אסטרטגיות לניהול סיכונים

 

משתף קישור לסרטון הראשון בסדרת סרטונים קצרים שלי: ניהול סיכונים - פשוט והגיוני. הסרטון הראשון עוסק באסטרטגיות לניהול סיכונים.

אסטרטגיות לניהול סיכונים

מחוץ לקופסה: דרך יצירתית להחזרה מהירה של החטופים בעזה

 

לאחר הליכת בוקר ארוכה ישבתי בקפה בית הועד בירושלים. 

קראתי שני מאמרים בעיתון "הארץ" על החטופים ועל רצועת עזה. 

האחד של הפרשן המעולה לענייני ערבים של גלי צה"ל ג'קי חורי והשני של יוסי קליין. 

ג'קי חורי מסביר כיצד החמאס נמצא בלחצים משני צדדים העלולים לפוצץ את עסקת החזרת החטופים. 

זאת למרות שהחמאס מעוניין בהמשך ביצוע העסקה. 

מצד אחד הלחץ של ממשלת ישראל הפועלת לכיוון של פיצוץ שלב ב' של העסקה וחזרה למלחמה. 

מצד שני של האוכלוסייה העזתית שהבעיה ההומינטרית שלה הולכת ומחריפה בתנאי החורף הקשים. הם באמת זקוקים לאוהלים ולמזון. 

לקריאת הכתבה של ג'קי חורי: חמאס לא רוצה לשבור את הכלים, אך התנגשות האינטרסים עלולה לפוצץ את העסקה. 

גם המאמר של יוסי קליין מתיחס לחטופים בעזה. הטענה המרכזית שלו היא שבממשלת ישראל לא מסוגלים לחשוב מחוץ לקופסה, מה שמעכב או מונע את החזרת החטופים.

לשמחתי, אינני חבר בממשלת ישראל הנוכחית. בכל זאת בחרתי להיענות לאתגר שמציב יוסי קליין ולהציע מהלך שעלול לזרז את החזרת החטופים. 

לטובת מי, שלא קרא פוסט שכתבתי לפני כמה חודשים, בתקופה שגדי איזנקוט, היה עדיין שר בממשלה, הצעתי הצעה של "חשיבה מחוץ לקופסה". 

לו הייתה מתקבלת כנראה שחטופים רבים ששילמו בחייהם היו איתנו ומחטופים רבים אחרים היה נמנע חלק מהסבל. 

לקריאת הפוסט: זיכרונות מניקולאה צ'אושסקו ואימלדה מרקוס.

מבוא להצעה שלי

בעבר היו פוליטיקאים ישראלים שהתנסו בעצמם מרצונם הטוב במצבים קשים של אוכלוסיות אזרחים או הגיעו לשם באופן מתמשך על מנת להבין את מה שעובר על אותם אזרחים.

כמה דוגמאות:

כשהרב שי פירון היה שר החינוך היה יוצא בלילות ל"כיכר החתולות" בירושלים להיפגש עם נוער בסיכון. באחד המקרים צלצל לרעייתו ואמר לה שהלילה הוא מביא אורחת. זאת הייתה נערה בסיכון, שהוא ואשתו גידלו אותה החל מאותו לילה. 

חבר הכנסת אריה (לובה) אליאב ז"ל התנדב במשך לפחות שנה לעבוד פעמיים בשבוע כסניטר בבית חולים במקביל לעבודתו כחבר כנסת.

יוסי שריד ז"ל שהיה שר החינוך וחבר כנסת העתיק את מגוריו לקריית שמונה למשך כמה ימים בכל שבוע ועבד בהתנדבות כמורה בבית ספר.

גם בני גנץ, לדעתי פליטיקאי כושל אבל אדם ראוי, נהג באופן דומה כשאחרי ה-7 באוקטובר עבר לגור בקיבוץ יד מרדכי, שבמזל לא חדרו גם אליו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר. 

ההצעה: סדנת שבי לחברי ממשלת ישראל

ראש הממשלה בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו ומרבית שרי הממשלה לא מבינים מה עובר על נפגעי המלחמה בכלל, ועל החטופים בעזה ומשפחותיהם בפרט. 

