יום שבת, 14 ביוני 2025

לא לאופוריה בגלל התקיפה באיראן - כן. לסיום המלחמה בעזה



לאחר גל התקיפות הראשונות באיראן, שהחלו בלילה של ה-13.6, בו נפגעו מתקנים גרעיניים וחוסלה מרבית שדרת הפיקוד הצבאי הבכיר באיראן, רבים ממכריי נכנסו לאופוריה. 

ההצעה שלי כמנהל סיכונים היא להימנע מאופוריה ולנסות לראות את המציאות, שהיא הרבה יותר מורכבת. 

נדמה לי שגלי תקיפות הטילים האיראניות והתוצאות שלהם הקהו מעט את האופוריה. 


מדוע לא אופוריה?


הישגי כוחות הביטחון (צה"ל, השב"כ, המוסד וכו') באיראן מאוד מרשימים והם ראויים להרבה מאוד הערכה על הפעילות באיראן, אבל יש לשים לב, בין השאר, להיבטים הבאים:


1. מה הנזק שנגרם לפרויקט הגרעין האיראני והאם הוא משמעותי?

בשלב הנוכחי איננו יודעים להעריך באפן מדויק את שיעור הנזק ואת היקפי המאמץ, המשאבים והזמן שידרשו על מנת לשקם אותו. 

למודי ניסיון מעזה וממקומות נוספים בעבר אנחנו צריכים להבין שכמעט תמיד לחיסולים יש משמעות טקטית ואין משמעות אסטרטגית. אין אדם שאין לו תחליף ויצוצו מנהיגים אחרים. 


2. מה יעשו האיראנים על מנת לחזור להיות מדינת סף גרעינית?

אין ספק שהם לא מתכוונים לוותר על היכולת הזו. 

האם יגבירו את המאמצים? האם ינסו לרכוש פצצות וכורים מגורם אחר (רוסיה, צפון-קוריאה)?


3. מה יהיו נזקי המלחמה עם איראן למדינת ישראל ולאזרחיה?

כפי שכבר ראינו מהקדימון של היום הראשון יהיו נזקים ישירים משמעותיים. לצערנו, היו גם נפגעים (הרוגים ופצועים).

סביר שיהיו נזקים נוספים גדולים יותר. סביר שיהיו נפגעים נוספים.

כמובן שיש גם מחיר כלכלי גבוה למלחמה. 

ככל שהמלחמה החדשה הזו תהיה ארוכה יותר כן יגדלו הנזקים.



4. האם ההישגים הצבאיים יתורגמו להישגים מדיניים או שיבוזבזו? 

אנחנו כבר למודי ניסיון במהלך המלחמה הארוכה מה-7 באוקטובר 2023. 

החל ממספר ימים מתחילת המלחמה צה"ל וכוחות הביטחון האחרים מתפקדים היטב. הדרג המדיני הנוכחי נכשל כל הזמן בתרגום הישגים צבאיים להישגים מדיניים ולהישגים אסטרטגיים. 

ראש הממשלה הנוכחי מנסה לנכס לעצמו את הישגי זרועות הביטחון, אולי על מנת שישכחו שהוא האשם העיקרי באסון ה-7 באוקטובר, באמצעות פטפטת. 

כך הוא עשה גם בזירות קודמות כמו לבנון. 

זה נעשה במקום לעסוק באסטרטגיה.   


האם זה יקרה שוב גם בהקשר האיראני? סביר להניח שזה יקרה. 


 

מדוע לצאת עכשיו מעזה ולסיים את המלחמה שם?


כשהזירה הלבנונית התלקחה, רבים וטובים שמילאו בעבר תפקידים בכירים בזרועות הביטחון אמרו שצריך לסיים את המלחמה בעזה על מנת להתמקד בזירה הלבנונית. 

החיזבאללה הוא ארגון חזק בהרבה מהחמאס מבחינה צבאית ואל לנו לשחוק את צה"ל ובמיוחד את אנשי המילואים בהתפרסות על עוד זירה. 

קטונתי מלהתווכח איתם. כל מה שאני אומר זה מה שהיה נכון לגבי החיזבאללה נכון פי כמה לגבי איראן שהיא מעצמה, שהחמאס היה אחד מהנתמכים על ידה. 


יש קונצנזוס בציבור הישראלי רק על דבר אחד: החזרת החטופים מעזה.  

הדרך להחזיר אותם, במיוחד את אלה שחיים ואין להם זמן, היא הסכם מהיר הכולל את סיום המלחמה ויציאה מרצועת עזה. 

בנוסף להקטנת הנזקים למדינה וללוחמים ובני משפחותיהם, עשוי להיות גם רווח מדיני ליציאה מעזה. 

אנחנו זקוקים לתמיכה של בעלות בריתנו במלחמה עם איראן. רבות מהן נוטשות את ישראל בגלל הבעיות ההומינטריות הקשות שמדינת ישראל גרמה בעזה. 

אחרי שחמאס הוכרע צבאית כשביידן היה נשיא ארה"ב והרצי הלוי רמטכ"ל היה צריך לטפל אסטרטגית ביום שאחרי.

במקום זה אנחנו מנהלים מלחמה נגד ארגון גרילה. במלחמה של צבא נגד ארגון גרילה, היושב בתוך אוכלוסייה, אי אפשר לנצח. אפשר להשיג את הישגים טקטיים תמיד נכשלים אסטרטגית. 

כך קרה למשל לאמריקאים במלחמת וייטנאם.

עד כה מנעו את סיום המלחמה בעזה אינטרסים אישיים של נתניהו וחזון משיחי מטורף של בן-גביר, סמוטריץ והרב גינסבורג. 


מה השתנה בהקשר של נתניהו?


נתניהו רצה ממניעים אישיים מלחמה מתמשכת בעזה. בסגנון מלחמת מאה השנים.  

הוא כבר לא צריך מלחמה בעזה. יש לו מלחמה אחרת באיראן. 



נזקי בן-גביר סמוטריץ והרב גינסבורג



בן-גביר וסמוטריץ והרב גינסבורג רוצים לפגוע בערביי עזה, ללא קשר לשאלה האם הם תומכי חמאס או מתנגדי חמאס? 

החזון שלהם הוא טרנספר של יותר משני מיליון ערבים מעזה וסיפוח רצועת עזה והתנחלות בה. 

"טובת הכלל", המצומצם יש לומר, קודמת לחיי החטופים. 

