 |
| שמשון ממוטט את מקדש דגון על כל החוגגים וקורא "תמות נפשי עם פלשתים", גוסטב דורה. הרשאת שימוש: נחלת הכלל |
לפני מספר חודשים רב, במהלך מלחמת השביעי באוקטובר, ראיינה איילת שני במוסף "הארץ" מומחית זרה לפסיכולוגיה של דיקטטורים.
המומחית סווגה את בנימין נתניהו ככזה והיו לה שלוש אבחנות ביחס לרודנים שמתממשות בימים אלה בישראל:
1. הם לעולם לא יתפטרו.
נתניהו אינו מתפטר ולא יתפטר לעולם מרצונו הטוב.
גם אם הוא נאשם בעבירות פליליות חמורות.
גם אם הוא האחראי העיקרי לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.
גם אם הוא אינו מתפקד באופן סביר.
גם אם מרבית אזרחי המדינה חושבים שעליו להתפטר.
2. הם יהיו מוכנים לפגוע במדינתם ובאזרחיהם על מנת להישאר בתפקידם
גם האבחנה הזו מתממשת במלחמה המחודשת והמיותרת בעזה, בהפקרת החטופים, הפגיעה בחוזרים מהשבי ובתושבי העוטף והצפון, חיילי המילואים וכלל אזרחי ישראל והפגיעה המתמשכת בכלכלת מדינת ישראל (על כך יכתב בקרוב בפוסט בבלוג הכלכלי שלי. אל תחכו לי.
רבים וטובים המבינים בכלכלה כבר אמרו וכתבו דברים דומים למה שאני אכתוב).
3. בהדרגה יחמיר מצבם והם ינקטו צעדים קיצוניים יותר
בדיוק מה שקורה היום עם נתניהו. אגב, גם עם ארדואן בטורקיה.
דיקטטורה
כהונתו הארוכה מאוד של נתניהו במשך 19 שנים במצטבר בתפקיד ראש ממשלה מזכירה דפוסים של דיקטטורות.
במדינות דמוקרטיות יש מגבלה של מספר הקדנציות שבהן יכול לכהן נשיא או ראש ממשלה, בדרך כלל שתי קדנציות.
במדינת ישראל רוב חברי הכנסת לא מילאו את תפקידם כראוי במשך שנים רבות ולא העבירו חוק המגביל את כהונתו של ראש ממשלה לשתי קדנציות בלבד.
הקוראים יתקשו למצוא מדינות דמוקרטיות בהן אותו אדם מכהן בתפקיד במשך כ-20 שנים.
רג'פ טאיפ ארדואן הוא מנהיגה של טורקיה כ-22 שנים מ-14 במרץ 2003 ועד היום.
השליטה והסמכויות נשארו שלו בשני התפקידים.
פוטין היה ראש ממשלה והיום נשיא, אבל אפילו ברוסיה אי אפשר לכהן באותו תפקיד ללא הגבלת זמן. מגבלות חוקתיות מנעו ממנו להתמודד לקדנציה שלישית רציפה כנשיא. פוטין דאג למנות את נאמנו כנשיא וזה מינה את פוטין כראש ממשלה.
בראיון באחד מערוצי הטלוויזיה (איני זוכר האם זה היה ערוץ 11 או ערוץ 12 או ערוץ 13) אישש השר מיקי זוהר, שלא בכוונה, את הטענה שמדינת ישראל היא דיקטטורה בהתהוות.
זוהר נשאל על ידי כתב: "כמה זמן ימשיך בנימין נתניהו להיות ראש ממשלה?". התשובה של זוהר: "כמה שירצה".
במקרה של נתניהו יש גורמים נוספים שהיו צריכים להביא לסיום דרכו הפוליטית אליהם אתיחס בפיסקאות הבאות.
במצב היום, אין ספק, שמרבית אזרחי מדינת ישראל, חושבים שנתניהו צריך להפסיק לכהן בתפקיד ראש ממשלה וחושבים שעליו להתפטר.
נאשם בפלילים
אחראי על האסון בגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל
נותן עדיפות לאינטרסים האישיים שלו על פני טובת מדינת ישראל ואזרחיה
העדפת האינטרסים האישיים והפוליטיים שלו באה לידי ביטויים רבים.
אציין כמה מהם:
1. הפקרת החטופים והשבויים בעזה.
גם אלה החוזרים משם, אינם זוכים למה שהם צריכים לקבל גם מהמדינה.
