Adtext

google.com, pub-1121470591265953, DIRECT, f08c47fec0942fa0

יום שבת, 24 ביוני 2023

"ליפול ברשת": הרצאות מטעם איגוד הבנקים ובנק ישראל

 


לאחרונה שמעתי הרצאה מטעם איגוד הבנקים שהעבירו בירושלים במתנ"ס בשכונת קטמונים. זה נעשה במסגרת שבוע של מודעות להונאות ברשת ביוזמת בנק ישראל ואיגוד הבנקים.

שמחתי לחזור למתנ"ס הקנגורו שבו לפני יותר משתיים עשרה שנים נתתי בהתנדבות את היעוצים הראשונים שלי בכלכלת המשפחה. נתתי אותם למשפחות של יוצאי אתיופיה.

לפני תחילת ההרצאה ניגשתי לנציגי אחד הבנקים ולשוטרת שהעבירו את ההרצאה. 

אמרתי להם שאני מומחה בנושא ולא אפריע להם במהלך ההרצאה. 

כל פעולה המגבירה את המודעות להונאות ברשת מבורכת. 

תמיד יש משהו קטן שלא ידעתי ולמדתי במהלך ההרצאה. גם במקרה זה. 

המוטו בהרצאה היה תסמכו על הבנקים. 

כך למשל,הם לעולם לא יבקשו מכם שתשלחו את הסיסמה ואת שם המשתמש שלכם באמצעות קישור. 

לאחר השאלות שנשאלו המרצים קמתי ואמרתי שאני מומחה. 

אמרתי כמה מילים על Penetration Test בו פרצתי לאתר של בנק באירופה.  

הסברתי להם שפריצה או ניסיונות פריצה כמו שלי נעשים בתשלום של הארגון אליו פורצים. המטרה היא לגלות בעיות באבטחת מידע ולפתור אותן. 

בהחלט עדיף על פני פריצה של מישהו שיגנוב כסף.

אחרי זה הפנתי את קהל האזרחים הותיקים לשני מקורות בו אני מספק מידע בנושא: הבלוג אותו אתם קוראים כעת ושירות שלי ב-JoinMe

במספר המילים המועט שאמרתי הצגתי גישה שונה מהגישה של המרצים.

הם מציעים לסמוך על הבנקים אני מציע גישה של כבדהו וחשדהו.

הגישה שלי היא תהיו מודעים לאפשרות שהבנקים לא נותנים פיתרון מלא לבעיה.

תהיו מודעים לאפשרות שחלק מההונאות נעשות על ידי עובדי בנקים.

איני בא להכפיש ציבור שלם מדובר במספר קטן של עובדים.


הניסיון שלי בהקשר של הונאות בבנקים


כיועץ מחשוב וטכנולוגיית המידע

בתקופה הארוכה בה עסקתי ביעוץ בתחום המחשבים וטכנולוגיית המידע היכרתי היטב את העולם הבנקאי כמי שיעץ למספר בנקים בארץ.

בארגונים שונים נגעתי בתחומים רבים. בין השאר גם באבטחת מידע ובניהול סיכונים.

קראתי חומרים על מקרים של הונאות בהם נגנבו כספים של לקוחות בנקים בארצות הברית על ידי מתכנתים שעבדו בבנקים.

מדובר במקרים שהסתיימו בהרשעות בבתי משפט.

לפני יותר מחמש עשרה שנים קראתי מחקר שהעריך שכ-60% מהמקרים בהם נגנבו כספים של לקוחות בנקים היו על ידי עובדים בבנקים.

זו רק הערכה משום שהבנקים נוטים לא לדווח על מקרים כאלה. זה פוגע במוניטין שלהם. במקום זאת הם מנסים להגיע להסדר עם הגנב על מנת שיחזיר חלק מהכספים.

גם לפני כשנה נתקלתי בנתון דומה. אני מתייחס אליו בפחות רצינות משום שהוא הגיע ממקור לא מהימן. 

ללא קשר לנתון הזה, ההערכה שלי היא שעשרות אחוזים מההונאות של לקוחות בנק נעשות על ידי עובדי בנק.

קרוב לוודאי שחלקכם זוכרים את הסיפור של אתי אלון. אולי אתם זוכרים גם מקרים אחרים, למשל עובד בבנק מזרחי שגנב כספי לקוחות משום שמישהו במשפחתו חלה בסרטן והיה זקוק לטיפולים ותרופות יקרים. 

באופן כללי, עובדים שיש סיכון שיגנבו כספים הם כאלה הנמצאים במצוקה בגלל הימורים, מחלות או חובות גדולים, בעיקר חובות לשוק האפור. 

יש גם מספר מצומצם של נוכלים שגונבים כספים ללא מצוקה כלשהי.


כיועץ לכלכלת המשפחה: לקוחה נאיבית


באחד היעוצים הכלכליים ליוויתי לקוחת בנק נאיבית. היא אפילו לא הסתכלה על דפי חשבון הבנק שלה. לימדתי אותה כיצד לעשות זאת. 

אחסוך מכם את הסיפור המלא, אבל ללא ספק סניף הבנק שלה הונה אותה במשך תקופה ארוכה. 

האם זה עבר את הסף הפלילי או לא? 

אני לא יכול להיות בטוח. יכול להיות שאם הייתי מתחיל ללוות אותה חצי שנה קודם הייתה לי מסקנה נחרצת בנושא.

הגעתי איתה לסניף והפסקתי את המרמה. 

איחדתי מידית את שני חשבונות הבנק שלה שנפתחו בעצת פקידי הבנק.
באחד הייתה יתרה של מאות אלפי שקלים ללא ריבית כלשהי. בשני אוברדרפט והלוואות לכיסוי האוברדרפט. 


כלקוח בנק: מנהל  סניף שהורשע בפלילים

כלקוח צעיר בסניף בנק היה לי ריב קשה עם מנהל הסניף. 

הבנק קיבל ממני הוראה למכירת מניות ובמקום זה קנה מניות. 

זאת הייתה הפעם אולי היחידה בחיי שהייתי באוברדרפט. בטח הפעם היחידה שהייתי באוברדרפט בסכום גבוה. 

הבעיה הייתה שמנהל הסניף "מרח" את החזר הכסף במשך שבוע. פניתי להנהלה האזורית שמיד קיבלה את טענתי ואמרה שלמחרת תעביר לי את הכסף.

אותו מנהל הוא חריג לרעה ובוודאי שאינו מייצג את מנהלי סניפי הבנקים.

עזבתי את הסניף ועברתי לסניף אחר. 

מאוחר יותר קראתי בעיתון שאותו מנהל סניף מעל בכספי עמותה ונשלח על ידי בית משפט לבית הסוהר.


כלקוח בנק: פרצה חמורה של אבטחת מידע


פקידת בנק ביצעה בתום לב טעות בחשבון בנק שניהלתי. 

למסקנה הזו הגעתי אחרי שהגעתי לסניף ודיברתי איתה, אבל הייתה בעיה.

הבעייה היא שמערכות הבקרה הממוחשבות של הבנק לא עלו על הטעות. פקיד אחר היה יכול בקלות לגנוב סכומי כסף קטנים מלקוחות. 

סכומים קטנים עלולים להצטבר לסכומים גדולים. במקרה או שלא במקרה, היכרתי מקרה שבו עובד בנק בארצות הברית גנב כספים באמצעות מנגנון דומה. הוא נתפס והורשע בבבית משפט.

משום מה בחרו בבנק להתעלם מהפנייה שלי אליהם שבה סיפרתי מה קרה וציינתי בדיוק את מה שכתבתי כאן.

בבנק בחרו להישאר חשופים להונאות במקום לצור איתי קשר טלפוני. 


סיסמאות: הבדל מהותי ומעשי בין ההרצאה שלי להרצאה ששמעתי


סיסמאות הן אחד הנושאים הפשוטים ביותר והרגישים ולא רק בחשבונות בנק.

מי שישמע את החלק העוסק בסיסמאות בהרצאה שלי ובהרצאה של איגוד הבנקים והמשטרה יבין מיד את ההבדל. 

התוצאה הסופית היא שמי שיפעל לפי מה שלימדו אותו בהרצאה ששמעתי יהיה חשוף הרבה יותר לפריצת הסיסמאות שלו באתרי בנק ובאתרים רגישים אחרים מאשר מי שישמע את ההרצאה שלי.

יש כמה היבטים חשובים מאוד שאני נוגע בהם ובהרצאה של איגוד הבנקים מתעלמים מהם, למשל: שימוש באותה סיסמה באתרים שונים. 

הדגש שלהם על סימאות חזקות במיוחד הוא, על סמך ניסיוני הרב, יותר מזיק מאשר מועיל. 

אני מציע חלופות טובות לא פחות אבל קלות יותר לאנשים בכלל ולאזרחים ותיקים בפרט.


התמונה המלאה


יש עוד הבדלים מהותיים רבים בין התפיסה שלי לתפיסה שהוצגה בהרצאה ששמעתי. 

לא אלאה את הקוראים בתיאור שלהם. במקום זה אני מזמין אתכם לשמוע את ההרצאות שלי בנושא. גם אם שמעתם את ההרצאות מטעם איגוד הבנקים.


יום ראשון, 18 ביוני 2023

שינויים אקלימיים: הרבה יותר מסוכן ממה שאנחנו חושבים



קצת עצוב שאנחנו מתעסקים הרבה באירועים שוליים ובאנשים שוליים, למשל: ח"כ ניסים וטורי או ח"כ טלי גוטליב, במקום לעסוק בנושאים קיומיים מהותיים. 

הרבה יותר עצוב, שדונלד טראמפ, שכיהן בתפקיד נשיא ארצות הברית, התנהג באופן דומה בתקופת נשיאותו. 

ד"ר אבנר גרוס מאוניברסיטת בן-גוריון עוסק בנושא מהותי כזה. 

מן הראוי להתייחס בכובד ראש למה שהוא כותב. 

ד"ר גרוס מתמחה בהשפעת שינויי אקלים ואירועי אקלים קיצוניים. 

בזמן האחרון נחשפתי לידיעותיו ולדעתו של ד"ר גרוס יותר מפעם אחת.

הפעם הבולטת היא מאמר שכתב במוסף "הארץ"  ב-17.6.  כותרת המאמר היא: "כשהים רותח". 

ד"ר גרוס כותב על עלייה חדה, שלא זכורה דומה לה בעבר, בטמפרטורת האוקינוסים בחודשים האחרונים. 

העלייה הזו גורמת גלי החום הללו גורמים למותם של דגים ואורגניזמים אחרים בים, אבל גם מהווים קטליזטורים לאירועי קיצון על פני היבשה. בכלל זה גם שריפות. 


השריפות הגדולות בקנדה בחודש יוני 2023 הן דוגמה. טווח ההשפעה שלהן גדול ומגיע עד לזיהום אוויר החמור ביותר בתולדות העיר ניו יורק. זיהום האוויר עצר את החים בעיר למספר ימים.

השריפות מכלות עצים, שהקטינו את כמות דו תחמוצת הפחמן המזיקה באוויר. במקביל מייצרות דו תחמוצת הפחמן כתצאה מהבעירה. החלקיקים שנוצרים בבעירה עלולים לפגוע בבריאותם של בני אדם.


מה לדונלד טראמפ ולהתחממות הגלובלית?


דונלד טראמפ הכחיש כל מה שלא התאים לו. כמכחיש קורונה גרם לנזקים בריאותיים למספר רב של אמריקאים. 

מתברר שהוא גם הכחיש את ההתחממות הגלובלית ואסר על עובדי ממשל שימוש במונח הזה. 

למדתי את זה מסרט דוקומנטרי מעניין של במאי גרמני על צנזורה בעולם.

הבמאי שוחח עם האחראים על צנזורה במדינות שונות: גרמניה (אין אכיפה מספקת על ניאו נאצים), הודו (צנזורה פוריטנית מיותרת על תכני סרטים), סין ואיראן (אתם יודעים בעצמכם). 

התחנה האחרונה הייתה מדינה ללא צנזורה, ארה"ב. בכל המדינות האחרות דיברו איתו והסבירו את המדיניות. בארצות הברית ררק איימו עליו כשרצה לדבר על צנזורה עם חברי פרלמנט. 

היחיד שדיבר איתו היה איש CIA לשעבר, שהתפטר. האיש היה ממונה על נושאים של התחממות גלובלית והורחק לתפקיד שולי רק משום שהשתמש במושג הזה בניגוד להנחיות המשטר.

לדבריו, ממשל טראמפ אסר על ישמו במונח הזה. במקום זה השתמשו במונחים נייטרלים שלא כוללים את המילה התחממות.



יום חמישי, 15 ביוני 2023

"ליפול ברשת": גם הדברים הכי פשוטים מסוכנים

 


מומחי הונאה מדברים הרבה במונחים לא פשוטים לאזרחים ותיקים שאינם מיומנים בעולם הדיגיטלי: Cyber, עוקץ ניגרי, עוקץ רוסי ועוד. 

בסוף הסיכונים הכי גדולים הם דווקא בדברים טריוויאליים ופשוטים שלא מודעים אליהם

במקרה נתקלתי בכתבה ב"ידיעות אחרונות" על תלונות של אזרחים לרשות להגנת הפרטיות. 

התלונה היא על כך שהם מתבקשים לתת צילום מלא של תעודת הזהות שלהם בנסיבות שאינן מחייבות את זה. 

השורה התחתונה של פוסט זה: אל תתנו לצלם צילום  מלא של תעודת הזהות שלכם כשאין בכך צורך


נסיבות מוצדקות למתן צילום מלא של תעודת הזהות


במקרה נתתי אתמול צילום כזה. 

יש לי ביקורת קשה על ההתנהלות הכושלת במיוחד של משרד החינוך בישראל. 

זה לא התחיל בממשלה הנוכחית. זה נמשך כמה עשרות שנים. 

הביקורת שלי היא ממקום של אדם שמכיר טוב את הארגון הזה. 

הביקורת שלי מבוססת גם על מאמרים אקדמיים של חוקרים בתחום החינוך. 

היא התחדדה מאוד בתקופת הקורונה. משבר הוא הזדמנות לשינוי. את ההזדמנות הזו פספסו במשרד החינוך בגדול. 

בתקופת הקורונה, קראתי כמה הצעות של חוקרים בתחום שהשוו בין מערכת החינוך של ישראל למערכות חינוך מוצלחות בהרבה (למשל: פינלנד או דרום קוריאה) ועל בסיס ההשוואה הציעו שינויים שהיו מקדמים בהרבה את החינוך בארץ. 

לא ראיתי, שההצעות הללו מומשו.

להבדיל ממשרד החינוך, פגשתי לא מעט מורים ומנהלים שעשו עבודה מצוינת. 


לעשות ולא רק לבקר


לבקר זה קל. לעשות זה הרבה יותר קשה. יצרתי קשר עם עמותה, שמנסה לתת לתלמידי בתי ספר, לא במקומות המבוססים, שיעורי העשרה שניתנים על ידי מתנדבים.

העמותה ביקשה ממני פרטים וגם צילום מלא של תעודת הזהות. 

הסבירו לי מדוע. אני כבר מכיר את הנוהל הזה מהתקופה שלימדתי ברידג' בבית ספר לילדים מחוננים.

הצילום וטופס נלווה מועברים למשטרת ישראל. המשטרה בודקת האם בעל תעודת הזהות הורשע בעבר בפדופיליה? 

אם כן, הוא מנוע מללמד ילדים.


נסיבות לא מוצדקות


התלונות לרשות הפרטיות מתארות נסיבות כאלה. 

אדם שהזמין מוצר, שמגיע לביתו, מתבקש על ידי השליח לתת לו לצלם את תעודת הזהות שלו במלואה ומשני צידיה. 

ברוב המקרים זו דרישה לא חוקית. בכל מקרה שדורשים צילום כזה החברה צריכה להודיע למקבל המוצר מראש שתהיה דרישה כזו.

אפשר לזהות אדם גם בדרכים אחרות. למשל, שיראה את תעודת הזהות שלו בלי שיצלמו אותה.

לאן יגיע עותק של צילום תעודת הזהות שיינתן לשליח, אף לא אחד יודע. 

מי שנתן את הצילום חשוף להונאות קשות ומגוונות ברשת.

ברוב המקרים מדובר בהתחזות או אפילו בגניבת זהות.

יום רביעי, 7 ביוני 2023

הצטרפו אלי ב-JoinMe ירושלים

 


בבלוג זה כתבתי הרבה פוסטים על סיכונים ברשת (אינטרנט, טלפונים, חכמים, טלפונים רגילים ועוד). בפוסט סדרת הפוסטים ליפול ברשת - מצב ביניים אני מציג רשימה של פוסטים על הנושא עם קישורים. 

הגעתי לשלב שבו אני לא מסתפק בכתיבה ופועל בשטח. בעיקר לטובת אוכלוסיות המועדות יותר מאחרות להיפגע מהונאות ומהתקפות מסוגים שונים ברשת. 


הרצאות


בנוסף לכתיבה אני מרצה על הנושא במסגרות שונות. שם ההרצאה העיקרית שלי הוא: "ליפול ברשת"? - לא אני. 

בפוסט "ליפול ברשת"? -אף לא אחד חסין ובכל זאת... בבלוג שלי על כלכלת המשפחה אני מתאר את הגישה הייחודית שלי ואת הרקע והניסיון שלי בתחום.

בשלב הנוכחי יש גם שתי הרצאות משלימות להרצאה העיקרית.

אני מכוון את ההרצאה בעיקר, אבל לא רק, לאזרחים ותיקים. 

אחד מקהלי היעד שלי הם אזרחים ותיקים במעונות של דיור מוגן. 

קהל יעד אחר הוא מועדונים חברתיים של אזרחים ותיקים. 

האחראים על הרצאות במסגרות כאלה, וגם במסגרות אחרות, מוזמנים לפנות אלי לתאם הרצאה. ניתן לפנות אלי באמצעות טלפון: 054-4480616 או באמצעות דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.


בהרצאות שלי מקבלים כלים להתמודדות טובה יותר עם איומי רשת. 


שירות שלי ב-JoinMe ירושלים


JoinMe היא פלטפורמה חדשה המיועדת ליוזמות של אזרחים ותיקים. 

ב-JoinMe ירושלים יש שירות שאני מציע. זהו שירות בתחום של מלכודות והונאות ברשת. 

כל אזרח ותיק יכול להצטרף לקהילה ויכול להצטרף לשירות שאני נותן. לא חייבים להתגורר בירושלים.

ההצטרפות היא ללא תשלום. ההרצאות הן במחיר נמוך (להערכתי נכון להיום יד 50 שקלים).  

בנוסף ניתן לפנות אלי לסיוע בבעיות ספציפיות. 

אחרי שאעזור למישהו/הי היא/הוא יחליט/תחליט כמה זה שווה לו/לה וישלם/תשלם בהתאם.

זוהי שיטת תשלום הנהוגה בכמה מקומות במזרח הרחוק שאימצתי.


מוזמנים להצטרף לקהילת JoinMe ולשירות שאני מציע.


יום שלישי, 23 במאי 2023

ליפול ברשת: מצגת שלי

מצורף קישור למצגת של ההרצאה שלי ב"מוטקה לבני 50 פלוס".

לצפיה במצגת לחצו כאן.

להערכתי, רק חברים ב"מוטקה" יוכלו לצפות במצגת זו.

יום חמישי, 4 במאי 2023

ליפול ברשת - לא אני: לא בושה להיות פראייר

 


אם חשבתם לרגע שאני מתכוון לאלה שמרמים ברשת הסייפא של הכותרת הבהירה לכם שלא. 

זה ברור מאליו שאלה שמבצעים הונאות כמו Phishing או עוקץ ניגרי אינם מתבישים. 

מי שמתביישים הם דווקא הקורבנות. 

כשהם לא ממהרים להתלונן נגרם להם נזק גדול יותר. 


מדוע לא מתלוננים?


הם לא מתלוננים בגלל שיש לנו הטיה בחשיבה: אנחנו לא רוצים להיות פראיירים ועוד פחות לא רוצים להיראות כאלה. 

זה נכון לגבי אנשים בכלל ובתרבות הישראלית במיוחד. 

להסבר מפורט יותר על ההטייה הזו (שגם יפנה אתכם לספר רלוונטי) קיראו: האם ניתן לקבל החלטות רציונליות בכלכלת המשפחה?  

לא יזיק לקרוא גם את האופן שבו חברה שנתנה שירות פיננסי הציגה את השירות שנתנה: האם אתם פרייארים? 


כשנופלים ברשת ומתביישים



לא מתלוננים בחברת כרטיסי האשראי ומי שהפיל אותנו מושך כספים. 
הביטוח לא מכסה אם לא התלוננתם תוך 24 שעות על גניבת כרטיס אשראי. 
גם החזר כספים שנמשכו באמצעות פרטי כרטיס האשראי הוא בספק רב אם לא תפנו כמה שיותר מוקדם לחברת כרטיסי האשראי. 

לא מתלוננים במשטרה והנוכלים, שהונו אותכם ממשיכים לפגוע בכם.

יש לזה כמובן גם תוצאות שליליות גם לגבי אנשים אחרים. הנוכלים ימשיכו להונות אנשים נוספים.


דוגמאות מהניסיון האישי שלי



ידיעות אחרונות 


לפני שנים רבות לעיתון "הארץ" היה שירות חלוקה של העיתון לביתם של מנויים.
לשני העיתונים הנפוצים ביותר "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" לא היה שירות כזה.

התקשר אלי בחור ואמר לי שהוא עובד ב"ידיעות אחרונות". 
הוא אמר שהם מתחילים שירות למנויים שיקבלו את העיתון לביתם.
הסכמתי להצטרף בשני תנאים:

1. חודש ניסיון בלבד.

2. מחיר שאינו יקר יותר מהמחיר של העיתון בחנות או בקיוסק.

באותו זמן עדיין לא הייתי יועץ לכלכלת המשפחה וחשוב יותר לא הבנתי את ההבדל בין עסקה רגילה בכרטיס אשראי לבין עסקה ללא מסמך.
עשיתי טעות: נתתי את פרטי כרטיס האשראי שלי לאדם שהתקשר אלי בטלפון.

כשהעיתון לא הגיע באופן סדיר התקשרתי ל"ידיעות אחרונות" להתלונן.
ביקשתי לדבר עם אותו בחור. אמרו לי שאין עובד בשם הזה אצלם ואין אצלם חלוקת עיתונים לבתי מנויים. 
עשיתי טעות נוספת לא היה לי מספר טלפון אישי של אותו בחור.

פניתי לחברת כרטיסי האשראי. שם קיבלתי את השם האמיתי של החברה וגם סיפרו לי שהעסקה שדווחה להם היא מנוי לשישה חודשים לשירות של החברה ולא לחודש כפי שביקשתי. 

יצרתי קשר עם חברת הנוכלים והודעתי להם שאני מתכוון לפנות למשטרה. 
הם מיד ביטלו את המנוי שלי. 

שלא תטעו הייתה להם סיבה טובה. 

מאוחר יותר עורכת דין, שאני מכיר וסיפרתי לה את המקרה עם השם האמיתי של החברה, סיפרה לי שהיא הופיעה בבית משפט וראתה את אותה חברה כנאשמת בעבירות של רמאות.

לא היה כדאי לחברה הזו שאני אגיע למשטרה עם קצה חוט שבסופו של דבר היה מגלה רמאויות גדולות בהרבה מאשר מנוי לעיתון לשישה חודשים.


מעריב

כשבני הבכור היה ילד הוא ביקש שאעשה לו מנוי לעיתון לילדים. הבטחתי וטרם הספקתי לקיים. 

מספר ימים מועט אחרי ההבטחה מתקשרת אלי אשת טלמרקטינג של "מעריב" ומציעה לי הטבות אם אעשה מנוי לעיתון. 
אמרתי לה שאיני מעוניין, אבל אם אקבל את אותן הטבות אשמח לעשות מנוי ל"מעריב לנוער". היא הסכימה ושוב טעיתי ונתתי אל פרטי כרטיס האשראי שלי בעסקה ללא מסמך.

כשקיבלתי "מעריב" ליד דלת ביתי הבנתי שהייתה אי הבנה או אולי אי-הבנה מכוונת מצד זו שמתוגמלת על ביצוע מנויים.

מיהרתי להתקשר ל"מעריב" ולהגיד להם שלא עשיתי מנוי ל"מערבי" אלא ל"מעריב לנוער". הם מוזמנים לקחת את העיתון. 

זה לא עזר משום שלמחרת קיבלתי שוב את העיתון. לא התעצלתי והתקשרתי שוב.
העיתון הפסיק להגיע. הבן שלי לא זכה לקבל גיליון של "מעריב לנוער". 
החיוב של כרטיס האשראי שלי נמשך.

פניתי לחברת כרטיסי האשראי. הם אמרו לי שהחוק, נכון לאותה תקופה, אינו מתיר להם לבטל את העסקה ללא הסכמת "מעריב". 

ב"מעריב" שיקרו במצח נחושה וטענו שעשיתי מנוי לעיתון.
זה עלה לי בזמן רב. במכתבים רשומים למעריב ולחברת כרטיסי האשראי. 
היה רצון טוב של חברת כרטיסי האשראי אבל זה לא פתר את הבעיה. 

תיעדתי את כל התהליך במטרה לתבוע את "מעריב" בבית דין לתביעות קטנות ואולי גם לספר לכתבים של עיתונים מתחרים על המקרה. חשבתי שהם ישמחו לפרסם אותו.

רציתי לקבל פיצוי לא רק על ההוצאות שהיו לי, אלא גם על זמני ועל עוגמת נפש.
תכננתי להגיד לשופט שכל סכום שיפסוק לטובתי מעבר להוצאות שלי ייתרם על ידי לעמותה העוזרת לילדים חולי סרטן.

כבר התחלתי להכין את כל המסמכים לקראת תביעה כשקיבלתי טלפון מחברת כרטיסי האשראי שהודיעה לי שהיא הצליחה לשכנע את "מעריב" להחזיר לי את כספי.

אם תשאלו איזה עיתון קרא הבן שלי וגם היה מרוצה ממנו, אז התשובה היא ביטאון חיל אוויר. 
כשהסאגה של מעריב התארכה, הוא ביקש לעשות מנוי לביטאון חיל אוויר וגם נהנה לקרוא אותו.

המשותף לשני המקרים שקרו לי


לא פחדתי לחשוף את זה שהתנהגתי בטפשות והייתי פראייר והגבתי מיד.
בדיוק מה שאני ממליץ לקוראים לעשות כשהם "נופלים ברשת".

 

בהרצאה שלי: ליפול ברשת? - לא אני


לפני מספר ימים הרציתי בזום לאזרחים ותיקים. 
נושא ההרצאה "ליפול ברשת לא אני".

עשיתי טעות. מיד בתחילת ההרצאה אמרתי שכל אחד מועד "ליפול ברשת". כולל מומחים ואפילו אני עצמי נפלתי מספר פעמים ברשת. 

אחרי שסיפרתי את זה ביקשתי שייענו ב"כן" או "לא" באמצעות ה-Chat לשאלה: האם אתם או מישהו שאתם מכירים אישית היה קורבן להונאה ברשת האינטרנט, בטלפון חכם או בטלפון רגיל?

ציפיתי להרבה תשובות. ציפיתי שרובן יהיו חיוביות.

קיבלתי מספר זניח של תשובות. כמעט כולן "לא".


מדוע התשובות ב-Chat היו לא מהימנות?


את התשובה לשאלה קיבלתם בתחילת הפוסט: אנחנו לא אוהבים להיות פרייארים ועד פחות אוהבים שאחרים ידעו את זה.

ב-Chat של זום המגיבים מזדהים בשמם. כשהתשובה היא "כן" מי שמכיר אותם יודע שהם פריאיירים. 

בכלים אחרים של הרצאות מקוונות היה שימוש בכפתור של Poll. שם ראיתי הרבה תשובות לסקרים. בדרך כלל תשובות אמיתיות. 
ההבדל הוא שב-Poll לא רואים את זהותו של כל מגיב אלא רק את המספר הכולל של מגיבים שענו תשובה מסוימת.

יתכן שגם בזום יש כלי של Poll ובעוונותיי החמצתי אותו.

לקראת ההרצאות הבאות


המעוניינים בהרצאה שלי על הנושא מוזמנים לצור איתי קשר.

בכל נושא שאני עוסק אני שואף להשתפר ולתקן. בהרצאה עליתי על טעות נוספת שלי. 
חסר שקף או שניים על הונאות בבנקים שנעשות על ידי עובדי בנקים.

על כך אכתוב בפוסט הבא.




יום שני, 1 במאי 2023

סיכונים בשימוש במשככי כאבים



יש סיכונים בשימוש בתרופות. 

לפעמים צריך לקחת את הסיכון ולהשתמש בתרופות. 

לפעמים הסיכון שבלקיחת תרופה גדול מהתועלת שהיא מביאה. 

זה נכון במיוחד במקרים של צריכה מוגזמת של תרופות. 

זה נכון במיוחד במקרים שלא רופא המליץ על נטילת התרופה. 


יש מקרים שבהם הכאבים הם כל כך עזים ופוגעים בתפקוד כך שאין מנוס מלקיחת משככי כאבים. 

בלא מעט מקרים עדיף לסבול מכאבים לאורך זמן לא ארוך ולהימנע מנטילת משככי כאבים.

אייפואידים הם משככי כאבים מסוכנים, העלולים להביא להתמכרות. 

דוח של מרכז טאוב עוסק בשימוש המוגבר באייפואידים בישראל.

ממליץ לקרוא את הדוח. 

מספר הבהקים מהמאמר של החוקרים במכון טאוב:

1. בשנת 2020 ישראל הייתה במקום הראשון בעולם בצריכת אייפואידים. היא עקפה את ארצות הברית.

2. מספר מקרי המוות בארצות הברית בגלל אייפואידים בשנת 2021 היה כ-80 אלף.

3. התמכרות לאייפואידים גורמת לתופעות שחלקן מסכנות חיים. 

בין התופעות:  "נמנום, טשטוש ובלבול, בחילה, עצירות ודיכוי נשימה חמור אשר עלול לסכן חיים."

4. רוב צרכניי האייפואידים אינם קשישים או חולים במחלות ממאירות.

5. הגידול בצריכתם מאז 2014 הוא בעיקר בקרב מעמדת נמוכים מבחינה סוציו-אקונומית.


קישורים למאמר במרכז טאוב


השימוש המוגבר במשככי כאבים נרקוטיים בישראל: תחילתה של מגפה?


המחקר המלא 


הזווית האישית שלי


מנסה להימנע, ככל שניתן, מתרופות וממשככי כאבים. 

קראו: מחלת גבהים?