 |
| בנימין נתניהו. דיוקן רשמי 2023. מקור התמונה: ויקיפדיה. |
זכויות יוצרים: אבי אוחיון לשכת העיתונות הממשלתית. תנאי שימוש: CC BY-SA 3.0
בנימין נתניהו של שנת 2023 אינו מנהל סיכונים של מדינת ישראל. כך עולה, מאופן ההתנהלות שלו. כמומחה לניהול סיכונים, החלטתי להסביר לקוראים אילו סיכונים הוא מנהל.
סיכוני משכנתא כאנלוגיה לסיכוני מדינת ישראל
כשזוג או יחיד לוקחים משכנתא הבנק מחייב אותם לעשות שני סוגי ביטוח: ביטוח מבנה דירה וביטוח חיים.
מבחינת הבנק הסיכון הוא שהלווה לא ישלם את התשלומים החודשיים של המשכנתא.
ביטוח מבנה הדירה הוא אחד האמצעים להתמודדות עם הסיכון הזה.
אם, חס וחלילה, יגרם נזק קשה לדירה, הבנק לא יוכל לחלט את הדירה ולמכור אותה ולהחזיר לעצמו את החוב של הלווה. הביטוח יכסה את רוב הנזק.
כאשר נוטל משכנתא שנטל אותה כאדם שאינו במצב בריאות קשה, חס וחלילה, נפטר תשלומי החזר המשכנתא נפסקים. ביטוח החיים של הלווה הוא אחד האמצעים של הבנק לקבל את כספו בחזרה.
שימו לב שהבנק מנהל את הסיכונים של עצמו ולא את הסיכונים של הלווה.
מבחינת הבנק ביטוח המבנה אינו צריך להיות בערך האמיתי של הדירה, אלא רק בסכום המשכנתא עם מרווח ביטחון.
לווה שרוצה לנהל את הסיכונים של עצמו, צריך לוודא שביטוח הדירה משקף את הערך האמיתי של הדירה.
האנלוגיה הזו מביאה אותנו לשאלה: איזה סיכונים מנהל בנימין נתניהו?
האם כראש ממשלת ישראל הוא מנהל את הסיכונים של מדינת ישראל או כאדם הפרטי בנימין נתניהו הוא מנהל את הסיכונים של עצמו?
השורה התחתונה: על פי ההתנהלות שלו היא, שהוא מנהל את הסיכונים של האדם הפרטי בנימין נתניהו.
הסיכונים של מדינת ישראל, כלומר שלנו אזרחי המדינה הם במקרה טוב בעדיפות הרבה יותר נמוכה.
האנלוגיה של המשכנתא אינה מלאה. אין קונפליקט בין ניהול סיכונים של הבנק ושל הלווה.
הבנק לא יפגע מזה שהלווה יגדיל את הביטוח של מבנה הדירה לסכום ריאלי ולא יבטח את הדירה בסכום נמוך יותר, שהוא היתרה הנוכחית של המשכנתא עם שולי ביטחון רחבים.
בין הסיכונים האישיים של בנימין נתניהו, הנאשם בפלילים, לבין הסיכונים של מדינת ישראל יש סתירה או ניגוד.
נהול סיכונים הוא דינאמי
ניהול סיכונים הוא דינאמי.
זוהי הסיבה לכך שאחרי, שכתבתי פוסט על הסיכונים בממשלת ישראל הנוכחית, בדקתי שוב את הסיכונים בפברואר 2023.
באמצע חודש מרץ הבנתי שהמעטתי בהערכת הסיכונים או שהסיכונים הוחמרו. כבר לא מדובר בסיכונים. מדובר במשבר. ההבנה הזו באה לידי ביטוי בפוסט שכותרתו: ניהול משברים הפוך: האם ממשלת נתניהו תחריב את מדינת ישראל?
בפוסט קודם קיימתי את הבטחתי לעזור לממשלה לגלות שקיפות במקומה.
אבל כאמור, ניהול סיכונים הוא דינאמי. ההצהרה של נתניהו, שלמרות שהתחייב לא להיות מעורב בהפיכה המשטרית בגלל ניגודי אינטרסים, הוא יהיה מעורב בה ופיטורי השר יואב גלנט הבהירו לי שמר נתניהו הוא סיכון גדול במיוחד למדינת ישראל.
בניהול סיכונים מתמקדים בסיכונים שהם בעדיפות גבוהה. נתניהו כראש ממשלה הוא כאמור סיכון גדול במיוחד ולכן הפוסט מתמקד בו.
הסיכונים של בנימין נתניהו ואופן הטיפול שלו בהם
על פי התנהלותו של בנימין נתניהו במשך שנים ארוכות, הפסקת כהונתו כראש ממשלה היא סיכון גדול עבורו.
אחרי תחילת החקירות נגדו, ובמיוחד אחרי ההחלטה להגיש נגדו כתבי אישום והתחלת המשפטים בתיקי האלפים, הוא מזהה סיכון גדול נוסף: הרשעה באחד או יותר מהסעיפים בכתב האישום באחד או יותר מאחד מהתיקים.
בלא מעט מקרים עלול להיות קשר לוגי או לפחות סטטיסטי בין התממשות אירועי סיכון. כפי הנראה הטענה הזו תקפה גם במקרה זה בהקשר של הזיקה בין שני הסיכונים האישיים העיקריים של מר נתניהו.
הטיפול בסיכון של ראש ממשלה אחר
1. הרחקת או נטרול מתמודדים פוטנציאליים בתוך הליכוד על תפקיד ראש הממשלה
הליכוד בראשות בנימין נתניהו אינו דומה לליכוד של פעם בו היו מספר מתמודדים על ראשות המפלגה.
המבוגרים שבינינו עדיין זוכרים התמודדויות דמוקרטיות בין שרון, ארנס ודוד לוי וגם בנימין נתניהו, שטרם היה המנהיג של הליכוד.
נתניהו לא סימן ולא קידם מועמד ראוי להיות מספר 2 שלו שאותו הוא מכשיר כמחליף בבוא העת או, חס וחלילה, בהיווצר מצב שבו הוא עצמו לא יוכל לתפקד.
2. קידום אנשים שיהיו חייבים לו
ביחד עם הרחקת האנשים הראויים מתוך הליכוד, נתניהו קידם אנשים, שבלשון של המעטה, ספק אם היו מגיעים לתפקידים שהם ממלאים, לו היה מישהו אחר בראשות הליכוד.
מי שמבין, שהוא חייב את מעמדו לראש הממשלה, יהיה נאמן יותר לראש הממשלה מאשר מי שאין ספק שנבחר לתפקיד בגלל כישוריו וניסיונו.
קידום מינויים של אנשים שעשויים להיות חייבים לו היא שיטה גם מחוץ לליכוד.
אין לי ספק שהאלוף אייל זמיר הוא בעל כישורים. כשנתניהו רצה למנות אותו כרמטכ"ל היה עלול להיווצר מצב שבו הוא מרגיש חייב.
כפי שהסביר שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון, שהתנגד למינויו, לרמטכ"ל ממונה אלוף שביצע מספר תפקידים כאלוף, הנותנים לו פרספקטיבה טובה יותר. מדובר בתפקידים כמו אלוף פיקוד וסגן רמטכ"ל.
בסופו של דבר נבחר מועמד כזה. אלוף אייל זמיר אולי היה יכול להיות מועמד ראוי לרמטכ"ל אחרי שהיה מבצע מספר תפקידים כאלוף.
3. כניעה לשותפים קואליציונים
רבים ממנהיגי מפלגות שהיו שותפות בממשלות נתניהו רחוקים מלהיות טפשים.
הם קלטו מהר מאוד שגם אחרי עשרות שנים כראש ממשלה, נתניהו רואה באובדן תפקידו סיכון אישי מהותי. זה הפך אותו ללחיץ וכפועל יוצא מכך כמי שנכנע לדרישות של שותפים קואליציונים.
גולת הכותרת של הכניעה שלו לשותפים הקואליציונים שלו היא המינויים ההזויים של איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ בממשלה הנוכחית.
בן גביר, עבריין מורשע וכהניסט קיצוני אינו יכול להיות אחראי על משטרת ישראל, קל וחומר שאינו יכול להיות אחראי על משמרות פרטיים שאינם חלק ממשטרת ישראל.
מערכת הביטחון רק מפסידה משר לעומתי וקיצוני כמו סמוטריץ במשרד הביטחון. נוכחותו במשרד יוצרת קונפליקטים מיותרים בין המערכת והשר יואב גלנט לבינו.
העובדה שהוא גם שר האוצר ושולט גם בתקציבים של משרד הביטחון מחמירה את הסיכונים.
4. הסתה והסטה
הסתה של קבוצות אוכלוסייה זו כנגד זו מחזקת את תמיכת הבייס שלו. היא גם מסיטה את תשומת הלב מהתפקוד שלו כראש ממשלה.
5. אי-כיבוד הסכם לרוטציה
ההסכם לרוטציה עם בני גנץ לא כובד.
הטיפול בסיכון להרשעה בבית משפט
1. להמשיך לכהן כראש ממשלה
הרבה יותר קשה לקדם את התהליך הפלילי כלפי ראש משלה מאשר כלפי מיששהו שאינו מכהן בתפקיד הזה.
הכהונה כראש ממשלה מבטיחה מצד אחד התארכות של התהליכים המשפטיים ומצד שני פוטנציאל להיעלמותם.
2. לנסות להגיע להסדר טיעון
כשהוא לא היה ראש ממשלה ניסה נתניהו להגיע להסדר טיעון.
3. ההפיכה המשפטית
שלא תטעו, מי שמוביל את החקיקה להפיכה משטרית הוא בנימין נתניהו.
בראיון ב"עובדה" של אילנה דיין, אמר, נדב ארגמן, ראש השב"כ לשעבר, שעבד כמה שנים עם נתניהו במסגרת תפקידו, בדיוק את מה שכתוב במשפט הראשון בפסקה זו.
כשיש 124 הצעות חוק של הממשלה וחברי הקואליציה שמיועדות להחליש, שלא לומר לנטרל, את הרשות השופטת בישראל, ברור לגמרי שיש כאן יד מכוונת של נתניהו.
כשהוא אמר בגלוי שהוא יעסוק בהפיכה המשטרית, על אף שהוא התחייב לא לעסוק בכך בגלל ניגודי אינטרסים, הוא אישר את מה שכתוב כאן.
הפיכה משפטית מובילה לדיקטטורה. בדיקטטורה קשה לפעול משפטית כנגד מנהיג המדינה.
4. טענות והסתות כנגד המעורבים בהעמדתו למשפט
במשך תקופה ארוכה נתניהו מדבר על "תפירת תיקים". מאשים אנשי אמון שלו (למשל, המפכ"ל לשעבר אלשיך והיועץ המשפטי לשעבר מנדלבליט) בכך שהם מתנכלים לו.
הוא ומקורבים אליו משתלחים בגורמים במערכת המשפטית.
הנחת יסוד לחלופה אחרת לניהול הסיכונים של נתניהו
בפסקה זו אנסה להעלות חלופה אחרת לניהול הסיכונים האישיים של מר נתניהו.
להערכתי, זו עשויה להיות חלופה טובה יותר גם עבור מר נתניהו.
הנחת היסוד היא שמר נתניהו לא יוכל להימנע מדיון משפטי בעבירות המיוחסות לו על פי כתבי האישום ו/או עבירות אחרות שאולי ייוחסו לו על סמך התנהלותו בעבר ואולי עבירות שייוחסו לו על סמך התנהלותו בהווה ובעתיד.
אם ההנחה הזו נכונה, כדאי למר נתניהו להגיע לעסקת טיעון כל עוד זה אפשרי.
עסקת טיעון כזו חייבת לכלול פרישה לתמיד מהחיים הפוליטיים.
זוהי בעצם העדפת הימנעות מסיכון אחד ברמת חומרה גבוהה על חשבון ויתור על התמודדות עם סיכון ברמת חומרה נמוכה יותר.
לכל אדם יש תחליף. אחרי מספר עשורים בתפקיד ראש הממשלה ובגיל 73 או 74, פרישה מפוליטיקה אינה אסון.
הרשעה אפשרית בעבירות פליליות או עבירות חמורות אחרות בעתיד, כפי שתראו בפסקאות הבאות, היא סיכון גדול יותר.
תסריטים עתידיים
אציג ניתוח ראשוני בטכניקת Scenario Analysis של מספר תסריטים עתידיים.
תסריט 1: ההפיכה המשטרית נכשלת
בתסריט זה ההשלכות הכלכליות, המדיניות והביטחוניות הקשות מונעות חקיקה של מה שמר נתניהו קורא לו רפורמה משפטית ואחרים, בעולם ובישראל, קוראיםלו הקמת דיקטטורה.
התוצאה: תהיה הכרעה משפטית בישראל בתיקי האלפים של מר נתניהו.
תסריט 2: ממשלת נתניהו מתפרקת
זה יכול להתרחש בגלל מורדים בליכוד. ההסתברות לתרחיש הזה נמוכה.
זה יכול להתרחש בגלל דינמיקה לא טובה עם מפלגה חרדית או מפלגות חרדיות.
גם בגלל סכסוכים בין מפלגות חרדיות או בתוך יהדות התורה, המורכבת למעשה משתי מפלגות: ליטאים וחסידים.
ההסתברות של שני התרחישים הללו יותר גבוהה מתרחיש של מורדים בליכוד.
התרחיש בעל הסתברות גבוהה הוא סכסוכים עם בן גביר ו/או סמוטריץ.
כפי שניתן ללמוד מהתנהלותם, עד עכשיו, מדובר באנשים בעלי אידיאולוגיה קיצונית שיהיו מוכנים להיצמד אליה כמעט בכל מחיר.
הם מהווים סיכון למדינת ישראל. הם גם מהווים סיכון להמשך שלימות הקואליציה.
התוצאה: תהיה הכרעה משפטית בישראל בתיקי האלפים של מר נתניהו.
תסריט 3: הקמת דיקטטורה
במקרה החמור של דיקטטורה במדינת ישראל, תבוצע ההפיכה המשטרית.
המודל של המשפט הפולני ייושם גם במדינת ישראל. ימונו כשופטים בבית המשפט העליון מקורבים לשלטון. בפולין אזרחים קוראים להם "לא שופטים".
בפולין שינו גם את הקריטריון לבחירת נשיא בית המשפט לענייני חוקה.
במקום ותק בבית המשפט (סניוריטי) ותק בשירות המדינה. שלא במפתיע, הקריטריון החדש הביא לבחירתה של "לא שופטת" לנשיאת בית המשפט.
במקרה כזה שופטים מקורבים לשלטון עלולים לזכות את מר נתניהו, ללא קשר לשאלה המשפטית האם יש לזכות אותו או להרשיע אותו?.
כמובן שאיני מביע עמדה בשאלה זו עד שלא תהיה הכרעת דין בבית המשפט.
הם עלולים גם לקבל תכתיב לביטול המשפט או לחילופין יבטלו רטרואקטיבית סעיפים בחוק שעל פיהם הוגשו נגד מר נתניהו כתבי אישום.
כמובן שעשויים להיות גם אמצעים אחרים שיובילו מעשית לביטול דיונים ענייניים בכתבי אישום נגד מר נתניהו.
ייסגרו תיקי האלפים באופן כלשהו. לא יהיה דיון ענייני בכתבי האישום של מר נתניהו.
לכאורה, ההתמודדות עם הסיכון תסתיים בהצלחה.
תסריט ההמשך בפסקה הבאה מסביר מדוע לא?
תסריט 4: מן הפח אל הפחת
דיקטטורה בישראל עלולה להיות אסון למדינה ולאזרחיה, אבל יהיו כאלה שיהיו באופוריה ויינשאו על גלי ההצלחה.
האם הפוליטיקאים שהצליחו יבנו את גבולות הכח במצב החדש?
אני לא מוציא מכלל אפשרות, שאנשים נבונים, כמו אריה דרעי למשל יבינו את זה.
ההסתברות שהאנשים שנתניהו בחר לסיעת הליכוד על מנת שיהיו חייבים לו, יבינו את זה, היא מאוד נמוכה.
להערכתי, גם מר נתניהו עלול שלא להבין את גבולות הכח.
האם בן גביר וחבריו לסיעה וסמוטריץ וחלק מחבריו לסיעה יבינו את זה ויפעלו בהתאם?
להערכתי, ההסתברות לכך היא מאוד נמוכה.
בהסתברות גבוהה, תהיה "מחיקת חווארה" או אפילו יותר מחווארה.
בהסתברות גבוהה, יווצר סכסוך עם העולם המוסלמי סביב מסגד אל אקצה.
התוצאה: העמדה בפני בית הדין הבינלאומי בהאג על פשעי מלחמה. בנימין נתניהו לא יוכל להסתתר מאחורי קיצונים, שהוא מינה בממשלתו, גם במקרה שהם פעלו בניגוד לדעתו ולהוראותיו. ההכרעה המשפטית תהיה בבית הדין הבינלאומי בהאג.
השורה התחתונה
מזווית ראייה של טיפול בסיכונים האישיים של מר בנימין נתניהו, בהסתברות גבוהה עסקת טיעון ופרישה מהחיים הפוליטיים היא חלופה ראויה.
