יום שישי, 20 ביוני 2025

מקבלי החלטות לא פורמליים וחשיפת מידע לאנשים לא מורשים

 


מקבלי החלטות פורמליים ומורשים פורמליים לקבלת מידע רגיש, עברו בדרך כלל תהליך של בדיקה או הסמכה שנתן להם את ההרשאות הנ"ל. 

במקרים רבים הם גם חתמו על מסמך סודיות ואבטחת מידע. 

זה אינו נכון לגבי אנשים שעשו זאת באופן לא פורמלי. 

בנוסף, כשאתה מקבל החלטות פורמלי, למשל: ראש ממשלה, שר או מנהל בארגון, אתה גם נושא באחריות במקרה של החלטה שגויה או דליפת מידע. 

מי שעושה זאת ללא הסמכה פורמלית, ברוב המקרים, אינו נושא באחריות. 


בעקבות דברים, שראיתי בארגונים בהם עשיתי פרויקטים של ניהול סיכונים, כתבתי פוסט על הפער בין ההרשאות של מזכירות של בכירים לבין המידע המגיע אליהן בפועל. לקריאת הפוסט: 

Security threats: The real Authorization level of the CEO's Secretary 


השורה התחתונה של הפוסט היא שמידע אסטרטגי רגיש של חברות, שמנסים לצמצם את הגישה אליו למספר מצומצם מאוד של בכירים, בעצם מגיע למזכירות שלהם.


כמו חתן בר מצווה


"בפינת הטרלול" בתכנית "אזור מלחמה" של רביב דרוקר הובא נאום של בנימין נתניהו. 

נתניהו הודה בהרחבה ובאפן נמלץ לרעיתו שרה ולשני בניו אבנר ויאיר על התמיכה שלהם בו ועל ההקרבה שלהם, למשל: על כך שאבנר דחה את חתונתו פעמיים בגלל המלחמה עם איראן. אף לא מילה אחת על ביתו מנישואים קודמים.

לי זה נשמע כמו נער שחוגג בר מצווה באולם מפואר והוריו מצפים ממנו, או אולי אפילו רומזים לו, שישא נאום תודות להם. 


הוריו של מר נתניהו כבר אינם איתנו, כך שרעיתו שרה הופכת לחשודה המידית ביצירת ציפיה כזו. 


שום תודה לטייסי צה"ל לצוותי האוויר התומכים בהם על ההצלחות יוצאות הדופן באיראן. 

שום תודה לאנשי המודיעין בצה"ל, לאנשי השב"כ, לאנשי המוסד וליחידות נוספות על אותן הצלחות מדהימות. 

שום התיחסות לכ-6,000 אזרחים שפונו מבתיהם שנפגעו מטילים איראנים

להתעלמות מהחטופים בעזה יש כאלה שכבר התרגלו. 


אינני מתיחס לאבנר נתניהו משום שהוא הדיר את עצמו מהפוליטיקה. 

בדרך כלל אינני מתיחס ליאיר נתניהו מטעמים שתוארו בפוסט שכתבתי על אנשים לא ממש חשובים בליכוד

הוקרת התודה ליאיר נתניהו תמוהה במיוחד בגלל מה שאסור לפרסם על נסיבות עקירתו למיאמי.


 הבעיה


הנאום המוזר הזה מעלה ספקות ביחס לכשירותו של מר נתניהו.

נראה לכאורה, שכמתואר בפסקה הראשונה בפוסט זה, לגב' שרה נתניהו יש מעורבות גדולה בהחלטות ובקבלת מידע על אף שאינה בעלת תפקיד רשמי.

כמתואר באותה פסקה זהו סיכון גדול. לא פחות גדול מסיכון של מעורבות של מזכירה של מנהל בכיר בקבלת החלטות ובקבלת מידע רגיש.

קראנו כבר על לא מעט מקרים שבהם מועמדים לתפקידים בכירים ורגישים רואיינו על ידי שני בני הזוג נתניהו. 

חלק מהמרואיינים בכתבות בתקשורת אפילו טענו שמר נתניהו יצא באמצע הראיון והשאיר רק את רעייתו להמשיך לראיין אותם. 


קראנו בעיתונות שהרמטכ"ל זמיר נפגש עם הגב' נתניהו לפני מינוי רמטכ"ל. הוא כנראה יודע שיש לה השפעה על מינויים משום שהיה ראש לשכה של נתניהו בעברו. 

שמענו לאחרונה על החלטה של נתניהו למנות את האלוף זיני לראש שב"כ (לא תקין בעליל שהוא ימנה ראש שב"כ בגלל ניגודי האינטרסים שלו). האלוף זיני תואר בתקשורת כמועמדה של הגב' נתניהו למשרה. 


מוטרד לא פחות ממשפיעים אחרים על נתניהו



כל אזרח במדינת ישראל צריך להיות מוטרד מההשפעה הגדולה במיוחד שיש לאיתמר בן-גביר ולבצלאל סמוטריץ על קבלת ההחלטות של נתניהו.


יום חמישי, 19 ביוני 2025

סיכוני אופוריה

 


אתמול רציתי לכתוב פוסט נוסף על מחלה ישראלית מסוכנת בימי המלחמה באיראן. למחלה קוראים אופוריה. 

