Adtext

google.com, pub-1121470591265953, DIRECT, f08c47fec0942fa0

יום שני, 27 ביוני 2022

ממשלה בראשות נתניהו מזווית של ניהול סיכונים

 


הפוסט חילופי השלטון במדינת ישראל מזווית של ניהול סיכונים נכתב לפני כשנה. 

בפוסט הגדרתי ממשלה בראשות נתניהו כמשבר ולא כסיכון, כלומר: כסיכון או אוסף סיכונים חמור במיוחד. בפוסט הוצגו מספר גורמים המסבירים מדוע ממשלה בראשות מר נתניהו היא סיכון חמור למדינה ישראל. 

הראשון שבהם הוא, שמדובר באדם שהוגשו נגדו כתבי אישום פליליים חמורים. ראש ממשלה אינו יכול לתפקד באופן סביר כאשר בו זמנית הוא גם עסוק בהגנה על עצמו כנגד כתבי אישום פליליים.

סיכונים מהותיים נוספים שהוצגו באותו פוסט:

1. שאיפה לכהונה בתפקיד ללא הגבלת זמן
 
2. עירוב שיקולים אישיים בקבלת החלטות
 
3. פילוג ושיסוי בין קבוצות אוכלוסייה
 
4. שחיתות
 
כידוע ניהול סיכונים וניהול משברים הוא דינאמי: סיכונים עלולים להתווסף, להיעלם או דרגת החומרה שלהם עלולה או עשויה להשתנות.

להערכתי, רמת הסיכון למדינת ישראל במקרה של חזרה של מר נתניהו לתפקיד ראש הממשלה עלתה בהשוואה למצב של לפני שנה.
 
 

מינוי שופטי בית משפט עליון על ידי הממשלה

 

כאשר התחיל מעמדה של הממשלה הנוכחית להתערער, הוגשה הצעת חוק על ידי חברי כנסת מהליכוד. על פיה הממשלה תמנה את שופטי בית המשפט העליון. 

זהו חלק מתפיסה על פיה מי, שממונה על ידי פוליטיקאים חייב למי שמינה אותו. 

רעיונות שמבטאים כמה פוליטיקאים מהליכוד מתאימים בהחלט לתפיסה של אנשים, שמרגישים חייבים למר נתניהו את מינוייהם לתפקידיהם. 

אין ספק שמטרת ההצעה היא בהקשר של הגדלת ההסתברות לדחיית או לביטול כתבי האישום הפליליים נגד מר נתניהו. 

גם הרעיון של מינוי שופטי בית המשפט העליון נראה כמתאים לאותה אג'נדה. 

מינוי שופטים לבית משפט עליון על ידי הממשלה מסוכן להמשך קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית ואולי אפילו להמשך קיומה.

בימים אלה כולנו נחשפים לנזק הקשה, שגרם הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, למערכת המשפט האמריקאית באמצעות מינויי שופטים פוליטיים לכל החיים בבית המשפט העליון האמריקאי. הוא בא לידי ביטוי באיסור הגורף על הפלות בארצות הברית. 

מי יודע אילו נזקים חמורים נוספים יתרחשו בעתיד בארצות הברית כתוצאה מכך.

אין ספק ששופטים שמונו על ידי מר נתניהו ו/או עושי דברו יתקשו שלא להיות מוטים, אם וכאשר ידונו בכתבי האישום נגדו.


זיכרון וניהול סיכונים


לבני אדם יש נטייה שלא לזכור את העבר ולהתמקד בהווה. 

כך למשל, בתחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה זה היה הנושא המרכזי בחדשות. 
שנה אחרי תחילת המלחמה רבים כבר שכחו את מלחמת רוסיה-אוקראינה הנמשכת. תושבי איזורי הקרבות לא שכחו אותה. הם חווים אותה יום יום.

בכל תקופה בין גל קורונה אחד למשנהו רבים מנסים לשכוח את המגפה ולאמץ את התפיסה שהיא כבר מאחורינו. כפי שאנחנו רואים בגל השישי הנוכחי, המגפה עדיין חיה ובועטת. היכולת שלנו להתמודד איתה השתפרה מאז הגלים הראשונים.

הפוסט מקרה של Crisis: הכור האטומי בפוקושימה מציג דוגמה של הבדל בין ניהול סיכונים מבוסס על היסטוריה לבין ניהול סיכונים המתעלם ממנה.  

