Adtext

google.com, pub-1121470591265953, DIRECT, f08c47fec0942fa0

יום שני, 11 באוקטובר 2021

Long Covid וצרות אחרות

 

מקור התמונה: ןיקיפדיה

 

 גילוי נאות


אין לי ידע ומומחיות ברפואה או באפידמיולוגיה ולכן הניתוחים שלי הם מזווית ראייה של ניהול סיכונים. 
אני מתייחס לאמירות ולמחקרים של מומחים בנושאי הקורונה כמיטב יכולתי הלא-מקצועית כבסיס לניהול סיכונים.


מומחים המופיעים בכלי התקשורת


בערוצי הטלוויזיה הישראלית השונים רואיינו מומחים בנושא הקורונה בהקשר של לימודים בבתי ספר. 

הם נדרשו להתמודד עם הנושא בהקשר של פתיחת מערכת החינוך. הטיעון שהוצג להם היה, שאין בעיה שילדים יידבקו בקורונה: הם חווים את זה קל ואחרי כן יהיו מחוסנים. 

יותר ממומחה אחד הסביר שזה אינו רצוי. שניים מהם, בערוצי תקשורת שונים, קרוב לוודאי ללא תיאום מראש, אמרו שאם היה מדובר בילדים שלהם היו עושים הכל על מנת שלא יידבקו.

 

מה יודעים המומחים?

 

כשאומרים שילדים חווים את הקורונה ברמה קלה זוהי טענה סטטיסטית.  

אציג אותה מעט יותר מדויק: אחוז נמוך יותר של ילדים ובני נוער מאשר מבוגרים בכלל ואזרחים ותיקים בפרט, יחלו ללא סימפטומים או עם סימפטומים קלים של המחלה.  

שיעור המתים מקורונה בין הילדים ובני הנוער יהיה קטן משמעותית מאשר שיעורם באוכלוסיות אחרות. 

יהיו ילדים שיחלו קשה במחלה. לצערנו, יהיו גם כאלה שילכו לעולמם בטרם עת.

לא רק המומחים יודעים את זה. גם כאלה שמכירים את הנתונים.

 

השפעות ארוכות טווח

 

המומחים החוששים ממחלת קורונה אצל ילדים יודעים גם מעט על ההשפעות הנ"ל הנקראות Long Covid. המונח מתאר תסמינים ברמות חומרה שונות הנמשכים גם חודשים אחרי שמחלימים מקורונה. 

כצפוי, גם אצל ילדים ובני נוער עלולים להופיע תסמינים כאלה.

התסמינים האלה נמשכים במשך יותר משלושה חודשים. 

תסמינים שכיחים, על פי הויקיפדיה: " עייפות קיצונית, כאבי ראש, קוצר נשימה, תתרנות, כאבי שרירים, חום נמוך, בעיות בתפקוד הקוגניטיבי ("ערפל מוחי"), נשירת שיער ואובדן שיניים". 


שיעור החווים תסמינים כאלה מבין החולים לא ברור לי. בויקיפדיה (על סמך מקור המצוטט שם) מדברים על 10% עד 20% מהחולים. 

מחקר שנעשה באוניברסיטה העברית בירושלים מדבר על 46% מהחולים שחוו לפחות תסמין אחד לפחות גם חצי שנה אחרי המחלה.

במחקר מקיף, שנעשה באוניברסיטת אוקספורד, נמצא כי 37% מהחולים סבלו מתסמין אחד לפחות אחרי חצי שנה.

משרד הבריאות בישראל ערך מחקר סטטיסטי על Long Covid בילדים.

הממצא המרכזי המתאים גם למחקרים בעולם הוא שיש לקורונה השפעות ארוכות טווח לא רק על מבוגרים אלא גם על ילדים. ככל שגיל הילדים עולה גדלה שכיחות התסמינים.

 

מדוע לא יודעים מספיק על Long Covid?

 

1. לא עבר מספיק זמן מאז שבני אדם חלו והחלימו, באופן חלקי או באופן מלא.

כשמדברים על תסמינים ארוכי טווח זה פרמטר חשוב. 


2. לא נעשו מספיק מחקרים כדי להגיע למסקות מדויקות.