הייתי מאוד עסוק ובערב קצת מדוכא ממה שקורה, ולא הספקתי לכתוב את הפוסט. 

בינתיים קראו כמה דברים לא טובים, למשל הפגיעה בבית החולים סורוקה, שהורידו מעט את מפלס האופוריה המטורפת והמזיקה. 


אכתוב היום את מה שרציתי לכתוב אתמול ואוסיף כמה אינדיקטורים מדאיגים שעלו אמש והבוקר. 


סיכוני אופוריה מזווית של הטיות קוגניטיביות 



קראתי בעיון רב את ספרו של חתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן ז"ל. 

לא מעט מהפוסטים שכתבתי היו על בסיס דברים שקראתי בספר. 

בדרך כלל ייחסתי את מה שהוא כתב לעולם של כלכלת המשפחה באמצעות דוגמאות. 


להקשר הנוכחי רלוונטיות במיוחד שתי הטיות קוגניטיביות המשפיעות על קבלת ההחלטות שלנו כישראלים. 

להלן קישורים לפוסטים שכתבתי על שתי ההטיות: 


1. הטיית האופטימיות: המנוע של הקפיטליזם ואחת מההטיות הקוגניטיביות החשובות ביותר 

כשמסתכלים על האופן שבו תופסים מרבית הישראלים את המצב במלחמה, ובכלל זה גם מקבלי ההחלטות בדרג המדיני וגם מרבית האנשים המופיעים בתקשורת ככתבים או מרואיינים, זה מקרה קיצון של הטייה קוגניטיבית זו. 

מי שאופטימי מדי עלול לקבל החלטות שגויות. 


2. התעלמות מרגרסיה לממוצע


רגרסיה לממוצע הוא מושג סטטיסטי. אתם מכירים את המימוש שלו בשטח בכל תחום. מי שעשה הישג מופלא (למשל: ספורטאי מצטיין), הסיכוי שבתחרויות הבאות יעשה תוצאה טובה פחות גבוה מאוד. 

כך צריך להתייחס גם להישגים המופלאים של כוחות הביטחון שלנו בימים הראשונים של המלחמה עם איראן.


כמה אינדקטורים שצריכים להוריד אופוריה


מקבץ קטן שנתקלתי בו אתמול בערב והבוקר במקלט:


1. הפגיעות החמורות של טלים בבית החולים סורוקה, בחולון וברמת גן.

תשכחו מהאמירה שלאיראנים אין כבר יכולת לפגוע בנו. 


2. התמעטות מאגר טילי החץ להגנה

זה לא סוד צבאי. זה עלה באופן ישיר בערוצי הטלוויזיה. 

כמות טילי החץ הולכת וקטנה. הייצור יקר והרבה יותר איטי מייצור טילי התקפה איראנים. 


3. מדען גרעין ישראלי מציג סיכונים בפגיעה בכורים גרעיניים

במקלט קראתי כתבה בעיתון "ישראל היום" עיתון של הימין הישראלי, שלשמחתי הפסיק להיות ביטאון אישי של משפחת נתניהו. 

המדען המרואיין טוען, שפגיעה בכור בבושהר עלולה להביא לאסון סביבתי נורא דומה למה שקרה בפוקושימה ביפן

לדעתו, אם נעשה את זה, העולם יראה בנו אשמים ונאבד את התמיכה שיש לנו.


4. הפרזה בגודל הנזק שגרמנו לכורים באיראן

הטיית האופטימיות גורמת לרבים בישראל לייחס יותר נזק ממה שנגרם לכורים באיראן. 

אני לא יודע מה גודל הנזק שנגרם ואף אחד לא הציג לציבור הישראלי או לי נתונים אמיתיים על גודל הנזק. 

קראתי כתבה בעיתון מקוון אמריקאי. התמונה שמציג הכתב שלהם בישראל הרבה פחות אופטימית מהתמונה השכיחה כאן. 

על פי מה שכתב, חלק מהכורים נפגעו מעל לקרקע,  ואנחנו לא יודעים האם נגרם נזק כלשהו מתחת לקרקע? הוא ציין כור נוסף שלא נפגע כלל. מעולם לא שמעתי או קראתי בתקשורת הישראלית על קיומו שלאותו כור.



קשקושים אוויליים על הצטרפות ארה"ב למתקפה 


מראש הממשלה ועד אנשים שלא יודעים להגיד משפט אחד סביר בעברית, יש רבים המסבירים שעלינו להשפיע על האמריקאים להצטרף למתקפה ולהשמיד את הכור האטומי בפארדו שלישראל אין יכולת לבצע. 


העובדות הן:


1. אין לנו השפעה על ההחלטה של האמריקאים. 

היא תעשה משיקולים אמריקאים בלבד.


2. טראמפ מחליט לבד ובשליפה ולכן הוא לא צפוי.


3. טראמפ עצמו אמר שנדע מה החליט רק כשהוא יבצע משהו, אם בכלל. הוא מעדיף להשאיר עמימות בנוגע להחלטה.