בכור אטומי אחר שנבנה על ידי מהנדס, שזכר היטב את ההיסטוריה באזור וניהל סיכונים בהתאם, הסתתרו תושבים שנפגעו מהצונאמי. 

בכור בפוקושימה, בו התעלמו מההיסטוריה המקומית של אירועי צונאמי באותו אזור, התרחש האסון שהוגדר בויקיפדיה העברית באופן הבא: "תאונה רבתי בסולם הבינלאומי לאירוע אטומי ורדיולוגי והוא, נכון ל-2019, אירוע התאונה החמור ביותר בעולם מאז אסון צ'רנוביל, שהתרחש ב-1986." 

בפסקה הבאה אציג באופן מקוצר את ההיסטוריה של האישומים הפליליים כנגד מר נתניהו. 

 

כתבי האישום כנגד מר נתניהו בפרספקטיבה של זמן

 

כמה נקודות ציון יוצגו בסדר כרונולוגי מהעבר הרחוק ועד להווה. 

1. לפי טענות פומביות של עיתונאים, עו"ד יעקב ווינרוט זכרונו לברכה, ייעץ לבנימין נתניהו להגיע להסדר לפני תחילת המשפט נגדו.

שני דברים שאינם שנויים במחלוקת אפשר להגיד על עו"ד ויינרוט ז"ל:

א. הוא היה עורך דין טוב.

ב. הוא באמת דאג לטובת הלקוח שלו מר נתניהו.

בהחלט ייתכן שעו"ד ויינרוט צדק.

 

2. הטענה של מר נתניהו "אין כלום כי לא היה כלום" התחלפה בטענה "קיבלתי אבל מותר לי". 

 

3. ניסיונות לדחות ככל שניתן את תחילת המשפט.

 

4. ניסיון להעביר חוק צרפתי

זה היה בתקופה שמר נתניהו היה עדיין ראש ממשלה. על פי חוק כזה דוחים משפטים נגד ראש ממשלה מכהן עד לסיום הקדנציה שלו.

בהחלט מזכיר את מה שהזכרתי בפסקה קודמת בהקשר של מינוי שופטי בית משפט עליון על ידי הממשלה.


5. השתלחות של מר נתניהו בגורמי אכיפת חוק

מדובר בגורמי אכיפת חוק שהיו מעורבים בחקירה ובהעמדה לדין שלו, כולל בית המשפט. 

בהחלט ייתכן שהסיבה לאי הארכת כהונת המפכ"ל הקודם, רוני אלשייך, קשורה בחקירה כנגד מר נתניהו. 


6. המגעים של מר נתניהו להסדר טיעון במהלך המשפט

לטענת משפטנים רבים מצבו המשפטי של מר נתניהו אינו טוב.

לדבריהם ייתכן שעדותו ההפכפכה של שלמה פילבר, שמונה על ידי נתניהו ולדבריו עדיין מעריץ אותו, תציל אותו מהרשעה בעבירת שוחד. 

עדיין תלויים ועומדים נגדו כתבי אישום בעבירות של מרמה והפרת אמונים. כתבי אישום אלה אינם תלויים בעדותו של שלמה פילבר ורף ההוכחה בהם נמוך יותר מאשר בעבירת שוחד. 

במקרה של הרשעה בעבירות אלה הוא צפוי להישלח לבית הסוהר לתקופה לא קצרה, כפי שכבר קרה לפוליטיקאים בכירים פחות ממנו. 

מר נתניהו הבין היטב את מצבו כאשר ניהל מגעים אלה. 


7. בעקבות התערערות הממשלה הנוכחית וההודעה של ראשיה על הליכה לבחירות הופסקו המגעים לעסקת טיעון.

אין ספק שלמר נתניהו חשוב במיוחד שלא להיות מורשע בבית משפט.

האם הפסקת המגעים להסדר טיעון קשורה בהזדמנות להקים ממשלה אחרי הבחירות ולשנות מהיסוד את מערכת המשפט במדינת ישראל כך שסיכויי ההרשעה של מר נתניהו יהפכו לזניחים?


 

יום ראשון, 26 ביוני 2022

ליפול ברשת: תרמית וואטסאפ

 


הפוסט סיכונים קשים לאנשים קשישים היה קדימון להרצאה שאני מכין על סיכונים בעולם הדיגיטלי והאינטרנטי. 

סדרת הפוסטים החדשה "לפול ברשת" הולכת צעד קדימה בכיוון זה. בכל פוסט אספר על מקרה ספציפי ואנתח אותו. 

