google.com, pub-1121470591265953, DIRECT, f08c47fec0942fa0

יום שבת, 10 בינואר 2026

סדרת הרצאות: ניהול סיכונים וניהול משברים

 




כמי שעסק הרבה בניהול סיכונים וגם הירצתי על תחום זה לא מעט, הצטברו אצלי הרצאות על נושא זה. 

בפוסט זה אתיחס לסדרת הרצאות אפשרית על תחום זה.

שימו לב לכך, שבפוסט: הרצאות שלי: לא הרצאות בודדות אלא סדרת הרצאות על סיכוני רשת, ריכזתי הרצאות בנושאים של סיכוני רשת וסיכוני בינה מלאכותית.

בפוסט זה ארכז הרצאות על ניהול סיכונים שאינם סיכוני רשת. 
היות שאת הפוסט על סיכוני רשת בניתי במתכונת של קורס או סדרת הרצאות בעלת רצף לוגי, יש שלוש  הרצאות שהופיעו בפוסט הקודם ויופיעו גם בפוסט זה. 

הסיבה לכך היא שהן אינן נוגעות רק בסיכוני רשת. 
אני יכול לבנות הרצאות ספציפיות נוספות בנושאי ניהול סיכונים. המעוניינים בהרצאות ספציפיות מוזמנים לפנות אלי.



ההרצאה הראשונה: ניהול סיכונים


יש עקרונות, תפיסות ושלבים משותפים לכל ניהול סיכונים מסיכוני חציית כביש וסיכוני קנייה בסופרמרקט ועד סיכונים ברמת חומרה גבוהה לעולם כלו. 





סיכונים וסיכויים




הרצאה העוסקת בשני צידי המטבע: ללא לקיחת סיכונים בדרך כלל אין גם סיכויים. 





הסיכונים שבחיינו או "הכל סיכונים"



הרצאה המראה את הטווח הרחב של סיכונים (בכל תחומי החיים, ליחדים, לרות, למדינות ולעולם כלו). 
שמח השמות בכותרת מתייחסים לאותה הרצאה.




הבדלים מגדריים בניהול סיכונים




יש הבדלים בין גברים לבין נשים בלקיחת סיכונים. בהרצאה אני מתייחס להבדלים הללו ולהסברים אפשריים להבדלים. 
אני מתייחס גם להשלכות מעשיות הנובעות מהבדלים אלה, למשל: בביטוחי מכוניות.




סיכונים לעסקים קטנים




הרצאה זו עוסקת בסיכונים לעסקים קטנים. בהגדרה זו נכללים עצמאים ועסקים קטנים. 
היא חורגת מההגדרה המקובלת של SMB. 

SMB הן ראשי תיבות של Small and Medium Businesses

ההרצאה נבנתה למפגש של בעלי עסקים קטנים. רובם עצמאים. חלקם עסקים קטנים של 2-3 שותפים. 

למרות קוי דימיון מסוימים עסקים בינוניים המעסיקים עשרות עובדים ולפעמים 100 או 200 עובדים שונים מהותית מעסקים קטנים ועצמאים.
 


כיצד פורצים למערכות מחשב של ארגונים? ניסיון אישי


הרצאה זו נכללה גם בסדרת ההרצאות על סיכוני רשת. הפריצה למערכות מחשב של ארגונים אינה בהכרח באמצעות האינטרנט או באמצעות רשת סוללרית ולכן פוסט זה נכלל גם בסדרת פוסטים זו.


בעבר הדי רחוק פרצתי למערכות מחשב של ארגונים. לא עשיתי את זה על מנת לגנוב או על מנת לגרום נזק לארגון. 

מנהלים בארגון פנו אלי ואל אחרים על מנת שננסה לפרוץ למערכות של הארגון תמורת תשלום. 

המונח המקצועי המתאר את זה הוא: Penetration Test.

בין אם נצליח ובין אם ניכשל נוציא דוח המתאר את החולשות והבעיות באבטחת מידע של מערכות הארגון והצעות כיצד ניתן להתגבר עליהן.

מאז השתנו הטכנולוגיות אבל העקרונות הבסיסיים נותרו כפי שהיו. 

ההרצאה המרתקת הזו, מתארת את האופן בו מנסים לפרוץ למערכות מחשוב של ארגונים על סמך הניסיון האישי שלי ועל סמך חומר מקצועי שקראתי.




לסמוך או לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים?



ההרצאה מציגה את היכולות והמגבלות של הבנקים באבטחת מידע. כולל סיכונים של דליפת מידע וגניבת כספים על ידי עובדים של הבנקים. 

הסיכונים שנוצרים על ידי עובדים פנימיים אינם בהכרח סיכוני רשת ולכן הכללתי את ההרצאה גם בפוסט זה.

ההרצאה מסתמכת על הניסיון העשיר שלי ביעוץ במחשוב של בנקים ועל Penetration Tests שעשיתי למערכות של בנקים באירופה. 




הרצאה אופציונלית: ניהול משברים





הסרטון המצורף כאן מערוץ ה-YouTube שלי מתאר את האופן שבו נולדה ההרצאה הראשונה שלי על ניהול משברים בזמן מגיפת הקורונה. 


ניהול משברים דומה לניהול סיכונים. ההבדל הוא בעיקר בסדר הגודל של הסיכונים. הסיכונים במשברים הרבה יותר חמורים ועלולים להיות גם יותר מורכבים.



ראו גם 




 

סדרת הרצאות על כלכלת המשפחה

 


לפרטים ולהזמנת הרצאות: טלפון: 054-4480616 או דוא"ל: avi.rosenthal@gmail.com.

יום חמישי, 8 בינואר 2026

בינה מלאכותית: הטיית הלקוח המרוצה

 


זוג יהודי מסוכסך פנה לרב. הגבר סיפר את גרסתו. הרב אמר: "אתה צודק". 

האשה סיפרה את גרסתה (המנוגדת לגרסת בעלה, יש לומר). 

הרב אמר: "את צודקת". 

כשהזוג הלך שאל עוזרו של הרב את הרב: "איך אמרת לשניהם שהם צודקים. הרי הגסאות שלהם מנוגדות?".

הרב אמר: "גם אתה צודק". 


ל-ChatGPT ולכלים אחרים השואפים להיות כלי AGI  אין הסתמכה לרבנות, אבל ההתנהגות שלהם מזכירה את התנהגותו של הרב בבדיחה הזאת.


AGI הן ראשי תיבות של Artificial general intelligence. כלומר: כלי בינה מלאכותית המנסים להציג יכולות אינטליגנציה כלליות של בני אדם או יכולות גבוהות יותר.


הכלי הראשון מסוג זה נוצר כבר בשנת 1957 במעבדות RAND ונקרא GPS ראשי תיבות של General Problem Solver

כמובן שהיכולות שלו היו הרבה יותר מוגבלות מיכולות הכלים העדכניים בהיעדר אינטרנט וגישה למאגרי מידע, בעוצמת מחשוב זעירה בהשוואה ליכולת הנוכחית (מעבדים, זיכרון, תקשורת) ובהיעדר תוכנות מתקדמות בתחומים כמו וידאו ותמונות.



נזקי ההטיה לכיוון רצונו המשוער של המשתמש



במקרים רבים ההטיה הזו מביאה למידע ולמסקנות מוטעות. 

לפעמים התוכנה "קוראת" לא נכון את רצונו של המשתמש.

לפעמים היא מעוותת את המציאות על מנת לרצות את המשתמש.


זה לא הדבר הגרוע ביותר שגורמת ההטיה הזו. 



עלה בחיי אדם

היו כבר מקרים בהם משתמשים שיתפו את תוכנת הבינה המלאכותית בבעיות האישיות שלהם. 

במקרים חמורים הם דיברו על נטיות אובדניות (רצון להתאבד). 

אם התוכנה חשבה שרצונם להתאבד, היא המליצה להם לעשות זאת.


כמה מהם קיבלו את ההמלצה של התוכנה והתאבדו. 














יום שני, 5 בינואר 2026

תחזית שנתית בניהול סיכונים לשנת 2026

 

זכויות יוצרים לתמונה: אבי רוזנטל


לפני שנה פרסמתי תחזית שנתית של סיכונים לשנת 2025.  

התחזית חולקה לשלושה התחומים בהם התמקד בלוג זה בשנת 2024: סיכונים כלכליים, סיכונים ברשת וסיכוני התנהלות שלטונית. 

אם תקראו אותה, תוכלו לראות שהסיכונים שהיו עדיין שרירים וקיימים.   

שני דברים השתנו: 

1. בסיכוני התנהלות שלטונית וסיכונים כלכליים הגענו לרגע האמת.

2. בינה מלאכותית (AI) הפכה לנושא מהותי ומרכזי, שישנה את חיינו בעתיד. 

מהפכה חדשה סיכונים חדשים. אתם יכולים לקרוא עליהם בבלוג זה או להקשיב להרצאה שלי בערוץ היו טיוב שלי.



סיכונים כלכליים


כיועץ בכלכלת המשפחה סיכונים כלכליים למשפחות הם חלק בלתי נפרד מהעיסוק שלי. 

בחלק מהסיכונים הכלכליים נגעתי דווקא בפוסטים בבלוג אחר שלי: בלוג על כלכלת המשפחה.

עולמות כלכליים רחבים יותר: הכלכלה של מדינות, חברות והעולם כלו משפיעים גם על כלכלת ממשפחות. 

השנה כתבתי תחזית כלכלית שנתית למדינת ישראל. קישור: תחזית כלכלית לשנת 2026: רגע האמת.


כמו בפוסט בשנה שעברה גם התחזית הכלכלית הנוכחית תלויה בשאלה: האם הממשלה הנוכחית תמשיך להיות בשלטון או שתוחלף על ידי ממשלה אחרת? 

בשונה מהפוסט בשנה שעברה הפעם אנחנו קרובים לרגע האמת. המשך הדרך הנוכחית עלול להביא לתוצאות שיתכן והן אינן ברות תיקון. 



סיכונים ברשת


חלק גדול מהפוסטים שכתבתי עסקו בנושא  "ליפול ברשת".

מדובר בסיכונים ליחידים, לחברות ולמדינות באינטרנט ובדיגיטל. כמובן שלהתממשות הסיכונים הללו יש גם השלכות כלכליות.

הפוסט: סדרת הפוסטים "ליפול ברשת" מציג את כותרות מרבית הפוסטים שכתבתי בתחום זה. 