המסקנה היחידה, שאפשר לדבר עליה בוודאות, היא שעשרות אחוזים מהמחלימים סובלים מ-Long Covid בטווח של שישה חודשים מההחלמה. 


3.לא ברורים ההבדלים בין זני קורונה שונים בהקשר זה.

לא ברור האם שכיחות, היקף וסוג הסימפטומים של Long Covid אצל מי שחלה בתחילת הקורונה ואצל מי שחלה בקורונה מזן דלתא בתקופה האחרונה דומים או שונים. 

השערה סבירה היא, שבזנים חדשים אלימים יותר יהיו גם יותר סימפטומים ובדרגת חומרה גבוהה יותר מאשר בזנים פחות אלימים.

 

צרות אחרות

 

Long Covid  אינה הצרה היחידה לאחר שחולים בקורונה. יהיו מקרים, לא רבים, אבל קשים של השלכות אחרות, לפעמים קשות, של המחלה. 

זה יכולה להיות תסמונת פוסט קורונה, שהביאה לאחרונה למותו של מער בן 16.

זו יכולה להיות דלקת נדירה בשריר הלב, כמו במקרה של בחור בן 26 ללא מחלות רקע ונפטר ממנה. 


זה יכולה להיות בעיה קשה בלב במקרים נדירים אצל ספורטאים בזמן מאמץ בפעילות ספורטיבית. 

קרוב לוודאי שיכולות להיות גם השלכות  בריאותיות אחרות, נדירות, שאני לא שמעתי עליהן וייתכן גם שהמומחים לא בהכרח נתקלו בהן או נתקלו בהן ולא קישרו בינן לבין המחלה. 


מסקנות של מנהל סיכונים


רצוי לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת להימנע מהידבקות ממחלה. 

אמצעים אלה כוללים גם התחסנות, שמירה על ריחוק חברתי, כשזה אפשרי, ועטיית מסכה בחללים סגורים ובמקומות צפופים.











 

יום שבת, 25 בספטמבר 2021

סיכוני קורונה: התקפת Cyber

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

כידוע צרות באות בצרורות. גם סיכונים נלווים לקורונה. אחד הסיכונים שפחות מקושרים לקורונה הוא הסיכון להתקפת Cyber על ארגון. 

הסיכון הזה היה קיים עוד לפני משבר הקורונה אבל המשבר העצים אותו. סקרים מדברים על כ-30% עד 40% מהארגונים שנתקלו בדרישות כופרה. 

חלקם לא נענו לדרישות ולא התרחש נזק משמעותי, ולכן לא שמענו על הדרישות הללו.  

 

BYOD כמשל

 

BYOD הן ראשי תיבות של: Bring Your Own Device.  

הן מתארות מצב בו נתקלו ארגונים בעשור האחרון. ככל שהמחשוב התפתח כך גדל מספר העובדים שיש ברשותם אביזרי מחשוב פרטיים, כגון: מחשבים אישיים ניידים וטלפונים חכמים. העובדים השתמשו באביזרי מחשוב פרטיים גם במקום העבודה. 

השימוש במכשירים פרטיים היה נוח לעובדים ולא פעם גם תרם להעלאת התפוקה שלהם ושל הארגון כלו.
היה לזה גם מחיר. 
המחיר היה קושי בשליטה של הארגון באביזרי המחשוב המשמשים את עובדיו. 
 

מדוע השליטה ב-BYOD פחותה?

כשהמעביד סיפק לעובדים את כל ציוד המחשוב שלהם, הציוד היה ציוד תקני והתוכנות, שהותקנו בו, היו לרוב ידועות יותר לארגון. 
הארגון היה יכול לתחזק ולשדרג את החומרה ואת התוכנה באופן אחיד.  

כשכל עובד מביא ציוד משלו מגוון הציוד גדול הרבה יותר. התוכנות אינן אחידות וחלקן לא עדכניות. על אותו מחשב פרטי עשויות להיות מותקנות גם תוכנות שאינן קשורות לעבודה. 

נקודות תורפה משמעותית היא אבטחת מידע. את הציוד והתוכנה התקניים של הארגון מתחזקים אנשי מקצוע בתחום אבטחת מידע. את ציוד המחשוב הפרטי מתחזק כל עובד על פי יכולתו, כישוריו והמודעות שלו לנושא אבטחת מידע. 