 

 Chat Wahtsapp שקיבלתי 


הבוקר (26.6.2022) קיבלתי הודעה בוואטסאפ. בהודעה נכתב "בוקר טוב". הופיעה בה תמונה של בחורה צעירה ונאה. היא הייתה לבושה יפה ועמדה בתנוחה מחזרת על מדרגות.

סימנים מחשידים

1. אני לא מכיר את הגברת
לא תמיד זו בעיה. פונים אלי גם אנשים שאני לא מכיר, למשל לייעוץ בכלכלת המשפחה או בשאלות על ברידג'. 

2. הקידומת של מספר הטלפון היא 225 
הקידומת של מדינת ישראל היא 972. זו אינה קידומת של מדינה אחרת שאני מכיר, למשל: ארצות הברית, קנדה או מדינה במערב אירופה.
זה כשלעצמו אינו בהכרח אומר שהפנייה אינה סבירה. זה יכול להיות שחקן ברידג' במדינה נידחת.

3. וואטסאפ מודיע לי שהפנייה היא מחשבון עסקי
זה אינו חשבון אישי אלא חשבון עסקי. 
כשלעצמו זה אינו פוסל את הפנייה. יכול להיות שמישהו במדינה אחרת מעוניין להציע לי שיתוף פעולה עסקי.

4. הגברת לא הציגה את עצמה
בדרך כלל, מי שאינו איש קשר שלי ואיני מכיר אותו, מציג את עצמו.

5. ההודעה לא הכילה מידע ביחס לסיבת הפנייה אלי
כמעט תמיד כשאדם שלא מכיר אותי פונה אלי הוא אומר לי מדוע.
זה עדיין לא פוסל את הפנייה משום שיש כאלה שלא מכירים אותי ושולחים לי הודעה שתוכנה "היי" או "בוקר טוב" ורק אחרי שאני עונה מסבירים מדוע פנו אלי.

השורה התחתונה: הרבה סימנים מחשידים.

 

התשובה שלי

"בוקר טוב, מי את?"
תשובה מנומסת. עניינית ואינה מוסרת מידע עלי. 

הערה: עם כל כך הרבה סימנים מחשידים אפשר גם לא לענות ולעבור לשלב הדיווח.

התשובה שלה: "שמי סבין סבט".
אין לי צל של מושג האם זה שמה האמיתי או שזה שם לא אמיתי. 

השאלה שלי: "מה את רוצה?"
שאלה עניינית וקצרה שאינה מוסרת מידע עלי. 
 
התשובה שלה (לא ניסוח מדויק): "אני בת 39. אני רוצה להכיר יותר אנשים ורוצה להכיר אותך". 
 

סימנים מחשידים

 
 1. מדוע שהיא תרצה להכיר אותי?
אני כבר בן 70 (עוד כמה ימים בן 71). מדוע שאישה בת 39 תרצה להכיר אותי?  

2. היא לא ציינה מדוע היא רוצה להכיר דווקא אותי.
יכול להיות שמישהי בת 39 תרצה להכיר אותי בגלל עיסוקים שלי שכתבתי עליהם בבלוגים שלי. יכול להיות שמישהי תרצה להכיר אותי בגלל מה שכתבתי בבלוג האישי שלי. 
 
יכול להיות שמישהי תרצה להכיר אותי בגלל הרצאות שהרציתי.
יכול להיות שמישהי תרצה להכיר אותי בגלל הפעילות שלי בויקיפדיה או בגלל הכתיבה שלי באתר Jokopost. 

אבל.... היא תכתוב בהודעה מדוע היא רוצה להכיר אותי.

השורה התחתונה: עוד סימנים מחשידים. הגיע הזמן לנתק מגע.

עד שהתפניתי לנתק מגע, הספקתי לקבל עוד שתי הודעות מהגברת. הפעם כבר היו שגיאות בעברית. זה נראה כאילו שהכתיבה נעשתה באמצעות תרגום של Google Translate.
זוהי החותמת הסופית על כך שמדובר בתרמית.

 

דיווח

 

הצעד הבא הוא דיווח לחברת ווטסאפ.  בתפריט של ווטסאפ יש אפשרות הנקראת "דיווח". לחצו עליה ותגיעו לאפשרות לדווח על מספר טלפון ולחסום אותו עבורכם.

משמעות הדיווח היא, שהחברה תבדוק את אותו משתמש. זה כמובן יקרה אם הרבה אנשים יבצעו את פעולת הדיווח. 

החברה עשויה לסגור את קוד המשתמש של זה, שהרבה אנשים דיווחו עליו. קרוב לוודאי, שבפעם הראשונה זה יהיה לזמן קצר בצירוף הודעת אזהרה למשתמש.  

אל תבנו על זה שחברת וואטסאפ תחסום משתמש כזה. זה יכול לקחת הרבה זמן, אם בכלל יחסמו אותו לשימוש באפליקציה זו.

עכשיו גם הבנתם מדוע הופיע סימן האזהרה של לקוח עסקי. 

כנראה שאותה משתמשת לא עשתה את זה מטלפון פרטי שלה, אלא מטלפון של חברה. לא הטלפון הפרטי שלה ייחסם, אם בכלל.

בכל מקרה קל מאוד להחליף מספר טלפון והחסימה כבר לא תתקיים. כמובן שקל גם לפתוח שם משתמש חדש מאותו מספר טלפון חדש.  

 

ניתוח המקרה

 

בניתוח אעסוק בשאלה מדוע פנתה אלי ומה ניסתה להשיג בפנייה אלי? 

מדוע פנתה אלי?

הכי סביר שהיא לא יודעת עלי הרבה וזו פעולת דיוג (Phishing). היא פונה להרבה אנשים.

תמיד יהיו ביניהם כאלה שירצו להכיר אישה משום שהם לבד ומעוניינים להכיר אישה למטרות של זוגיות או מטרות חברתיות או לצורך קיום יחסי מין. 

ייתכן שעשתה עלי תחקיר שטחי או שמישהו עשה עלי תחקיר כזה וסיפק לה את המידע.

בתחקיר כזה קל לגלות מתוך מה שאני כותב, שאני בן 70 ושהתגרשתי בתחילת השנה אחרי יותר משלושים שנות נישואים, רובן טובות.  

אם אכן נעשה תחקיר כזה, חבל שהוא היה שטחי. קל היה לגלות שאני מומחה לניהול סיכונים, עבדתי הרבה שנים במחשבים ובטכנולוגיית המידע ובין השאר גם עסקתי באבטחת מידע. 

לא ממש האדם הקלאסי לנפילה ברשת.  

 

 מה היא רצתה להשיג?

עשויות להיות מספר תשובות לשאלה זו:

 

 1. לגלות פרטי חשבון בנק או פרטי כרטיס אשראי
במקרה של עוקץ כזה היא תוכל לגנוב, ממני או ממישהו אחר אליו היא פונה, סכומי כסף גדולים.
 
2. להציע שירותי מין בתשלום
זה יכול להיות גם במציאות וגם מרחוק באמצעות מצלמות באינטרנט או בטלפון חכם. 
אגב, כאשר משלמים עבור השירותים היא יודעת פרטי תשלום ועלולה גם לבצע עוקץ.  
 
3. לנסות להתחתן עם אדם אליו פנתה
לגמרי לא בטוח שהשם שסיפקה לי והתמונה הם שלה. ייתכן שהיא מחפשת נישואי תועלת עם אזרח במדינה מערבית מבוססת על מנת להבטיח לעצמה ביטחון תזונתי וכלכלי. ראו למשל את הפוסט שלי להתחתן עם תאילנדית.
 
4. רצון לפיגוע ביטחוני בישראלי
אני עדיין זוכר את תלמיד התיכון, שפותה על ידי צעירה להגיע לראמללה במסווה של יצירת קשר זוגי.
 

לסיכום

 

היזהרו והתנהגו באופן דומה למה שאני עשיתי:

א. גלו סימני אזהרה.

ב. הימנעו מיצירת קשר.

ג. הימנעו ממסירת מידע עליכם.

ד. דווחו ובקשו לחסום את הפונה.

 

 

 

 

יום שישי, 3 ביוני 2022

סיכונים קשים לאנשים קשישים

 


 

כולנו מסתכנים מרצון או בעל כורחנו. מידת הסיכון של אותו מצב תלויה בהקשר של המסתכן. 

נדמה לי שהדוגמה הבאה תסביר את ההבדל בין אנשים שונים הנחשפים לאותו אירוע סיכון. 

מזג אוויר קר עם גשמי זלעפות מתמשכים מהווה סיכון.

דני וגילה (שמות בדויים) הם זוג צעיר הנופש באוהל בטבע. 
הסיכון שלהם הוא הפסקת החופשה ונסיעה הביתה במכונית. 

משה (שם בדוי לחלוטין) הוא חסר בית. הסיכון של משה הוא סיכון קיומי. אין לו לאן לברוח ממזג האוויר הקשה.

בפוסט זה אעסוק בכמה סוגי סיכונים, שבדרך כלל מסוכנים יותר לאנשים בגיל גבוה. 

צריך לזכור שהשונות בתפקוד אנשים בגיל הפרישה גדולה יותר מאשר בגילים צעירים יותר, ולכן לא בהכרח כל סוג סיכון המופיע כאן בהקשר של אזרחים ותיקים נכון לכולם.
 
צריך לזכור שיש הבדל גדול בין קבוצות גיל שונות של אזרחים ותיקים. אנשים בגילאי ה-60 שונים בדרך כלל מגילאי ה-80 ומעלה. 

סיכונים פיזיים 


ככל שעולה הגיל, היכולות הפיזיות הממוצעות קטנות. חלקים בגוף נשחקים. לא תמיד הבריאות היא הבריאות של לפני מספר עשורים. 
 
כמה דוגמאות לסיכונים פיזיים להם מועדים אזרחים ותיקים יותר מאחרים:
 
 
2. נפילות 
בני גיל הזהב יציבים פחות והסיכוי שיפלו גבוה יותר. הנזקים של נפילות בגיל הזה עלולים להיות גדולים יותר מאשר אצל צעירים. 
כך למשל, לעצמות לוקח זמן רב יותר להתאחות.

סיכוני היפגעות בתאונות דרכים


אחוז האזרחים הותיקים הנפגעים בתאונות דרכים גבוה מחלקם באוכלוסיה. 
הסיבות העיקריות לכך הן:
 
1. התגובות שלהם פחות מהירות
 במצבים לא צפויים, כמו מכונית המגיעה פתאום במהירות גבוהה מהמותר, הם לא מספיקים להגיב. 

2. אובדן ריכוז רגעי
כמו במטלות מנטליות אחרות, גם על הכביש,

3. ביטוי פתאומי של מחלה קיימת או מחלה שנוצרת באותו רגע.
למשל התקף לב בזמן נהיגה.
 

סיכונים בגלל ירידה בתפקוד מנטלי


מי שכבר אינו במיטבו מבחינה מנטלית עשוי לפול קורבן לרמאויות ולחצים של חברות המנסות למכור לו מוצרים שאינו צריך ו/או מתרימים לעמותות, שלא בהכרח משתמשות בכספים או בחלק מהכספים למטרות ראויות בעיני התורם.


סיכונים טכנולוגיים 


הסיכונים בעולם האינטרנטי והדיגיטלי גדלים כל הזמן. הסיכונים לאזרחים ותיקים גדולים יותר מאשר לאחרים. 
בין הסיכונים הרבים:

1. גניבת כספים מחשבון בנק.
 
2. שימוש בכרטיס אשראי על ידי מישהו המתחזה לבעל הכרטיס.
 
3. ביצוע עסקאות בכרטיס אשראי בסכום גבוה ממה שהלקוח הסכים.
 

3. השתלטות על מחשב מרחוק.
המשתלט עשוי לדרוש כופרה.

4. חשיפת פרטים אישיים ומידע חסוי אחר.

5. השתלטות על שם משתמש ברשת חברתית ושליחת הודעות בשם האזרח הותיק.
במקרה ספציפי, מישהו השתלט על הפרופיל של גברת קשישה בפייסבוק ושלח בשמה חומרים פורנוגרפיים. עזרתי לה לפתור את הבעיה. 
 

סיכונים של חוסר יכולת לקבל שירותים

זוהי קטגורית משנה תחת סיכונים טכנולוגיים. אין מדובר בניצול חוסר המיומנות הטכנולוגית לצורך הונאה. 
מדובר בחוסר יכולת לממש באופן עצמאי שירותים דיגיטליים ו/או אינטרנטיים. 

דוגמאות:
 
א. חוסר יכולת להשתמש בכטיסי אשראי.
 
ב. חוסר יכולת למשוך כסף במכשיר ATM (בנקומט, כספומט).

ג. חוסר יכולת לראות דיווחים מקוונים.

ד. חוסר יכולת לבצע אינטראקציות מול הבנק מרחוק. 

ה. חוסר יכולת לקבוע תור לקבלת שירות. 

 

מהגרי עבודה ועולים חדשים


יש דימיון בין אזרחים ותיקים בעולם הדיגיטלי לבין מהגרי עבודה, פליטים ועובדים זרים בעולם הממשי. 

בשני המקרים מדובר באנשים שגדלו בתרבות שונה, המשתמשים בשפה שונה ובעלי דפוסי התנהלות שונים בהשוואה לילידים. 
 
בעולם האינטרנטי והדיגיטלי בני דור ה-Y ודור ה-Z הם לרוב ילידי אינטרנט ודיגיטל. אנחנו (אזרחים ותיקים) סוג של "עולים חדשים".  
 
אני זוכר עולים חדשים שעלו לארץ לפני עשרות שנים ועדיין אינם שולטים בעברית, אלא רק בשפת ארץ המוצא. 
 
אני זוכר גם עולים שלמדו היטב עברית. כמעט תמיד דובר שפת אם המכיר את התרבות וחי אותה מילדות מתפקד טוב יותר או בקלות רבה יותר מאלה שלמדו את השפה בגיל מאוחר.
 

מה גיליתי בהרצאה לאזרחים ותיקים?

 
 
במהלך הרצאה על: האם יהיו בנקים בעוד 20 שנים? גיליתי, שאזרחים ותיקים רבים מודעים לפגיעות הדיגיטלית שלהם ומבינים שהם חשופים לרמאויות והונאות. 
הם מעוניינים בהרצאה שתעזור להם להתמודד עם החולשה שלהם בתחום זה. 
 
פוסט זה הוא קדימון לבניית הרצאה כזו.
 
 


יום ראשון, 20 במרץ 2022

מלחמת רוסיה-אוקראינה מזווית של ניהול משברים

 

ולדימיר פוטין. מקור התמונה: ויקיפדיה CC BY 4.0

מלחמה היא במקרים רבים משבר. אין ספק שהפלישה הרוסית לאוקראינה והמלחמה כתוצאה ממנה היא משבר. 

בפוסט זה אנסה לנתח את המשבר מזווית תיאורטית של ניהול משברים ולא מתוך ידע קונקרטי בהקשר של משבר זה (לצערי, אין לי מספיק ידע ספציפי בנושא זה). 


באיזה סוג משבר מדובר?


אפשר לחלק משברים לשלושה סוגי משברים: משבר מסורתי, משבר חדש ומשבר מסוג ברבור שחור. 

בפוסט זה אנסה לשייך את המשבר לסוג המתאים.

להערכתי, זה בוודאות אינו משבר מסוג ברבור שחור. היו מספיק אינדיקטורים לכך שמשבר מסוג זה עלול להתרחש. כך למשל, סיפוח של מחוזות מאוקראיה לרוסיה או כפיית מעמד אוטונומי שלהם על ידי הרוסים. 

זה אינו משבר מסורתי הנשלט יותר וטווח ההשפעה שלו מוגבל. 

זהו בדיוק הסוג החדש של משברים שהתוצאות שלהן חורגות ממדינה אחת או שתיים וניתנות הרבה פחות לשליטה על ידי ראשי מדינה המעורבת במשבר. 

במשבר הקשה הזה רואים את ההשפעה של משבר על עולם עם גלובליזציה. 

 

עליית מחירים

עליית מחירי מוצרים, ששתי המדינות הנלחמות או אחת מהן, יצואניות בולטות שלהם. 

מדובר למשל בחיטה להכנת אוכל לבני אדם וגם בסוג של דגנים המשמש מאכל לבקר המיועד לבשר. 

תוצאה אחת היא עליית מחירי לחמים ופיתות לסוגיהן ואולי גם מחסור בהם במדינות רבות אחרות. 

תופעה משמעותית אחרת היא עליית מחירי דלקים משום שרוסיה היא יצואנית גדולה של גז ונפט. למעשה, חימום במדינות רבות במערב אירופה תלוי בהספקת גז מרוסיה. 

כמובן שזה משפיע גם על עליית מחירי הדלק למכוניות ולרכבים אחרים בעולם כלו. עליית המחיר משפיעה על תעשיות המשתמשות בדלק וכתוצאה מכך מתייקרים המוצרים המיוצרים על ידן.
זוהי השלכה כלכלית על העולם כלו. זה מה שקורה בגלובליזציה.

חרם

החרם הכלכלי על רוסיה הוא בהיקף חסר תקדים. כבר בטווח הזמן הקצר הוא פוגע בכלכלה הרוסית, באזרחים ובאוליגרכים. 

אחת התופעות המקשות על הרוסים היא מחסור בשבבים למחשוב. 

בעולם הדיגיטלי הנוכחי התלות בשבבים היא מהותית. 

 

מוות, הרס ופליטים

השיעור הגבוה של מוות, פציעות הרס ובריחת פליטים מאוקראינה, צפוי להשפיע על מדינה זו לאורך זמן. גם על רבים מאזרחיה. 

זהו מאפיין של משבר חדש המשפיע ברמות שונות ובתחומים שונים.

 

היבטים נוספים 

כמובן שיש נזקים גם לטווח ארוך. במגוון רחב של היבטים, כולל סיכון של אינפלציה או אפילו סטגפלציה. לטווח ארוך לא יוגבלו הנזקים רק לאוקראינה. בוודאי יהיו נזקים לרוסיה אבל גם למדינות אחרות. 


עולם אחר אחרי המלחמה

מלחמה בהיקף כזה לא הייתה באירופה כבר שנים רבות. מי שחשב שתם עידן המלחמות התבדה. 

שיווי המשקל שייווצר אחרי המלחמה עשוי להיות שונה מהותית ממה שהיה.


תהליך ניהול המשבר

 

בתהליך ניהול משברים יש שלושה שלבים.  

 

שלב ההיערכות

זהו השלב שלפני התרחשות משבר. שלב ההיערכות (Preperdness) לא נעשה באופן מיטבי על ידי הקהילה הבינלאומית. 

במשבר מסוג זה נדרש תיאום בין מדינות ובין גורמים נוספים. בשלב ההיערכות צריך לתאם ואולי אפילו לתרגל את ההיערכות.

בהחלט ייתכן שהרוסים ביצעו אותו באופן סביר וחשבו מראש על חלק מהסיכונים. 

אינני מביע דעה מפורטת משום שאיני מומחה בתחום זה. 

מקורות מערביים, בכלי התקשורת, טוענים שההיערכות הצבאית של הרוסים לא הייתה טובה. 

אין לי ידע וגם חסר מידע לא מוטה על ההיערכות האוקראינית למשבר. על פי מבחן התוצאה, לטווח קצר, נראה כי ההיערכות הייתה טובה. 

יש כאלה שצפו שהאוקראינים יובסו במלחמה של ימים ספורים והתבדו. 

בתחום התודעה וההסברה האוקראינים מנצחים בגדול. סביר להניח שהייתה היערכות מראש.


שלב התגובה (Response Phase)

זהו השלב אחרי התרחשות אירוע משבר. ההכנות שנעשו בשלב הקודם עשויות להשפיע על שלב התגובה. 

אין לי כלים להעריך בשלב זה את התגובה של גורמים שונים למשבר. 

ראויה לציון קליטת פליטים על ידי מדינות שכנות ומדינות נוספות.


שלב ה-Adaptation

השלב הזה יותר חשוב ממה שנוטים להעריך. המשבר הוא גם הזדמנות לתקן ולשנות אחרי סיומו. 

בשלב ה-Adaptation צריך גם להיערך למשברים עתידיים מאותו סוג, מסוגים דומים ומסוגים אחרים, שגם לגביהם ניתן להסיק מסקנות מהמשבר הנוכחי.





יום שישי, 14 בינואר 2022

סיכוני קורונה מזן האומיקרון: טווח קצר וטווח ארוך

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט סיכוני קורונה: פוסט אישי, תיארתי כיצד נדבקתי בקורונה מזן האומיקרון, למרות שנקטתי באמצעים יותר מסבירים על מנת להימנע מהסיכון הזה. 

בפוסט זה אנסה לנתח את ההשלכות של הידבקות בקורונה מזן האומיקרון. ברמה כללית וברמה האישית שלי.
להזכירכם, אני בן 70 ולכן נמצא בקבוצת סיכון.

את ההשלכות ניתן לחלק לשני סוגים: טווח קצר וטווח ארוך.


השלכות לטווח קצר


ישנן טענות כאילו זן האומיקרון אלים פחות מזני האלפא והדלתא. אין לי מומחיות בתחום הזה, אבל אני מבין משהו בסטטיסטיקה: אין מדובר בהסתברות לחומרת מחלה, אלא בהסתברות מותנית לחומרת המחלה. 