התנסות בסדנת שבי של כמה ימים היא סוג של מקבילה למה שעשו כל האנשים שהזכרתי במבוא ונוספים שלא הזכרתי.

בסך הכל אני מדבר על סדנה של שלושה ארבעה ימים, שבהם חברי הממשלה יהיו בדירה מתחת לקרקע  מנותקים מהעולם והמזון היומי שלהם יהיה פיתה או שתיים ומגבלות בכמות המים שישתו. 

נדמה לי שכמה מהם עשויים להבין מעט ממה שעובר על החטופים ואולי הגישה שלהם תשתנה לכיוון של עסקה מידית להחזרת החטופים.

לא רעיון מעשי

כמובן שהרעיון בפסקה הקודמת אינו רעיון מעשי. הוא רק המחשה לאטימות של חלק מחברי הממשלה לבני אדם, לאו דווקא כלפי חטופים ובני משפחותיהם. 

אי אפשר לכפות עליהם סדנה כזו ואף אחד לא מצפה מהם שהם ישתתפו בה מרצונם הטוב. 

חלקנו עדיין זוכרים שרק שני שרים הגיעו לפגישה עם שני אלפים בצה"ל שרצו להתריע על המצב לפני השבעה באוקטובר.

סיכונים וסיכויים - מצגת של השיעור שלי בבית ספר "ארץ הצבי" במסגרת "ניצוצות שיעור אחר"

 

היום (27.1.25) אעביר שיעור בבית ספר ארץ הצבי בירושלים במסגרת התנדבות שלי ב"ניצוצות שיעור אחר"

אני מצרף קישור למצגת שאעביר בשיעור:

סיכונים וסיכויים

הונאת שחיטת חזירים

 

הכתבה של ויקי אוסלנדר בעיתון "כלכליסט" שפוסמה ב-23.1.25 מדברת בעד עצמה. 

כותרת הכתבה: קורבן שוחט קורבן. 

הכתבה מדברת בעיקר על הונאת שחיטת חזירים. קורבנות מבוססים כלכלית בני 50 מתפתים לעבוד במדינה אחרת בעבודה מקצועית באמצעות הונאת רשת. 

ההונאה נעשית על ידי ארגוני פשיעה. היא משלבת הונאת רשת עם אלימות פיזית. 

הקורבן משלם כספים על מנת להתחיל עבודה חדשה אטרטיבית במדינה אחרת. 

המתווך הוא בעצם חבר בארגון פשיעה. כשהוא מגיע למדינה האחרת הוא נכלא על ידי ארגון הפשיעה ועובד עבודת כפיה ללא תשלום. 

הקורבנות הם לרוב אנשים מבוססים גילאי 50. 

בכתבה מובא גם סיפורו של מנהל סניף בנק שהתפתה להונאה הזו. גם אנשים שלכאורה מודעים לסיכונים נופלים קורבן להונאות.
לפעמים משתמשים בהם על מנת לבצע הונאות סייבר.

 

מגמות הבולטות בפשיעה ברשת בשנת 2025 

1. גניבת זהויות

2.  שימוש בטכנולוגיות AI לצורך ביצוע הונאות רשת. 

3. שימוש בתשלומים במטבעות קריפטו 

4. פריצת סיסמאות והתחזות לבעל שם המשתמש והסיסמה.

5. התקפות על דואר אלקטרוני

המכתב החסר

בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו . מקור התמונה: ויקיפדיה 
 זכויות יוצרים: אבי אוחיון לשכת העיתונות הממשלתית. תנאי שימוש: CC BY-SA 3.0

שני אנשים שלחו מכתבי התפטרות בגלל אחריותם לאסון ה-7 באוקטובר: הרמטכ"ל הרצי הלוי ואלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן. 

  

חסר לי מכתב התפטרות שלישי של האיש האחראי יותר מכל אחד אחר במדינת ישראל לאסון: בנימין נתניהו.

הרצי הלוי, אדם ערכי. שתרם רבות לביטחונה של מדינת ישראל וכבר בתחילת המלחמה לקח את האחריות על חלקו במחדל באמצעות הודעה פומבית. 

מיד אחרי שלקח את האחריות תיפקד היטב והוא אחראי להישגים של צה"ל במלחמה. 

בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו לא רק שלא לקח אחריות הוא ניסה להתחמק מאחריותו ולגלגל אותה על הרמטכ"ל ועל ראש השב"כ. 

הוא עשה זאת באמצעות התקפות שלו ושל מקורביו, בעיקר מירי רגב ודוד אמסלם, שפתחו חזית נוספת נגד הרמטכ"ל בזמן מלחמה. 

הוא עשה זאת באמצעות מניעת הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. 

הוא עשה זאת באמצעות פיטורי שר הביטחון יואב גלנט ומינוי ישראל כץ, אדם ללא רקע ביטחוני, לתפקיד שר הביטחון. 

ישראל כץ הצליח לממש את אחת משתי המטלות העיקריות שלו: לגרום להתפטרותו של הרמטכ"ל. אחרי שהוא התפטר, יהיה יותר קל לצור נרטיב שגוי, שהוא ולא נתניהו האחראי העיקרי לאסון.

המטלה השנייה שלו היא קידום חוק פטור משירות צבאי של חרדים. 

לשתי המטלות האלה יש חשיבות פוליטית מבחינת נתניהו.

 נתניהו לעומת הלוי

1. הרצי הלוי לקח אחריות. 

נתניהו לא לקח אחריות.

2. הרצי הלוי תפקד היטב במהלך המלחמה. 

נתניהו לא תפקד. הוא היה עסוק בדאגה לאינטרסים שלו: התחמקות מאחריותו, דחיית המשפטים שלו ושמירת הקואליציה שלו. 

הוא ביזבז ברמה המדינית-הפוליטית את ההצלחות של כוחות הביטחון: התחמק מהיום שאחרי בעזה, ויתר על החזרת החטופים במשך חודשים או אפילו יותר משנה. 

3. הרצי הלוי דאג לאינטרסים של מדינת ישראל. 

בנימין נתניהו דאג לאינטרסים האישיים שלו. 

4. הרצי הלוי קיבל החלטות. לפעמים החלטות קשות.

בנימין נתניהו נכנע ללחצים והתחמק מהחלטות. גם ההחזרה המאוחרת של חטופים, שהתחילה בימים אלה, נבעה מכנעה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. במקרה הזה: טוב שכך, בשונה לכניעה שלו לבן-גביר סמוטריץ ושותפים קואליציונים אחרים.

ראש הממשלה הוא האחראי העיקרי לכל מחדל

ראש הממשלה הוא זה שעומד בראש המערכת ולכן אחראי לכישלונות המערכת יותר מכל אחד מאחר. 

נתניהו דיבר באופן רהוט בפני ועדת וינוגרד שחקרה את מלחמת לבנון השנייה. 

הוא אמר שרק ראש הממשלה אחראי לכישלונות. 

אז לראש הממשלה קראו אהוד אולמרט. 

היום קוראים לו נתניהו והוא האחראי לאסון הגדול בתולדות מדינת ישראל.

מינוי הרמטכ"ל הבא

אסור שהאחראי העיקרי לאסון ה-7 באוקטובר, בנימין נתניהו, יהיה מעורב בבחירת הרמטכ"ל הבא.

ברור לגמרי שאסור שאשתו שרה נתניהו תהיה מעורבת בבחירה הזו. 

לא ראוי שעושה דברו של נתניהו, ישראל כץ, יהיה מעורב בבחירה הזו. 

אפשר היה לסמוך על יואב גלנט שהבחירה שלו ברמטכ"ל תהיה עניינית. 

מיום מינויו לשר ביטחון ועד היום הוכיח ישראל כץ שעיקר תפקידו הוא לקדם אינטרסים פוליטיים של בנימין נתניהו ושלו. כפי שהיה כשכיהן בתפקיד שר האוצר.

התגוננות מהונאות ברשת קל או קשה? - כשמדובר ב-CAL זה קשה

 

ההרצאה שלי על אבטחת המידע של הבנקים מופיעה בסרטון בערוץ היוטיוב שלי. כותרת ההרצאה: לסמוך או לא לסמוך אל אבטחת המידע של הבנקים? 

בהרצאה אני מסביר מדוע אני לא לגמרי סומך על אבטחת מידע של בנקים.

תשאלו אותי האם אתה סומך יותר על אבטחת המידע של חברות כרטיסי אשראי?

התשובה שלי כמומחה לניהול סיכונים וכלקוח של חברת כאל, על פי נסיוני האישי, שעליהם אני סומך פחות מאשר על הבנקים.

ליחידה שלהם המטפלת בעסקאות חשודות ברשת יש שלוש בעיות בסיסיות:

הראשונה היא יכולת מוגבלת להבחין בין פעולה שנעשתה על ידי לקוח לבין פעולה חשודה שנעשתה בכרטיס שלו על ידי מישהו אחר.

השנייה היא תהליכי העובדה שלה גרועים.

את השלישית, שהיא בלתי נסלחת או לפחות על הסף של בלתי נסלחת, אשאיר לסוף.הם מדברים עם עצמם ולא מדברים עם הלקוח.

השלישית גרמה לי לדבר איתם דרך הרשתות החברתיות וגם לכתוב את הפוסט הזה.

הבוקר (15.1.25) כתבתי הודעת דוא"ל ליחידה למניעת הונאות של חברת כאל. 

אשתף את קוראי הבלוג בתוכן ההודעה: 

"בוקר לא כל כך טוב לכאל הונאות, שהעירו אותי בשעה 5:30 בבוקר. 
אני מאוד לא מרוצה מהתפקוד הלקוי שלכם ותהליכי העובדה הלא סבירים שלכם. 
זו שנה שנייה ברציפות שאתם מטרטרים אותי כשאני מנסה לשלם ארנונה לעיריית ירושלים ואתם מזהים את זה בטעות כהונאה. 
אני מניח, שכפי שהודעתם לי, שהעסקה לא אושרה ולא אחוייב עליה. 
מצאתי פתרון לבעיה. אני אשלם השנה ובשנים הבאות את הארנונה לעיריית ירושלים באמצעות כרטיס אשראי של ישראכרט שברשותי. 

תקבלו ממני בקרוב הסבר מפורט איך אני, כאדם מנוסה בתחום של מניעת הונאות רשת, חושב שאתם צריכים להשתפר. 

מקווה שתצליחו ללמוד מזה משהו."

עד שעה 17:00 אף לא אחד בחסרה התיחס אלי או להודעת הדוא"ל ששלחתי.

יכולת מוגבלת להבחין בין פעולה חשודה כהונאה לבין פעולה שאינה כזו

שלוש פעמים מאז שנת 2017 קרו אירועים חריגים קיצוניים בהם היחידה למניאת הונאות רשת של חברת כרטיסי האשראי מנעה ממני לבצע פעולה סבירה ולגיטימית בכרטיס האשראי. 

בהמשך אתאר אירוע אחד משנת 2017 ושני אירועים כמעט זהים בינואר 2024 ובינואר 2025.

כשלקוח אינו מסוגל לבצע פעולה שהוא צריך לבצע בכרטיס אשראי נגרם לו נזק. 

בנוסף תהליכי העבודה הגרועים של החברה גורמים לו בזבוז זמן ומשאבים. 

כשמתלווה לזה הודעה של איום בצורך לבטל את כרטיס האשראי, אנשים כמוני לא יותר מדי מתרגשים ממנה.

יש כאלה שמבינים פחות והם מפחדים ונכנסים ללחץ. 

נדמה לי שמי שמזהה פעולת סבירות ולגיטמיות כפוטנציאל של הונאה ייטה יותר מאחרים לזהות פעולות חשודות כפעולות לגיטימיות. 

תהליכי עבודה גרועים

1. זיהיתם פעולה חשודה בעיניכם אז מדוע לשלוח הודעה מאיימת ללקוח? 

במקום זה אולי תתקשרו ללקוח תנסו לזהות אותו באמצעות פרטים מוכמנים ותשאלו אותו האם זה הוא? 

כך פועלים לפעמים בבנקים.

2. שלחתם הודעה מאיימת ללקוח אולי הוא באמת ייבהל.

יש לקוחות שמבינים מעט בסיכוני אבטחת מידע. הם יבהלו ירוצו לבטל את כרטיס האשראי בגלל הפחד שלהם. 

יגרם להם נזק. הם לא יוכלו להשתמש בכרטיס האשראי מספר ימים או אולי שבועות. אתם תשלחו להם כרטיס חדש ואולי אפילו תגבו עליו תשלום. 

3. מדוע אתם מבקשים מהלקוח שיתקשר אליכם ולא אתם מתקשרים אליו או כותבים לו הודעה ברורה ומפורטת?

צריך הרבה חוצפה לטרטר את הלקוח שהוא יתקשר אליכם ויחכה זמן רב בתור למענה או שישאיר הודעה ואתם תתקשרו תוך יום או יומיים. 

כשהלקוח לחוץ מהאפשרות שזו באמת הונאה הוא יעשה הרבה על מנת לסיים את התהליך. 

4. שלחתם לי מייל

במייל כתבתם שהייתה עסקה חשודה כאילו לא בוצעה על ידי. 

עניתי לכם שזה אני ולא מתחזה. האם אתם קוראים את מה שכותב לכם הלקוח? 

5. מערכת אוטומטית שלכם מתקשרת ללקוח כמה פעמים.

קיבלתי מכם כמה שיחות טלפון אוטומטיות בהן חזר הטקסט המאיים. התבקשתי לענות האם זה אני או לא. 

עניתי יותר מפעם אחת. 
גם שלחתי הודעה שזה אני ולא מתחזה. 

אז מדוע להמשיך להתקשר אלי? 

לא מספיק להתקשר אלי כמה פעמים בשעות הערב המאוחרות?

צריך גם להעיר אותי בחמש וחצי בבוקר עם אותה הודעה מוקלטת?

מדברים עם עצמכם ולא עם הלקוח?

סימן השאלה אינו בגלל הלקוח, אלא בגלל שיש ספק אם התהליכים שלכם מדברים זה עם זה. 
האם מידע שקיבלתם ממני באמצעות דוא"ל מגיע גם לערוץ הטלפוני שלכם? 

הדבר הטבעי ביותר היה עובד שלכם שיתקשר אלי בבוקר. 

גם את הודעת המייל הנזעמת שהצגתי בתחילת הפוסט לא קראו ולא טרחו להתייחס אליה. 

תיאור שלושת המקרים

מקרה ראשון: הזמנת מונית בבודפסט 2017

לפני נסעתי בשנת 2017 לסלובקיה ולבודפשט המתנתי בתור הטלפוני הארוך של חברת כאל על מנת להודיע להם באילו תאריכים אהיה בסלובקיה ובאילו אהיה בבודפשט. 

עשיתי את זה משום שחברת כאל ביקשה מלקוחות להודיע לה על תאריכים שהם יהיו בחו"ל ובאילו מדינות. הפקידה אמרה שהיא מזינה את המידע למערכת

אני מניח שרוב האנשים לא טרחו לעשות זאת. 

אז מדוע דווקא עסקה של 20 אירו (אני חוזר 20 אירו לא 200 אירו ולא 2,000 אירו) שהייתה ביום האחרון לחברת מוניות על מנת להזמין מונית לשדה התעופה לא בוצעה. 

חברת כאל גם לא טרחה להודיע לי. בשנת 2017 כבר עבדו הרבה שנים בדואר אלקטרוני. לא שלחו לי הודעת דוא"ל. שלחו רק SMS שלא הגיע אלי משום שהייתי עם כרטיס SIM מקומי. 

לא הבנתי מה קרה. אחד מבני משפחתי שילם בכרטיס האשראי שלו.

מקרה שני: תשלום ארנונה לעיריית ירושלים 2024

את אותה הודעה מאיימת קיבלתי גם בשנת 2024. בשעת לילה מאוחרת ביצעתי שתי פעולות בכרטיס אשראי תשלום לחברת הגיחון שהתקבל ומיד אחריו ארנונה לעיריית ירושלים.

מה שתארתי שקרה השנה קרה בשנה שעברה. בפעם הקודמת הרגשתי מעט יותר מאוים. פחדתי שיחסמו את כרטיס האשראי שלי. 