ה-Trade Off באבטחת מידע


ה-Trade Off הוא תמיד בין נוחות בעבודה ופרודוקטיביות, הנגזרת ממנה, לבין אבטחת מידע. צריך למצוא נקודות איזון שבה בכל זאת תהיה אבטחת מידע טובה מספיק ולא תהיה פגיעה משמעותית ביכולת לעבוד. 
 
דוגמה כושלת ל-Trade Off לא נכון מוכרת מפרויקט חידוש מערכות המחשוב של ה-CIA לאחר מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001. מסוכני ה-CIA נשללה גישה לאינטרנט שהייתה חיונית לעבודתם. 
 
למרבית המזל, היה מי שעצר את הפעלת המערכות ממש לפני שהוחלט להפעילן וביקש חוות דעת של מומחים בתעשייה ובאקדמיה. 

העבודה מרחוק בזמן הקורונה


העבודה מרחוק בזמן משבר הקורונה מציבה בפני ארגונים בעיות דומות לבעיות, שהציב השימוש ב-BYOD לפני כעשור. יש הבדל אחד משמעותי: סדר הגודל הוא הרבה יותר גדול. 
 
הפעם העובד עובד מהבית ומשתמש בכל המחשוב הביתי שלו ולא רק באביזר אחד שהוא מביא איתו לעבודה. הכוונה היא גם לרשתות מקומיות ביתיות ולחיבור לאינטרנט. 

גם הפעם לא הכל תקני, גיוון הציוד והתוכנה גדול יותר מאשר בתוך הארגון ורמת האבטחה תלויה לא מעט בעובד ולא בארגון. 
כפי שכבר למדנו, המודעות של עובדים לאבטחת מידע היא במקרים רבים החוליה החלשה באבטחת מידע. 
 

התקפות Cyber על ארגונים בימי קורונה


אני לא היחיד שיודע את מה שכתבתי בפסקה "עבודה מרחוק בזמן הקורונה". גם אלה שרוצים לבצע מתקפת Cyber כלפי ארגונים יודעים את זה לא פחות טוב ממני.

התוצאה היא שחלק ניכר מהמתקפות על ארגונים מתבצעות דרך התקפה של מערכות המתחברות למערכת הארגונית מבתים פרטיים של עובדים. 
ב-Webinar של  חברת PECB בו השתתפתי הזכירו מומחים נתון שנתקלו בו בסקרים או במחקרים: כ- 30% מהתקפות ה-Cyber על ארגונים הן דרך המחשבים הביתיים. 

כיצד נמנעים מהתקפות או מקטינים את הנזק?


ב-Webinar של חברת PECB דיברו על שלוש דרכים עיקריות:

1. היערכות של הארגון כנגד מתקפות
זוהי הדרך המקיפה ביותר להתמודדות אבל היא גם זו הדורשת יותר זמן ואמצעים. צריך להיות מומחה או צוות מומחים שמטפלים בנושא, צריך לבצע סקרים ביחס לאופן בו עובדים מתחברים מהבית, לתת הנחיות והדרכה לעובדים וליצור מודעות לסיכוני מתקפות. צריך לדווח ולעקוב אחרי מה שקורה באופן מתמשך ושיטתי.

2. Penetration Tests 
זוהי דרך מהירה וזולה יותר. מביאים מומחים שבניסיון חדירה מסודר ושיטתי מנסים למצוא את נקודות התורפה. 
ב-Penetration Test מאתרים נקודות תורפה והארגון עשוי לטפל בהן לפני שמתבצעת מתקפת Cyber.

3. Ethical Hacking
האקרים חיוביים העשויים לגלות נקודות תורפה ולהציף אותן לארגון. 
אין מדובר בתהליך שיטתי כפי שנעשה ב-Penetrartion Tests. 

האמת היא שרצוי לפעול בארגון באמצעות כל סוגי האמצעים, שצוינו לעיל, במקביל. 
בלא מעט מקרים כדאי להתחיל ב-Penetration Test בטווח זמן קרוב ככל האפשר.



 
 

 

 

יום ראשון, 19 בספטמבר 2021

המצגת שלי: ניהול סיכונים ולא רק בצל קורונה

 


היום הרציתי ב"גימלהזום" של עיריית ירושלים על "ניהול סיכונים ולא רק בימי קורונה". 

לטובת משתתפים בהרצאה שביקשו ממני את המצגת, ולטובת אחרים המעוניינים בה, אני מצרף קישור למצגת: ניהול סיכונים ולא רק בצל קורונה.

יום ראשון, 5 בספטמבר 2021

סיכוני קורונה: שחיקה בעבודה

 

נגיף הקורונה, מקור התמונה: ויקיפדיה

סקר בינלאומי בנושא בריאות הנפש בעבודה מצא שחיקה בעבודה בגלל הקורונה. על סמך הסקר הזה ביצע שירות התעסוקה מחקר בארץ. כתבה ב"וואלה" מתארת את מה שעשה שירות התעסוקה, כולל הממצאים וההסברים שלו לממצאים. 

במחקר הישראלי של שירות התעסוקה נמצאה שחיקה בעבודה אצל 76% מהעובדים. 

שחיקה בעבודה קיימת גם במצבים שאינם מצבי משבר חריגים. התייחסתי על קצה מהזלג לשחיקה בפוסטים כמו: 

סמרטפון או ש"י עגנון? "היפה והחנון" או עמוס עוז" 

שבע שנים של כתיבת לקט ידיעות שבועי בכלכלת המשפחה

מה הקשר בין הדפדפן בו אתם משתמשים לבין ילדים עניים באתיופיה?

 
השחיקה בקורונה בישראל חמורה יותר: היא גורמת להתפטרויות מהעבודה, חרף אי הוודאות הכלכלית או שמא חרף המשבר הקיים והמשבר הצפוי.
 

מאפיינים של השחיקה בקורונה


1. מתפטרים מהעבודה
 
2. מתפטרים גם כאלה שאינם בעלי מקצוע מבוקש, שסביר להניח שיתקשו למצוא מקום עבודה אחר.
 
3. מתפטרות גם נשים ללא בן זוג וללא ילדים
אפשר להסביר התפטרות של נשים שיש להן ילדים בצורך להיות איתם במהלך הסגרים ובמהלך תקופות בהן אין לימודים פרונטליים בבתי הספר. זה אינו הסבר לגידול המשמעותי בהתפטרות נשים ללא בן זוג וללא ילדים.
 

4. חוסר נכונות לחזור לעבודה מחל"ת.

מדוע יש שחיקה?


1. שחיקה כללית בגלל משבר הקורונה ומשברים נלווים.
כמובן שהשחיקה הזו בה כבר דנו בלי סוף אחרים וגם אני דנתי בה מעט משליכה על כל תחומי החיים, כולל עבודה.
 
2. שינוי דפוסי העבודה לעבודה היברידית ולעבודה מהבית.
יש כאלה שעבודה כזו מתאימה להם. לאחרים היא מתאימה פחות.
נוצר טשטוש גבולות בין העבודה לבית וחל גידול במספר שעות העבודה. 
אין את הקשר היומיומי עם העמיתים לעבודה.

3. מודל החל"ת השגוי בישראל

המודל הגרמני של צמצום שעות העבודה ומענק למעביד עדיף. התייחסתי כבר לבעיות במודל החל"ת בארץ בפוסט קורונה: חל"ת או בבל"ת.

השינוי העקרוני מחל"ת ביוזמת העובד לחל"ת על פי רצונו של המעביד, ללא הבטחת חזרה לעבודה, ערער את אמון העובדים במעבידים. במיוחד במקומות עבודה יציבים שאינם מפטרים עובדים. 

כשאין אמון יש פחות מחויבות. כשאין אמון בוחנים יותר אפשרויות אחרות או אולי אפשרויות בעתיד. 

לפעמים גם מוותרים על העבודה ומסתפקים בדמי האבטלה.


האם ניתן לתקן את זה בשנה הבאה?


מאחל שתהיה לכולנו שנה טובה. שנת בריאות ושנת שגשוג כלכלי. 

לא בהכרח זה מה שיקרה. 

הקורונה תמשיך ללוות אותנו בצורה זו או בצורה אחרת בשנה הבאה וקרוב לוודאי שלא רק בשנה הבאה. 

הרבה יותר קל לקלקל מאשר לתקן. אי אפשר להוציא מכלל אפשרות, שיתחיל תהליך של תיקון השחיקה המוגברת. צריך לזכור שיש תלות בין תהליך כזה לגורמים אחרים, כמו למשל: דפוסי מחלת הקורונה ודפוסי ההידבקות בה ומידת העומק של המשבר הכלכלי.



 

 

 

 

 

 

 

יום רביעי, 25 באוגוסט 2021

בזמן הגל הרביעי של הקורונה: האם אנחנו קרובים למימוש תסריט ה-Worst case ?

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

לא בטוח שהשם שבחרתי לפוסט שכתבתי ב-19 במרץ 2020 הוא מוצלח: ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופת קורונה: Scenario Analysis. 

הוא דן פחות בכלכלת המשפחה ויותר בתחלואה ומוות מקורונה. כמובן, שלמגפה יש גם השלכות כלכליות על משפחות.

הטכניקה הזו לניהול סיכונים מבוססת על הגדרת תסריטים אפשריים וניסיון לייחס להם הסתברויות. היא מתאימה במיוחד למצבי משבר או סיכון שלא יודעים עליהם מספיק. 
לצערנו, הקורונה עונה על ההגדרה הזו: יש זנים חדשים ולא לגמרי ברור סוג והיקף הנזקים הבריאותיים ארוכי הטווח. 

כשמשתמשים בטכניקה של Scenario Analysis מתארים שני תסריטי קיצון Best Case ו-Worst Case. בנוסף מתארים גם תסריטי ביניים. בדרך כלל מתממש אחד מתסריטי הביניים.

ככל שמצטבר מידע מעבים את התסריטים ומשנים את ההסתברות שלהם. כפי שגם אני עשיתי באמצעים הדלים שלי בבלוג שלי.

תסריט ה-Best Case, שתיארתי בפוסט שאליו קישרתי בתחילת פוסט זה, כבר לא יתממש. על פיו הקורונה נעלמת מעצמה תוך כחצי שנה או מעט יותר.

כבר אין ספק, שהיא תשפיע על חיינו במשך תקופה ארוכה. 

תסריט ה-Worst Case היה תסריט דומה לשפעת הספרדית, שתקפה את העולם בשנים 1918-1920. 

בפוסט זה אנסה לבחון עד כמה אנחנו קרובים לתסריט הזה, נכון להיום (25.8.2021).

באתר Worldometer יש נתונים סטטיסטייים עולמיים ביחס למגפת הקורונה.  

נתונים עולמיים חשובים הם:

1. קרוב ל-214 מיליון בני אדם בעולם חלו בקורונה.

2. יותר מ-4,465,000 אנשים בעולם מתו מקורונה.

על פי הויקיפדיה, בשפעת הספרדית חלו כ-500 מיליון בני אדם (כשליש מאוכלוסיית העולם) ומתו ממנה 20-50 מיליון בני אדם.

השורה התחתונה: אנחנו עדיין רחוקים במגפת הקורונה מתסריט השפעת הספרדית.


הערות מתודולוגיות


1. אי אפשר להשוות מספר חולים ומספר נפטרים בלי להתייחס לגודלה של אוכלוסיית העולם.

אוכלוסיית העולם היום הרבה יותר גדולה מהאוכלוסייה לפני 100 שנים.

2. הערכת חסר למספר החולים ולמספר הנפטרים במגפת הקורונה

נתוני ה-Worldometer הם, ללא ספק, מוטים  משמעותית כלפי מטה.

לא במקרה נתוני הנפטרים מהשפעת הספרדית נותנים טווח רחב מאוד של מספר נפטרים. 

היה צריך לתת טווח כזה גם בהקשר של השפעת הספרדית.

בין הגורמים המטים את הנתונים כלפי מטה:

א. עמימות סיבת המוות

לא תמיד ניתן לדעת בוודאות מהי סיבת המוות.

האם אדם שהיו לו מחלות רקע וחלה בקורונה נפטר בגלל הקורונה או בגלל מחלת הרקע או בגלל צירוף של שניהם? גם מומחים גדולים לא ידעו תמיד להשיב על השאלה הזו.

הנטייה שלי היא לחשוב שבלא מעט מקרים מדובר בצירוף של שני הגורמים. 

ב. מדינות שאינן מסוגלות לספור את מספר המתים מקורונה.

יש מדינות עולם שלישי שאינן מסוגלות לספור דברים בסיסיים יותר, למשל: גודל האוכלוסייה. 

במדינות כאלה, בעיקר במדינות גדולות, שבהן גם אזורים עם צפיפות אוכלוסייה גבוהה, סביר להניח, שמספרי הנפטרים ומספרי החולים מוטים כלפי מטה. 

מדינה כזו היא למשל אתיופיה. איני יודע האם אינדונזיה מוגדרת עדיין כמדינת עולם שלישי (בתקופת אבי האומה סוקרנו היא הוגדרה כך). אני יודע שלא סביר שבמדינת איים זו יצליחו לספור את כל המתים מקורונה.

ג. מדינות בהן השלטונות מדווחים במתכוון נתונים שקריים

לשלטונות עשוי להיות אינטרס להציג מספר נפטרים קטן בהרבה מהמספר האמיתי. 

כשתדמית המדינה ממילא גרועה ומצבם הכלכלי של האזרחים גרוע, יש כאלה שמעדיפים לתאר מצב ורוד הרבה יותר. 

דוגמאות: צפון קוריאה ואירן.


הערכה גסה של מספר נפטרים מקורונה


מספר המתים מקורונה ב-Worldometer מקביל להערכה הנמוכה של מספר הנפטרים מהשפעת הספרדית. 

האם ההערכה הגבוהה של נפטרי קורונה היא פי 2.5 מההערכה הנמוכה כפי שזה מוערך ביחס לשפעת הספרדית? 

אין לי דרך לדעת. ההערכה הגסה הפרטית והלא מבוססת שלי היא שהמספר הזה הוא בסדר גודל של פי 2 ממה שמדווח, כלומר: בערך 9 מיליון בני אדם.




 

יום ראשון, 1 באוגוסט 2021

סיכונים בעימותים פיזיים

 


יפני, בתחילת שנות ה-50 של חייו או אולי בסוף שנות ה-40 של חייו, הלך ברחוב כשהוא נושא תיק. 
על פי הידיעה עיתונאית, שפורסמה לפני מספר שנים, החזות שלו לא הייתה מרשימה: קירח, ממושקף ונמוך. תמונה שלו, שצורפה לידיעה, תמכה במה שכתוב. 

שלושה צעירים החליטו לשדוד אותו. זה נגמר מהר. שלושתם שכבו על המדרכה. רק בתא המעצר המשטרתי התברר להם שהאיש הוא Master של קרטה. יש לו חגורה שחורה דאן 7 או דאן 8 (אני לא ממש זוכר אבל זה לא באמת משנה).  

 

לקחים מזווית של ניהול סיכונים

 

1. לא כדאי לסמוך על התרשמות חזותית לפני שנכנסים לעימות פיזי עם מישהו או מישהי. 
ההתרשמות החזותית עלולה להטעות. הסיפור ברישא של פוסט זה הוא דוגמה קיצונית לכך. 
 
2. זה לא רק העימות הפיזי: עלולות להיות הפתעות.
גם אם מדובר במישהו שניתן להכריע אותו פיזית זה לא אומר שהוא לא ישלוף סכין או אקדח או סתם ינפץ בקבוק, שנמצא באזור וידקור באמצעות שברי הזכוכית. עדיין זכור לי מקרה של ריב פיזי בין נהגים בירושלים לפני כשלושים שנה שהתפתח למכות. אחד הנהגים שלף מברג ודקר. הנהג השני סיים את חייו בטרם עת. 

3. עלולים להיות מתערבים אחרים בעימות
אנשים שהצד השני יזעיק, משטרה, עוברי אורח וכיו"ב. 
 
4. זה עלול להסתיים בהריגה
גם אם ידו של צד מסוים על העליונה בעימות הפיזי זה, חס וחלילה, עלול להסתיים במוות עם כל ההשלכות הקשות על הצד הפוגע, שעלול למצוא את עצמו בבית סוהר לתקופה ארוכה. 
כמובן, שלא לכל אחד קל לחיות עם הידיעה שהוא הרג אדם.

המכנה המשותף בין כל הגורמים שציינתי הוא שלא נעשה ניהול סיכונים שיטתי על ידי המעורבים בעימות.
 
למען הסר ספק, אני ממליץ להימנע לחלוטין מעימות פיזי יזום על ידכם, למעט ספורט תחרותי שבו יש כללים ברורים ואין כוונה לפגוע במתחרה.
 
כאשר מתרחש עימות לא מתוכנן, המתודלק רגשית, קשה מאוד או אפילו בלתי אפשרי לתכנן. 
 
כאשר מתכננים תקיפה פיזית, צריך להביא בחשבון את הסיכונים.
 
 
 
 

יום שבת, 24 ביולי 2021

סיכוני קורונה בגל הרביעי: סיכונים בריאותיים לאזרחים ותיקים

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

הרצאות על ניהול סיכונים מתחילים עם דוגמה פשוטה. מישהו שכתב ספר על הנושא הביא דוגמה של סיכונים בקניות במרכול. 

הדוגמה שאני בחרתי להתחיל בה היא חציית כביש. מהר מאוד מתברר, שזה יותר מורכב ממה שחושבים.  

מספר הסיכונים גדול יותר ממה שאנחנו מזהים מיד באופן אינטואיטיבי, רמת הסיכון תלויה בלא מעט גורמים. אחד הגורמים הוא המאפיינים של חוצה הכביש.  

הסיכון של ילד קטן, נכה או אזרח ותיק גדול יותר מאשר הסיכון של אדם בריא בשנות ה-20 של חייו. אלה שרמת הסיכון שלהם גבוהה יותר צריכים להיזהר יותר.

 

מה שנכון ביחס לחציית כביש נכון גם בהקשר של הידבקות בקורונה:

הסיכון של אזרח ותיק בגל הרביעי של הקורונה  גדול יותר מאשר הסיכון של אחרים.

פוסט זה עוסק בניהול סיכוני הידבקות והדבקה בקורונה בגל הרביעי.

 

מאפייני הגל הרביעי


1. בישראל תחלואה פחות קשה

פחות מתים. פחות מאושפזים במצב קשה.

 

2. בעולם תחלואה רבה וקשה 


3. תחלואה קשה במיוחד במדינות צפופות ופחות מפותחות

מהניסיון של השפעת הספרדית יודעים שקשה לאמוד בדיוק את מספר המתים ממגפה. על פי הויקיפדיה העברית, מתו ממנה בין 20 מיליון ל-50 מיליון איש. 

במדינות צפופות ופחות מפותחות הדיווחים עלולים להיות מוטים בהרבה כלפי מטה. לאחרונה קראתי שמספר המתים מקורונה בהודו הוא בערך פי 10 מהדיווחים הרשמיים.

כמי שראה סרט על הבחירות באזורים נידחים בהודו, שאין בינם לבין דמוקרטיה דבר, אני מבין את קשיי הדיווח. 

כשמדובר באירן או בתימן, ברור שהדיווחים של השלטונות על מספר החולים הקשה ועל מספר הנפטרים מוטים בכוונה באופן קיצוני כלפי מטה.

במדינות עניות ופחות מפותחות אין תשתיות בריאות ראויות (צוותי רפואה ובתי חולים), אין כמעט חיסונים ומרבית האוכלוסייה ענייה מדי מכדי להתאשפז או מכדי לצרוך שירותים רפואיים ראויים.


אזרחים מעל גיל 60 בישראל 

 

1. אחוז הנפטרים בגילאים האלה בישראל גבוה יחסית לאחוז הנפטרים בגילים אחרים. 

2. גם אחוז החולים קשה.

3. חלק גדול מאלה שנפטרים או חולים קשה חוסנו נגד קורונה.

ההסברים לתופעה הזו הם:

א. החיסון אינו מגן ב-100% מפני מחלה קשה.
הוא מגן ביותר מ-90%.