בן-גביר התפאר בזה, שהוא הכשיל עסקאות להחזרת חטופים, כלומר: גרם למותם של חטופים שלולא הכשיל עסקאות היו חוזרים בחיים. 

סמוטריץ דיבר על "דילול עזתים" כאילו הם עשבים שוטים ולא בני אדם. 


אצרף קישור למאמר שכתב שכתב פרופ' עומר ברטוב ב"הזמן הזה". כותרת המאמר: רישיון להרוג

ברטוב ישראלי לשעבר, מחזיק הקתדרה ללימודי השואה וג'נוסייד באוניברסיטת בראון בארה"ב, טוען במאמר, שמדינת ישראל מבצעת בעזה דברים הדומים למה שביצעו הנאצים. מדינת ישראל משתמשת בשואת יהודי אירופה בשואה על מנת להצדיק את השמדת העם בעזה.  


אם זה מה שאומר ישראלי לשעבר, שבא לארץ לבקר את נכדיו, אתם יכולים לדמיין מה אומרים אחרים שאינם מאוהבי ישראל.


אני לא לגמרי מסכים עם פרופ' ברטוב. דעתי היא שסיבה מרכזית לכך שמדינת ישראל עושה פשעים הומניטריים חמורים בעזה היא שבן-גביר וסמוטריץ הם השרים המשפיעים ביותר בממשלה. 


 בן-גביר וסמוטריץ אינם נאצים, אבל על הציר של היהודים והצוענים שהושמדו בצד אחד, והנאצים בצד השני, הם הרבה יותר קרובים לנאצים מאשר לקורבנות. 


הם הרבה יותר קרובים לעות'מאנים, כפי שהם מתוארים  בספר ארבעים הימים של מוסה דאג,  שכתב הסופר האוסטרי היהודי פרנץ ורפל. 

הספר עוסק בטרנספר של ארמנים שביצעו העות'מאנים. 


מדינת ישראל היא היום מדינה מצורעת ומבודדת יש לזה השלכות. יציאה מידית מעזה עשויה לשקם, לפחות באופן חלקי, את מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל.



השורה התחתונה לגבי מלחמת עזה


לסיים אותה מיד ולהחזיר את החטופים על מנת להתמקד באיראן.




יום חמישי, 12 ביוני 2025

קיצור תולדות סיכוני העתקה

 


בהעתקה ממישהו אחר יש סיכונים. אחד הסיכונים הברורים הוא להיתפס בהעתקה. זה אינו הסיכון היחיד. 

כמובן שיש גם סיכויים להפקת תועלת ולכן ישנם כאלה הבוחרים באסטרטגיה של קבלת הסיכון


התועלת הברורה היא ביצוע העבודה על ידי מישהו מיומן יותר מהמעתיק. תועלות נוספות אפשריות הן חיסכון בזמן ובמשאבים אחרים. 


הגדרת העתקה


בפוסט זה אשתמש בהגדרה רחבה של העתקה. העתקה היא גם העתקה טכנית אבל גם ביצוע עבודה על ידי מישהו אחר. 


המישהו האחר לא חייב להיות אדם. 

אחד הנושאים הנדונים בתדירות גבוהה הוא: האם ביצוע עבודה על ידי ישויות בינה מלאכותית במקום על ידי מי שצריך לבצען, למשל תלמיד בבית ספר, הוא מותר? והאם נזקו רב מתועלתו? 


הפעם הראשונה בה נחשפתי להעתקה


זה היה באחת מהכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי במבחן בכיתה. חברי יורם ז"ל, אינו אשם בדבר. בסך הכל ענה על המבחן וכתב את שמו. 

כשהמורה החזירה את המבחנים היא דיברה על משהו מוזר שקרה. היו שני מבחנים זהים עליהם נכתב שמו של יורם. לא היה מבחן עם שמו של תלמיד אחר. 

הלקח: אם אתה מעתיק מבחן ממישהו אל תעתיק גם את שמו. 


אגב, היה במדינת ישראל חבר כנסת שהסתתבך בכמה רמאויות. אחת מהן היתה התואר האקדמי, שקיבל מאוניברסיטת לטביה במטרה לקבל מענק נוסף, בגלל תואר אקדמי.

האיש העתיק עבודה שהוגשה על ידי מישהו אחר וידע לכתוב את שמו עליה. 

משום מה הוא התעלם ממין הכותב, במקרה זה הכותבת. התוצאה הוא כתב בכל העבודה על עצמו בלשון נקבה.


הפעם השנייה בכיתה ו'


בפעם השנייה בכיתה ו' בבית ספר אחר הייתי מעורב בהעתקה. מעורבות דומה למעורבותו של חברי יורם ז"ל בפעם הראשונה. 


באותה תקופה היו ספרי זכרונות. חברים וחברות לכיתה כתבו זיכרון אישי בספרון קטן ריק. אחד מחבריי לכיתה שחלק איתי שולחן בכיתה כתב: "תודה על העזרה בלימודים". 

הוא התכוון לזה שבאחד המבחנים לא הסתרתי את מה שכתבתי והוא העתיק ממני. 


עבודות אקדמיות


בתקופת לימודיי באוניברסיטה העברית בירושלים היו סטודנטים שהעתיקו מבחנים ועבודות. 

כסטודנט לתואר M.A. בפסיכולוגיה פנה אלי סטודנט אחר והציע לי לכתוב במקומו עבודת מסטר בתשלום. דחיתי את הצעתו. 


לוחית זיכרון בכניסה לביתו של שדה בתל אביב מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: CC BY 2.5
צולם על ידי:  ד"ר אבישי טייכר  ב-7 במאי 2011


הסופר פנחס שדה כותב באחד מספריו (אם אני זוכר נכון, "החיים כמשל") שהוא התפרנס מעבודות מזדמנות. 

אחת מהן הייתה כתיבת דוקטורט בספרות. הוא מסיים את סיפור אותה עבודה בכך שהדוקטור סרב לשלם לו על עבודתו.

מכך תוכלו להסיק שגם למי שמבצע העתקה עבור אחר חשוף לסיכונים.

 

בתקופה שלפני האינטרנט היו סטודנטים שהעתיקו עבודות. הם הלכו לספרייה של אוניברסיטה אחרת. כל אוניברסיטה החזיקה בספרייה עבודות מוסמך של תלמידיה. 
לא בטוח שכל מרצה באוניברסיטה אחרת הכיר כל עבודת מוסמך. במקרה שלא הכיר המעתיק לא נתפס. 



אחרי תחילת השימוש באינטרנט


גדלה היכולת להעתיק. גם ממקורות פחות זמינים לאלה שיבדקו את העבודה.

מודה שאני הייתי מעורב אישית בכמה העתקות כאלה ולא כמעתיק.


Live Person


זה התחיל בסטארטאפ ישראלי שנקנה מאוחר יותר על ידי החברה ששמה מופיע בכותרת.

הרעיון היה שמומחים יירשמו באתר תוך ציון תחומי מומחיותם. גם נזקקים לסיוע מקצועי כזה או אחר נרשמים. 

מי שנזקק מעלה בקשה המפרטת את העזרה שהוא צריך. מומחים מציעים את שירותיהם תוך ציון גובה התשלום. 

הנזקק בוחר באחד מהם ומשלם באמצעות כרטיס אשראי באתר לחברה. 

לאחר התשלום וביצוע המטלה החברה גוזרת קופון של עשרות אחוזים ומעבירה את השאר למומחה. 

כעצמאי בתחום המחשבים היו לי עליות וירידות. גם בתקופות הלא טובות הייתי צריך לפרנס משפחה. 

חלק מזה נעשה כמומחה באתר. לא בהכרח באמצעות העתקות. 

היו שתי עבודות אקדמיות שכתבתי באתר בתשלום. לזכותי אציין שהן נכתבו באנגלית ועבור סטודנטים לא ישראלים באוניברסיטאות בחו"ל. 



ויקיפדיה


תלמידי בתי ספר השתמשו בהעתקה מהויקיפדיה והגשתה כעבודה. 

כמי שכתב לא מעט ערכים בויקיפדיה העברית, ייתכן שהייתי שותף לא פעיל להעתקה באמצעות העתקה מערכים שכתבתי או תרמתי להם.  



בינה מלאכותית



בעידן שהוא אולי בועת בינה מלאכותית, רבים משתמשים בבינה המלאכותית על מנת שתיצור תוצרים מקצועיים במקומם. 

זה נפוץ במיוחד בעבודות של תלמידי בתי ספר, אבל גם במסגרות אקדמיות ומקצועיות. 


לא מזמן נזפה שופטת בית המשפט העליון בעורך דין, שנתן לתוכנת בינה מלאכותית לכתוב במקומו כתב תביעה או כתב הגנה. 
הבעיה הייתה שהתוכנה ציינה פסקי דין תקדימיים שמעולם לא ניתנו. השופטת גילתה את זה. 


הסיפור לעיל מגלה סיכון נוסף של העתקה באמצעות בינה מלאכותית. 


יש הבדל מהותי בין בקשה מתוכנת בינה מלאכותית לכתוב עבורכם עבודה לבין העתקה מויקיפדיה. 

ברוב המקרים מי שמעתיק מערכים בויקיפדיה צריך לעבד את מה שהוא מקבל. 

תוכנות AI בונות עבודה ייעודית לצרכים של המעתיק. 
רוב המעתיקים לא יבדקו את התוצר ויגישו אותו כפי שהוא. 

התוצאות היא ניוון יכולות ותלות בכלי AI. 

בנוסף לא כל כלי ה-AI נולדו שווים. יתכן שבחרתם כלי לא מספיק מוצלח למטרה הספציפית שלכם. 
הסיכוי לכך שתגלו קטן ככל שהיכולות מתנוונות והתלות בכלי AI גדלה.


הערת שוליים


לא רק שאין פסול בעבודה עם כלי AI כנראה שרובנו נעבוד איתם. יש הבדל מהותי בין עבודה משותפת של אדם וכלי AI לבין העתקה.


יום שני, 9 ביוני 2025

סיכוני AI: אובדן שליטה - תסריט קיצון

 


אולי הסיכון הגדול ביותר הוא אובדן שליטה בתוכנות AI וברובוטים מבוססי AI. 

בהרצאת הזום שלי לא נגעתי בתסריט הקיצון של אובדן שליטה. 

מאמר בו נתקלתי במסגרת ניסוי של השוואה בין כלי AI מתייחס לתסריט כזה

זהו מאמר שצויין על ידי Gemini של חברת Google כאחד המקורות לתשובה שלו לשאלה שלי על סיכוני AI. זהו מאמר שנכתב בשנת 2015.

שם המאמר: Benefits & Risks of Artificial Intelligence



תסריט הקיצון


כלי AI, כולל רובוטים, יהיו חכמים בהרבה מבני אדם. במצב כזה לא בני האדם ישלטו ברובוטים אלא רובוטים ישלטו בבני אדם. 

המאמר טוען שאנו נוטים לחשוב, שתסריט כזה בלתי אפשרי משום שאנחנו יצורים חיים ורובטים הם מלאכותיים ונוצרים על ידנו. 


כותב המאמר טוען שבני אדם שולטים בחיות שרמת האינטליגנציה שלהם נמוכה בהרבה משלנו. 

הוא אינו רואה הבדל עקרוני בין מערכת היחסים  בין רובוטים עתידיים חכמים בהרבה מבני אדם לבין מערכת היחסים בין בני אדם לבין חיות בית. 


דעתי היא שאף לא אחד המבין בניהול סיכונים יכול לשלול היתכנות של תסריט כזה.

יום שבת, 7 ביוני 2025

מלחמת עזה: המטרה היחידה שיש עליה הסכמה רחבה

 

סרט מודעות צהוב למען שחרור החטופים באירועי יום הזיכרון למלחמת חרבות ברזל ברמת גן.
מקור התמונה: ויקיפדיה. הרשאת שימוש: 

   
  נווצר ב:7 באוקטובר 2024 על ידי: Chenspec


לפני הרבה חודשים צה"ל (הרמטכ"ל אז היה הרצי הלוי) הודיע לדרג המדיני שניצח את צבא החמאס ועכשיו תורו לעסוק ביום שאחרי. 

באופן לא מפתיע גם ארה"ב (הנשיא ביידן) המתווכות, מדינות ערביות מתונות ומדינות אחרות שתמכו בישראל אמרו לדרג המדיני בישראל בדיוק את אותו דבר.

מאז אין קונצנזוס בציבור הישראלי ביחס להמשך המלחמה בעזה וביחס למטרותיה. 


יש רק מטרה אחת לה שותפים מרבית אזרחי מדינת ישראל: החזרת החטופים מעזה מוקדם ככל האפשר

הגיע הזמן לנסח את המטרה הזו באופן  קונקרטי ומדויק ולא באופן ערטילאי ("להחזיר את כולם"). 

אנסה לעשות את זה בפוסט זה.


מטרות המלחמה בעזה


1. החזרת כל החטופים החיים תוך שבועיים.


2. החזרת החטופים המתים תוך חודש. 


מחיר: סיום המלחמה ויציאה מעזה.



מטרות שמציבה ממשלת ישראל


בממשלת ישראל יש שלושה אנשים שקובעים את המדיניות: בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו, איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ. לא מן הנמנע שיש מישהי רביעית שמשפיעה על קביעת המדיניות, אבל היא אינה חברת ממשלה. 


המטרות שמציבה החבורה הזו הופכות את המלחמה למלחמת שולל.

כפי שציינתי בפוסט קודם אין להם מטרות אחידות. יש מטרות לנתניהו ויש מטרות אחרות לבן-גביר ולסמוטריץ. באותו פוסט הצגתי את המטרות האמיתיות של נתניהו (השונות מהמטרות המוצהרות על ידו) ואת המטרות של בן-גביר וסמוטריץ, שלא מסתירים אותן. 


נזקי המלחמה


כמי שעוסק בכלכלת המשפחה, אני מתייחס למחיר היציאה מעזה כמו למחיר כלכלי שלילי (אפילו לא מחיר אפס) לעשיית צעד כלכלי נדרש שלכאורה יש לו מחיר. 

נזקה של המלחמה רב מתועלתה. 

הזכרתי בפוסט אחר את ההשוואה שערך ד"ר מיכאל מילשטיין בין מלחמת עזה (אחרי שהסתיים הקרב הצבאי וזה הפך למלחמה של צבא נגד כוחות גרילה) לבין מלחמת וייטנאם. 

לדבריו, לאמריקאים היו הצלחות טקטיות אבל הם נכשלו אסטרטגית. 

דעתי היא שצבא הנלחם בכוחות גרילה, המסתתרים בקרב אוכלוסייה אזרחית, המתנגדת לצבא הזר, תמיד מפסיד.

כך קרה לאמריקאים באפגניסטן, לרוסים באפגניסטן ולפני הרבה יותר שנים לצרפתים באלג'יר.

זה בדיוק מה שקורה היום למדינת ישראל בעזה. מפקדי ולוחמי חמאס מחוסלים ואחרים מחליפים אותם. 

צה"ל כובש בפעם השנייה או השלישית או הרביעית (הפסקתי כבר לספור) אזורים בעזה שבהם, לכאורה,  כבר חיסל את החמאס בפעם הקודמת.


פגיעה בחטופים ובחיילי צה"ל


בתדירות גבוהה אנחנו שומעים על חיילים שנהרגו בעזה. 

אנחנו פחות שומעים על חיילים פצועים והרבה פחות על חיילים נפגעי טראומה. 

החטופים החיים סובלים סבל רב וחייהם בסכנה מידית. משפחות חטופים (גם חיים וגם מתים) סובלות. 

יש חטופים שהוחזרו לישראל אומרים שהם אינם יכולים להתחיל לשקם את עצמם כל עוד יש חטופים אחרים בעזה. 


נזק כלכלי גדול


1. עלויות ישירות של המלחמה.

הגדלת תקציב, רכישת ציוד צבאי וכיו"ב.


2. עלויות למשפחות של מילואימניקים ובאופן עקיף גם למשק הישראלי.

כך למשל, כשלא מעט עסקים קטנים של מילואימניקים קורסים הכלכלה שלמדינת ישראל נפגעת. 

יש לא מעט מילואימניקים שמפוטרים מעבודתם או נאלצים לעזוב אותה.

נשים של מילואימניקים עובדות פחות במקום עבודתן. 

גם עלייה בשיעורי הגירושין והפרידות של זוגות בהם אחד מבני הזוג מגויס שוב ושוב לתקופות ארוכות במילואים פוגעת כלכלית, ולא רק כלכלית, במשפחות מילואימניקים באופן ישיר ובמשק הישראלי באופן עקיף.


3. עלייה הכרחית בתמיכה בפצועים ובמשפחות שכולות

לצער כולנו, התקציבים לשיקום פצועי מלחמה גדלים כל הזמן. גם סך הכספים בקצבאות לנכי צה"ל ולתמיכה בהורים שכולים. 

הפסקת המלחמה בעזה עשויה לעצור את הגידול בתקציבים אלה. 


נזק מדיני עצום


יש משבר הומינטרי חמור בעזה. ישראל אשמה בו לפחות באופן חלקי. אנשים רעבים, ביניהם ילדים קטנים, קשישים ונכים. 

הנזק המדיני עצום. ישראל מוחרמת בהיבטים רבים,  שפוגעים באפשרות של שיתופי פעולה מקצועיים, עסקיים, אקדמיים ואמנותיים עם מדינות אחרות. 

כל עוד צה"ל בעזה הנזק המדיני לפחות יימשך וסביר להניח שיגדל.


בנוסף, יש הורגים ופצועים (ילדים, קשישים, נשים) שאין להם קשר לפעילות החמאס.

בכתבה מזעזעת, שקראתי ב"הארץ", כתבה רופאה אמריקאית ממוצא פלשתינאי, על עבודתה בטיפול בילדים פצועים קשה בעזה. 

הרופאה משוכנעת בזה שצה"ל יורה במתכוון בילדים עזתיים. 

דעתי שונה, לא צה"ל אבל כן חיילים מסוימים בצה"ל בניגוד להוראות צה"ל. 

מדובר בחיילים המושפעים מבן-גביר, סמוטריץ והרב גינזבורג (מחבר ספר הלכה שבו הוא מסביר מדוע צריך להרוג ילדים רק משום שנולדו מוסלמים). 

כשאותה רופאה כותבת על ילדה שאיבדה את מעטפת הגולגלת שלה בגלל אש צה"ל והיא הצליחה להציל את חייה, חרף היעדר תנאים וציוד רפואיים מינימליים זה קשה. ילדה במצב כזה נמצאת בסיכון חיים מתמשך. 

כשהיא כותבת שלא אישרו לילדה, במשך חודשים, לצאת לטיפול רפואי בחו"ל משום שבעזה לא ניתן לטפל בה, זה מזעזע. 

זה מאוד מחזק את הטענה של הרופאה על ירי מכוון של חיילי צה"ל בילדים עזתיים.  


גידול באנטישמיות בחו"ל


יש גידול משמעותי באנטישמיות במדינת רבות. המלחמה היא גורם ישיר לזה. 

מדובר לא רק אנטישמים מוצהרים במשך שנים, אלא גם באנשים שהפכו לכאלה בגלל המלחמה המתמשכת. 



נזקים נוספים


בוודאי שיש כאלה. מוזמנים לחשוב עליהם בעצמכם.



הערת שוליים


במושג מלחמת שולל נתקלנו בשם ספרם של זאב שיף ואהוד יערי העוסק במלחמת לבנון הראשונה. לא אני ולא אחרים, שעושים שימוש במושג בהקשר של מלחמת עזה, המצאנו את המושג.





 





יום רביעי, 21 במאי 2025

סיכוני AI: לא כל כלי ה-AI נולדו שווים

 


בפוסט: ההרצאה הבאה שלי: סיכוני AI, הצגתי ניסוי קטן בו נכשל כלי AI לבניית מצגות בבניית מצגת ראויה מבחינת תוכן על הנושא של סיכוני AI. 

בחנתי כלי נוסף ומוכר יותר. הכלי הוא Gemini של חברת Google

היות שבפעם קודמת ביקשתי ממנו המלצה על כלי AI שיכולים לקחת מצגת שלי ולבנות אותה יותר יפה בלי לגעת בתכנים והוא המליץ על אחרים ולא על עצמו, הנחתי שאין לו יכולות לבנות מצגות. 


עניין אותי לדעת האם הוא יכול, בשונה מהכלי הקודם, לייצר תכנים סבירים למצגת כזו. 



התוצאה


יש לי רושם שתכני המצגת שאני אצור בעצמי יהיו מלאים וטובים יותר, אבל הכלי עמד בכבוד במשימה. 

בניגוד לכלי הקודם שהתעלם מהשאלה שלי: באיזה מקורות השתמשת ליצירת תכנים? Gemini השיב לי תשובה כללית, למשל: מקורות של ארגוני מחקר בינלאומיים, אבל גם הביא מספר קישורים קונקרטיים כדוגמאות. 

טרם בחנתי את המקורות לעומק.


הלקח


אין מקום לתפיסה הנאיבית על פיה אפשר לבקש משהו מכלי AI בלי לבחון האם לאותו כלי יש בכלל יכולות סבירות בביצוע אותה משימה? 

לא כל כלי ה-AI נוצרו שווים. 

אם זה המצב, נדרשת מעורבות לא מבוטלת של המשתמש האנושי בתהליך העבודה של כלי ה-AI. 

לא כל כך מהר כלי AI יחליפו את כולנו. 

כן כדאי לדעת לעבוד איתם בשיתוף, אבל האחריות היא על האדם המפעיל אותם ומבצע בקרה.

יום ראשון, 18 במאי 2025

"ליפול ברשת": עלייה ב-Financial Scams

 


יצרן האנטי וירוס Avira מפרסם נתונים שמקורם ב-Gen Threat Labs. 

הנתונים מראים עלייה של 180% ב-Financial Scams ועלייה של 127% בחסימתם, כלומר: הסיכון גדל. 

Financial Scams הם ניסיונות להוציא במרמה כספים ומידע אישי.


מאפיינים של Financial Scams בתקופה הנוכחית: 


1. רובם נעשים ברשתות חברתיות

מי שיקרא פוסטים בסדרת הפוסטים שלי "ליפול ברשת" יראה מספר דוגמאות.

שימו לב שהמושג רשתות חברתיות הוא רחב יותר מאשר רשתות חברתיות קלאסיות. קראו למשל: 


2. בחלק גדול מהם יש הבטחות לרווח כספי במקרים רבים רווח לא סביר.


3. עלייה בשימוש בהצעות שמציעים לכאורה אנשים מפורסמים

קראו למשל את הפוסט: מה שקרה לגיא רולניק ברשתו החברתית של חברת מטא (פייסבוק) יכול לקרות גם לכם

מאז נתקלתי בהצעות בשם מפורסמים אחרים, למשל: נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר. 

כמובן שזה לא האנשים שכאילו מדברים אליכם. זהו שימוש בטכנולוגיית Deep Fake.


4. שימוש באמצעי תשלום לא מפוקחים כמו Bitcoin.



איך מתגוננים מ-Financial Scams?


לדעתי הדבר הכי חשוב הוא מודעות לסיכונים מסוג זה. 

במקרה של ספק, מוזמנים לפנות למומחים. 

מידע על השירות שאני נותן לאנשים פרטיים ללא חובת תשלום על השירות: "ליפול ברשת": שירותים שאני נותן



יום שבת, 17 במאי 2025

ההרצאה הבאה שלי: סיכוני AI



אתמול (15.5.2025) הרציתי בזום על "סיכונים וסיכויים"

בהרצאה מניתי את סוגי הסיכונים. הזכרתי גם סיכוני AI. אמרתי שבהרצאה הנוכחית אינני מתייחס בהרחבה לסיכוני AI ואני מתכוון להכין הרצאה יעודית על סיכוני AI. 

משתתפי ההרצאה גילו עניין בנושא. הבטחתי שאודיע להם כשתהיה הרצאה מוכנה. 

תחום ה-AI מוכר לי כבר מספר רב של שנים

בשנים הראשונות שנגעתי בו הוא לא היה ב-Mainstream. היום כמעט כל אחד עוסק בו ברמה זו או אחרת. 

ל-AI יהיו השפעות מרחיקות על כל תחומי החיים. גם בתחומים של תעסוקה וכלכלת המשפחה.


כבר התחלתי לגעת פה ושם בתחום החדש והמתפתח של סיכוני AI. 

כך למשל, כתבתי ערך בויקיפדיה העברית על התקן החדש ISO/IEC 23894 העוסק בסיכוני AI לארגונים. 


היום עשיתי ניסוי קטן במסגרת תחילת העבודה על בניית ההרצאה. 

השתמשתי באחד מכלי ה-AI החינמיים ליצירת מצגות.

ביקשתי מכלי ה-AI ליצר לי מצגת על סיכוני AI. 

הוא יצר מצגת יפה מבחינה צורנית, אבל התוכן חלקי ובאיכות מוגבלת. 

ביקשתי מהכלי לציין גם את המקורות עליהם הסתמך. הכלי בחר להתעלם מבקשה זו.


אני מתכוון לבחון גם כלי AI אחרים, כולל כלים מובילים, על מנת שענו לי על אותה שאלה. לא בהכרח במבנה של מצגת. 

לאחר שאעשה את זה אתיחס גם להיבט הזה בהרצאה הנמצאת בבנייה. 


ההערכה שלי היא שלכל היותר בעוד שלושה שבועות תהיה לי הרצאה מוכנה.

כשאסיים להכין אותה אודיע גם לקוראי הבלוג ומי שמעוניין בכך יוכל להזמין את ההרצאה.


יום רביעי, 14 במאי 2025

ניסיון לחיסול מחמוד סינואר: נתניהו שוב חוזר על הדפוס של הכישלונות שלו

 


בנימין נתניהו. דיוקן רשמי 2023. מקור התמונה: ויקיפדיה. 
זכויות יוצרים: אבי אוחיון לשכת העיתונות הממשלתית. תנאי שימוש: CC BY-SA 3.0


איני יודע האם הצליח הניסיון לחיסול מוחמד סינואר או לא. 

אני כן יודע ששוב מדינת ישראל חוזרת על אותו דפוס מוכר של כישלון. 

דפוס שכבר ראינו בשלב של מלחמת ה-7 באוקטובר אחרי שצה"ל וכוחות הביטחון סיימו בהצלחה את עבודתם במלחמה בגדודי החמאס, שקרסו. נותרו כוחות גרילה.

ארה"ב של ביידן, המתווכות, המדינות הערביות המתונות וצה"ל וגורמי הביטחון דיברו על פתרון ליום של אחרי, שבו יוחלף החמאס על ידי גורם ערבי אחר.

רק נתניהו רצה להמשיך מלחמה חסרת מטרה מדינית וחסרת מועד סיום משיקולים של הישרדותו האישית. 


עיתוי אומלל לניסיון חיסול


גם הפעם צה"ל ביצע בהצלחה את הנחיות הדרג המדיני. איני יודע האם בהצלחה מלאה או חלקית. 

דרג מדיני אחראי, היה דוחה את מועד חיסול סינואר למועד אחר.


הבחירה לבצע את החיסול דווקא במועד בו נשיא ארה"ב טראמפ קיים פגישה אסטרטגית, חשובה עבורו, בערב הסעודית, היא החלטה אומללה. 

זהו מתכון בדוק להרעה נוספת ביחסים עם ידידתנו החשובה ביותר בה אנחנו תלויים. אולי ידידתנו לשעבר אחרי שנתניהו וממשלתו הביאו אותנו למשבר ביחסים עוד קודם בגלל ההתעקשות שלא להחזיר חטופים ושבויים חיים ובגללהרצון להמשיך מלחמה חסרת תכלית


את המחיר של בחירת העיתוי הזה לחיסול סינואר, שאין חולק על זה שהוא ראוי לחיסול, תשלם מדינת ישראל, אלא אם טראמפ יכפה סיום מידי של המלחמה והחזרת החטופים.


השורה התחתונה


בנימין נתניהו מסוכן למדינת ישראל ולאזרחיה. אם אנחנו חפצי חיים, הוא צריך להפסיק מיד להיות ראש ממשלה ולהתמקד במשפטים שלו.

יום שבת, 10 במאי 2025

מה הן המטרות האמיתיות של המלחמה ברצועת עזה?

 

בנימין נתניהו. דיוקן רשמי 2023. מקור התמונה: ויקיפדיה. 
זכויות יוצרים: אבי אוחיון לשכת העיתונות הממשלתית. תנאי שימוש: CC BY-SA 3.0


רבים וטובים, אנשים שהם בעלי ניסיון ביטחוני ומדיני עשיר, אינם מבינים מה הן מטרות המלחמה הנוכחית בעזה.  

זה לא מקרי. אצל בנימין נתניהו הסתרה וחוסר שקיפות זו תופעה בעלת שכיחות גבוהה. 

היא מתרחשת גם בהקשר של המלחמה בעזה. 


המלחמה הנוכחית בעזה מסוכנת לא רק לחטופים שעדיין חיים במנהרות החמאס, ולא רק לחיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון האחרים. 

היא מהווה סיכון גדול לכלל אזרחי מדינת ישראל.


אנסה להציג את המטרות האמיתיות של המלחמה הנוכחית בעזה מזווית של מומחה לניהול סיכונים. 

  
מי משפיעים על קביעת מטרות המלחמה בממשלה? 


יש רק שלושה אנשים בממשלת ישראל שיש להם השפעה על מטרות המלחמה. 

שלושת האנשים הם: בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו, איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ.

בהחלט יתכן שגם לשרה נתניהו, שאינה חברה בממשלה יש השפעה כזו.

חשוב לציין את שמות המשפיעים משום שלבן-גביר ולסמוטריץ יש מטרות שונות מהמטרות של נתניהו. 


מטרות מוצהרות


כפי שנתניהו הסתיר לא מעט פעמים את המטרות האמיתיות שלו, כך גם בהקשר של מטרות המלחמה.

המטרות המוצהרות הן:


1. חיסול שלטון החמאס ואולי גם חיסול פיזי של אנשי החמאס או גירושם. 


2. החזרת החטופים מעזה.

 

המטרות האמיתיות של מקבלי ההחלטות



יש הבדל מהותי בין נתניהו לשני האחרים הן במטרות והן בגישה. 

נתניהו נוהג באופן עקבי בחוסר שקיפות ובהסתרת מידע.

המטרות האמיתיות שלו הן מטרות שונות לחלוטין מהמטרות המוצהרות שלו. 

בן-גביר וסמוטריץ גלויים וכנים הרבה יותר.



האם החזרת חטופים חיים היא מטרה של מקבלי ההחלטות?


התשובה היא שלילית. 

בן-גביר וסמוטריץ מצהירים בגלוי שהם אינם מעוניינים בהחזרת חטופים חיים. 

בן-גביר אפילו התפאר בכך שהכשיל עסקאות להחזרת חטופים. 


נתניהו הרבה להצהיר שהוא עושה את כל המאמצים להחזיר את החטופים, אבל התנהג באופן  הפוך ביקביות מה-7 באוקטובר ועד היום.


בזמן האחרון נאמרו בתקשורת שני דברים המעידים באופן חד על כך: 


1. שורדת שבי חמאס יוכבד ליפשיץ, שבעלה עודד לא שרד את השבי, הייתה אחת משתי החטופות הראשונות שהוחזרו בגלל מצבן הבריאותי הקשה (השנייה הייתה נורית קופר). 

להזכירכם, שכעודד ליפשיץ ז"ל ויוכבד ליפשיץ נחטפו לעזה הם היו מעל לגיל 80. 

יוכבד ליפשיץ אמרה לאחרונה שהחמאס רצה להחזיר אותן ללא תמורה וממשלת ישראל סרבה ולכן העביר אותן מעבר לגבול.