תחזית לשנת 2026

התחזית שלי לשנת 2026 היא שהסיכונים ברשת יגדלו. במיוחד סיכוני סייבר ובמיוחד סיכונים מתוחכמים של התחזות לאחרים המבוססים על בינה מלאכותית בכלל ו-Deep Fake  בפרט.. 



סיכוני התנהלות שלטונית



המשבר השלטוני החמור במדינת ישראל בשנת 2024 העמיק בשנת 2025 

התחזית העגומה לשנת 2025 התממשה, שלא לומר חרגה לרעה אפילו מהתחזית. 



תחזית לשנת 2026




תסריט 1: הממשלה הנוכחית תהיה בשלטון

כמו בתחומים אחרים של התחזית הגענו לרגע האמת. 

המשך שלטונה של הממשלה הנוכחית עלול להביא לנזקים בלתי הפיכים. 

כפי שאמר כבוד נשיא בית המשפט לשעבר אהרון ברק בסוף השבוע מדינת ישראל כבר אינה דמוקרטיה. 

היא מדינה שתכליתה היא לשרת את זה העומד בראשה. 

בגלל עברו כשופט בבית המשפט העליון ואולי גם בגלל אופיו, אהרון ברק מדבר בעדינות יתרה. 

אחרים מדברים באופן חריף יותר. לדעתי הפכנו כבר לרפובליקת בננות


בני הזוג נתניהו דואגים לאינטרס האישי שלהם יותר מאשר למדינת  ישראל ואזרחיה. 

בנימין נתניהו הוא האשם העיקרי בטבח ה-7 באוקטובר

בנוסף לכך הוזהר על ידי ועדת גרוניס במסקנות ביניים בהקשר לפרשת הצוללות, נושא באחריות אישית לאסון במירון, יש לו משפטים פליליים ובלשכתו קיבלו כספים מקטאר בזמן המלחמה וניסו לקדם אינטרסים קטאריים. 


חכ"ים ושרים בליכוד הם עושי דברם של הזוג השולט. מי שמגלה עצמאות מחשבתית נענש. 


בנוסף לשרה ובנימין נתניהו, את המדיניות קובעים בעיקר איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ. 

הם לא רק משיחיים קיצוניים, הנתפסים בעולם כמטורפים ומזיקים. 

הם גם עם רקורד בעייתי שהיה צריך למנוע את מינוים לשרים.

בן-גביר הוא עבריין מורשע ב-8 עבירות פליליות. הוא הפך את משטרת ישראל למשטרה פוליטית שעיקר תכליתה היא מניעת הפגנות של אזרחים. 

חקירות של מקורבים (שרים, שרה נתניהו שעל פי השידור בתוכנית "עובדה" שלחה אנשים להטריד את עדת התביעה העיקרית בתיק 1000, אביעד פריג'ה ואחרים) מתנהלות באיטיות או נסגרות. 


על פי פרסומים בתקשורת, ללא תביעת דיבה של סמוטריץ, הוא היה יכול למצוא את עצמו בכלא, לולא החליטה החטיבה היהודית של השב"כ שלא לשרוף מקור חשוב שלה על ידי עדות בבית משפט נגד סמוטריץ בזמן פינוי גוש קטיף. ללא העדות הזו סמוטריץ שוחרר. 

בדיעבד, היה משנה לראש השב"כ, שכבר נפטר, שחשב שהיה צריך להעלות את אותו מקור לעדות. 

תמוה בעיני, שבצלאל סמוטריץ לא מודח אחרי ההתבטאות המטורפת שלו נגד נשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט עמית. 

הממשלה פועלת בעקביות בכיוון של הפיכה משטרתית. פוגעת בעצמאות הרשות השופטת, מנסה למנוע קיום תקשורת חופשית, הורסת את מערכת החינוך, מעדיפה אינטרסים פוליטיים על פני צרכים ביטחוניים ועוד.


תסריט 2: הממשלה הנוכחית תוחלף


אף לא אחד יודע האם ממשלה חדשה תהיה ממשלה שתקטין סיכונים ותנסה לטפל בהם או שלא תעשה זאת כראוי או שלא תעשה זאת בכלל. 

דבר אחד ודאי כל ממשלה בלי נתניהו, בן-גביר, לוין וסמוטריץ לא תהווה סיכון כל כך גדול למדינת ישראל ולאזרחיה. 

צו השעה הוא פיזור בהקדם של הממשלה הזו שמנהלת משברים הפוך והקמת ממשלה חדשה שבה לא נכללים ארבעת האנשים הללו.



סיכוני בינה מלאכותית



שנת 2025 היא שנה בה בינה מלאכותית (AI) הפכה ל-Hype

כולם מדברים עליה. פה ושם מיישמים אותה. בדרך כלל עם הצלחה מוגבלת. 

קרוב לודאי שבעתיד תהיה מהפיכת AI בסדר גודל של המהפכה התעשייתית

כגודל הפוטנציאל כך גודל הסיכונים. לא רק הגודל גם מהות הסיכונים.

כך נוסף תחום סיכונים חדש שאני מרצה עליו וכותב עליו. 


הסיכונים של AI משתלבים ביחד עם סיכוני הרשת ומעצימים אותם. 



תחזית לשנת 2026


בשנת 2026 יגדלו משמעותית סיכוני הבינה המלאכותית. 

מגוון גדול של סיכונים לפנינו. 

בפוסט זה אתעלם מהסיכון של השמדת האנושות על ידי בינה מלאכותית חכמה יותר מבני אדם

הסיבה אנחנו עדיין רחוקים מהמצב הזה.

כמו במהפכה התעשייתית צפוי שינוי מקיף. לא רק בתחום הטכנולגי. סוג של עולם חדש מופלא.



שילוב של סיכוני AI עם סיכוני רשת

תוכנות בינה מלאכותית מעצימות את סיכוני הרשת כמו איומי Cyber והונאות. 

כך למשל, הן מספקות כלים להתחזות מתוחכמת יותר לאחרים וניתן לאמן אותן לצור בסיס ידע מוטעה. 

כמובן שעלולות להיות הטיות במזיד של יוצר התוכנה

מידע נוסף על שילוב מסוכן זה תוכלו למצוא בפוסטים בבלוג זה.


שינויים תפיסתיים ותרבותיים


טימותי ברנס לי (1955 -). ממציא ה-WWW
הרשאת שימוש: 


נוצר על ידי :    :Paul Clarke 
ב - 24.9.2014



רמז לצפוי אנחנו יכולים לראות מהתפתחות האינטרנט מחידוש טכנולגי חיובי משנה מציאות להשלכות מעורבות. 

מסביבה שבה יש כללים ברורים ונימוסים לסביבה הפוגעת בפרטיות ומציפה בתכנים לא ראויים. 

מרשת פתוחה לכל לתוספת של Dark net.  


עם מי אתם בקשר מרחוק?


בשנים הראשנות של האינטרנט ידעתם מי האדם איתו אדם יוצרים אינטראקציה ברשת. 

יותר מאוחר זה יכול להיות אדם מתחזה.

היום אתם כבר לא בהכרח יודעים האם זה אדם או Bot? 


כבר היום הרשתות החברתיות מוצפות בבוטים בתשלום. 

חלקם פרימיטיביים ורק עושים Like לפוסטים מיד עם הופעתם. המטרה לגרום לאלגוריתם של הרשתות החברתיות להפיץ את הפוסטים.

חלקם מתוחכמים בעלי פרופיל מפורט, שם מומצא, ביוגרפיה מומצאת ותמונה ממוצאת. 

המתווחכמים גם כותבים פוסטים שמטרתם לקדם אינטרסים מסחריים ופוליטיים. 


בעתיד הקרוב הרשת של הקשרים שלכם עלולה לכלול יותר מ-50% בוטים והרבה פחות בני אנוש. 


מי כתב את העבודה והאם אפשר לסמוך עליו?


תוכנות AI כותבות עבודות אקדמיות עבודות מקצועיות וסתם מאמרים. קראו את הפוסט: קיצור תולדות ההעתקה - Revisited על מנת להבין היכן אנחנו נמצאים היום ומה הכיוון.


אחד הסיכונים של שימוש בבינה מלאכותית במקום חשיבה עצמאית (להבדיל, מהסתיעות בבינה מלאכותית עם בקרה אנושית) הוא ניוון יכולות אנושיות של חשיבה ביקורתית וחשיבה בכלל. 



מי החברים שלכם?


פעם הם היו בני אדם. חלק מהחברים הים (בעיקר אצל בני דור ה-Y ובני דור ה-Z) הם חברים בפייסבוק שהם מעולם לא פגשו. 

עכשיו מתחיל דפוס חדש של חברים שהם תכנות בינה מלאכותית. 

זה כמובן פוגע ביכולות החברתיות. 

להטיה של תוכנות AI לכיוון של לרצות את השואל היו כבר השלכות טרגיות של אובדן חיים. 

כשהשואל הוא דכאוני התוכנות  ריצו אותו והמליצו לו על התאבדות. 

בכמה מקרים זה אכן הסתיים בהתאבדות.

בשנת 2026 כנראה יהיו יותר מקרים מאשר בשנת 2025. 









יום שבת, 3 בינואר 2026

הוא לא ידע? - - פרסומים חדשים מאששים: נתניהו ידע והתעלם

 

בנימין נתניהו 
הרשאת שימוש:   CC BY-SA 3.0
זכויות יוצרים: אבי אוחיון לשכת העיתונות הממשלתית. נוצר ב: 1.2.2023.


במאמר שפרסמתי במהלך מלחמת ה-7 באוקטובר הסברתי מדוע אני נוטה להאמין לידיעה עיתונאית של סמדר פרי, הכתבת לעניינים ערביים של "ידיעות אחרונות". 

בידיעה נאמר שלטענת המצרים, שר מצרי הזהיר את נתניהו מראש מפני מתקפה של החמאס, שאכן הביאה לטבח ה-7 באוקטובר. 

עוד נטען בכתבה, שנתניהו בחר להתעלם מהאזהרה. 


מדוע נטיתי להאמין לשר המצרי ולא לבנימין (ה-7 באוקטובר)

איני יודע האם השר המצרי הוא אדם אמין, שבדרך כלל דובר אמת, או שקרן.

נתניהו תמיד יגיד את מה שמתאים לאינטרסים שלו, אם זו אמת ואם זה שקר. 


בעיתוני סוף השנה נתקלתי בפיסות מידע חדשות התומכות במסקנה שלי, שנתניהו הוזהר על ידי המצרים לפני טבח ה-7 באוקטובר ובחר להתעלם.



כתבה חדשה של סמדר פרי ב"ידיעות אחרונות"



ב-31.12 פרסמה סמדר פרי כתבה שכותרתה "קול הזעם מקהיר"

בכתבה היא מסבירה מי היה המקור המצרי לידיעה. 

לדבריה, בפגישה שלה אם נשיא מצרים לשעבר חוסני מובראכ, הצביע הנשיא המצרי על קצין מודיעין שישב שם ואמר לה שהוא יעביר לה ידיעות. 


הקשר היה חד-סטרי בכל פעם שהקצין החליט להעביר ידיעה הוא העביר לה. 

אני לא נאיבי. ברור לגמרי שהקצין העביר רק ידיעות שמתאימות לאינטרס מצרי, אבל השאלה היא: האם הידיעות שהעביר הן אמינות או שקריות? 

התשובה של סמדר פרי היא שבמשך השנים הרבות,  שחלפו מאז, הידיעות היו אמינות. 


כמן כן היא מציינת שאותה ידיעה פורסמה, יממה אחריה, בסוכנות הידיעות הבריטית AP וכעבור שבוע אישר סנטור מייק מקאול, ראש ועדת קשרי החוץ בקונגרס האמריקאי, את נכונות הידיעה. 


עוד כותבת סמדר פרי, שהתגובה לאזהרה המצרית, הייתה "אנחנו לא מודאגים מהחמאס. אנחנו מתמקדים באיומים הביטחניים ביהודה ובשומרון"



מאמר של עמוס הראל ב"הארץ"



ב-2.1.26  פרסם עמוס הראל מאמר על עמית סער ז"ל. כותרת הכתבה: פרשנות. בין האזהרות לנתניהו למחדל המודיעיני: פרידה מהבכיר באמ"ן שחזה את הסערה והופתע מהמבול.


תת אלוף  עמית סער היה ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין ב-7 באוקטובר.

סער, שנפטר מסרטן בגיל 47, לא סלח לעצמו על שלא חזה את המתקפה הספציפית של החמאס ב-7 באוקטובר. 


לעומת זאת, הוא הזהיר ארבע פעמים במכתבים ששלח לנתניהו בשנת 2023 (עם העתקים לשר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש אמ"ן חליווה). 

במכתבים הזהיר ממתקפה של האויבים העיקריים (איראן, חיזבאללה וחמאס), שמטרתה הקרסת מדינת ישראל, בגלל המשבר הפנימי החריף חסר התקדים, הנובע מחוקי ההפיכה המשטרית.

סער הזהיר מפני " פגיעה בהרתעה, פוטנציאל להתלכדות הזירות, שחיקה בסולידריות הפנימית והידרדרות אפשרית במצבה של ישראל בזירה הבינלאומית".


עמוס הראל, מציין ששני מכתבים נשלחו בחדש מרץ. אחד בחודש מאי ואחד בחודש יולי. 

עוד מציין הראל, שחוסר האמון של נתניהו בראשי זרועות הביטחון גרם לו להימנע מדיון איתם על המכתבים.




לקחים



1. אל תאמינו לנתניהו כשהוא אומר "לא ידעתי"

נתניהו יודע רק את מה שהוא רוצה לדעת וגם זה בעיתוי המתאים לו. 

 

2. אל תאמינו להכחשות של לשכת נתניהו

ללשכה רבת הפרשיות הזו אין להאמין. 

בודאי לא ללשכה שיש חשד סביר, שבכירים בה קיבלו משכורות מקטאר בזמן המלחמה.  


יום שלישי, 30 בדצמבר 2025

מערך הסייבר הלאומי: פישינג ממוקד: פנייה אישית שמובילה לפריצה

 


מערך הסייבר הלאומי מזהיר מפני עלייה בניסיונות פישינג מתוחכמים. הניסיונות מבוססים על התחזות לגורמים מוכרים. הניסיונות עשויים להיראות אמינים במיוחד. 


התייחסתי בפוסטים בבלוג זה למספר רב של ניסיונות כאלה. אתם יכולים לקרוא עליהם בפוסט: סדרת הפוסטים ליפול ברשת. פוסט זה מרכז קישורים לפוסטים אחרים בנושא זה ובנושאים אחרים של מתקפות סייבר והונאות ברשת. 

מערך הסייבר הלאומי הוא גוף רציני ומוביל בתחום זה בישראל. לכן חשבתי שכדאי שתקראו את מה שיש לו להגיד ולא תסתפקו רק במה שאני כותב. 

מצורף קישור: 



הערת שוליים



לפני יומיים גיליתי התחזות מתוחכמת מסוג זה לחבר שלי העוסק בתחום הביטוח. ההתחזות נעשתה ברשת החברתית Facebook. 
מיהרתי להזהיר אותו באופן אישי. 
כמו כן פרסמתי פוסט בפייסבוק המזהיר מהפרופיל המזוייף ודיווחתי על הפרופיל לחברת Meta.
 
