אם תשאלו את ד"ר עמית זק תקבלו תשובה שלילית.
בעיתון דה מרקר מ-21.11.25 רואיין ד"ר זק על ידי רותם שטרקמן. בכתבה מפרט ד"ר זק את הבעיה המרכזית לדעתו.
קישור לכתבה: "לצ'אט יש את קורות החיים שלנו, הוא עורך כל טקסט שלנו ואפילו מיילים. הוא אוסף עלינו מידע עצום"
עמית זק סיים דוקטורט במשפטים ועבד במחקר באוניברסיטה בהולנד.
הוא קיבל סכום גדול למחקר עם היכולת לבחור היכן יבצע את המחקר ובחר לחזור לישראל לאוניברסיטה העברית בירושלים.
המחקרים שלו עוסקים ברגולציה של פרטיות בעולם הדיגיטלי.
לטענתו, החברות הגדולות מתעלמות מהרגולוציה ולקחות את הסיכון, הלא גדול, להיתפס ולהיקנס. השימוש שלהן במידע פרטי של אנשים מגדיל משמעותית את הכנסותיהן מפרסום.
להפרות האלה יש עלות כספית לצרכנים.
הדוגמה הפשוטה שהוא מביא זה שימוש ב-Cookies. ה-Cookies מאפשרות ריגול אחרי המשתמש.
הרגולציה מחייבת אותם לשאול את המשתמש האם הוא מוכן שהחברה בעלת האתר תשתמש בטכנולוגיה הזו.
65% מהחברות באירופה מתקינות Cookies למשתמשים שהשיבו בשלילה לשאלה הרגולטורית על התקנת Cookies.
במאמר מופיעות דוגמאות מורכבות יותר.
לדעת ד"ר זק הדרך המעשית היחידה לאכיפת רגולציה היא באמצעות שימוש בכלים דיגיטליים לאכיפה.
כמובן, שמה שנכון לרשתות דיגיטליות נכון עוד יותר ל-Bots של בינה מלאכותית.
הקמת רגולציה ראויה לבינה מלאכותית היא משימה מורכבת. אכיפתה מורכבת יותר ממורכבות אכיפת רגולציה ברשת דיגיטלית.
המאמר עוסק גם בהיבט הזה.
אם תרצו לקרוא יותר על היבט זה, אתם יכולים לקרוא את המאמר בעצמכם או למצוא מקורות אחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה