"אשלי-מדיסון": ללכת על הקצה ו....ליפול

 

כתבתי כבר ש"הכל סיכונים". סיכונים יש כמעט בכל מקום. 

לכן אני מתחיל הרצאות שלי בדוגמה פשוטה של סיכונים בחציית כביש. 

גם בסדרות תיעודיות ב-Netflix נחשפים סיכונים. 

הסדרה התיעודית על אתר ההיכרויות הקנדי לאנשים נשואים, אשלי-מדיסון, מעניינת במיוחד בהיבט של סיכונים גדולים שלא נוהלו.

מדובר בסיכונים לחברה וגם בסיכונים ללקוחות. 

המודל העסקי של אתרי היכרויות רגילים

אתרי היכרויות רגילים מאפשרים לנשים ולגברים לפרסם פרופיל שלהם (פרטים אישיים, תמונות וכיו"ב) על מנת להכיר בן זוג או בת זוג. 

חלק מהאתרים גובים תשלום חודשי. אחרים עושים זאת ללא תשלום ומרוויחים מפרסומות ו/או מפעילויות פנאי המאורגנות עבור חברי האתר. 

בעית המתחזים

היות שבאינטרנט קל להונות אנשים, לא כל הפרופילים הם אמיתיים. 

בשנתיים האחרונות אחרי גירושיי, אני חבר באתרים כאלה כאחד האמצעים למציאת בת זוג חדשה.

היות שאני גם מומחה לניהול סיכונים ומומחה להונאות ברשת ואבטחת מידע, עליתי על כמה פרופילים של מתחזים, שלכאורה, הם נשים המחפשות בן זוג. 

דוגמאות: 

מדוע קייטי היגינס רודפת אותי? 

עוד פרופיל מזויף מסוכן באתר "מוטקה" לגילאי 50 פלוס.

לאחר שדיווחתי לאתר היכרויות על אותם פרופילים מזויפים הוזמנתי להרצות על הנושא של "ליפול ברשת"  בזום. 

מזה צמחו מספר הרצאות לחברי קהילה של גילאי 50 פלוס על מגוון רחב של נושאים.

פרופילים מזויפים מסוג אחר

אישית לא נתקלתי בפרופילים מסוג זה, אבל יש לא מעט מאמרים וכתבות על זייפנים נשואים שמתחזים לפנויים ומפתחים מערכות יחסים במקביל לנישואיהם. בחלק מהמקרים מדובר בתביעות פליליות המוגשות לבתי משפט.

בדרך כלל מדובר בגברים. גברים אלה מרמים את בנות הזוג שהם מכירים באתר ובו זמנית גם מרמים את האישה לה הם נשואים. 

לחלק מהגברים הנשואים הללו, אתר ההיכרויות של אשלי-מדיסון ניסה לתת פיתרון. 

המודל העסקי של אשלי-מדיסון

שם האתר המורכב משני שמות פרטיים שכיחים של נשים בקנדה. 

האתר מיועד לגברים נשואים ונשים נשואות המרוצים מהזוגיות שלהם ומתכוונים להמשיך אותה, אבל במקביל רוצים לפתח מערכות יחסים מיניות לא מחייבות. 

הרעיון הוא לחסוך מנשואים את הצורך לשקר כשהם מזינים את הפרופיל שלהם לאתר הכרויות רגיל ומדווחים שאינם נשואים.

מודל התשלומים 

נשים אינן משלמות לאתר. 

גברים אינם משלמים מנוי חודשי, אלא קונים מספר מסוים של פניות באמצעות דוא"ל. 

כשזה נגמר הם יכולים לקנות פניות נוספות. 

מודל כזה גורם לחברים באתר לשלם יותר מאשר מודל של תשלום חודשי קבוע המאפשר שימוש בלתי מוגבל באתר.

זה נכון במיוחד לגבי אנשים הנוטים להתמכרויות. בפעם היחידה בחיי בה ביקרתי בקזינו (בלאס ווגס) ראיתי את התופעה של התמכרות. 

באופן אישי, הגעתי עם 8 דולרים בכיס וכמה מאות דולרים בארנק. 

קבעתי לעצמי גבול של הפסקת חווית ההימור ברגע שאפסיד 8 דולרים. עמדתי בזה, אבל ראיתי מסביב הרבה אנשים שממשיכים להמר. 

הבעיה

באתר לאנשים נשואים המחפשים קשרים מחוץ לנישואים יש הרבה מידע פרטי רגיש. 

חשיפתו עלולה לגרום לנזקים כלכליים ונזקים אישיים גדולים לחברים באתר ולנזקים כלכליים ותדמיתיים חמורים לחברה.

"ההליכה על הקצה" כללה גם יותר מדי השקעה בשיווק ופחות מדי השקעה בניהול סיכונים ובאבטחת מידע. 

התפתחות החברה

החברה צמחה והיו לה 37 מיליון חברים באתר. 

היא פתחה סניפים גם בהרבה ארצות אחרות, כולל ישראל. גם בארצות שיש בהן טאבו חמור על קשרים מסוג זה, כמו למשל הודו.

החברה עמדה לפני הנפקה בבורסה ואז....

פריצה למאגר הנתונים המקוון של החברה

ב-15 ביולי 2015 נפרץ מאגר הנתונים על ידי האקרים המכנים את עצמם "קבוצת אימפקט". 

הקבוצה שלחה לחברה מכתב שבו דרשה סגירה של האתר תוך חודש, אחרת תפרסם את כל הפרטים שדלתה מהמאגר. 

הנהלת החברה לא רצתה להיכנע. היא שכרה שני מומחי אבטחת מידע שוודים, שעשו עבודה טובה בניסיון לאיתור הפורץ וביטול האיום באמצעות תשלום כספי לחשוד בפריצה. 

החשוד הכחיש וסרב לקבל תשלום. 

מי שלא עשו עבודה טובה זו הנהלת החברה וחלק מהמנויים באתר. הם ניסו להכחיש עובדות במקום להתמודד עם הסיכון של חשיפתן. 

זה הסתיים בחשיפת פרטי הלקוחות. 

ביניהם היו פרקליט מחוז בקנדה ומפורסמים רבים. 

המכה הקשה הבאה לחברה הייתה פרסום הדוא"ל הפרטי של מנכ"ל החברה נואל בידרמן. 

בידרמן, "האיש שהלך על הקצה", טען שהוא נאמן לאשתו אבל מכבד את זכותם של אחרים המעוניינים גם בקשרים מיניים מחוץ לנישואים.

חשיפת הודעות הדוא"ל הפרטי גילתה שהוא שיקר והיו לו לא מעט רומנים מחוץ לנישואים. 

בידרמן נאלץ להתפטר.

לקחים

1. הלקח הראשון הוא שחברות המחזיקות במידע אישי רגיש חייבות להגן עליו טוב יותר מאשר ההגנה של חברות שאינן מחזיקות מידע כזה במאגרים שלהן. 

2. הלקח השני הוא שכלקוחות על תסמכו אף פעם באופן מלא על חברות וארגונים המחזיקים מידע פרטי רגיש שלכם.

הסרטון בערוץ שלי שכותרתו היא: לסמוך או לסמוך על אבטחת המידע של הבנקים? הוא דוגמה הממחישה לקח זה. 

לו לא הייתי מונוגמיסט והייתי נרשם לאתר כזה, הייתי בוחן היטב את אבטחת המידע של האתר הזה לפני שהייתי מזין לתוכו פרטים אישיים רגישים שלי.

3. הלקח השלישי: לא בהכרח ידרשו כופרה

בשנים האחרונות מרבים להשתמש במושג כופרה. 

מי שהשיג נתונים רגישים מאתר שאינו מוגן מספיק מאיים בפרסומם, אלא אם כן יקבל תשלום כספי גבוה. 

יש בינינו כאלה הזוכרים את המקרים של בית החולים "הלל יפה" ושל חברת הביטוח "שירביט".

במדינת ישראל אנחנו מודעים גם לפעילות של גורמים עוינים שמנסים לפרוץ למערכות רגישות ולפרסם מידע. המטרה שלהם היא פגיעה במדינה ולא כופר כספי.

המקרה של אשלי-מדיסון מתאר מצב נוסף שלא מבקשים בו כופרה. 

המניע אינו בהכרח כספי ואינו בהכרח סכסוך בין מדינות או ארגונים. 

על פי הסדרה בנטפליקס, המניע אינו ברור. 

בחיפוש הפורצים על ידי ההאקרים, עולה השערה שהמניע הוא דתי ועולה השערה שהמניע הוא תחרות עסקית. 

השערה נוספת העולה היא מניע אישי עובד שפוטר או אפילו בכיר לא מרוצה מתוך החברה.

השערה רביעית הייתה שעורכי דין המתמחים בגירושין היו מאחורי חשיפת הפרטים.

ועדת חקירה ממלכתית בנושא המלחמה הנוכחית

בפוסט קודם הבטחתי לפרט ביחס לשתי ועדות חקירה ממלכתיות הקשורות בבנימין נתניהו וצריכות לקום. 

הראשונה קשורה במלחמה הנוכחית והיא חייבת לקום מיד!!! 

בפוסט הבא אסביר מדוע צריכה לקום גם ועדת חקירה ממלכתית נוספת שנתניהו הוא הדמות המרכזית שתיחקר. שני האנשים הנוספים שקשורים בה הם השרים איתמר בן-גביר ויריב לוין. 

התסריט של ועדת חקירה לאירועי ה-7 באוקטובר על פי נתניהו ומקורביו

השורה התחתונה תחילה: זהו תסריט מסוכן שמטרתו לנקות את נתניהו, האשם העיקרי, ולזרוק את האשמה שלו על אחרים. 

אזרחי מדינת ישראל צריכים למנוע תסריט כזה ולודא שתהיה ועדת חקירה ממלכתית אמיתית. 

התסריט של ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר על פי נתניהו וחבריו הוא:

1. מינוי מקורב לראש ועדת החקירה. 

2. הועדה תדון רק באירועי ה-7 באוקטובר. לא במה שקדם להם ובמה שקרה אחרי אותו תאריך.

3. נתניהו יגיד "לא ידעתי". 

המקורב והועדה מטעם יאמינו לו. 

מסקנות הועדה הידועות מראש: 

1. הדרג המדיני אינו אשם. 

2. האשמים הם כוחות הביטחון.

3. האשמים הם העיקריים הם הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר.

נתניהו ומקורביו (מירי רגב, דוד אמסלם ואחרים) כבר פועלים במשך חודשים למימוש התסריט הזה באמצעות התקפות חסרות בסיס וחסרות רסן על שירותי הביטחון בכלל ועל הרמטכ"ל הרצי הלוי בפרט בזמן מלחמה.

הערות

1. אזרחי מדינת ישראל לא מאמינים לנתניהו וממשלתו. בסקר שפורסם בערוץ 12 נמצא כי 63% מאזרחי ישראל חושבים שנתניהו מתפקד גרוע. 70% חושבים שדובר צה"ל מתפקד היטב ולדעת 50% הרמטכ"ל הרצי הלוי מתפקד היטב.

2. חיזוק לכך שנתניהו וחבורתו מתכננים תסריט כזה מצאתי במאמר של כבוד השופט העליון בדימוס יצחק זמיר שהתפרסם ביום שישי ה-14.6 בעיתון "הארץ". 

זמיר שמע על רעיונות של מקורבי נתניהו, שאת הועדה לא ימנה ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון כבוד השופט עוזי פוגלמן ובראשה לא יעמוד שופט עליון. במאמר כבוד השופט בדימוס זמיר מסביר מדוע זה לא נכון.

3. כבר הסברתי בפוסט קודם מדוע בכל פעם שמר נתניהו אומר "לא ידעתי" אסור להאמין לו.

 

התסריט הנכון של ועדת חקירה לאירועי המלחמה

1. את הועדה ימנה ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון כבוד השופט עוזי פוגלמן. 

2. בראש הועדה יעמוד שופט עליון או שופט עליון בדימוס.

3. בין חברי הועדה לא יהיו מקורבים פוליטיים.

4. הועדה לא תדון בשאלה: האם מי שהיה ראש הממשלה באירוע האסון הגדול ביותר מאז הקמת המדינה אשם? 

מובן מאליו שהוא אשם ועליו להתפטר מיד. 

היא תאמץ את דבריו הרהוטים של מר נתניהו לפני ועדת חקירה ממלכתית למלחמת לבנון השנייה, שזהים לגמרי למה שכתבתי כאן. 

הוא הטיל את מלוא האחריות על ראש הממשלה. ראש הממשלה באותה תקופה היה אהוד אולמרט. 

ברור לגמרי שמלחמת לבנון השנייה אינו אירוע בסדר גודל של המלחמה הנוכחית.

5. זה לא אומר שהועדה לא תחקור את מידת אשמתו של ראש הממשלה בנוסף לאחריותו כמי שעמד בראש המערכת.