אם אתם מעוניינים להשתמש בשירותים שלי בתחום זה בשיטת הדאנא אתם מוזמנים לעשות זאת. 
לפרטים לחצו על הקישור"ליפול ברשת": שירותים שאני נותן

יום חמישי, 25 בדצמבר 2025

כלי בינה מלאכותית: האם יש יכולת להבחין בין מקורות ראויים וראויים פחות?

 


אתמול (23.12.25) השתתפתי בהרצאת זום של פרופ' סיגל תפארת ממכללת רופין. 

ההרצאה והתרגול נועדו לויקיפדים. כשהנושא היה שימוש בכלי AI לצורך כתיבת ערכים בויקיפדיה. 


אחת התועלות שאני הפקתי מההרצאה הוא חידוד ההבחנות, שהעלתי במצגת שלי על סיכוני בינה מתאכותית, בהקשר של מקורות המידע בהם משתמשים כלי בינה מלאכותית. 


פרופ' תפארת היא בעצמה ויקיפדית. הקישור הבא הוא לערך שכתבה בנושא רלוונטי לכותרת פוסט זה מאמר מדעי



האופן בו מרבית כלי בינה מלאכותית מחפשים מקורות



המילה "מרבית" בכותרת כוללת גם כלי AI מובילים כמו ChatGPT ו-Google Gemini AI. 


1. אין הבדל מהותי בין גרסאות בתשלום של כלי הבינה המלאכותית לגרסאות ללא תשלום.

המשמעות היא שאנחנו עשויים לקבל מידע המבוסס על מקורות לא טובים ללא קשר לשאלה האם אנחנו משתמשים בגרסה משודרגת בתשלום?


2. לרוב הכלים יש הטיה לטובת מקורות פתוחים (Open Access).

משתמשים הרבה באתרים הידועים בכך שיש בהם מקורות לא אמינים.

בתרגיל שעשינו היו קישורים לספרים פתוחים מהוצאות MDPI ו-Frontier.

פרופ' תפארת אומרת שהיא מכירה את ההוצאות האלה כהוצאות ספרים גרועות. 

בוודאי שאין לי סיבה לחלוק על דבריה יחס להוצאות אלו.

רציתי להוסיף שתי הערות:

א. גם כשאני עבדתי עם כלי AI וביקשתי מקורות קיבלתי בחיפוש מקורות מאתר Frontier. 

היות שלא היכרתי את ההוצאה התייחסתי אליו ברצינות. יום אחד הקישור הפך לקישור שבור.


ב. בהרחבת הערך דאו דה ג'ינג בויקיפדיה הוספתי פיסקה המתייחסת לתרגומים לעברית. 

אין ספק שהתרגום מסינית של דן דאור ויואב אריאל הוא תרגום מעולה. לא הבעתי את דעתי על התרגום הזה בערך עצמו. 

דעתי לא חשובה משום שאיני מומחה בתחום. דעתו של  פרופ' יורי פינס חשובה. מקור לערך שנכתב על ידי פרופ' פינס אומר זאת.

לא כתבתי בערך עצמו את דעתי על התרגום מאנגלית בהוצאת אור עם. 

מהיכרותי עם ההוצאה הזו ומקריאת כמה דפים מהתרגום הזה בהשוואה לתרגומים אחרים, אני חושב שזה תרגום כושל שאסור להסתמך עליו.


3. חלק מהכלים אינם מציינים מקורות

אחד מכלי ה-AI לא ציין בכלל מקורות כשביקשתי ממנו לעשות זאת

Gemini ציין את סוגי המקורות עליהם הסתמך ונתן דוגמאות לכמה מקורות קונקרטיים.

Perplexity מציין באופן שיטתי מקורות לטענות שלו. זה עדיין לא אומר שהמקורות הם מקורות ראויים. 

בהרצאה ראינו דוגמאות למקורות לא ראויים, שגם Perplexity השתמש בהם.


4. כלי AI ממציאים לפעמים מקורות על מנת לרצות את המשתמש

תמצאו מקורות שאינם קיימים. ל-Deloitte אוסטרליה זה עלה הרבה כסף. יתכן שגם בפגיעה במוניטין.



לא רק מקורות אלא מה שמוציאים מהם



Gemini AI הסתמך בתשובתו לשאלה שלי על סיכוני בינה מלאכותית על מקור ראוי (אם כי ישן, מלפני עשר שנים).

קראתי בעצמי את המקור ומצאתי בו נקודה מהותית (סיכון להשמדת האנושות על ידי AI) שהמאמר דן בה. 

כלי הבינה המלאכותית בחר להתעלם ממנה. 



איך אפשר לנסות להתגבר על הכשלים בבחירת מקורות?



1. שאלה מקדימה: מי המומחים בתחום?

פרופ' סיגל תפארת מציעה להתחיל בשאלה לכלי ה-AI: מה הם המומחים בתחום? 

השאלה הבאה תהיה השאלה שהתכוונתם לשאול עם מגבלה של הסתמכות רק על מאמרים שאותם מומחים כתבו.


2. תיאור מיהו השואל

זה לא חייב להיות מי שהוא באמת. זה יכול להיות למשל, בהנחה שהשואל הוא נער בן 14 או בהנחה שהשואלת היא מומחית בתחום.

השאיפה לרצות את השואל עשויה להשפיע על בחירת המקורות. 


3. אם השואל הוא מומחה בתחום, הוא יכול להעריך אילו מקורות צריך לזרוק.

לאחר הערכת כזו אפשר לבקש מכלי הבינה המלאכותית לתת תשובה מתוקנת, תוך התעלמות מהמקורות הללו. 


4. בחירת כלי AI יעודי שיש לו יכולות משופרות בבחירת מקורות

בהרצאה צויין כלי כזה.


5. Second Opinion של כלי AI נוסף

יכול לתת תובנות ביחס לאיכות מקורות חשודים שלא צוינו על ידי אחד הכלים.


6. התבססות על מקורות שהמשתמש נותן לכלי ה-AI

המשתמש נותן קישורים למקורות ומבקש מכלי ה-AI להסתמך רק עליהם. 

במקרים רבים זה אינו מה שהמשתמש יכול לתת וזה לא מה שהמשתמש רוצה להפיק מכלי ה-AI.



השורה התחתונה



1. תמיד חייבים לקרוא לבד את המקורות על מנת לוודא שהם קיימים, ראויים וכלי הבינה המלאכותית השתמש בהם באופן סביר.


2. לכלי AI שונים יש יכולות שונות והתמחויות שונות. בחרו כלי המתאים לצורך הספציפי שלכם.


3. הניחו שלכלי הבינה המלאכותית יש הטיות בשוגג או במזיד. 

לתפיסתי Grok חשוד יותר מכלים אחרים בהטייות במזיד.


4. היו ערים לסיכונים.

כך למשל, אני ממליץ לא לשתף מידע אישי שלכם עם כלי בינה מלאכותית. במיוחד לא מידע רגיש. 

אני לא משתף מידע אישי עם כלי בינה מלאכותית ולא שואל שאלות אישיות רגישות הנוגעות לי. 

אין רגולציה מספיק טובה וגם לו הייתה הפרטיות שלכם עלולה להיפגע אפילו יותר מאשר ברשתות החברתיות.





יום שני, 15 בדצמבר 2025

עוד חוזר הניגון או מדוע קשה לסמוך על הסיוע הטכני של חברות תקשורת?

 


בהרצאה שלי: לסמוך או לא לסמוך על אבטחת מידע של בנקים? הצעתי לא לסמוך ב-100 אחוז על אבטחת המידע של הבנקים. במקום זאת לאמץ גישה של "כבדהו וחשדהו". 

בפוסט זה אציע לאמץ גישה דומה ביחס לשירותי הסיוע הטכני של חברות תקשורת. 



הגישה לפתרון הבעיה



הגישה של חברות התקשורת היא להתחיל לחפש בעיה אצל המשתמש ולא אצלם. 

אחרי בדיקה ארוכה ומורכבת שעל פי חוק פראטו רק בכ-20% מהמקרים תגלה בעיה אצל הלקוח, הם יתחילו לחפש בעיה במערכות שלהם. 


הגישה שלי הפוכה: תתחילו לחפש את הבעיה אצלכם ולא אצל הלקוח. אם לא תמצאו בעיה, תחפשו אותה אצל הלקוח.


רצוי גם שנציגי השירות של חברות התקשורת יבינו עם מי הם מדברים. 

כך למשל, אל תחשדו באדם שעובד בהיי-טק שהוא לא חיבר את המחשב או הטלוויזיה לחשמל ולכן הם לא עובדים. 


במקרה של אנשים שיש להם מומחיות בפתרון בעיות טכניות רצוי להקשיב להם. 

במקרה שלהם זה לא יהיה חוק פראטו, אלא יחס יותר קיצוני לרעת חברת התקשורת. 


אל מנת שמה שאני כותב כאן יהיה יותר מוחשי אביא שתי דוגמאות שהתנסיתי בהן אחת בעבר הרחוק עם חברת בזק.

השנייה מהיום (15.12.25) עם חברת פרטנר. 



בזק ואקספון



מדובר במקרים שאירעו בשנת 2016. לקריאת פוסט המתאר את מה שקרה: שרלוק הולמס ויום חמישי המסתורי בחברת בזק




הניגון של פרטנר בטלוויזיה



עד שפרטנר עברה מאפליקציית פרטנר לאפליקציית פרטנר פלוס הטלוויזיה האינטרנטית של פרטנר עבדה באופן סביר. 


המעבר לפרטנר פלוס גרם להופעה בתדירות לא נמוכה של הודעה חיננית: "היי משהו השתבש בתהליך הניגון אנא נסה מאוחר יותר"


המשמעות המעשית: אינך יכול לצפות במה שאתה רוצה לצפות בו בשידור חי באופן סביר. יתכן שבעתיד תוכל לצפות בו.


לאלה שאינם מבינים מושגים טכניים בתכנות אתרגם את זה לעברית פשוטה: 

בפרטנר בנינו אפליקציה טלויזיונית חדשה. שחררנו אותה ליצור (כלומר: המשתמשים בבית משתמשים בה) בלי שעשינו תהליך בדיקה מספיק טוב על מנת לוודא שאין בה תקלות מהותיות. 

כשיש תקלות מהותיות אנחנו לא מוצאים דרך לפתור אותן ולא משחררים מספיק מהר גרסה מעודכנת שפותרת אותן. 



 האירוע של היום



בשעה 4:00 לפנות בוקר צפיתי בשידור חי של משחק ה-NBA בין פורטלנד לגולדן סטייט. 

משחק מרתק ברמה גבוהה. הבעיה שלי הייתה איכות הצפייה שלי בגלל שיבושי הניגון. לפעמים איפשרו לי לראות רק חלק מהמסך כשהחלק התחתון מוסתר על ידי ההודעה על הניגון. 

כשלחצתי עליה על מנת לבטל אותה, לפעמים חזרתי לצפייה במסך מלא לכשתי דקות עד להופעה מחודשת של ההודעה.

לפעמים נעלמה כל תצוגת המסך. 



פנייה לשירות הלקוחות של פרטנר



לאחר הליכת בוקר ארוכה עם חברים התקשרתי לפרטנר. 

לנציגת השירות שענתה לי תמצתתי את הבעיה בשני משפטים: "יש לכם בעיה בתוכנת הטלוויזיה שלכם. אתם צריכים למצוא אותה ולשחרר גרסה מתוקנת". 


אין לי טענות לנציגת השירות הסבלנית שבילתה איתי יותר משעה. היא אינה מומחית טכנית. 

הטענות הן כלפי אלה שבנו לה את התהליך הכתוב לטיפול בבעיה וכמובן כלפי אלה שיצרו באגים ואלה שלא טיפלו בפיתרונם בזמן סביר. 


תהליך הבדיקה שלה התחיל בצד של הלקוח. 

אחרי שהסברתי לה מה הבעיה וכל ניסיונותיה לגרום להיעלמותה כשלו היא אמרה לי למחוק את האפליקציה ולהתקין אותה מחדש. 


את החלק הראשון הצלחנו לבצע בקלות. ההתקנה כשלה. 

כל ההנחיות שלה (על פי הההוראות הכתובת שניתנו לה) לא צלחו. עד שהיא התיאשה. 


היא אמרה שהיא אינה יודעת איך לפתור את זה. היא תעביר את זה לצוות הטכני והם יחזרו אלי. 


חיכיתי, חיכיתי ומי לא התקשר? הצוות הטכני של פרטנר. 


החלטתי לנסות להתקין את האפליקציה בכוחות עצמי על סמך מה שזכרתי ממה שעשיתי כשעברתי בכוחות עצמי מאפליקציית פרטנר לאפליקציית פרטנר פלוס. 


מהר מאוד הצלחתי להתקין אותה והאפליקציה עובדת אבל... 

כמו בשיר של חווה אלברשטיין בסרטון בתחילת הפוסט "עוד חוזר הניגון". במקרה זה הניגון המשובש. 


חזרתי למצב שלפני הפנייה שלי לפרטנר. 

הפתרון יבוא רק מזה שמישהו בפרטנר ישחרר גרסה מתוקנת או לחילופין ישחזר לזמן ביניים גרסה קודמת עם פחות באגים. 

חזרנו לשני המשפטים הראשונים שלי בשיחה עם התמיכה הטכנית של פרטנר שתיארו נכון את הבעיה ואת הפתרון הנדרש.



גילוי נאות



אין לי שמץ של מושג בתכנות אפליקציות טלוויזיה, אבל במשך ארבעים השנים שלי במחשבים ובטכנולוגיית המידע טיפלתי במספיק בעיות תכנות שלי ושל אחרים, חלקן מורכבות, על מנת שאוכל להבין את מקור הבעיה הטכנית גם בסביבות תכנות שאיני יודע לתכנת בהן. 



מקרה בולט ראשון של בעיה שפתרתי

הייתי מנהל קבוצת מערכות הפעלה בארגון. במחשב חדש של חברת HDS הייתה תקלה שגרמה לנפילות המערכת בשעות השיא של הפעילות.

העובדים שלי לא הצליחו לפתור את הבעיה. טכנאי חומרה מומחה, שהוטס מאנגליה מידית, לא הצליח לפתור את הבעיה.

במשך לילה שלם ישבנו מהנדס מערכת של החברה בארץ ואני וניסינו להבין את מקור הבעיה. 

הצלחנו להבין את המקור ולגרום לבעיה באופן מכוון בשעה דלת פעילות בלילה. 

לאחר הבנת מקור הבעיה במיקרוקוד של המחשב, למפתחים ביפן נדרש סדר גודל של חצי שעה על מנת לתקן את המיקרוקוד.


מקרה בולט שני של בעיה שפתרתי

לאחר 20 שנים שבהן לא כתבתי קוד בשפת אסמבלר, קיבלתי עבודה בתחום זה בעדכון תוספת למערכת הפעלה של חברת IBM.

הנחתי שכל באג או בעיה הם באשמתי וחיפשתי פיתרונות לתיקון הקוד שלי. 


לאחר שבדקתי לעומק בעיה שלא נפתרה, חשבתי שהבעיה היא במערכת ההפעלה של IBM ולא אצלי. הלקוח פנה ל-IBM ישראל וקיבל תשובה שהבעיה אצלי. 

פנינו שוב בצירוף תסריטי בדיקה מפורטים שלי ותוצאותיהם. 

ב-IBM ארה"ב אמרו שהבעיה היא אצלם ויתנו מעקף עד למציאת פתרון.



הבעיה בגישת חברות תקשורת



מה יעשו לקוחות חסרי מיומנות טכנית וחסרי מיומנות בפתרון בעיות?