוץ 14 על מנת להגיד ש"כל אחד רוצה לסמן X בקת הרובה שלו".
אתמול התעלה מגל לשיא חדש. על פי פרסומים בעיתונות, הוא האשים את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל שנרצח בשנת 1995 באחריות לאסון ה-7 באוקטובר 2023.
על פי אותו ההיגיון אפשר להאשים בכך גם את בנימין זאב הרצל ואת משה רבנו.
זהו חלק ממסע מתמשך של נתניהו ומקורביו להעביר את האחריות של נתניהו לאסון הגדול ביותר במדינת ישראל (בינתיים. יכול להיות שממשלת נתניהו- בן-גביר תביא אסונות גרועים יותר) לאחרים.
זה התחיל במקורבים שרצו להטיל את האחריות של נתניהו על הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי ועל ראש השב"כ לשעבר רונן בר, שלא ברחו מהאחריות לחלקם במחדל.
נמשך באי-הקמת ועדת חקירה ממלכתית. הסיבה ברורה: האשם העיקרי הוא בנימין נתניהו, שכבר הודה בכך בעקיפין בדבריו על ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בועדת וינוגרד לחקירת מלחמת לבנון ה-2.
זה נמשך במינוי, ישראל כץ, לשר ביטחון פוליטי ללא הבנה בביטחון ועם עבר של חוסר שיתוף פעולה עם דרגים מקצועיים.
נתניהו, המקורבים והשופרות פועלים באופן עקבי ומתמשך על מנת להנדס את תודעת הציבור כדי שישכח מי האחראי העיקרי למחדל.
זה לא יעזור להם. נתניהו כבר נרשם בהיסטוריה כאשם העיקרי באסון הגדול בתולדות מדינת ישראל.
מדוע הפוסט הזה מופיע בבלוג על ניהול סיכונים?
מאחורי הרצון להטיל את האשמה על אחרים מסתתרת תרבות השקר שיצר נתניהו.
בתרבות השקר מה שלא מתאים למי ששיך אליה לא קיים.
ברור שלא מתאים לבנימין נתניהו לקחת אחריות על חלקו, יש לומר הגדול, במה שקרה ב-7 באוקטובר ולהתפטר.
תרבות השקר היא סיכון גדול.
הדוגמה הכי דומה שאני מכיר במדינת ישראל היא תרבות השקר של השב"כ בשנת 1984.
מדובר בפרשת קו 300.
אנשי שב"כ הרגו שני מחבלים שנתפסו חיים וניסו להטיל את האשמה על האלוף במילואים איציק מרדכי. מרדכי היכה את המחבלים על מנת להוציא מהם מידע, אבל אנשי השב"כ היו אלה שהרגו את המחבלים. את ההוראה להרוג אותם נתן ראש השב"כ אברהם שלום, שהיה שותף גם למאמצי הטיוח.
לאחר תקופה של טיוח נמצאו שלושה בכירים אמיצים בשב"כ שחשפו את האמת במחיר של פגיעה בקריירה האישית שלהם.
האם גם היום יהיו בכירים אמיצים שיחשפו את האמת?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה