Adtext

google.com, pub-1121470591265953, DIRECT, f08c47fec0942fa0

יום ראשון, 10 במרץ 2024

מדינה ללא ראש ממשלה

בנימין נתניהו. מקור התמונה: ויקיפדיה
הרשאה: :CC BY-SA 3.0

זכויות יוצרים: אבי אוחיון / לשכת העיתונות הממשלתית 

צולם ב-1 בפברואר 2023
 

בימים האחרונים "התבשל" במוחי הפוסט הזה. לצערי, הייתי עסוק מדי ולא מצאתי זמן להעלותו על הכתב. 

בינתיים דבריו הנחרצים והנכונים של ידיד ישראל, נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן על בנימין נתניהו הקדימו אותי. 

לפני יומיים שמעתי את דבריו של אלוף במילואים ישראל זיו. 

זיו אמר שנתניהו עושה שגיאות איסטרטגיות קשות. כמו רבים וטובים אחרים, הוא דיבר על הימנעותו של נתניהו להציג תוכנית ליום שאחרי המלחמה בעזה.

ההקשר היה שונה. 

כבר נהרגו עזתים בצפון הרצועה כשרצו לקבל אספקה הומניטרית והעולם חושב שמדינת ישראל אשמה בכך.

כבר היה ביטוי חד להתחלת איבוד התמיכה האמריקאית בישראל באשמת נתניהו: האמריקאים החליטו להקים נמל זמני בעזה ולספק בעצמם סיוע הומינטרי לתושבי עזה.


הטעות האיסטרטגית השנייה עליה דיבר זיו הייתה פעולה ברפיח ללא הסכמת המצרים. 

זיו חושב שזה יפגע קשות ביחסי ישראל-מצרים עד כדי חשש לביטול הסכם השלום בין ישראל למצרים. 


עם התוכן של דבריו של האלוף זיו אני מסכים. יכול להיות שהוא טועה בהנחת יסוד. 

הנחת היסוד שלו היא שבנימין נתניהו מתפקד כראש ממשלה ומעוניין בטובת מדינת ישראל ואזרחיה. 

יש לי ספק רב ביחס לנכונות ההנחה הזו. 

הספק הזה בא לידי ביטוי בכותרת פוסט זה. 


האם ישראל היא מדינה ללא ראש ממשלה?


במאי 2023 כתבתי פוסט שכותרתו: מדינה ללא שר אוצר.

הטענה העיקרית בפוסט הייתה שאין במדינת ישראל שר אוצר. 

יש מישהו שמחזיק בתואר הזה (בצלאל סמוטריץ) אבל היא אינו מבצע את התפקיד של שר אוצר. 

באופן דומה, החל מתחילת החקירות הפליליות נגדו, אין במדינת ישראל ראש ממשלה. 

גם האסון הגדול בתולדות מדינת ישראל לא הביא לשינוי בגישה שלו.

יש מישהו (בנימין נתניהו) שמחזיק בתואר הזה אבל אינו ממלא את התפקיד של ראש ממשלה. 

תפקידו של ראש ממשלה הוא לדאוג לטובת אזרחי המדינה ולשים בראש סדר העדיפויות את טובת המדינה.

אין ספק שזה לא מה שבנימין נתניהו עושה, החל מתחילת החקירות נגדו טובתו האישית היא במקום הראשון בסדר העדיפויות שלו.  


התוצאות הן בריחה מאחריות על מעשיו והטלת האחריות על אחרים.

זה קרה בהקשר של כתבי האישום נגדו.

זה קרה בהקשר של האסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, שאין ספק באשמתו של נתניהו במה שקרה.

זה קרה בהקשר של האסון בהר מירון. 

כמה ביטויים לדאגתו של נתניהו לאינטרסים האישיים שלו גם אם הם סותרים את טובת אזרחי מדינת ישראל:


1. הצבת המשך כהונת ממשלתו בראש סדרי העדיפויות גם אחרי ה-7 באוקטובר.

המשמעות היא כניעה מוחלטת לבן גביר ולסמוטריץ והרס היחסים עם ארה"ב, מדינות מערב אירופה והמדינות הערביות המתונות. 


2. התעלמות מהנרצחים והחטופים בעוטף עזה ובני משפחותיהם.

נתניהו לא הציב את החזרת החטופים מעזה כמטרה של המלחמה. 

רק מאוחר יותר נכנע ללחצים מבית ומחוץ והוסיף את החזרת החטופים כמטרה נוספת למלחמה. 

כאשר מתקרבים לעיסקה להחזרתם הוא מעדיף את בן-גביר וסמוטריץ על פני החטופים. 

נתניהו נמנע במשך תקופה ארוכה מפגישות עם בני משפחות של נרצחים וחטופים. לא גילה אמפטיה כלשהי כלפיהם.


3. העדפת המשך הלחימה בעזה לטווח זמן ארוך על פני איסטרטגיה ליום של אחרי

האמריקאים, וגם רבים בישראל, חושדים במר נתניהו שהוא רוצה להמשיך את המלחמה בעזה לזמן רב ככל האפשר ממניעים אישיים

התסריט שהוא מציע הוא לא להחליף ממשלה ולא לערוך בחירות בגלל שהמלחמה נמשכת. 

אם יצליח למשוך את המלחמה זמן רב, ממשלתו תשרוד (ותמשיך להרוס כל חלקה טובה במדינת ישראל). 

אם יצליח למשוך את המלחמה זמן רב, לא יוסקו מסקנות ביחס לאשמתו הנוראית באסון ה-7 באוקטובר והוא יוכל ללהמשיך בתעמולה נגד צה"ל והשב"כ במטרה להטיל עליהם את האשמה שלו. 


4. נתניהו מונע כל אפשרות בעתיד הנראה לעין להתמודד עם האיום של חיזבאללה בצפון.