נקודה חשובה נוספת 



כותרת הפוסט הקודם הייתה: לא לאופוריה בגלל התקיפה באיראן - כן. לסיום המלחמה בעזה.  


אולי כחלק מהטיית האופטימיות התחילו לקשור כתרים לבנימין נתניהו. בהבל פה הפכו אותו למנהיג בסדר גודל של צ'רצ'יל ורוזוולט. 

בשבילי הוא נשאר אותו בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו:

 האשם העיקרי באסון ה-7 באוקטובר, אשם במותם של חטופים ובהישארות ארוכה ללא צורך ברצועת עזה, תוך גרימת נזק נורא למדינת ישראל ולאזרחיה ולפשעים נוראיים כלפי אוכלוסייה עזתית אזרחית. 


זה לא מקרי שכל העולם מוקיע אותנו על מה שאנחנו עושים בעזה בעוד שאותן מדינות תומכות בנו, או לפחות אינן מגנות אותנו, על התקיפה באיראן.


בעיני נכון להשוות אותו למנהיגים אחרים, לא לצ'רצ'יל ולרוזוולט. כן בר השוואה לצ'אושסקו, פוטין וארדואן ואם אתם רוצים גם נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון  


בפוסט זה אראה את הפער האדיר בין מנהיג צרפתי ראוי להערכה הנשיא גנרל שארל דה גול לבין נתניהו. 

מנהיג הימין הצרפתי דה גול קיבל, בניגוד לציפיות, החלטה נכונה ולא פופולרית לסיים את מלחמת הגרילה העקובה מדם באלג'יריה ולצאת משם. זה כלל גם פינוי מתישבים צרפתים שהיו שם קרוב למאה שנים. 

לנתניהו אין יכולת לקבל את ההחלטה הנכונה המתבקשת של יציאה מידית מעזה בהסכם הכולל את החזרת החטופים וסיום המלחמה. 

הוא נכנע לבן-גביר וסמוטריץ שאינם רוצים בסיום המלחמה בעזה.

החשש שלי שגם מהמלחמה באיראן לא ידע למצוא את היציאה בזמן הנכון ויגרור אותנו למלחמת התשה נוראה וממושכת.






יום שבת, 14 ביוני 2025

לא לאופוריה בגלל התקיפה באיראן - כן. לסיום המלחמה בעזה



לאחר גל התקיפות הראשונות באיראן, שהחלו בלילה של ה-13.6, בו נפגעו מתקנים גרעיניים וחוסלה מרבית שדרת הפיקוד הצבאי הבכיר באיראן, רבים ממכריי נכנסו לאופוריה. 

ההצעה שלי כמנהל סיכונים היא להימנע מאופוריה ולנסות לראות את המציאות, שהיא הרבה יותר מורכבת. 

נדמה לי שגלי תקיפות הטילים האיראניות והתוצאות שלהם הקהו מעט את האופוריה. 


מדוע לא אופוריה?


הישגי כוחות הביטחון (צה"ל, השב"כ, המוסד וכו') באיראן מאוד מרשימים והם ראויים להרבה מאוד הערכה על הפעילות באיראן, אבל יש לשים לב, בין השאר, להיבטים הבאים:


1. מה הנזק שנגרם לפרויקט הגרעין האיראני והאם הוא משמעותי?

בשלב הנוכחי איננו יודעים להעריך באפן מדויק את שיעור הנזק ואת היקפי המאמץ, המשאבים והזמן שידרשו על מנת לשקם אותו. 

למודי ניסיון מעזה וממקומות נוספים בעבר אנחנו צריכים להבין שכמעט תמיד לחיסולים יש משמעות טקטית ואין משמעות אסטרטגית. אין אדם שאין לו תחליף ויצוצו מנהיגים אחרים. 


2. מה יעשו האיראנים על מנת לחזור להיות מדינת סף גרעינית?

אין ספק שהם לא מתכוונים לוותר על היכולת הזו. 

האם יגבירו את המאמצים? האם ינסו לרכוש פצצות וכורים מגורם אחר (רוסיה, צפון-קוריאה)?


3. מה יהיו נזקי המלחמה עם איראן למדינת ישראל ולאזרחיה?

כפי שכבר ראינו מהקדימון של היום הראשון יהיו נזקים ישירים משמעותיים. לצערנו, היו גם נפגעים (הרוגים ופצועים).

סביר שיהיו נזקים נוספים גדולים יותר. סביר שיהיו נפגעים נוספים.

כמובן שיש גם מחיר כלכלי גבוה למלחמה. 

ככל שהמלחמה החדשה הזו תהיה ארוכה יותר כן יגדלו הנזקים.



4. האם ההישגים הצבאיים יתורגמו להישגים מדיניים או שיבוזבזו? 

אנחנו כבר למודי ניסיון במהלך המלחמה הארוכה מה-7 באוקטובר 2023. 

החל ממספר ימים מתחילת המלחמה צה"ל וכוחות הביטחון האחרים מתפקדים היטב. הדרג המדיני הנוכחי נכשל כל הזמן בתרגום הישגים צבאיים להישגים מדיניים ולהישגים אסטרטגיים. 

ראש הממשלה הנוכחי מנסה לנכס לעצמו את הישגי זרועות הביטחון, אולי על מנת שישכחו שהוא האשם העיקרי באסון ה-7 באוקטובר, באמצעות פטפטת. 

כך הוא עשה גם בזירות קודמות כמו לבנון. 

זה נעשה במקום לעסוק באסטרטגיה.   


האם זה יקרה שוב גם בהקשר האיראני? סביר להניח שזה יקרה. 


 

מדוע לצאת עכשיו מעזה ולסיים את המלחמה שם?


כשהזירה הלבנונית התלקחה, רבים וטובים שמילאו בעבר תפקידים בכירים בזרועות הביטחון אמרו שצריך לסיים את המלחמה בעזה על מנת להתמקד בזירה הלבנונית. 

החיזבאללה הוא ארגון חזק בהרבה מהחמאס מבחינה צבאית ואל לנו לשחוק את צה"ל ובמיוחד את אנשי המילואים בהתפרסות על עוד זירה. 

קטונתי מלהתווכח איתם. כל מה שאני אומר זה מה שהיה נכון לגבי החיזבאללה נכון פי כמה לגבי איראן שהיא מעצמה, שהחמאס היה אחד מהנתמכים על ידה. 


יש קונצנזוס בציבור הישראלי רק על דבר אחד: החזרת החטופים מעזה.  

הדרך להחזיר אותם, במיוחד את אלה שחיים ואין להם זמן, היא הסכם מהיר הכולל את סיום המלחמה ויציאה מרצועת עזה. 

בנוסף להקטנת הנזקים למדינה וללוחמים ובני משפחותיהם, עשוי להיות גם רווח מדיני ליציאה מעזה. 

אנחנו זקוקים לתמיכה של בעלות בריתנו במלחמה עם איראן. רבות מהן נוטשות את ישראל בגלל הבעיות ההומינטריות הקשות שמדינת ישראל גרמה בעזה. 

אחרי שחמאס הוכרע צבאית כשביידן היה נשיא ארה"ב והרצי הלוי רמטכ"ל היה צריך לטפל אסטרטגית ביום שאחרי.

במקום זה אנחנו מנהלים מלחמה נגד ארגון גרילה. במלחמה של צבא נגד ארגון גרילה, היושב בתוך אוכלוסייה, אי אפשר לנצח. אפשר להשיג את הישגים טקטיים תמיד נכשלים אסטרטגית. 

כך קרה למשל לאמריקאים במלחמת וייטנאם.

עד כה מנעו את סיום המלחמה בעזה אינטרסים אישיים של נתניהו וחזון משיחי מטורף של בן-גביר, סמוטריץ והרב גינסבורג. 


מה השתנה בהקשר של נתניהו?


נתניהו רצה ממניעים אישיים מלחמה מתמשכת בעזה. בסגנון מלחמת מאה השנים.  

הוא כבר לא צריך מלחמה בעזה. יש לו מלחמה אחרת באיראן. 



נזקי בן-גביר סמוטריץ והרב גינסבורג



בן-גביר וסמוטריץ והרב גינסבורג רוצים לפגוע בערביי עזה, ללא קשר לשאלה האם הם תומכי חמאס או מתנגדי חמאס? 

החזון שלהם הוא טרנספר של יותר משני מיליון ערבים מעזה וסיפוח רצועת עזה והתנחלות בה. 

"טובת הכלל", המצומצם יש לומר, קודמת לחיי החטופים. 

בן-גביר התפאר בזה, שהוא הכשיל עסקאות להחזרת חטופים, כלומר: גרם למותם של חטופים שלולא הכשיל עסקאות היו חוזרים בחיים. 

סמוטריץ דיבר על "דילול עזתים" כאילו הם עשבים שוטים ולא בני אדם. 


אצרף קישור למאמר שכתב שכתב פרופ' עומר ברטוב ב"הזמן הזה". כותרת המאמר: רישיון להרוג

ברטוב ישראלי לשעבר, מחזיק הקתדרה ללימודי השואה וג'נוסייד באוניברסיטת בראון בארה"ב, טוען במאמר, שמדינת ישראל מבצעת בעזה דברים הדומים למה שביצעו הנאצים. מדינת ישראל משתמשת בשואת יהודי אירופה בשואה על מנת להצדיק את השמדת העם בעזה.  


אם זה מה שאומר ישראלי לשעבר, שבא לארץ לבקר את נכדיו, אתם יכולים לדמיין מה אומרים אחרים שאינם מאוהבי ישראל.


אני לא לגמרי מסכים עם פרופ' ברטוב. דעתי היא שסיבה מרכזית לכך שמדינת ישראל עושה פשעים הומניטריים חמורים בעזה היא שבן-גביר וסמוטריץ הם השרים המשפיעים ביותר בממשלה. 


 בן-גביר וסמוטריץ אינם נאצים, אבל על הציר של היהודים והצוענים שהושמדו בצד אחד, והנאצים בצד השני, הם הרבה יותר קרובים לנאצים מאשר לקורבנות. 


הם הרבה יותר קרובים לעות'מאנים, כפי שהם מתוארים  בספר ארבעים הימים של מוסה דאג,  שכתב הסופר האוסטרי היהודי פרנץ ורפל. 