התקשרתי לכאל. בבוקר, לאחר המתנה לא קצרה, הייתה לי שיחה ארוכה עם עובד במחלקת האבטחה של כאל. הסברתי לו מדוע הם טועים והוא נתן לי הסברים לא ממש משכנעים מדוע לא? לטענתו קיבלו מידע על הונאות בתשלומי ארנונה לעיריית ירושלים. 

אחרי השיחה הצלחתי לשלם.

מקרה שלישי: תשלום ארנונה לעיריית ירושלים 2024

תואר בהרחבה בפסקאות אחרות של הפוסט.

המלצות לקוראים

1. מודעות לסיכונים היא הדבר החשוב ביותר

כפי שצייניתי בכל הפוסטים העוסקים בהונאות ברשת וגם בבלוג אחר על מחשבים שמירה על מודעות גבוהה לסיכונים היא הדבר החשוב ביותר. 

2. אל תסמכו רק על האבטחה של ספקי שירותים

כמו שאי אפשר לסמוך על האבטחה של הבנקים אי אפשר לסמוך על האבטחה של חברות כרטיסי אשראי וגורמים אחרים.

היחס הנכון אליהם הוא "כבדהו וחשדהו".

3. אם אתם משלמים סכום גבוה באמצעות כרטיס אשראי של כאל תעשו את זה בשעות היום כשיש עובדים ולא בשעות הערב המאוחרות. 

האלגוריתם שלהם כנראה מזהה בשעות האלה עסקאות כיותר חשודות.

4. אם אתם מתכוונים לשלם סכום גבוה בכרטיס אשראי תודיעו לחברה קודם בתקוה שכשתשלמו זו לא תהיה עסקה חשודה.

 לקח אישי שלי

אני לא משלם יותר ארנונה לעיריית ירושלים באמצעות כרטיס אשראי של כאל. 

בצהריים שילמתי את הארנונה באמצעות כרטיס אשראי שלי בחברת ישראכרט. לא הייתה שום בעיה בתשלום. 

בשנה הבאה אחסוך את זמן ההתכתבות ואת זמן כתיבת פוסט נזעם בבלוג ואשלם מיד בכרטיס ישראכרט.

סיכונים: תחזית לשנת 2025

 

התחזית לסיכונים בשנת 2024 חולקה לשלושה התחומים בהם מתמקד בלוג זה: סיכונים כלכליים, סיכונים ברשת וסיכוני התנהלות שלטונית. 

גם בפוסט זה אשמור על תבנית דומה.

סיכונים כלכליים

כיועץ בכלכלת המשפחה סיכונים כלכליים למשפחות הם חלק בלתי נפרד מהעיסוק שלי. 

בחלק מהסיכונים הכלכליים נגעתי דווקא בפוסטים בבלוג אחר שלי: בלוג על כלכלת המשפחה.

עולמות כלכליים רחבים יותר: הכלכלה של מדינות, חברות והעולם כלו משפיעים גם על כלכלת ממשפחות. 

השנה כתבתי שני פוסטים עם תחזית כלכלית: הראשון הוא תחזית כלכלית לשנת 2025 במדינת ישראל והשני הוא תחזית כלכלית עולמית לאותה שנה. 

בשני הפוסטים נגעתי גם בסיכונים כלכליים למשקי הבית. 

לאחר שהתממשה תחזית לא אופטימית לכלכלת מדינת ישראל בשנת 2024, גם התחזית הנוכחית תלויה בשאלה: האם הממשלה הנוכחית תמשיך להיות בשלטון או שתוחלף על ידי ממשלה אחרת? 

תחזית לשנת 2025

בתסריט בו הממשלה הנוכחית לא תוחלף, התחזית שלי פסימית יותר מאשר בשנה שעברה. גם משקי הבית משלמים וישלמו את המחיר.

התחזית העולמית תלויה במידה רבה בנשיא הנכנס בארצות הברית דונלד טראמפ. 

היות שטראמפ הוא אדם בלתי צפוי גדלה אי-הודאות ולכן התחזית היא פחות אופטימית בהשוואה לשנה שעברה. 