היות שמדובר בסיכון שטרם עסקתי בו בבלוג זה אקדיש לו פיסקה יעודית.


5.תרבות השקר

נתניהו המציא שיכלל ומימש ומממש את תרבות השקר

תרבות השקר היא בסיס לשחיתות ולהימנעות מטיפול אמיתי בבעיות. 


עם נתניהו לא ננצח בלבנון


לפני יותר מחודש שמעתי בטלוויזיה אדם כועס. האיש, ראש מועצה אזורית בצפון, דיבר על ההתעלמות מהבעיות של תושבי הצפון.

הוא ציין שארבע פעמים הבטיח בנימין נתניהו להיפגש עם ראשי המועצות והערים בגבול הצפון.

ארבע פעמים נקבעה פגישה.

ארבע פעמים בוטלה פגישה בהתראה של חצי שעה לפני הפגישה!!! 

כל עוד נתניהו ראש ממשלה מדינת ישראל לא תוכל לפתור את הבעיה של חיזבאללה בצפון או לפחות להקטין את האיום באופן משמעותי, שיאפשר חזרת תושבי הצפון המפונים לבתיהם.

אינני טוען שיש פיתרון קל או פיתרון סביר ללא נתניהו. הטענה היא שרק ללא נתניהו יש סיכוי לפיתרון כזה. 

להלן הבהקים להסבר הטענה:


1. מדינת ישראל אינה יכולה להילחם בו זמנית בשתי חזיתות

כאמור לעיל עם נתניהו המלחמה בעזה היא מלחמה ללא תאריך סיום. 

עם נתניהו לא ננצח בעזה


2. חיזבאללה הוא אויב חזק מהחמאס

הקשיים והסיכונים של מלחמה בחיזבאללה גדולים יותר. 

היכולות של חיזבאללה לשגר טילים למרחקים ארוכים גדולות בהרבה מאלה של החמאס. 

קשה לדמיין את העורף הישראלי מוכן לספוג את הנזקים הכבדים כשבראש הממשלה עומד מישהו שאי אפשר לסמוך עליו (דואג קודם כל לאינטרסים האישיים שלו). 


3. לא תהיה תמיכה אמריקאית

אי אפשר לצאת למלחמה כזו ללא תמיכה מלאה של האמריקאים. 

בממשל האמריקאי אין אמון בנתניהו. 

ביטויים אפשריים של חוסר האמון:


א. ארה"ב לא תספק למדינת ישראל חימוש.

כל בר דעת מבין שמדינת ישראל תלויה בחימוש אמריקאי.

במיוחד בעיתוי הנוכחי בו יש מחסור בשוק הנשק העולמי בגלל המלחמה בעזה ומלחמת רוסיה - אוקראינה.


ב. ארה"ב לא תאפשר לממשלת ישראל להפוך את ביירות לעזה

מומחים אומרים שאם ישראל תצא למלחמה בחיזבאללה ולא תוכל לפגוע בביירות באופן המזכיר את ביירות או את ההפצצות על רובע הדאחייה במלחמת לבנון השנייה ישראל תיכשל במלחמה ותשיג .

יש משבר הומינטרי קשה בעזה. 

התעלמות ממשלת בן-גביר סמוטריץ ונתניהו מהמשבר ההומינטרי, יוצרת חוסר אמון של האמריקאים בממשלה. אין ספק שהם לא יאפשרו לממשלה, הנשלטת על ידי איש אחד הדואג לטובת עצמו ושני קנאים קיצוניים, המעוניינים בטרנספר של ערביי עזה וערביי יהודה ושומרון, לצור משבר הומינטרי בלבנון.


מינוי ראש ממשלה זמני עוד בחודש מרץ 2024


אין שום ספק בכך שבנימין נתניהו רוצה להמשיך להיות ראש ממשלה עד יום מותו. 

אין ספק שהוא לא יוותר מרצונו הטוב על כסאו גם אם המחיר הוא השמדת מדינת ישראל. 

המחיר שאזרחי מדינת ישראל משלמים והמחיר הגבוה עוד יותר שישלמו, אם האיש ישאר בתפקיד ראש ממשלה, הוא בלתי אפשרי.

אין די בקביעת מועד קרוב לבחירות. יש צורך בראש ממשלה זמני ראוי שיחליף את נתניהו עוד החודש בראשות הממשלה.

נדרשת חזרה למודל של ההפגנות נגד הדרג המדיני שנבחר שוב בבחירות אחרי מלחמת יום כיפור. 

נתניהו איננו גולדה מאיר. 

אין לו מחויבות שהייתה לגולדה לערכים ולאזרחים. 

אין לו יכולת להודות בכישלונות לקחת אחריות על מעשיו.

יידרש לחץ רב יותר על האיש הזה. יותר מפגינים ממספר המפגינים נגד גולדה מאיר. 


מי יכול להיות ראש ממשלה זמני עד הבחירות?


מישהו שטובת מדינת ישראל לנגד עיניו. 

מישהו שגם אזרחי המדינה יחשבו שטובת המדינה בראש מעייניו.

אני רואה שלושה אנשים כאלה בממשלה הנוכחית: בני גנץ, גדי איזנקוט ומשה ארבל.



 

יום שלישי, 27 בפברואר 2024

סוביקטיביות של סיכונים רמה נוספת: הטיות בחשיבה



בפוסט התרחשות אירוע סיכון רעה? לא תמיד הסברתי שאותו אירוע סיכון הוא סוביקטיבי. הסיכון של גשם כבד לחסר בית גדול מהסיכון של אותו אירוע, אם בכלל הוא סיכון לחקלאי. 

גם במצגת שלי הסיכונים שבחיינו לא מה שחשבתם  הראתי שמשמעות אותו סיכון שונה לאנשים שונים. 

אני לומד הרבה מספרו של פרופ' דניאל כהנמן "לחשוב מהר לחשוב לאט".