הספר עוסק בטרנספר של ארמנים שביצעו העות'מאנים. 


מדינת ישראל היא היום מדינה מצורעת ומבודדת יש לזה השלכות. יציאה מידית מעזה עשויה לשקם, לפחות באופן חלקי, את מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל.



השורה התחתונה לגבי מלחמת עזה


לסיים אותה מיד ולהחזיר את החטופים על מנת להתמקד באיראן.




יום חמישי, 12 ביוני 2025

קיצור תולדות סיכוני העתקה

 


בהעתקה ממישהו אחר יש סיכונים. אחד הסיכונים הברורים הוא להיתפס בהעתקה. זה אינו הסיכון היחיד. 

כמובן שיש גם סיכויים להפקת תועלת ולכן ישנם כאלה הבוחרים באסטרטגיה של קבלת הסיכון


התועלת הברורה היא ביצוע העבודה על ידי מישהו מיומן יותר מהמעתיק. תועלות נוספות אפשריות הן חיסכון בזמן ובמשאבים אחרים. 


הגדרת העתקה


בפוסט זה אשתמש בהגדרה רחבה של העתקה. העתקה היא גם העתקה טכנית אבל גם ביצוע עבודה על ידי מישהו אחר. 


המישהו האחר לא חייב להיות אדם. 

אחד הנושאים הנדונים בתדירות גבוהה הוא: האם ביצוע עבודה על ידי ישויות בינה מלאכותית במקום על ידי מי שצריך לבצען, למשל תלמיד בבית ספר, הוא מותר? והאם נזקו רב מתועלתו? 


הפעם הראשונה בה נחשפתי להעתקה


זה היה באחת מהכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי במבחן בכיתה. חברי יורם ז"ל, אינו אשם בדבר. בסך הכל ענה על המבחן וכתב את שמו. 

כשהמורה החזירה את המבחנים היא דיברה על משהו מוזר שקרה. היו שני מבחנים זהים עליהם נכתב שמו של יורם. לא היה מבחן עם שמו של תלמיד אחר. 

הלקח: אם אתה מעתיק מבחן ממישהו אל תעתיק גם את שמו. 


אגב, היה במדינת ישראל חבר כנסת שהסתתבך בכמה רמאויות. אחת מהן היתה התואר האקדמי, שקיבל מאוניברסיטת לטביה במטרה לקבל מענק נוסף, בגלל תואר אקדמי.

האיש העתיק עבודה שהוגשה על ידי מישהו אחר וידע לכתוב את שמו עליה. 

משום מה הוא התעלם ממין הכותב, במקרה זה הכותבת. התוצאה הוא כתב בכל העבודה על עצמו בלשון נקבה.


הפעם השנייה בכיתה ו'


בפעם השנייה בכיתה ו' בבית ספר אחר הייתי מעורב בהעתקה. מעורבות דומה למעורבותו של חברי יורם ז"ל בפעם הראשונה. 


באותה תקופה היו ספרי זכרונות. חברים וחברות לכיתה כתבו זיכרון אישי בספרון קטן ריק. אחד מחבריי לכיתה שחלק איתי שולחן בכיתה כתב: "תודה על העזרה בלימודים". 

הוא התכוון לזה שבאחד המבחנים לא הסתרתי את מה שכתבתי והוא העתיק ממני. 


עבודות אקדמיות


בתקופת לימודיי באוניברסיטה העברית בירושלים היו סטודנטים שהעתיקו מבחנים ועבודות. 

כסטודנט לתואר M.A. בפסיכולוגיה פנה אלי סטודנט אחר והציע לי לכתוב במקומו עבודת מסטר בתשלום. דחיתי את הצעתו. 


לוחית זיכרון בכניסה לביתו של שדה בתל אביב מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאת שימוש: CC BY 2.5
צולם על ידי:  ד"ר אבישי טייכר  ב-7 במאי 2011


הסופר פנחס שדה כותב באחד מספריו (אם אני זוכר נכון, "החיים כמשל") שהוא התפרנס מעבודות מזדמנות. 

אחת מהן הייתה כתיבת דוקטורט בספרות. הוא מסיים את סיפור אותה עבודה בכך שהדוקטור סרב לשלם לו על עבודתו.

מכך תוכלו להסיק שגם למי שמבצע העתקה עבור אחר חשוף לסיכונים.

 

בתקופה שלפני האינטרנט היו סטודנטים שהעתיקו עבודות. הם הלכו לספרייה של אוניברסיטה אחרת. כל אוניברסיטה החזיקה בספרייה עבודות מוסמך של תלמידיה. 
לא בטוח שכל מרצה באוניברסיטה אחרת הכיר כל עבודת מוסמך. במקרה שלא הכיר המעתיק לא נתפס. 



אחרי תחילת השימוש באינטרנט


גדלה היכולת להעתיק. גם ממקורות פחות זמינים לאלה שיבדקו את העבודה.

מודה שאני הייתי מעורב אישית בכמה העתקות כאלה ולא כמעתיק.


Live Person


זה התחיל בסטארטאפ ישראלי שנקנה מאוחר יותר על ידי החברה ששמה מופיע בכותרת.

הרעיון היה שמומחים יירשמו באתר תוך ציון תחומי מומחיותם. גם נזקקים לסיוע מקצועי כזה או אחר נרשמים. 

מי שנזקק מעלה בקשה המפרטת את העזרה שהוא צריך. מומחים מציעים את שירותיהם תוך ציון גובה התשלום. 

הנזקק בוחר באחד מהם ומשלם באמצעות כרטיס אשראי באתר לחברה. 

לאחר התשלום וביצוע המטלה החברה גוזרת קופון של עשרות אחוזים ומעבירה את השאר למומחה. 

כעצמאי בתחום המחשבים היו לי עליות וירידות. גם בתקופות הלא טובות הייתי צריך לפרנס משפחה. 

חלק מזה נעשה כמומחה באתר. לא בהכרח באמצעות העתקות. 

היו שתי עבודות אקדמיות שכתבתי באתר בתשלום. לזכותי אציין שהן נכתבו באנגלית ועבור סטודנטים לא ישראלים באוניברסיטאות בחו"ל. 



ויקיפדיה


תלמידי בתי ספר השתמשו בהעתקה מהויקיפדיה והגשתה כעבודה. 

כמי שכתב לא מעט ערכים בויקיפדיה העברית, ייתכן שהייתי שותף לא פעיל להעתקה באמצעות העתקה מערכים שכתבתי או תרמתי להם.  



בינה מלאכותית



בעידן שהוא אולי בועת בינה מלאכותית, רבים משתמשים בבינה המלאכותית על מנת שתיצור תוצרים מקצועיים במקומם. 

זה נפוץ במיוחד בעבודות של תלמידי בתי ספר, אבל גם במסגרות אקדמיות ומקצועיות. 


לא מזמן נזפה שופטת בית המשפט העליון בעורך דין, שנתן לתוכנת בינה מלאכותית לכתוב במקומו כתב תביעה או כתב הגנה. 
הבעיה הייתה שהתוכנה ציינה פסקי דין תקדימיים שמעולם לא ניתנו. השופטת גילתה את זה. 


הסיפור לעיל מגלה סיכון נוסף של העתקה באמצעות בינה מלאכותית. 


יש הבדל מהותי בין בקשה מתוכנת בינה מלאכותית לכתוב עבורכם עבודה לבין העתקה מויקיפדיה. 

ברוב המקרים מי שמעתיק מערכים בויקיפדיה צריך לעבד את מה שהוא מקבל. 

תוכנות AI בונות עבודה ייעודית לצרכים של המעתיק. 
רוב המעתיקים לא יבדקו את התוצר ויגישו אותו כפי שהוא. 

התוצאות היא ניוון יכולות ותלות בכלי AI. 

בנוסף לא כל כלי ה-AI נולדו שווים. יתכן שבחרתם כלי לא מספיק מוצלח למטרה הספציפית שלכם. 
הסיכוי לכך שתגלו קטן ככל שהיכולות מתנוונות והתלות בכלי AI גדלה.


הערת שוליים


לא רק שאין פסול בעבודה עם כלי AI כנראה שרובנו נעבוד איתם. יש הבדל מהותי בין עבודה משותפת של אדם וכלי AI לבין העתקה.


יום שני, 9 ביוני 2025

סיכוני AI: אובדן שליטה - תסריט קיצון

 


אולי הסיכון הגדול ביותר הוא אובדן שליטה בתוכנות AI וברובוטים מבוססי AI. 

בהרצאת הזום שלי לא נגעתי בתסריט הקיצון של אובדן שליטה. 

מאמר בו נתקלתי במסגרת ניסוי של השוואה בין כלי AI מתייחס לתסריט כזה

זהו מאמר שצויין על ידי Gemini של חברת Google כאחד המקורות לתשובה שלו לשאלה שלי על סיכוני AI. זהו מאמר שנכתב בשנת 2015.

שם המאמר: Benefits & Risks of Artificial Intelligence



תסריט הקיצון


כלי AI, כולל רובוטים, יהיו חכמים בהרבה מבני אדם. במצב כזה לא בני האדם ישלטו ברובוטים אלא רובוטים ישלטו בבני אדם. 

המאמר טוען שאנו נוטים לחשוב, שתסריט כזה בלתי אפשרי משום שאנחנו יצורים חיים ורובטים הם מלאכותיים ונוצרים על ידנו. 


כותב המאמר טוען שבני אדם שולטים בחיות שרמת האינטליגנציה שלהם נמוכה בהרבה משלנו. 

הוא אינו רואה הבדל עקרוני בין מערכת היחסים  בין רובוטים עתידיים חכמים בהרבה מבני אדם לבין מערכת היחסים בין בני אדם לבין חיות בית. 


דעתי היא שאף לא אחד המבין בניהול סיכונים יכול לשלול היתכנות של תסריט כזה.

יום שבת, 7 ביוני 2025

מלחמת עזה: המטרה היחידה שיש עליה הסכמה רחבה

 

סרט מודעות צהוב למען שחרור החטופים באירועי יום הזיכרון למלחמת חרבות ברזל ברמת גן.
מקור התמונה: ויקיפדיה. הרשאת שימוש: 

   
  נווצר ב:7 באוקטובר 2024 על ידי: Chenspec


לפני הרבה חודשים צה"ל (הרמטכ"ל אז היה הרצי הלוי) הודיע לדרג המדיני שניצח את צבא החמאס ועכשיו תורו לעסוק ביום שאחרי. 

באופן לא מפתיע גם ארה"ב (הנשיא ביידן) המתווכות, מדינות ערביות מתונות ומדינות אחרות שתמכו בישראל אמרו לדרג המדיני בישראל בדיוק את אותו דבר.

מאז אין קונצנזוס בציבור הישראלי ביחס להמשך המלחמה בעזה וביחס למטרותיה. 


יש רק מטרה אחת לה שותפים מרבית אזרחי מדינת ישראל: החזרת החטופים מעזה מוקדם ככל האפשר

הגיע הזמן לנסח את המטרה הזו באופן  קונקרטי ומדויק ולא באופן ערטילאי ("להחזיר את כולם"). 

אנסה לעשות את זה בפוסט זה.


מטרות המלחמה בעזה


1. החזרת כל החטופים החיים תוך שבועיים.


2. החזרת החטופים המתים תוך חודש. 


מחיר: סיום המלחמה ויציאה מעזה.



מטרות שמציבה ממשלת ישראל


בממשלת ישראל יש שלושה אנשים שקובעים את המדיניות: בנימין (ה-7 באוקטובר) נתניהו, איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ. לא מן הנמנע שיש מישהי רביעית שמשפיעה על קביעת המדיניות, אבל היא אינה חברת ממשלה. 


המטרות שמציבה החבורה הזו הופכות את המלחמה למלחמת שולל.

כפי שציינתי בפוסט קודם אין להם מטרות אחידות. יש מטרות לנתניהו ויש מטרות אחרות לבן-גביר ולסמוטריץ. באותו פוסט הצגתי את המטרות האמיתיות של נתניהו (השונות מהמטרות המוצהרות על ידו) ואת המטרות של בן-גביר וסמוטריץ, שלא מסתירים אותן. 


נזקי המלחמה


כמי שעוסק בכלכלת המשפחה, אני מתייחס למחיר היציאה מעזה כמו למחיר כלכלי שלילי (אפילו לא מחיר אפס) לעשיית צעד כלכלי נדרש שלכאורה יש לו מחיר. 

נזקה של המלחמה רב מתועלתה. 

הזכרתי בפוסט אחר את ההשוואה שערך ד"ר מיכאל מילשטיין בין מלחמת עזה (אחרי שהסתיים הקרב הצבאי וזה הפך למלחמה של צבא נגד כוחות גרילה) לבין מלחמת וייטנאם. 

לדבריו, לאמריקאים היו הצלחות טקטיות אבל הם נכשלו אסטרטגית. 

דעתי היא שצבא הנלחם בכוחות גרילה, המסתתרים בקרב אוכלוסייה אזרחית, המתנגדת לצבא הזר, תמיד מפסיד.

כך קרה לאמריקאים באפגניסטן, לרוסים באפגניסטן ולפני הרבה יותר שנים לצרפתים באלג'יר.

זה בדיוק מה שקורה היום למדינת ישראל בעזה. מפקדי ולוחמי חמאס מחוסלים ואחרים מחליפים אותם. 

צה"ל כובש בפעם השנייה או השלישית או הרביעית (הפסקתי כבר לספור) אזורים בעזה שבהם, לכאורה,  כבר חיסל את החמאס בפעם הקודמת.


פגיעה בחטופים ובחיילי צה"ל


בתדירות גבוהה אנחנו שומעים על חיילים שנהרגו בעזה. 

אנחנו פחות שומעים על חיילים פצועים והרבה פחות על חיילים נפגעי טראומה. 

החטופים החיים סובלים סבל רב וחייהם בסכנה מידית. משפחות חטופים (גם חיים וגם מתים) סובלות. 

יש חטופים שהוחזרו לישראל אומרים שהם אינם יכולים להתחיל לשקם את עצמם כל עוד יש חטופים אחרים בעזה. 


נזק כלכלי גדול


1. עלויות ישירות של המלחמה.

הגדלת תקציב, רכישת ציוד צבאי וכיו"ב.


2. עלויות למשפחות של מילואימניקים ובאופן עקיף גם למשק הישראלי.

כך למשל, כשלא מעט עסקים קטנים של מילואימניקים קורסים הכלכלה שלמדינת ישראל נפגעת. 

יש לא מעט מילואימניקים שמפוטרים מעבודתם או נאלצים לעזוב אותה.

נשים של מילואימניקים עובדות פחות במקום עבודתן. 

גם עלייה בשיעורי הגירושין והפרידות של זוגות בהם אחד מבני הזוג מגויס שוב ושוב לתקופות ארוכות במילואים פוגעת כלכלית, ולא רק כלכלית, במשפחות מילואימניקים באופן ישיר ובמשק הישראלי באופן עקיף.