כמובן שהמצב הכלכלי בישראל תלוי גם בכלכלת העולם וכלכלת משקי הבית בישראל תלויה בשתי הכלכלות הלאומית והעולמית.

סיכונים ברשת

חלק גדול מהפוסטים שכתבתי עסקו בנושא  "ליפול ברשת".

מדובר בסיכונים ליחידים, לחברות ולמדינות באינטרנט ובדיגיטל. כמובן שלהתממשות הסיכונים הללו יש גם השלכות כלכליות.

הפוסט: סדרת הפוסטים "ליפול ברשת" מציג את כותרות מרבית הפוסטים שכתבתי בתחום זה. 

תחזית לשנת 2025

התחזית שלי לשנת 2025 היא שהסיכונים ברשת יגדלו. במיוחד סיכוני סייבר ואיומים על דואר אלקטרוני, כגון: גניבת זהות והונאות Phishing באמצעות מייל. 

סיכוני התנהלות שלטונית

מדינת ישראל הייתה בשנת 2024 במשבר שלטוני חמור. 

התחזית העגומה לשנת 2024 התממשה, שלא לומר חרגה לרעה אפילו מהתחזית. 

ממשלת ישראל פעלה באופן שהחמיר במיוחד את המשבר החמור בו נמצאת המדינה. ראויים לציון מיוחד: החזרת המהפכה המשטרית לסדר היום, הימנעות מהחזרת החטופים והמשך המלחמה בעזה, הדחת שר הביטחון יואב גלנט בגלל חוק אי-גיוס חרדים, פגיעה במערכת המשפטית ובעיתונות החופשית והמשך שוד הקופה הציבורית לטובת חברי קואליציה ומקורבים. 

כמובן, שיש מתאם חיובי בין סיכונים שלטוניים וסיכונים כלכליים.

תחזית לשנת 2025

תסריט 1: הממשלה הנוכחית תהיה בשלטון

הממשלה הנוכחית מסכנת את עצם קיומה של מדינת ישראל. 

קל וחומר, שהיא מסכנת את מדינת ישראל כמעט בכל היבט שתחשבו עליו.

בכל הסקרים הממשלה הנוכחית מקבלת ציון נמוך במיוחד. 

דירוג השרים הגרועים הפך למעין ספורט לאומי. 

בבלוג הזה לא אצטרף למדרגים אלא אדרג את השרים לפי מידת המסוכנות שלהם לעתידה של המדינה. 

בניהול סיכונים מטפלים קודם בסיכונים החמורים ביותר.

ממש לא מעניין האם איתמר בן-גביר מתפקד גרוע ממאי גולן. 

מזווית של ניהול סיכונים מאי גולן היא סיכון זניח. 

לא שאני אומר שצריך להתעלם מכך שהיא מעכבת תשלומים לשורדי שואה, אבל איתמר בן-גביר מהווה סיכון קיומי למדינת ישראל ולכן אתייחס בפוסט זה אליו ולא אתייחס לשרים לא חשובים כמו מאי גולן. 

אתיחס רק לארבעת חברי הממשלה המהווים את הסיכונים הגדולים ביותר למדינת ישראל.

בנימין נתניהו

בנימין נתניהו נותן עדיפות ברורה לאינטרסים האישיים שלו על פני האינטרסים של מדינת ישראל ואזרחיה. כראש ממשלה הוא האחראי העיקרי לסיכונים גדולים שהוא מייצר.

רשימה רחוקה מלמצות של הסיכונים שנגרמים בגללו: 

1. מינויים עם ניגוד אינטרסים של שני שרים מסוכנים ומינוי שר ביטחון חסר כישורים, 

2. הפקרת החטופים וסיכול עסקאות להשבתם.

קראו למשל: האם בנימין ושרה נתניהו יסכלו עסקה להחזרת החטופים בעזה?

3. המשך המלחמה בעזה ללא שום תכלית אסטרטגית.

קראו למשל: מדוע הפסדנו את המלחמה בעזה?

4. התחמקות מאחריותו לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל

לא לקח את האחריות שלו על האסון. 

ניסה להטיל את האחריות שלו על הרמטכ"ל וראש השב"כ. 

מנע הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר, כולל מה שקדם להם ומה שקרה אחרי כן. 