2. אלוף (במיל.) נועם תיבון אמר שהחמאס הציע בימים הראשונים עסקה שבמסגרתה יוחזרו הנשים והילדים. ממשלת נתניהו סרבה. תיבון הוסיף שלו הייתה מבצעת עסקה כזו שירי ביבס ושני ילדיה הקטנים היו חוזרים בחיים. 


אחזור בקיצור על כמה נקודות שכבר העלתי בהקשר זה בפוסטים קודמים:


1. החזרת החטופים לא הייתה מטרה במלחמה בשבועות הראשונים של המלחמה. 

רק בעקבות לחצים של רבים וטובים בישראל, ביניהם קצינים בכירים בדימוס שאמרו באופן חד שערבות הדדית היא חלק מהערכים עליהם קמה מדינת ישראל וביצוע עסקה להחזרת חטופים לא יפגע ביכולות כוחות הביטחון לפעול נגד החמא"ס, אם ידרשו לעשות זאת (כפי שאמרו גם קציני צה"ל בכירים ששרתו בזמן המלחמה), נתניהו נכנע והוסיף את החזרת החטופים למטרות המלחמה.


2. נתניהו לא נפגש במשך חודשים ארוכים עם משפחות חטופים. רק אחרי שהנשיא ביידן נפגש עם משפחות חטופים בעלות אזרחות אמריקאית, נפגש נתניהו עם מספר מצומצם במיוחד של משפחות חטופים וסרב לענות לשאלות עיתונאים, עם אילו משפחות נפגש.


3. לאורך כל הדרך נתניהו היה זה שהכשיל או האט עסקאות להחזרת חטופים חיים. 

הוא זה שדרש לבצע את החזרות החטופים בעסקה האחרונה בשלבים ולא בבת אחת כפי שהציע החמאס. 

הוא זה שהפר את ההסכם בשלב א' ומנע התקדמות לשלב ב'.


4. מישהו בלשכתו העביר מידע חסוי לעיתון הגרמני בילד. הפרסום עלול היה לפגוע בעסקה לשחרור חטופים. 

בעיתונות צוטט בכיר בלשכתו, יונתן אוריך, כאילו אמר למדליף "הבוס מבסוט".   


4. כל פעם צץ משהו חדש שהפך לחשוב יותר מחיי החטופים, למשל: ציר פילדלפי.
אם הוא כל כך חשוב, מדוע הוא הפך לחשוב רק בשלב מאוחר של המלחמה? 


5. לאחרונה אמר ששחרור החטופים אינו המטרה החשובה ביותר במלחמה. השמדת החמאס היא המטרה העליונה. 

6. מינוי רון דרמר, עושה דברו של נתניהו, לאחראי על המו"מ לשחרור החטופים נעשה על מנת להאט את התהליך ולתת לנתניהו שליטה מוחלטת על התהליך מזווית ישראלית.


כמו בנושאים רבים אחרים, נתניהו אינו מגלה את הסיבה האמיתית לכך, שחיי החטופים החיים, שבמצבם הקשה זמנם אוזל, אינם סיבה לביצוע עסקה. 

לנתניהו חשובים יותר האינטרסים האישיים והפוליטיים שלו. 

ברור לו שאם יחזיר תוך זמן קצר את כל החטופים החיים באמצעות עסקה, בן-גביר וסמוטריץ יעזבו את ממשלתו, כפי שהם מאיימים כל הזמן, והיא תיפול. 



האם מיטוט שלטון החמאס היא המטרה האמיתית של המלחמה?


מבחינת בן-גביר וסמוטריץ זה חלק מהמטרה של המלחמה. 

הם מצהירים בגלוי שהם מעוניינים לבצע טרנספר של יותר מ-2 מיליון ערביי עזה ולהשתלט על רצועת עזה ולהקים בה התנחלויות.

רוב גדול של אזרחי מדינת ישראל אינו מעוניין במימוש המטרה האידיאולוגית המטורפת של בן-גביר וסמוטריץ. 

קרוב לוודאי שזו אינה מטרה מעשית. ניסיון לממש אותה יגרום לאסון מדיני למדינת ישראל, שגם כך היא מדינה מבודדת בעולם, שלא לומר מצורעת. 


המטרה של נתניהו אינה מיטוט שלטון החמאס או החלפתו בגורם אחר. זן הסיבה לכך שהוא התעקש לא לדון ביום שאחרי, אלא למכור רעיונות הזויים של ניצחון מוחלט.


כדי להבין את המטרה האמיתית שלו קראו למשל: 



השורה התחתונה



יש להחזיר מידית את החטופים החיים ותוך זמן קצר את גופות אלה שאינם בחיים ולסיים את המלחמה בעזה. 

המטרות של נתניהו הן שמירה על האינטרסים האישיים שלו. 

בנימין נתניהו הוא הוכחה מהלכת לכך שאסור שנאשם בפלילים יהיה ראש ממשלה.

יש ניגודי עניינים מובנים בין ראש ממשלה לבין נאשם בפלילים. 

הנאשם נתניהו, מעדיף באופן עקבי לתת עדיפות לאינטרסים האישיים שלו על פני האינטרסים של מדינת ישראל ושל אזרחיה.


 


יום שלישי, 29 באפריל 2025

מה שקרה לגיא רולניק ברשתו החברתית של חברת מטא (פייסבוק) יכול לקרות גם לכם



זהו פוסט על הונאה שביצעו נוכלים ברשתות Facebook ו-Instagram. 

שיטת ההונאה הייתה שימוש בטכנולוגיה של Deep Fake באמצעותה התחזו לעיתונאי גיא רולניק. 

ברשת רואים תמונה שלו מדבר בקולו ומציע השקעות בבורסה. המציאות היא שזה לא היה גיא רולניק.  הדמות שהופיעה היא חיקוי מוצלח שלו באמצעות AI

לרולניק יש טענות קשות כלפי חברת מטא (חברת האם של פייסבוק ואינסטגרם) על האופן שטיפלה בהונאה אחרי שדיווח לה.


במקום לכתוב אני מצרף קישור למאמר של גיא רולניק בדה-מרקר: "זהו רולניק, נכנסת לעסקי הונאות בבורסה?": היום שבו הפכתי לנוכל המשווק השקעות באינסטגרם


בפוסט הבא אוסיף את שני הסנט שלי לנושא זה. 

העצה שלי לקוראים היא להיות מודעים לאיומים ולהיעזר במומחים כאשר יש לכם חשד שמתבצעת הונאה כזו. 