3. עלייה הכרחית בתמיכה בפצועים ובמשפחות שכולות

לצער כולנו, התקציבים לשיקום פצועי מלחמה גדלים כל הזמן. גם סך הכספים בקצבאות לנכי צה"ל ולתמיכה בהורים שכולים. 

הפסקת המלחמה בעזה עשויה לעצור את הגידול בתקציבים אלה. 


נזק מדיני עצום


יש משבר הומינטרי חמור בעזה. ישראל אשמה בו לפחות באופן חלקי. אנשים רעבים, ביניהם ילדים קטנים, קשישים ונכים. 

הנזק המדיני עצום. ישראל מוחרמת בהיבטים רבים,  שפוגעים באפשרות של שיתופי פעולה מקצועיים, עסקיים, אקדמיים ואמנותיים עם מדינות אחרות. 

כל עוד צה"ל בעזה הנזק המדיני לפחות יימשך וסביר להניח שיגדל.


בנוסף, יש הורגים ופצועים (ילדים, קשישים, נשים) שאין להם קשר לפעילות החמאס.

בכתבה מזעזעת, שקראתי ב"הארץ", כתבה רופאה אמריקאית ממוצא פלשתינאי, על עבודתה בטיפול בילדים פצועים קשה בעזה. 

הרופאה משוכנעת בזה שצה"ל יורה במתכוון בילדים עזתיים. 

דעתי שונה, לא צה"ל אבל כן חיילים מסוימים בצה"ל בניגוד להוראות צה"ל. 

מדובר בחיילים המושפעים מבן-גביר, סמוטריץ והרב גינזבורג (מחבר ספר הלכה שבו הוא מסביר מדוע צריך להרוג ילדים רק משום שנולדו מוסלמים). 

כשאותה רופאה כותבת על ילדה שאיבדה את מעטפת הגולגלת שלה בגלל אש צה"ל והיא הצליחה להציל את חייה, חרף היעדר תנאים וציוד רפואיים מינימליים זה קשה. ילדה במצב כזה נמצאת בסיכון חיים מתמשך. 

כשהיא כותבת שלא אישרו לילדה, במשך חודשים, לצאת לטיפול רפואי בחו"ל משום שבעזה לא ניתן לטפל בה, זה מזעזע. 

זה מאוד מחזק את הטענה של הרופאה על ירי מכוון של חיילי צה"ל בילדים עזתיים.  


גידול באנטישמיות בחו"ל


יש גידול משמעותי באנטישמיות במדינת רבות. המלחמה היא גורם ישיר לזה. 

מדובר לא רק אנטישמים מוצהרים במשך שנים, אלא גם באנשים שהפכו לכאלה בגלל המלחמה המתמשכת. 



נזקים נוספים


בוודאי שיש כאלה. מוזמנים לחשוב עליהם בעצמכם.



הערת שוליים


במושג מלחמת שולל נתקלנו בשם ספרם של זאב שיף ואהוד יערי העוסק במלחמת לבנון הראשונה. לא אני ולא אחרים, שעושים שימוש במושג בהקשר של מלחמת עזה, המצאנו את המושג.





 





יום רביעי, 21 במאי 2025

סיכוני AI: לא כל כלי ה-AI נולדו שווים

 


בפוסט: ההרצאה הבאה שלי: סיכוני AI, הצגתי ניסוי קטן בו נכשל כלי AI לבניית מצגות בבניית מצגת ראויה מבחינת תוכן על הנושא של סיכוני AI. 

בחנתי כלי נוסף ומוכר יותר. הכלי הוא Gemini של חברת Google

היות שבפעם קודמת ביקשתי ממנו המלצה על כלי AI שיכולים לקחת מצגת שלי ולבנות אותה יותר יפה בלי לגעת בתכנים והוא המליץ על אחרים ולא על עצמו, הנחתי שאין לו יכולות לבנות מצגות. 


עניין אותי לדעת האם הוא יכול, בשונה מהכלי הקודם, לייצר תכנים סבירים למצגת כזו. 



התוצאה


יש לי רושם שתכני המצגת שאני אצור בעצמי יהיו מלאים וטובים יותר, אבל הכלי עמד בכבוד במשימה. 

בניגוד לכלי הקודם שהתעלם מהשאלה שלי: באיזה מקורות השתמשת ליצירת תכנים? Gemini השיב לי תשובה כללית, למשל: מקורות של ארגוני מחקר בינלאומיים, אבל גם הביא מספר קישורים קונקרטיים כדוגמאות. 

טרם בחנתי את המקורות לעומק.


הלקח


אין מקום לתפיסה הנאיבית על פיה אפשר לבקש משהו מכלי AI בלי לבחון האם לאותו כלי יש בכלל יכולות סבירות בביצוע אותה משימה? 

לא כל כלי ה-AI נוצרו שווים. 

אם זה המצב, נדרשת מעורבות לא מבוטלת של המשתמש האנושי בתהליך העבודה של כלי ה-AI. 

לא כל כך מהר כלי AI יחליפו את כולנו. 

כן כדאי לדעת לעבוד איתם בשיתוף, אבל האחריות היא על האדם המפעיל אותם ומבצע בקרה.