ב. האפקטיביות של החיסון קטנה עם הזמן
הסיכון של ירידה באפקטיביות החיסון לאורך זמן הועלה כבר בגלים הקודמים, מתברר כממשי. יש מחשבה על חיסון שלישי לחלק מהאוכלוסייה של אזרחים ותיקים.

ג. קצב הירידה באפקטיביות לאורך זמן מהיר יותר באוכלוסייה המבוגרת.

ד. הזנים החדשים של הנגיף מדביקים יותר ואולי גם עמידים יותר לחיסון. 

ניהול סיכוני קורונה


לא שכחנו שיש משבר קורונה, הכולל מספר רב של סיכונים, שיש ביניהם קורלציה ואולי אפילו תלויות. 

כל אחד צריך לנהל אל הסיכונים האישיים שלו. זה ששכיחות תחלואה קשה בגילים מסוימים נמוכה יותר לא מנחמת את אלה שיחלו בה באופן קשה או חס וחלילה ילכו לעולמם. 
ברור לגמרי שאזרחים ותיקים חייבים להיזהר יותר. 

פגישת ליווי כלכלי, שקיימתי בקניון מלחה בירושלים, אחרי שהוחזרה חובת חבישת מסכות, הבהירה לי שחלקים גדולים באוכלוסייה לא הפנימו את מה שכתבתי בתחילת פסקה זו. 
הייתי אחד מהמעטים שחבשו מסכה. 

ההתנהלות האישית שלי


כידוע לקוראי הבלוגים שלי הגעתי לגיל 70. אני מנסה ליישם במציאות ניהול סיכונים המתאים לגילי.

הימנעות ככל שניתן ממקומות צפופים

כבר בגל הראשון הבנתי ששמירה על ריחוק חברתי היא אמצעי יעיל להימנעות מהדבקה.

חבישת מסכה

במקומות בהם נדרשת חבישת מסכה אני חובש מסכה. 

לא משתמש בתחבורה ציבורית

אני נוסע במכונית פרטית ובהרבה מקרים הולך ברגל מרחקים של כמה קילומטרים. היות שאני ממילא הולך ברגל כחמישה ימים בשבוע (ביומיים נוספים אני רץ), לפעמים ההליכה ברגל מוחלפת בהליכה על מנת להגיע למקום אליו אני צריך להגיע. 
אני נוסע חלק מהדרך למקום בו קל ופשוט לחנות ומשם ממשיך ברגל.

לא חושב על טיסה לחו"ל

בעבר הייתי טס בערך אחת לשנה לטיול בחו"ל. הטיול שהסתים ממש בתחילת הקורונה היה לפטגוניה.
שנה לפני כן טסתי לאתיופיה.
 
שדה התעופה בן גוריון הוא מדגרת הקורונה המובילה במדינת ישראל של הגל הרביעי. 
אם אני לא נוסע בתחבורה ציבורית, קל וחומר שאיני טס לחו"ל. 

הבעיות בטיסה לחו"ל:
 
1. צריך לבצע בדיקות קורונה רבות.
יש לזה עלות בזמן ובכסף. 
 
2. צריך להיות בבידוד עד לקבלת התוצאות.
 
3. חשש לביטולי טיסות ולאובדן כסף שמשלמים מראש.
 
4. חשש לאיחור לטיסה בגלל התעכבות בדיקות קורונה.
דיווחים של מישהו שאני מכיר ונסע לנסיעצ עבודה בארצות הברית, גילו בעיה בביצוע בדיקת קורונה לפני עלייה למטוס. לאחד הנוסעים זה לא היה רחוק מאיחור בעלייה במטוס. 

5. אם חס וחלילה נדבקים, לא הייתי רוצה להיות במדינה ששירותי הרפואה שלה אינם מספיק טובים. 
המשמעות היא שאם אבחר לטוס לחו"ל איני רואה מניעה לטוס לניו זילנד, אוסטרליה או איסלנד. 
לא אטוס למדינות כמו אתיופיה או מדגסקר או אינדונזיה.

לסיכום את הנסיעה לחו"ל אני משאיר לאלה שחייבים לטוס מסיבות של עבודה או נסיבות משפחתיות מורכבות.