שירותים שאני נותן מוזכרים בפוסט הבא: 

"זהו רולניק, נכנסת לעסקי הונאות בבורסה?": היום שבו הפכתי לנוכל המשווק השקעות באינסטגרם

   

"זהו רולניק, נכנסת לעסקי הונאות בבורסה?": היום שבו הפכתי לנוכל המשווק השקעות באינסטגרם

"זהו רולניק, נכנסת לעסקי הונאות בבורסה?": היום שבו הפכתי לנוכל המשווק השקעות באינסטגרם

יום שבת, 19 באפריל 2025

כיצד מתמודדים עם הסיכון: "בנימין נתניהו ראש ממשלה"?

 

בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו . מקור התמונה: ויקיפדיה 
 זכויות יוצרים: אבי אוחיון לשכת העיתונות הממשלתית. תנאי שימוש: CC BY-SA 3.0

בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו כראש ממשלה הוא סיכון גדול לאזרחי מדינת ישראל ולמדינת ישראל. 

למעשה מדובר בשני סיכונים גדולים:


1. המשך קיומה של מדינת ישראל


2. הפיכתה של מדינת ישראל לדיקטטורה 


בהרבה מקרים יש תלות בין התרחשות אירועי סיכון שונים.  

זה נכון גם בהקשר של הפוסט הנוכחי.


חשוב לציין כי בנימין נתניהו כנאשם במשפטו, שאינו בתפקיד ראש ממשלה, מסוכן הרבה פחות. 

זה אולי יכול גם להביא לקיצור הזמן עד להכרעת הדין במשפט המתמשך מעבר לזמן סביר. 


אסטרטגיות לניהול סיכונים


בסדרת סרטונים קצרים הצגתי את ארבע האסטרטגיות לניהול סיכונים

בפיסקאות הבאות אתיחס למידת התאמתן של אסטרטגיות שונות להקטנת הסיכונים ו/או להקטנת נזקי אירוע הסיכון "בנימין נתניהו ראש ממשלה".


האסטרטגיה המתאימה ביותר: הימנעות


האסטרטגיה המתאימה ביותר לסיכון הגדול הזה היא הימנעות (Avoidance)

כל דרך לא אלימה למימוש אסטרטגיה זו לגיטימית. 

הבעיה היא שלא תמיד אפשרי לבחור באסטרטגיה הזו.



האסטרטגיה הכי לא מתאימה: קבלת הסיכון


אם איננו חבורה של ליוויתנים המתאבדים לחוף, אסור לנו לבחור באסטרטגיה של קבלת הסיכון
לא צפויות תועלות משמעותיות לאימוץ אסטרטגיה זו. בהסתברות גבוהה מאוד היא תביא לדיקטטורה מתמשכת במדינת ישראל. 
היא עלולה להביא לחורבן מדינת ישראל. 

מי שהיה ראש ממשלה בזמן האסון הגדול בתולדות מדינת ישראל, אחראי ואשם באסון ואינו צריך להמשיך בתפקיד ראש ממשלה.

מי שהוכיח בכל יום בקדנציה הנוכחית, שאסור שנאשם בפלילים יכהן בתפקיד ראש ממשלה משום שיהיו לו ניגודי אינטרסים בין טובת המדינה ואזרחיה לבין האינטרסים האישיים שלו, והעדיף את האינטרסים האישיים שלו, חייב ללכת בהקדם האפשרי. 

אסטרטגיות של הקטנת סיכונים לפני ואחרי אירוע סיכון


           

תהליך שימוש ב-Controls

1. מיישמים Control או Controls

2. לאחר שמיישמים, בוחנים עד כמה קטן הסיכון? אם רמת הסיכון שנשארה (Residual Risk) גבוהה מדי מנסים להשתמש ב-Control אחר או ב- ו/או לשפר את השימוש ב-Control הקיים. 


ה-Control שלא היה אפקטיבי


הסיכונים שהוצגו בפוסט זה אינם חדשים. אחד ה-Controls שנעשה בו שימוש, לא בהכרח על ידי אנשים שהם מומחים בניהול סיכונים, היה לנסות להגיע להסכמים או פשרות עם נתניהו

במבחן התוצאה, שימוש ב-Control זה לא רק שלא הקטין את ה-Residual Risk אלא דווקא הגדיל אותה.  


נתניהו אינו מקיים הסכמים כאשר קיומם אינו מתאים לאינטרס האישי שלו. 

מספר דוגמאות שאני זוכר:


1. בית המשפט התיר לו להתמודד לראשות הממשלה למרות המשפטים הפליליים בהם הוא נאשם, בכפוף לחתימה שלו להימנע מפעולות בנושאים שבהם יש לו ניגוד עניינים בתוקף היותו נאשם בפלילים. 

אחרי שנבחר הוא הצהיר בהקשר של נושא כזה שהוא החליט בכל זאת להיות מעוורב בנושא. 


2. מנכ"ל חברת דירוג האשראי מודי'ס אמר, בלשון עדינה, שנתניהו לא עמד בהבטחות שהבטיח לו. הוא לא זכר מקרה דומה עם מנהיג מדינה אחרת כלשהי. 


3. נתניהו לא עמד פעמיים בהסכמים קואליציונים שלו עם בני גנץ.


4. נתניהו לא עמד בהסכם החזרת השבויים מעזה עם חמאס באמצעות המתווכות. 

הוא החליט חד-צדדית לא להמשיך לשלב ב' של ההסכם ולהפקיר את החטופים החיים. 


ה-Control שהיה אפקטיבי


לצערי, אלה שהשתמשו ב-Control הזה בהצלחה הם השותפים הקואליציוניים של נתניהו במיוחד בן-גביר וסמוטריץ.

ה-Control שפועל על נתניהו הוא איומים ולא פשרות. בן-גביר וסמוטריץ למעשה שולטים בו וגוררים את מדינת ישראל למדיניות משיחית מטורפת. 

סביר להניח שגם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, משתמש ב-Control זה, לפחות באופן מרומז, ונתניהו נכנע ומתיישר לפי הקו שלו. 


השורה התחתונה


מזווית של ניהול סיכונים מומלץ להימנע מהסכמים ופשרות עם בנימין נתניהו.

אפשר יהיה להגיע איתו לפשרות רק אחרי שיקח את האחריות על חלקו הגדול באסון ה-7 באוקטובר ויתפטר מתפקידו.

יש לנהוג באופן דומה גם כלפי יריב לוין