איתמר בן-גביר

מלכתחילה מינוי של עבריין מורשע בעבירות פליליות חמורות כשר בממשלה אינו ראוי. 

כבר ציינתי בפסקה הקודמת שמינויו לשר המשטרה בלתי סביר בעליל. במיוחד כשראש הממשלה הממנה הוא נאשם בעבירות פליליות בעצמו ויש לו ניגוד אינטרסים. 

הכהניסט הפרובקטור לא שינה את עורו.

האיש נכשל בתפקידו באופן קיצוני כששיעור הפשיעה גדל. 

הוא קידם קציני משטרה שפעלו לפי רצונו ולא באופן שמשטרה צריכה לפעול. 

הוא סילק קצינים ערכיים שחלקם היו ראויים להתמודד על מפכ"לות. 

הפרובוקציות שלו בהר הבית עלולות להביא למלחמה עם מיליארד מוסלמים בעולם. 

התוכנית המטורפת שלו לטרנספר של ערביי עזה והתנחלות שם מסוכנת. 

גם ההתקפתו הלא מרוסנות כנגד כל שומרי הסף.

הוא עושה כל מה שביכולתו למנוע החזרת חטופים מעזה.

יריב לוין

יריב לוין. מקור התמונה: ויקיפדיה

כפי שעולה מתחקיר של מיכאל האוזר טוב בהארץ (3.1.25) יריב לוין נלחם כבר שנים במערכת המשפט בישראל. לאחר נפילת ממשלת השינוי הוא שלף את הטיוטה שהכין להפיכה המשטרית. 

בתחקיר עולה גם מלחמתו של יריב לוין בחוק כבוד האדם וחירותו. 

זה לא חדש. קראו למשל: לאחר לבטים: פוסט אישי על מצב הדמוקרטיה במדינת ישראל או איך גיליתי את המטרה האמיתית של יריב לוין?

 

ההפיכה המשטרית גרמה להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל וגרמה לירידה גדולה של ישראלים בעלי מקצועות מבוקשים (רופאים, אנשי הייטק וכיו"ב) לארה"ב ולאירופה. 

היא אחד הגורמים להפיכתה של ישראל למדינה מצורעת. 

ברור לגמרי שלוין מכוון לדיקטטורה מתמשכת בראשות הליכוד.

בצלאל סמוטריץ

סמוטריץ חבר לבן-גביר בהתנגדות להחזרת חטופים חיים מעזה. 

הוא שותף לתוכניות לטרנספר של ערביי עזה וערביי יהודה ושומרון. הוא לא מסתיר את זה. 

הוא דיבר על השמדת חווארה. הביטוי שלו לתיאור טרנספר של ערביי עזה הוא "דילול". לא בני אדם עשבים שוטים. 

הכל אצלו כפוף לאידיאולוגיה המשיחית המטורפת שלו במקום למלא את תפקיד שר האוצר הוא מנסה לקדם את האידיאולוגיה שלו וחלוקת כספים קואליציונים תוך התעלמות ממצב המלחמה. כל זה תוך גרימת נזקים חמורים לכלכלה הישראלית. 

הוא מכהן גם כשר לעומתי במשרד הביטחון והיה עסוק בעיקר בסיוע למתנחלים קיצוניים ובהפרעה לעבודת צה"ל והשב"כ ביהודה ושומרון. 

היום כשכבר אין שר ביטחון במדינת ישראל קל לו יותר להפריע.

תסריט 2: הממשלה הנוכחית תוחלף

אף לא אחד יודע האם ממשלה חדשה תהיה ממשלה שתקטין סיכונים ותנסה לטפל בהם או שלא תעשה זאת כראוי או שלא תעשה זאת בכלל. 

דבר אחד ודאי כל ממשלה בלי ארבעת האנשים שהוזכרו בפיסקה הקודמת (נתניהו, בן-גביר, לוין וסמוטריץ) לא תהווה סיכון כל כך גדול למדינת ישראל ולאזרחיה. 

צו השעה הוא פיזור בהקדם של הממשלה הזו שמנהלת משברים הפוך והקמת ממשלה חדשה שבה לא נכללים ארבעת האנשים הללו.