פוסטים לדוגמה:
2. התעלמות שיטתית מתושבי העוטף ותושבי הצפון שנפגעו קשה במיוחד.
3. תקציב לשנת 2025 המעדיף מקורבים לסיעות הקואליציה על פני סדר עדיפויות לאומי ראוי.
4. עידוד חוסר עבודה של גברים חרדים צעירים ובריאים.
5. קידום חוק למניעת גיוס חרדים לצה"ל
מר כיסא
לנתניהו יש אובססיה להמשיך היות ראש ממשלה ללא הגבלת זמן.
מנהיגים רבים במדינות דמוקרטיות בוחרים יורש פוטנציאלי ומנסים להכין אותו למועד הפרישה שלהם. בשלב זה או אחר, מודיעים על התקרבות סיום הקריירה הפוליטית שלהם.
נתניהו פועל באופן הפוך. הוא מפחד מאנשים ראויים, שבעתיד יתמודדו על תפקיד ראש הממשלה. הוא מרחיק אנשים כאלה.
הוא מקדם אנשים נאמנים לו אישית. במיוחד כאלה, שלפחות לכאורה, אינם מתאימים לתפקידם ולכן ירגישו חייבים לו.
זה יכול להיות בגלל חוסר כישורים. זה יכול גם להיות בגלל חוסר ניסיון. זה יכול להיות גם שילוב של חוסר כישורים וחוסר ניסיון.
מינויים לתפקידים
אנשים שנתניהו ממנה לתפקידים צריכים לנהל את הסיכונים שלהם.
המינויים הם לא ענייניים. הם נועדו לשרת את האינטרסים האישיים של נתניהו ומחייבים נאמנות מוחלטת לבוס.
שני מינויים חמורים במיוחד הם מינויים שיש בהם ניגודי אינטרסים לראש ממשלה, שיש נגדו כתבי אישום פליליים.
מדובר במינוי של איתמר בן גביר, עבריין מורשע, לשר הממונה על משטרת ישראל ושל יריב לוין, הנלחם כבר במשך שנים ארוכות נגד עצמאות הרשות השופטת ושומרי הסף, לשר המשפטים.
את המינוי של ישראל כץ לשר ביטחון אפשר להסביר בעיקר כמינוי פוליטיקאי שעוסק בקידום אינטרסים פוליטיים ולא בביטחון.
תפקידו העיקרי הוא גלגול האחריות של נתניהו ל-7 באוקטובר על ראשי צה"ל והשב"כ.
האשם העיקרי במחדל ה-7 באוקטובר
אין צורך בועדת חקירה ממלכתית לאסון ה-7 באוקטובר על מנת להגיע למסקנה שבנימין נתניהו הוא האשם העיקרי במחדל. נתניהו יודע שהוא האשם העיקרי.
זו גם הסיבה לכך שממשלת נתניהו מונעת הקמת ועדה כזו.
זה פשוט מאוד. רק צריך לקחת את נאומו הרהוט של ראש האופיזיציה דאז, בנימין נתניהו, בועדת וינוגרד שחקרה את מלחמת לבנון השנייה ואת האירועים שקדמו לה ולהחליף את המילים "מלחמת לבנון השנייה" במילים "מלחמת ה-7 באוקטובר" ואת השם "אהוד אולמרט" (ראש הממשלה באותה תקופה) בשם "בנימין נתניהו".
אקדח מעשן
כשנתניהו הוא האשם העיקרי באסון ה-7 באוקטובר והוא אומר שהוא מפטר את ראש השב"כ רונן בר בגלל שהוא האחראי למה שקרה ה-7 באוקטובר, זהו "אקדח מעשן".
נתניהו ומקורביו מנסים באופן עקבי לזרוק את האשמה של נתניהו על הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי ועל ראש השב"כ רונן בר.
הניסיון לפטר את רונן בר הוא פוליטי ולא ענייני. כפי שציינתי בפסקה קודמת כל ראש ממשלה במדינה דמוקרטית היה מתפטר מתפקידו בנסיבות דומות.
לא תיפקד מתחילת המלחמה במשך מספר חודשים
הרצלי הלוי ורונן בר, הודו מיד בחלקם באסון וזוקפים את ההישגים הצבאיים במלחמה לזכותם.
בנימין נתניהו לא תיפקד ולכן היה חסר החלק הפוליטי של קביעת יעדים למלחמה ותוכנית של היום אחרי לסיומה של המלחמה.
זה לא השתנה עד היום (5.4.25). נתניהו החל במלחמה חדשה בעזה.