 
גם בניהול סיכונים מקבלים החלטות. 
מה שקראתי בספר מאפשר לי להתיחס לנושא של ניהול סיכונים ברמה נוספת. 
עד עכשיו התיחסתי לנושא של סוביקטיביות של סיכונים כקבלת החלטות רציונלית. 

גם התייחסתי לנושא כמאפיין אישיותי. למשל: נשים נוטות לקחת פחות סיכונים כנהגות וכטייסות
סינים הסוחרים בבורסה לוקחים יותר סיכונים מאמריקאים. 

מעכשיו אוכל להתיחס לנושא גם ברמה של הטיות קוגניטיביות, המשפיעות על תפיסת רמת הסיכון וכך גם על ההחלטות הנגזרות מהתפיסה. 

אולי זה מזכיר משהו לקוראים?
מחקריהם של דניאל כהנמן ועמוס טברסקי שינו את התפיסה של התנהגות בני אדם בקבלת החלטות כלכליות. 
לא עוד מודל של קבלת החלטות רציונליות. מעתה מודל של קבלת החלטות לא רציונלית בגלל מגוון גדול של הטיות.

מה שנכון בכלכלה נכון גם בתחומים אחרים, למשל ברפואה או בקבלת החלטות של מנהלים.
זה נכון גם בקבלת החלטות בהקשר של ניהול סיכונים.

הטיית זמינות בביטוח ובניהול סיכונים


כהנמן כותב בספרו על הכלכלן הווארד קונרויתר  (Kunreuther). 
קונרויתר שחקר סיכונים וביטוח טען כי הטיית הזמינות משפיעה על דפוסי התגוננות מסיכונים, למשל: ביטוחים ופעולות התגוננות אחרי אסונות. 
למשל אחרי רעידות אדמה בקליפורניה רוכשים התושבים, למשך תקופה מסוימת, ביטוח ומשתמשים ב-Controls להקטנת נזקים בעקבות רעידות אדמה. 
לאחר אותה תקופה הם מפחיתים את אמצעי ההתגוננות.

כמובן שהדפוס הזה אינו רציונלי. זה שעבר זמן מסוים מאז שהתחוללה רעידת אדמה אינו מקטין את הסתברות התרחשותה בעתיד.

דפוס נוסף שזיהה במחקריו הוא שממשלות ויחידים מתכננים את ניהול הסיכונים שלהם בהתייחס לאסון הגדול ביותר שהתרחש בפועל. 
היכולת לחשוב על אסון גדול יותר ולהיערך אליו מאוד מוגבלת.

כמובן שיכולים להתרחש אסונות גדולים יותר מאלה שהתרחשו בעבר וראוי להיערך אליהם.

שלוש דוגמאות:

1.  הההשלכות של השינויים האקלימיים הולכות ונעשות קשות יותר מבעבר.

2. השואה

3. אסון ה-7 באוקטובר. 


הטיית הזמינות בהקשר של גורמי מוות


כהנמן מצטט מחקרים של פול סלוביק, שרה ליכטנשטיין וברוך פישהוף המראים שהטיית הזמינות משפיעה על הערכת השכיחות של מקרי מוות כתוצאה ממחלה מסוימת או מתאונה מסוג מסוים.

כך למשל, 80% מהנבדקים חשבו שההסתברת למוות בתאונה גבוהה יותר מההסתברות למוות משבץ מוחי. שבץ מוחי גורם ליותר מפי 2 מקרי מוות מאשר כל התאונות.


סיכום


לניתוח סוביקטיביות בניהול סיכונים צריך להוסיף מימד נוסף של הטיות חשיבה.

הטיות אלה עלולות לפגוע בניהול הסיכונים.


יום שלישי, 13 בפברואר 2024

לכבוד Valentine's Day: סיכונים בחיפוש זוגיות באתרי היכרויות ובמקומות אחרים

 


מחר (14.2.2024) יהיה  Valentine's Day יום אהבה על שם קדוש נוצרי, שאומץ גם בארץ על ידי אתרי היכרויות וגורמים רבים אחרים.

למה לא לחגוג אהבה כשאפשר? 

אבל יש גם את הצד השני של המטבע: סיכונים. 

גם כשמחפשים זוגיות ואהבה נתקלים בהם. 

אחד הסיכונים הוא פרופילים מזויפים של אנשים. אנשים המתחזים למישהו אחר. 

למשל, גברים נשואים המתחזים לאלמנים, גרושים, פרודים או רווקים. 


ספק תוכנת האנטי וירוס שלי חברת AVG פירסם אזהרה לכבוד Valentine's Day. 

שכיחות התופעה של הונאות ברשת במסווה של חיפוש זוגיות הולכת וגדלה.

גם הטכניקות בהן משתמשים נוכלים משתכללות, למשל שימוש ב-Deep Fake. 

כמי שמחפש בת זוג כבר נתקלתי בתופעה הזו התרעתי עליה והרציתי עליה.

קראו למשל: מדוע קייטי היגינס רודפת אותי?

 


 




 

יום שבת, 10 בפברואר 2024

הדרג המדיני בישראל פוגע בהישגים של כוחות הביטחון ואזרחי ישראל במלחמת עזה

 


כשמנתחים את מה שקורה במלחמה בעזה רואים הרבה אנשים טובים כמעט מכל גווני הקשת הפוליטית הפועלים לטובת המדינה הנמצאת בשעתה הקשה ביותר. 

אנשים ונשים המתגייסים לתקופות ארוכות למילואים, בנות הזוג ובני הזוג שלהם המטפלים בכל ההיבטים המשפחתיים האחרים.
יש מתנדבים רבים וטובים למען הנפגעים והחלשים.

אינני מבין בנושאים צבאיים, אבל אנשים שמבינים היטב ואני סומך על שיקול דעתם, למשל אלופים (במיל.) נועם תיבון, נמרוד שפר, ישראל זיו ודן הראל, מתארים את התפקוד של כוחות הביטחון במהלך המלחמה כטוב במיוחד וכתפקוד המשתפר עם הזמן בעקבות למידה והפקת לקחים תוך כדי תנועה.

עד שמגיעים לתפקוד של הדרג המדיני. התפקוד של הדרג המדיני גרוע במיוחד ופוגע בהישגים של כוחות הביטחון והאזרחים ואם ימשיך להתנהל כפי שהוא מתנהל ימיט אסון על מדינת ישראל.


בפוסט זה אסביר באמצעות מושגים כלליים של ניהול סיכונים וניהול משברים כיצד מנהלים סיכונים נכון בארגון גדול. 

בהמשך הפוסט אייחס את זה להתנהלות של הגורמים והמערכות במדינת ישראל במלחמה הנוכחית.


ניהול סיכונים ומשברים בארגון גדול


תקנים לניהול סיכונים מגדירים עקרונות לניהול סיכונים. בפוסט אחר תיארתי את העקרונות בתקן ISO 31000. התקן הזה של ארגון הסטנדרטים הבינלאומי הוא תקן מוביל בעולם. 

גם בתקנים אחרים יש עקרונות דומים. 

בנוסף יש צורך בבניית Framework, המגדיר מה הארגון רוצה לבצע ועל ידי אילו אנשים בארגון או מחוצה לו.

ה-Framework מגדיר ברמת על את אופן ניהול הסיכונים. הוא מגדיר תפקידים ואחריות. הוא מגדיר תקציבים. הוא מגדיר מעקב ודיווח על ניהול סיכונים ועוד. 

לאחר שהוגדר Framework יש לנהל תהליך מתמשך ודינאמי של ניהול סיכונים.

כמה דגשים בניהול סיכונים


1. ניהול הסיכונים צריך להסתכרן עם המטרות של הארגון ועם הפעילויות שלו בתחומים אחרים.

2. צריך להיות לפחות אדם אחד בכיר בהנהלה שמקדם את הנושא. 

3. צריך למצות את מירב הידע והיכולות של Stakeholders, כלומר: אנשים שיש להם היכרות עם מערכות ותחומי סיכון ויש להם גם מעמד. 


מה קרה במדינת ישראל לפני ה-7 באוקטובר?


ממשלת ישראל לא ניהלה סיכונים. במקום זה היא התעלמה מהם.
כשהתפתח משבר, הרבה לפני ה-7 באוקטובר בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית היא התעלמה ממנו. 

קראו על כך בפוסט שכתבתי בחודש מרץ 2023. כותרת הפוסט: 


הבעיות בתפקוד הדרג המדיני בהקשר של ניהול סיכונים במלחמת עזה


מטרות הארגון


אין הגדרה של מטרות הארגון ואין הסכמה עליהן. 


מטרות המלחמה כפי שהגדיר אותן בנימין נתניהו (לא נאמר כך באופן פורמלי) לפי סדר חשיבות הן:

1. המשך קיום ממשלה בראשותו

מימוש מטרה זו חייב הימנעות של בנימין נתניהו, האשם העיקרי באסון ה-7 באוקטובר, מהודאה באחריותו.

נגזרת של מטרה זו היא ניסיון מתמשך, באמצעות מקורבים, כמו השרה מירי רגב, לצור מצג שווא שהאשמה לאסון היא בעיקר של הדרג הביטחוני הרמטכ"ל, ראש השב"כ ואנשים בארגונים, שהם עומדים בראשם.

אציין כי אין חולק על זה שגם לדרג הביטחוני יש אחריות, קטנה בהרבה מאחריותו של מר נתניהו, למה שקרה ב-7 באוקטובר.

הרמטכ"ל וראש השב"כ לא התחמקו מאחריותם. עצם לקיחת האחריות איפשר תפקוד טוב של הצבא והשב"כ במהלך המלחמה. 


2. ניצחון במלחמה בעזה

ניצחון במלחמה בעזה אינו מוגדר היטב וככל הנראה, אם יהיה, ידרוש זמן ארוך במיוחד.

כידוע גורמי ממשל אמריקאים, וגם אחרים, חושדים במר נתניהו שהוא מעוניין להאריך את המלחמה ממניעים אישיים. 

"הסיפור" שהוא מנסה למכור הוא שלא עושים בחירות ולא עושים שינויים בראשות הממשלה בזמן מלחמה. 

אם לא עושים שינויים, והמלחמה נמשכת לזמן רב, בהיקף כזה או אחר, הוא צריך להישאר בתפקידו. 

במבחן המעשי, החזרת חטופים חיים אינה באמת מטרה בראייה של בנימין נתניהו.

הוא כמובן היה מעוניין בהחזרתם בחיים.


מטרות המלחמה כפי שמגדירים אותן במחנה הממלכתי, ביש עתיד ובמפלגות נוספות, וגם רוב אזרחי ישראל:

1. החזרת החטופים בחיים

כידוע הזמן למימוש מטרה זו הולך ואוזל ולכן זו המטרה הדחופה ביותר.


2. ניצחון במלחמה בעזה

כאמור לא מושג מדויק, שיש לו פרשנויות שונות.


3. שיקום עוטף עזה והצפון

מימוש מטרה זו מחייב החזרת קהילות ותושבים, יצירת הרתעה של חיזבאללה וחמאס ושיקום כלכלי ואישי.


מטרות המלחמה כפי שמגדירים אותן הקיצונים בממשלה (בן גביר, עמיחי אליהו, סמוטריץ ואחרים):


1. ניצחון במלחמה בעזה

במושגים שלהם מדובר בשלטון ישראלי ברצועת עזה ובהקמת התנחלויות שם.


2. טרנספר של ערבים מעזה ומיהודה ושומרון

גם אם נניח לקולא שמדובר בטרנספר מרצון ולא בכפייה, זהו עדיין טרנספר.


קל לחשוד שלא רק שאין רצון להחזיר חטופים חיים, אלא שיתכן כי חטופים לא חיים מקדמים את המטרות האחרות.

כשמישהו מציע לזרוק פצצת אטום על עזה הוא בודאי לא חושב על חטופים חיים.

כשמישהו מציע חקיקה של עונש מוות למחבלים דווקא בזמן מו"מ להשבת חטופים, חרף תחנוני המשפחות ועו"ד שלהם, שמסביר על סמך ניסיונו הארוך בתפקידים בכירים בפרקליטות, שאין ערך מעשי לחקיקה כזו, קל לחשוד בו שאין לו עניין בהחזרת חטופים חיים.


בהקשר זה לא יזיק לקרוא את הפוסט: לא ננצח בעזה


התוצאה


אנחנו שומעים כל יום את בעלי בריתנו בעולם, שבראשם ארה"ב, וגם גורמים אחרים בארץ ובעולם.

כשיש מטרות סותרות לחברים בהנהלת ארגון אי אפשר לדבר על אסטרטגיה של היום שאחרי.

כל אסטרטגיה סבירה שתהיה מקובלת על גורם כלשהו מחוץ למדינת ישראל, לא מקובלת על הקיצונים.

כל מהלך של נתניהו למימוש אסטרטגיה סבירה ליום שאחרי, יביא לנפילת ממשלתו עקב פרישת הקיצונים. 

כמצויין לעיל שמירה על ממשלתו היא המטרה החשובה ביותר של בנימין נתניהו.


הקוראים לא צריכים אותי כדי להבין שללא אסטרטגיה של היום שאחרי, ההישגים של הצבא ושל האזרחים ילכו לאיבוד בגלל חוסר יכולת להציג ולקבל תוכנית של היום שאחרי שתהיה מקובלת על ארה"ב, מדינות מערביות ומדינות מתונות במזרח התיכון. 

הם לא צריכים אותי משום שיש מספיק אנשים נבונים, מנוסים ומומחים, שאומרים את זה. 


הסיכוי היחיד להתמודדות עם המשבר


החלפת בנימין נתניהו בראש ממשלה ערכי שטובת אזרחי מדינת ישראל בראש מעייניו בטווח זמן קצר של עד חודש. 




יום שני, 22 בינואר 2024

הסיכונים הגלובליים והקשרים ביניהם

 


במאמר חשוב של גיא רולניק בעיתון דה מרקר מתייחס הכותב למפת הסיכונים הגלובליים והקשרים ביניהם. כותרת המאמר: אנשי דאבוס הבינו: וואטסאפ - אפליקציה מהגיהנום

לדבריו, הדבר היחיד החשוב באמת במפגש של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס שבשוויץ הוא הדוח הזה. 

כל יתר הדיונים הם פוליטיים ואינם רלוונטיים. 

כמנהל סיכונים, אני חייב תודה לגיא רולניק שחשף אותי למקור משמעותי וחשוב לסיכונים גלובליים.

בפוסט זה אצרף רק שני קישורים לדוחות מפת הסיכונים הגלובליים של הפורום הכלכלי העולמי. 

קישור לדוח לשנת 2024 וקישור לדוח לשנת 2023.  

הקוראים מוזמנים לעיין בהם.


בפוסטים עתידיים אעשה את הניתוחים שלי לדוח הזה. ברור שיש הבדלים בין הסיכונים בשנת 2023 לבין הסיכונים בדוח לשנת 2024. 

גיא רולניק מתמקד בסיכוני רשתות חברתיות, שמשקלן עלה בהרבה בדוח של שנת 2024 בהשוואה לשנת 2023. בעיקר ברשת, התמימה לכאורה, של וואטסאפ שכולנו מרבים להשתמש בה.

בין הסיכונים של רשתות חברתיות:

1. מידע לא נכון המופץ במתכוון.

2. בזבוז זמן ואובדן קשב 

3. הונאות

יום רביעי, 17 בינואר 2024

לא ננצח בעזה

 


לפני זמן לא רב ניסו איתמר בן-גביר וחבר מרעיו להעביר הצעת חוק על עונש מוות למחבלים. 

תחנוני עורך הדין של החטופים ושל גורמים אחראים נענו בשלילה. 

כמו בתפקידו כשר לביטחון לאומי, גם בהעברת הצעת החוק המזיקה הזו בן-גביר נכשל.

הסופר אתגר קרת, הסביר היטב במאמר בעיתון "ידיעות אחרונות" מהי תפיסת העולם של בן-גביר וחבריו. 

מבחינתם החטופים יכולים למות. אם זה יקרה, אז הם יבנו התנחלויות ברצועת עזה בגלל מות החטופים. הם גם יעשו טרספר של אוכלוסייה אזרחית מעזה. 

אם נסכם, אליבא דה חבורת הקיצוניים של בן-גביר, אנשים שלא מאמינים בתפיסת העולם המטורפת שלהם, ימותו על מנת לקדם אותה. 

לא רק שאני מסכים עם כל מילה של אתגר קרת, נזכרתי שכבר ראיתי מקרוב את ההתנהלות הזו בעבר. 


צעדה לשחרור גלעד שליט


כשגלעד שליט היה שבוי בידי החמאס, היו הפגנות למען שחרורו.

גולת הכותרת, הייתה צעדה לירושלים. הצטרפתי לקטע האחרון של הצעדה ממוצא לירושלים. 

מספר רב של אנשים צעדו. שתי קבוצות קטנות הפגינו נגד שחרור גלעד שליט.

קבוצה אחת ישבה בשקט בצד עם שלטים. 

אלה היו משפחות של אנשים שנרצחו על ידי מחבלים. הם קראו לא לשחרר את רוצחי בני משפחתם.

אין טעם להתווכח איתם ואין לשפוט אותם בצערם. מה שעשו לגיטימי לגמרי. 


הקבוצה השנייה הייתה קבוצה קולנית של כ-15 או 20 פרובקטורים שהלכו בתוך הצועדים. 

זיהיתי שניים מהם: איתמר בן גביר וברוך מרזל. 

הם דרשו לא לשחרר את גלעד שליט ובמקום זה כל יום שעובר עליו בשבי לספח קמ"ר אחד מיהודה ושומרון לישראל עד שהחמאס ישחרר אותו. 

כמו במקרה של החטופים לעזה, בן-גביר וחבריו היו מוכנים להקריב את חייו של גלעד שליט, שאינו שותף לאידיאלוגיה המטורפת שלהם, על מנת לקדם אותה.


נחטף על ידי בן-גביר וסמוטריץ


בסוף הפוסט סיכונים: תחזית לשנת 2024 כתבתי שבנימין נתניהו הלך עם דיסקית חטופים. כתבתי שלא מן הנמנע שנתניהו מרגיש חטוף על ידי בן גביר וסמוטריץ. 

בשום שלב במלחמה החטופים לא היו בראש סדר העדיפויות של מר נתניהו. 

האמירה הדמגוגית והריקה של נתניהו ננצח בעזה ונחזיר את החטופים היא קשקוש. 

למשוך את המלחמה עוד כמה חודשים, אולי שנה,  ולהחזיר אז את החטופים זה לא ריאלי.

לרוב החטופים אין את הזמן הזה. 

ספק גדול אם בעוד כמה חודשים מישהו מהחטופים שאינם צעירים ובריאים יחזור בחיים.

אין ביטחון שגם הצעירים והבריאים יחזרו אז בחיים.


לצערי, המציאות היא שבן-גביר וסמוטריץ שולטים בנתניהו. 

שתי ידיעות עיתונאיות אומרות שממשל ביידן מסכים לגמרי עם מה שכתבתי כאן.

המקורות של רביב דרוקר בערוץ 13 אומרים שביידן כועס על נתניהו על זה שאינו מעביר את כספי המיסים של פלשתינאים לרשות הפלשתינאית, כפי שהתחייב להעביר. הוא אומר לנשיא ביידן, שסמוטריץ לא מרשה לו להעביר אותם. 


בעיתון ידיעות אחרונות של שלשום (15.1.24) קראתי שבביידן כועס על נתניהו משום שאינו מציע תוכנית ליום שאחרי. 

לדעת אנשי הממשל האמריקאי, נתניהו אינו שם את החטופים בראש סדר העדיפויות ומעוניין להאריך את המלחמה בעזה מסיבות אישיות וקואליציוניות.

להבנתי, "סיבות אישיות וקואליציוניות" פירושן כניעה לבן-גביר ולסמוטריץ על מנת לנסות להמשיך להיות ראש ממשלה.

כאמור, היום שאחרי של בן גביר וסמוטריץ הוא טרנספר של ערביי עזה והקמת התנחלויות יהודיות ברצועה. 

היום שאחרי של האמריקאים, של המדינות הערביות המתונות ושל מרבית אזרחי ישראל איננו התפיסה המטורפת והבלתי אפשרית שלהם. 

הפתרון של נתניהו הוא לברוח מהחלטה על היום שאחרי כי בן גבר וסמוטריץ יפרשו מהממשלה אם תתקבל החלטה סבירה כלשהי ביחס ליום שאחרי. 

ללא תוכנית סבירה ליום שאחרי אי אפשר לנצח בעזה. גם צה"ל, גם אזרחי ישראל וגם בעלי בריתנו חייבים לקבל תוכנית סבירה ליום שאחרי.


התפיסה של ד"ר רונן ברגמן


ב-17.1.2024 פרסם רונן ברגמן מאמר בעיתון ידיעות אחרונות. כותרת המאמר היא: "ההימור על חיי החטופים". כותרת נוספת למאמר "מאבדים את קלפי המיקוח". 

ברגמן אומר שהמדיניות של לנסות לשחרר חטופים באמצעות כוח צבאי נכשלה.

רק חטופה אחת שוחררה. חטופים אחרים שילמו בחייהם על הניסיונות הללו. 

ההנחיות שקיבלו מחבלי החמאס היו שאם מתקיפים אותם על מנת לשחרר חטופים להרוג את החטופים. בנוסף ייתכן שיש חטופים שנפגעו מהפצצות צה"ל. ברגמן מדמה את מדיניות ממשלת ישראל להתנהלות של מהמר בקזינו. 

המהמר מפסיד ובכל זאת ממשיך להמר ובסוף הקזינו הוא זה שמרוויח. 

הוא מציע "לחשב מסלול מחדש", כלומר: לחשוב על דרכים אחרות לשחרר חטופים.  

אני בהחלט מסכים עם השורה התחתונה של ד"ר רונן ברגמן, אבל אני מעדיף שני הסברים אחרים לאותה תופעה במקום הסבר המהמר בקזינו.


מזווית ראייה של ניהול סיכונים


בניהול סיכונים מנסים להפעיל Controls על מנת להקטין את הנזקים עקב אירוע סיכון שהתרחש. 

אם Control מסוים אינו מקטין מספיק את הסיכון, כלומר: רמת הסיכון הנותרת (Residual Risk) גבוהה מדי ממה שרוצים להשיג, מנסים למצוא Control אחר שיוריד אותה.

הסיכון העיקרי בהקשר הנוכחי הוא מוות של חטופים. סיכון נוסף הוא פגיעה בהם.

ה-Control של לנסות לשחרר אותם באמצעים צבאיים הגדיל את רמת הסיכון שנותרה במקום להקטין אותה. 

הגיע הזמן לנסות Control אחר.



מזווית ראייה של הטיות חשיבה: אפקט ההוצאה האבודה


אפקט ההוצאה האבודה הנקרא גם אפקט הקונקורד מתאר הטיה פסיכולוגית בקבלת החלטות. 

העובדה שהשקיעו הרבה בפרויקט שלא יצליח גורמת לזה שימשיכו להשקיע בו כדי לא להפסיד את ההשקעה הרבה שנעשתה. 

ההחלטה הרציונלית היא לוותר על ההשקעה. 

במקרה הזה לותר על הפרויקט של לנסות לחלץ חטופים באמצעות כוח צבאי ובמקום זה "לחשב מסלול מחדש" כמו שמציע רונן ברגמן ולא רק הוא.



מסקנות


כל עוד נתניהו אינו מסוגל לפטר את בן גביר וסמוטריץ ולהקים ממשלה בלעדיהם הוא גורם מזיק להתמודדות של מדינת ישראל במצב הקשה הנוכחי.

 אי אפשר לסמוך על אף מילה שלו. אי אפשר להאמין לו שהוא מעוניין באמת לקדם את החזרת החטופים.

סביר להניח שנתניהו לא ישתחרר מהשיעבוד שלו לסמוטריץ ולבן גביר.

 





יום חמישי, 4 בינואר 2024

סיכונים: תחזית לשנת 2024

 



בשנת 2023 התמקד בלוג זה בשלושה סוגי סיכונים: 


1. סיכונים כלכליים 

כיועץ בכלכלת המשפחה סיכונים כלכליים למשפחות הם חלק בלתי נפרד מהעיסוק שלי בתחום. 

בחלק מהסיכונים הכלכליים נגעתי דווקא בפוסטים בבלוג אחר שלי: בלוג על כלכלת המשפחה.

עולמות כלכליים רחבים יותר: הכלכלה של מדינות, חברות והעולם כלו משפיעים גם על כלכלת ממשפחות. 

לפיכך נגעתי גם בסיכונים כלכליים שאינם מוגבלים למשפחות


2. סיכונים ברשת

חלק גדול מהפוסטים שכתבתי עסקו בנושא  "ליפול ברשת".

מדובר בסיכונים ליחידים, לחברות ולמדינות באינטרנט ובדיגיטל. כמובן שלהתממשות הסיכונים הללו יש גם השלכות כלכליות.

הפוסט: סדרת הפוסטים "ליפול ברשת" מציג את כותרות מרבית הפוסטים שכתבתי בתחום זה.


3. סיכוני התנהלות שלטונית


לצערי הרב, נאלצתי  לעסוק הרבה בסיכונים שיצרה הממשלה הגרועה ביותר בתולדות מדינת ישראל. 

כמה מחבריה מהווים סיכון מהותי למדינת ישראל. 

בעיקר ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ מהווים סיכון חמור למדינת ישראל.

דוגמאות לפוסטים בנושא זה:


לא אחראי. כן אחראי לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל 



בחודש יולי 2023 הצבעתי גם על סיכוני מלחמה בפוסט: סיכוני מלחמה - חלק 1: מלחמה בין ישראל לאויבים במזרח התיכון. 

סיכוני המלחמה שאחרים ואני התרענו עליהם התממשו ב-7 באוקטובר.

התנהלות ראש הממשלה נתניהו ורוב חברי ממשלתו הייתה כאילו לא קרה כלום ב-7 באוקטובר ובימים שאחריו. 

שרידות הקואליציה הייתה חשובה מדברים אחרים. 

זה התבטא ב: חוסר אמפתיה וחוסר התייחסות לנפגעים הישירים והעקיפים, עיכוב תקציבים המיועדים לנפגעים, זירוז העברת כספים קואליציונים והמשך הניסיונות להסיט את האחריון לאסון ממר נתניהו לצה"ל ולזרועות הביטחון.

חלק מהפוסטים אחרי 7 אוקטובר עסקו בהתנהלות אחרי תחילתה. דוגמאות לפוסטים:

לא אחראי. כן אחראי לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל

אופס טעיתי: בהקשר של ההתייחסות לחמאס נתניהו לא נכנע לבן גביר וסמוטריץ.

תם עידן נתניהו



תחזית לשנת 2024: סיכונים כלכליים


מצב שבו יש אי-ודאות גדולה הוא מצב שבו יש סיכונים מהותיים. 

זהו בדיוק המצב הכלכלי הצפוי למדינת ישראל ולמשפחות וליחידים בישראל בשנת 2024. 

יש לו קשר לנושאים אחרים, שכמה מהם יוזכרו כאן:

1. מלחמה שטרם ברור מתי תסתיים והאם תהיה מלחמה בעוצמה גדולה יותר מול חיזבאללה.

2. פינוי מספר רב של תושבים מבתיהם.

3. הרוגים, פצועים וחטופים. 
גם אזרחים וגם חיילים.

4. טראומות ופוסט טראומות בהיקף רחב המחייבות הקצאת משאבים כספיים לטיפול.

5. צורך לשקם עסקים ומשפחות שאיבדו את פרנסתן. 

הקוראים מוזמנים לקרוא את הפוסטים שכותרותיהם: 


 

הקוראים מוזמנים לצפות בהרצאה שלי בערוץ ה-YouTube שלי:  


התחזית שלי:

מדינת ישראל לא תצליח להתמודד כראוי עם המשבר הכלכלי, אם בנימין נתניהו יהיה ראש ממשלה ובצלאל סמוטריץ יהיה שר אוצר.

במקרה כזה מרבית האזרחים ישלמו את המחיר ומצבם הכלכלי יורע משמעותית.


מדוע אני חושב כך? 

שני האנשים הללו כבר הוכיחו שמצבה הכלכלי של מדינת ישראל ומצבם הכלכלי של אזרחים, שאינם שייכים לקבוצות מקורבות מצומצמות, אינם מעניינים אותם.

קראו את הפוסטים הבאים:





תחזית לשנת 2024: סיכונים ברשת


הסיכונים ברשת יהיו גדולים יותר מאשר בשנה שעברה. ההונאות וההתקפות נעשות מתוחכמות יותר והעבריינים לומידם להשתמש בכלים של AI כמו Deep Fakes.