6. זה לא אומר שהיא לא תחקור את מידת אשמתם של אחרים, שחלקם, בניגוד למר נתניהו, כבר לקחו אחריות והודו באשמתם.

7. הועדה צריכה להתייחס לכל מרחב הזמן.

מהקמת הקונספציה של חיזוק החאמס והחלשת הרשות הפלשתינאית ועד התפקוד ב-7 באוקטובר ועד היום.

היבטים אליהם צריכה הועדה להתייחס

הקונספציה

מי הגה את הקונספציה של לחזק את החמאס ולהחליש את הראשות הפלשתינאית?

התשובה של אלוף (במיל.) גדי שמני, שהיה באותה תקופה קצין בכיר בגזרת עזה ואינו איש פוליטי היא בנימין נתניהו.

מי טיפח אותה משנהגתה הקונספציה ועד ל-7 באוקטובר?

התשובה היא בנימין נתניהו ובתקופת הממשלה הנוכחית גם איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ. 

 

מי תפקד אחרי תחילת המלחמה ועד היום ומי לא מילא את תפקידו?

התשובה היא שזרועות הביטחון תפקדו. אזרחים רבים וטובים תפקדו. 

ממשלת חורבן הבית לא תפקדה. 

האיש שמאז תחילת המלחמה ועד היום אינו ממלא את תפקיד ראש הממשלה הוא בנימין נתניהו: אדיש לביטחון, אדיש לכלכלה, אדיש לנרצחים, אדיש לחטופים, אדיש למפונים. אדיש לתושבי הצפון ולתושבי עוטף עזה. אדיש למותם ופציעתם של אנשי כוחות הביטחון. 

מצטיין בדאגה לעצמו ולהמשך קיומה של הממשלה הכושלת בראשותו.

הוא נכנע לבן-גביר וסמוטריץ ששולטים בו באמצעות איומים בפירוק הממשלה.

אמנע מהכללות. יש גם שרים שתפקדו. 

השר יואב גלנט פועל ביחד עם הרמטכ"ל ומערכת הביטחון למען ביטחונה של מדינת ישראל. 

נאמנים עלי דבריה של החטופה שחזרה מעזה, חנה פרי מקיבוץ נירים, שבעלה ובנה נהרגו בשבי החמאס. 

היא אמרה בתוכנית של רביב דרוקר, שלא כל שרי הממשלה לא מתפקדים. 

דרוקר ביקש ממנה שמות של שרים, שעוזרים לעוטף עזה בתחומי אחריותם, והיא ציינה את משה ארבל ואת יעקב מרגי. 

 

מי אחראי לזה שטרם הוחזרו כל החטופים?

קל להטיל את האחריות על המרצח סינואר, אבל הוא אינו היחיד שאחראי לכך. 

כפי שכבר כתבתי בפוסטים קודמים שלושת האחראים לכך בצד הישראלי הם בנימין נתניהו, איתמר בן-גביר ובצלאל סמוטריץ.

מי אחראי לכישלון במלחמה בעזה ובאי-סיומה?

נדמה לי שקשה לחלוק על הטענה שבנימין נתניהו אשם. 

כל ההישגים של כוחות הביטחון בוזבזו משום שבנימין נתניהו התעקש שלא תהיה תוכנית ליום שאחרי. 

הוא דחה את ההצעות של האמריקאים, המצרים ומדינות ערביות מתונות לנסות לבנות שלטון חלופי לחמאס. 

גם בצה"ל העלו טענות שהצבא אינו צריך לפעול בחלל ריק, אלא עם מעטפת מדינית ברורה. 

אצל האמריקאים ולא רק אצלם נוצר הרושם שהמשך הלחימה בעזה בא לשרת מטרות אישיות של מר נתניהו, למשל: המשך קיומה של ממשלתו משום שבן-גביר וסמוטריץ אימו בפרישה מהממשלה אם תופסק הלחימה.

המטרה הלא ריאלית של המשך הלחימה בעזה "עד הניצחון המוחלט" ופירוק החמאס באה במקום שחרור החטופים במחיר של סיום המלחמה.

מדוע לא הרגשתי נוח כשכתבתי באופן חד שצריך לסיים את הלחימה בעזה?

אינני מומחה צבאי והידע שלי אפסי. 

נכון אני מומחה לניהול סיכונים ויש לי תואר שני בפסיכולוגיה. בלימודיי בפסיכולוגיה למדתי על אפקט ההוצאה האבודה (הנקרא גם אפקט הקונקורד). 

הטיה קוגניטיבית זו מונעת סיום פרויקטים בהם מפסידים רק משום שהושקע בהם הרבה.

בעשרות שנים של עבודה במחשבים ראיתי לא מעט פרויקטים גדולים שלא הופסקו בגלל אפקט ההוצאה האבודה, וההמשך רק העצים את הנזקים וההפסדים.

המלחמה בעזה הגיעה לשלב שבו פועלת ההטיה הזאת לכיוון של המשך הלחימה.

כששמעתי שגם השר לשעבר יזהר שי שותף לדעתי זה לא הספיק לי.

עם כל הכבוד ליזהר שי, ויש לי הרבה כבוד אליו, גם הוא לא מומחה צבאי. 

מדוע אני מרגיש עכשיו נוח על כך שכתבתי באופן חד שצריך לסיים את הלחימה בעזה?

כשאנשים שמבינים היטב בנושא הצבאי ובנושאים אסטרטגיים אומרים או כותבים מילה במילה את מה שאני אומר אני כבר מרגיש נוח.

מדובר במאמר של אהוד ברק בעיתון "הארץ" מ-14.6. אהוד ברק היה החייל המעוטר ביותר בצה"ל, רמטכ"ל, שר ביטחון וראש ממשלה. 

בנוסף, אין ספק שהיכולות האנלטיות שלו גבוהות.

מדובר בדברים שאומר שוב ושוב האלוף (במיל.) ישראל זיו בערוץ 12. 

גם את האלוף (במיל.) נועם תיבון שמעתי מתבטא באופן דומה.

יסלחו לי אלופים ורבי אלופים (במיל.) החולקים את אותה הבחנה שלא שמעתי אותם, ולכן לא הזכרתי את שמם.

מיכאל מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלשטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. 

מאמר שכתב בעיתון "ידיעות אחרונות" ב-23.6.24 תואם את דעתם של אותם אישים שהזכרתי. 

הזווית שלו כמומחה אקדמי מעניינת. 

לדבריו, צבא סדיר לא יכול לנצח לוחמי גרילה הפועלים מתוך אוכלוסייה.

הוא מדגים זאת באמצעות מלחמת וייטנאם. לאמריקים היו נצחונות טקטקיים אבל הם נכשלו אסטרטגית. 

הוא אומר שהשלב הנוכחי בעזה הוא מודל דומה. צריך להכיר בכישלון ולשחרר את החטופים במחיר של סיום המלחמה. 

 

היבטים נוספים

 

1. פרשת הצוללות (תיק 3000) 

2. מי התנגד לחיסול ממוקד של סינואר שעליו המליצו שני ראשי שב"כ?

בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ והאיש שנסע במהירות של 100 קמ"ש בכביש עירוני

 

איש אחד נסע בכביש עירוני (מהירות מותרת 50 קמ"ש) במהירות של 100 קמ"ש. 

אין ספק שהוא לא ניהל את הסיכונים שלו.

כמה מהסיכונים האפשריים: הריגת אנשים אחרים בתאונה, מוות שלו בתאונה, פציעת אנשים אחרים בתאונה, פציעה שלו בתאונה, Total Lost של המכונית שלו ושל כלי רכב אחרים, פגיעות אחרות ברכוש ועוד. 

על איש כזה אומרים: חשוב לו להגיע בזמן אבל לא חשוב לו לאן הוא יגיע (ליעד המקורי שלו, לבית חולים או לבית קברות).

בכל פעם שאני שומע את בנימין נתניהו או את בצלאל סמוטריץ מדברים על החטופים בעזה אני נזכר באותו נהג. 

אני בהחלט מאמין להם שהם רוצים להחזיר את כל החטופים שבשבי החמאס, אבל כמו אותו נהג, לא מעניין אותם באיזה מצב יחזרו החטופים. 

הם יכולים לחזור חיים או מתים. 

למען האמת, ההתנהלות של הצמד הזה ושל איתמר בן-גביר לאורך חודשים ארוכים של המו"מ להחזרת החטופים צפויה לגרום להחזרת חטופים מתים. 

כשמקשקשים על ניצחון מוחלט ועל השמדת החמאס ורק אחרי זה החזרת חטופים, נתניהו, סמוטריץ ובן-גביר חורצים את גורלם של כמעט כל החטופים והחטופות למוות.

מדוע כמעט? זוכרים את המקרה של חזי שי שהיה שבוי בידי ארגון המרצחים של ג'יבריל וכולם חשבו שהוא מת בקרב? 

לא מן הנמנע שגם כשממשלת ישראל מפקירה פעם נוספת את החטופים יהיו מעטים שבכל זאת ישרדו. 

לחטופים אין זמן לחכות. המשפחות שלהם ומרבית אזרחי מדינת ישראל רואים בהחזרתם כהישג העיקרי שאפשר להשיג בעזה.

גם במחיר של סיום המלחמה. 

לא התסתרתי את זה שזו גם דעתי בפוסטים רבים בבלוג זה. 

חבל על שלושה שבויים בגיל קרוב ל-80 שנהרגו לא מזמן. הם היו יכולים לחזור חיים לפני מספר חודשים.

לפני מספר חודשים הייתה עסקה שהוצעה על ידי החמאס להחזרתם במקום המתווה המקורי של החזרת חטופות. 

גדי איזנקוט תמך בעסקה הזו. נתניהו, בהשפעתם של סמוטריץ ובן-גביר התנגד לשינוי המתווה. העסקה לא בוצעה. 

  

על שתי ועדות חקירה ממלכתיות והרגלים רעים

 

בנימין נתניהו. מקור התמונה: ויקיפדיה.
הרשאה: :CC BY-SA 3.0 

זכויות יוצרים: אבי אוחיון / לשכת העיתונות הממשלתית  

צולם ב- ‏1 בפברואר 2023‏

במוצ"ש (15.6) פגשתי לראשונה בחיי את עו"ד רוני מועלם מבית שאן. 

עו"ד רוני מועלם היה לטעמי הנואם המרשים ביותר בעצרת למען החטופים בכיכר פריז בירושלים. 

לא שלא היו שם נואמים מרשימים אחרים. למשל, אלוף במילואים גיא צור. 

כמו אלופים (במיל.) רבים גם גיא צור הוא אדם מנוסה ונבון שתרם רבות לביטחון המדינה. 

לא כל כך קל לרמות את האנשים הללו.

סיפורי הברון מינכהאונזן של מר נתניהו לא נופלים על אוזן קשבת אצל האנשים האלה. 

הם מבינים שלמלחמה צריכה להיות תכלית מדינית. 

הם מבינים שהתכלית המדינית היחידה שנתניהו מחפש באמת היא המשך שלטונו כראש ממשלה לא מתפקד, על מנת לברוח מאחריות. 

עיקרי דבריו של עו"ד רוני מועלם

לעו"ד רוני מועלם אין קרובי משפחה חטופים בעזה. 

אני לא בטוח שהוא לא היה מוכן להתחלף עם משפחות החטופים. 

הבת שלו עו"ד נעמה מועלם נרצחה ב-7 באוקטובר אחרי שהשתתפה במסיבה שכולנו שמענו עליה. 

דמותו של נתניהו העולה מדבריו היא דמות שרבים מתארים אותו ככזה. 

אדם שהאינטרסים האישיים שלו קודמים לכל דבר אחר. 

אדם שטובת מדינת ישראל ואזרחיה לא מעניינים אותו. 

אדם המסית, משסה ומפלג 

אדם האדיש למותם של אזרחים וחיילים ישראלים.

אדם אדיש לגורלם של החטופים בעזה. 

רוני מועלם מתאר מניסיונו, ומניסיון משפחות אחרות שהוא בקשר איתן, אדם שלא טרח לדבר עם משפחות הנרצחים במשך שבעה חודשים.

עו"ד מועלם מתאר את נתניהו כפחדן. 

אחרי שהתעלם שבעה חודשים ממשפחות הקורבנות, שלו ודאי יש אשמה במותם או בחטיפתם, לא רצה לשלוח להם מכתב ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה. 

עו"ד מועלם אומר שנתניהו ידע שחלק ממשפחות הקורבנות, כולל עו"ד מועלם, יזרקו לפח הזבל מכתב מלשכת נתניהו בלי לפתוח אותו. 

מה שעשה נתניהו זה לצרף מכתב ממנו בתוך מעטפה ששלח המוסד לביטוח לאומי לרגל אותו יום. 

הוא ידע שאת המעטפה הזו הם יפתחו.

יזהר שי

 

כמו עו"ד מועלם גם השר לשעבר יזהר שי הוא אדם ערכי. 

שניהם כואבים את האסון האישי שנפל עליהם אבל לא מתכנסים בו, אלא מנסים לתרום לשיקום מדינת ישראל מהאסון הנורא שנתניהו וחבריו לממשלה המיטו על מדינת ישראל.

הם אינם היחידים. 

אני לא יכול שלא להתפעל מההתנהלות של רוב משפחות החטופים.

גם כאלה ששומעים בשורת איוב על מות יקיריהם וגם כאלה ששפר מזלם ויקירהם חזרו, אומרים שהם ימשיכו להיאבק להחזרת החטופים מעזה באמצעות עסקה בזמן קצר ככל שניתן. 

מזכיר שוב לחטופים אין זמן לחכות.

כבר כתבתי על יזהר שי בפוסט קודם שכותרתו: הסיכוי היחיד של חטופים בעזה לחזור חיים הוא Game Changer.

.

קשה להיגמל מהרגלים רעים

אין ספק, שקשה להיגמל מהרגלים רעים. זה קשה יותר בגיל מבוגר. 

ההרגל הבעייתי של מר בנימין נתניהו בהקשר של פיסקה זו הוא ההרגל לשקר. 

ביטוי של ההרגל הזה של מר נתניהו קשור ביזהר שי. 

כפי שציינתי בפוסט שבו כתבתי על יזהר שי, בנו ירון נפל בתחילת המלחמה אחרי שביחד עם שניים מחבריו ליחידה נלחם בגבורה. 

בראיון איתו נשאל יזהר שי האם בנימין נתניהו התקשר אליו לאחר נפילת בנו? 

שי ציין, שהיו לו יחסים אישיים טובים עם נתניהו והם ישבו במספר לא קטן של פגישות בארבע עיניים. למרות זאת, מר נתניהו לא התקשר אליו.

הוא ציין שבני גנץ התקשר אליו מיד. עוד לפני שמשפחת שי ידעה על מות הבן, שבגלל אי-סדרים לא הודיעו לה על מה שקרה. 

בני גנץ עשה את המעשה הנכון שכל אדם ראוי היה עושה. 

כפי שהבנתם מדבריו של עו"ד מועלם, ההתעלמות של מר נתניהו ממשפחת שי לא הייתה אישית. 

הוא נהג באופן דומה כלפי משפחות חטופים ונרצחים. 

להבדיל למשל, מנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שהתקשר כמעט מיד למשפחות חטופים ונרצחים בעלי אזרחות אמריקאית. 

אלא שעכשיו, אחרי יותר מ-250 ימים מאז האסון, בוחר מר נתניהו להגיד "לא ידעתי על נפילתו של בנו של יזהר שי" ומתכוון להתקשר אל משפחת שי. 

אפילו עמית סגל, לא מסוגל להגן על השקר הזה. בזפזוף בין ערוצים, הקשבתי כמה דקות לתוכנית של בן כספית ועמית סגל בערוץ 12. 

הוצג שם סרטון שבו מר נתניהו מבקר בבית החולים תל השומר את החייל הפצוע עומר בטיטו.

עומר בטיטו הוא אחד מהשניים האחרים שלחמו עם ירון שי ז"ל. לצערנו, ירון שי וקצין שלחם איתם נפלו בקרב. עומר בטיטו מדבר בסרטון על ירון שי. 

לא סביר שמר נתניהו לא ידע. 

גם אם הוא לא ידע יכולה להיות לזה רק סיבה אחת: ראש ממשלה לא מתפקד ולשכה לא מתפקדת של ראש ממשלה. הם עסוקים רק בעניינים אשיים וקואליציוניים כחלק מתרבות השקר שיצר מר נתניהו ומתעלמים מכל מה שלא נוח להם. 

"הלא ידעתי" הזה הוא חשוב משום שכשמר נתניהו יגיד בועדת החקירה לאסון השבעה באוקטובר "לא ידעתי" יהיה ברור שהוא משקר והוא ידע והוא הוזהר מראש.

זו היא אחת משתי ועדות חקירה ממלכתיות שחייבות לקום בהקדם.  

אחת צריכה לעסוק באסון השבעה באוקטובר והשנייה צריכה לעסוק במשטרת ישראל. 

אפרט עליהן יותר בפוסט הבא.