אין לה מטרות מדיניות. היא לא תשחרר חטופים חיים. סביר שתביא למותם של חלק מהם.
היא לא תחסל את שלטון החמאס משום שלא מוצע שלטון אזרחי אחר ומשום שיש מספיק כישלונות בחיסול ארגונים המהווים חלק מהאוכלסייה מקומית על ידי צבאות סדירים שמצביעים על תוצאה דומה בעזה. דוגמאות: ארצות הברית בוויטנאם ובאפגניסטן, רוסיה באפגניסטן, צרפת באלג'יריה.
לא הזהירו אותו?
הזהירו. נתניהו בחר להתעלם מהאזהרות בגלל תרבות השקר שיצר.
רק שני שרים טרחו להיפגש עם שני אלופי צה"ל כדי להציג להם את הסיכונים הביטחוניים לפני המלחמה.
הטענה שלו היא שבאותו לילה של ה-7 באוקטובר לא העירו אותו.
הייתי מקבל את הטענה לו נתניהו היה ילד בגן ילדים או קשיש במוסד לתשושי נפש.
מראש ממשלה מצפים לראות תמונה כוללת ולהיערך בהתאם. לא רק לחכות שיזהירו אותו ביחס לאירוע נקודתי בזמן אמת.
מספר האזהרות הביטחוניות שקדמו ל-7 באוקטובר היה גדול מאי-פעם.
נתניהו ומרבית שרי ממשלתו בחרו להתעלם מהן בגלל תרבות השקר שנתניהו יצר.
היה יכול להיות גם תסריט גרוע יותר של מתקפה משולבת של חיזבאללה, החמאס ואולי גם איראן.
איך אני, שאין לי מושג בביטחון, הזהרתי בפוסט ביולי 2023 מסיכוני מלחמה כשבממשלת ישראל התעלמו מכל סיכוני המלחמה?
בסך הכל שמעתי מה אומרים שני אנשים מודאגים מכמות ההתרעות ומבינים בביטחון, חיברתי למצב הפנימי במדינת ישראל והסקתי מסקנות.
שחיתות
משטרים דיקטטוריים מאופיינים ברמת שחיתות גבוהה. אין בהם בתי משפט עצמאיים המגנים על אזחים ועל זכויותיהם.
גם בהיבט הזה מדינת ישראל של השנתיים האחרונות דומה יותר לדיקטטורה מאשר לדמוקרטיה.
כמות אירועי השחיתות והיקפם הגדול בלתי נתפסים. בכל יום מגלים פרשיות שחיתות נוספות.
חלק מהשרים מתגאים בפומבי בשחיתות.
לשכת נתניהו
לשכת נתניהו היא מעין קן צרעות.
כשהובאו לשם אנשים ראויים הם מיהרו לפרוש כשהבינו היכן הם נמצאים.
הנאמנות לבוס היא חזות הכל.
כרגע יש פרסומים על ארבע פרשות שונות (קטאר גייט, מסמכים מסווגים שהוצאו מהצבא והועברו לעיתון הגרמני "בילד" על מנת לפגוע בהחזרת חטופים, ראש הלשכה צחי ברוורמן שנחשד בשינוי פרוטוקל בדיעבד על מנת לשנות שעות שיחות לנתניהו בבוקר ה-7 באוקטובר ואירוע הקשור לתפקידו הקודם של הנספח הצבאי).
בפרשת קטאר גייט, אין ספק שאנשים בלשכת נתניהו קיבלו כספים מקטאר כי הם מודים בזה.
רק היום נתקלתי במאמר חדש של בן כספית על פיו, יונתן אוריך הוא מורשה חתימה בכספי הליכוד וגם ספק, כיועץ המקבל תשלום באמצעות חשבוניות.
אני שואל את השאלה: האם יש קשר בין התנהלות נתניהו שהובילה לתביעה נגדו בתיק 1000 לבין התנהלות אנשי לשכתו, שמעריצים אותו, שלכאורה, קיבלו כספים מקטאר על מנת לקדם אינטרסים קטאריים במקביל לעבודתם בלשכת נתניהו?
רואים ושותקים
סיכום
בנימין נתניהו כראש ממשלה מהווה סיכון להמשך ההידרדרות של מדינת ישראל לדיקטטורה.
אם הוא ימשיך בתפקידו עד שנת 2026, מדינת ישראל עלולה להפוך לדיקטטורה לכל דבר.
גם קיומה כמדינה יהיה בסכנה.