הדרך להתמודד איתם היא בראש ובראשונה מודעות לסיכונים.

חשוב גם להגן על מערכות המחשוב האישי שלכם (מחשבים וטלפונים חכמים) באמצעות תוכנות יעודיות (לא בהכרח בתשלום).

בנוסף, בכל פעם שיש חשש לאירוע סיכון שלא יודעים לטפל בו לפנות מהר למומחים.


תחזית לשנת 2024: סיכוני התנהלות שלטונית  


מדינת ישראל נמצאת במשבר קשה. 

הדברים שצוינו בסעיף "תחזית לשנת 2024 סיכונים כלכליים" אינם רק כלכליים. יש להם גם השלכות נוספות. 

כמובן שהם אינם ממצים את כל הסיכונים. 

ישנם סיכונים רבים ומהותיים נוספים. רשימה לא ממצה:


1. סיכונים צבאיים ומדיניים

2. סיכונים להמשך אכלוס הפריפריה בעיקר בעוטף עזה ובצפון

3. סיכונים להמשך קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית

4. המשך והחרפת השחיתות השלטונית

5. יחסים בין קבוצות אוכלוסייה 

סיכון חמור במיוחד הוא המשך תרבות השקר. 



ישראל היפה

משברים מחייבים גם את ההתמודדות איתם. 

המשבר שהתחיל ב-7 באוקטובר ואיננו יודעים מתי הסתיים הראה את הסיאוב וחוסר היכולת להתמודד עם המציאות של ממשלת נתניהו ואת ההשלכות הקשות שלהם על תפקוד השירות הציבורי.

מצד שני הוא הציף אזרחים וארגונים שפעלו באופן  מופתי. 

יש תקווה שאם יתרחש שינוי מהותי אפשר יהיה לשקם את מדינת ישראל ולהוביל אותה לעתיד טוב.


הסיכון הגדול ביותר 



בנימין נתניהו. מקור התמונה: ויקיפדיה.
הרשאה: :CC BY-SA 3.0 

 צולם ב- ‏1 בפברואר 2023‏

בנימין נתניהו, האיש שבתמונה לעיל הוא הסיכון הגדול ביותר להמשך קיומה של מדינת ישראל. 

איש שהמציא את תרבות השקר.

איש שמסכסך באופן עקבי בין קבוצות אוכלוסייה.

איש שאינו מבין שאי אפשר לכהן כראש ממשלה עם כתבי אישום חמורים.

איש המעדיף את האינטרס האישי שלו על פני האינטרס של אזרחי המדינה.

איש שמנסה לחמוק מאחריותו לאסון הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל.

איש שלא גילה אמפטיה כלשהי לאזרחים במעגל הראשון הקשה של הנפגעים. 

איש שראשי מדינות ומנהלי חברות אינם מאמינים לו. 

איש שמרבית אזרחי מדינת ישראל הפסיקו להאמין לו. 


ההתמודדות עם הסיכון בנימין נתניהו היא באמצעות החלפתו מהר ככל שניתן, באדם ראוי. 

אדם ש-100% מזמנו מוקדש לתפקיד ראש הממשלה בעת משבר.

לא אדם שחלק גדול ממשאביו מופנה להכחשת אחריותו לאסון הגדול ולחמיקה מאימת הדין במשפטיו הפליליים. 

 

דיסקית החטופים

לא ממש האמנתי לאיש כשהצטלם עם דיסקית החטופים.

מדוע לא האמנתי לו? 

משום שהאיש נמנע מלדבר עם משפחות החטופים.

 הוא אמר שנפגש איתן רק אחרי שהנשיא ביידן דיבר עם משפחות חטופים בעלי אזרחות אמריקאית.  

כבני המשפחות רצו להיפגש עם הקבינט בפעם הראשונה. השרים גנץ ואייזנקוט יצאו החוצה לדבר איתם. 

נתניהו נמנע מלעשות זאת.

אני כבר אדם זקן בן 72. נתניהו מבוגר ממני בכשנתיים. 

השונות בתפקוד אנשים בשנות ה-70 של חייהם גדולה. 

יש כאלה שעדיין מתפקדים באופן סביר או אפילו טוב. יש כאלה שפחות.

בפוסט שכתבתי לא מזמן בבלוג זה על עוקץ רוסי, ציינתי שאזרחים ותיקים מועדים יותר ליפול קורבן להונאות ברשת.

אחת הסיבות לכך היא שהם לא עומדים בלחצים שמפעילים עליהם הנוכלים. 

גם בימיו הטובים יותר נתניהו היה אדם שמתקשה לעמוד בלחצים. 

נכון להיום, הוא אינו עומד בלחצים שמפעילים עליו בצלאל סמוטריץ ואיתמר בן-גביר. 

אחת התוצאות הקשות של אי העמידה שלו בלחצים היא הימנעות שיטתית מתפיסה של מה יקרה ביום שאחרי המלחמה בעזה? ואולי לא רק בעזה.

את התפיסה הקיצונית של סמוטריץ ובן גביר ביחס ליום שאחרי מרבית אזרחי ישראל וקל וחומר אזרחי ומנהיגי המדינות הידידותיות לישראל אינם יכולים לקבל.

מבחינת נתניהו תפיסה אחרת היא סוף הקואליציה שלו.

אפשר להגיד שאני טועה. אני לא ממש חשוב, אבל כשהממשל האמריקאי והנשיא ביידן אומרים את אותו הדבר, אי אפשר להמשיך להתעלם מהמציאות.


הכניעה של נתניהו לבן גביר וסמוטריץ מעלה את השאלה האם הוא כשיר לתפקידו?

תהיתי האם הדיסקית החטופים על צווארו מתארת מצב שבו הוא מרגיש כאילו נחטף על ידי בן גביר וסמוטריץ?