בלשון עממית, אין דומה המצב בו היו גלים קודמים של קורונה, ללא חיסונים או עם פחות חיסונים, למצב הנוכחי בו יש יותר מחוסנים ולכן קשה להסיק מסקנות ביחס לאלימות הזן. 

 

מחוסנים

על פי מה שאומרים מומחים, מי שחוסן נגד קורונה, כולל חיסון בבוסטר, אולי יידבק, אבל בהסתברות גבוהה חומרת המחלה שלו תהיה קלה. 

זהו בדיוק מה שחוויתי כמחוסן שלוש פעמים (לא הספקתי להתחסן בחיסון הרביעי משום שקיבלתי תשובה חיובית לבדיקת PCR יום לפני מועד החיסון): קצת נזלת, מעט שיעולים וכמה התכווציות שרירים ברגליים. 

אני לא לגמרי בטוח שזה בגלל הקורונה. הייתי מצונן מעט עוד קודם. 

עד לתחילת הבידוד,רצתי הרבה והלכתי הרבה ברגל. בנוסף טיפסתי מספר רב של פעמים במדרגות לדירה ששכרתי בקומה שלישית. בהחלט ייתכן שהתכווצויות השרירים נבעו מהפעילות ולא מהמחלה.

לסיכום אישי, אין השלכות של הקורונה בטווח קצר. 

ביום שני אני צפוי לסיים את הבידוד באישורה של רופאת המשפחה שלי.

נדמה לי שמה שקורה לי נכון לגבי מרבית המחוסנים. 

 

לא מחוסנים

מה שכתבתי לעיל אינו נכון לגבי לא מחוסנים בקבוצות סיכון. נתקלתי בנתון על פיו 25% מהלא מחוסנים מעל לגיל 60, שנדבקו בקורונה, מגיעים לאשפוז בבתי חולים. איני יודע האם הנתון מדויק, אבל יש הסכמה גורפת בין המומחים שהסיכון של לא מחוסנים, הנמצאים בקבוצת סיכון, גדול הרבה יותר מהסיכון של מחוסנים. 

בטווח הקצר זה עלול להסתיים רע.


השלכות לטווח ארוך


יש בעיה קשה בחיזוי העתיד. הטיב לבטא את זה הפיזיקאי הדני חתן פרס נובל, נילס בוהר: "ניבוי הוא מסובך מאוד, במיוחד בנוגע לעתיד." 

באופן ספציפי, גם טובי המומחים לא יכולים לחזות אירועים לטווח זמן ארוך כשטרם עבר טווח זמן ארוך. 

האם מי שחלה עלול ללקות ב-Long Covid? האם שריר הלב עלול להיפגע ועלול להיגרם נזק, אולי אפילו נזק בלתי הפיך, בזמן פעילות ספורטיבית? 

אחוז מסוים מהחולים בזנים קודמים של קורונה לקו בתופעות אלו ובדברים אחרים.

נתקלתי בטענה שלמחוסנים זה קורה בהסתברות יותר נמוכה.

נתקלתי בטענה שמחקר הראה כי מחלה בזן האומיקרון עלולה להביא להיווצרות קרישי דם בעתיד. איני יודע האם מדובר במחקר שעבר ביקורת עמיתים ונעשה באופן נאות מבחינה מתודולוגית. 

גם אני באופן אישי לא יכול להניח בוודאות, שלא נגרם לי נזק, שיביא או יגדיל את ההסתברות של בעיה בריאותית בעתיד.

 

השורה התחתונה


עשו את המקסימום על מנת להימנע מהידבקות בקורונה: התחסנו, שמרו על ריחוק חברתי (ככל שזה ניתן) השתמשו במסיכות והימנעו ממקומות צפופים.






יום חמישי, 13 בינואר 2022

סיכוני קורונה: פוסט אישי

 


פוסט זה הוא פוסט אישי לאחר שנמצאתי חיובי בבדיקת קורונה. מטרת הפוסט היא לסייע לאחרים להימנע, ככל שניתן, מהסיכון של הידבקות בקורונה.

 

 רקע אישי בהקשר של הימנעות מסיכוני קורונה

 

כמומחה לניהול סיכונים, ניסיתי להבין גם את הסיכונים האישיים הניצבים בפני בהקשר של מגפת הקורונה ולהיערך על מנת להימנע מהסיכון שבהידבקות. 

כתבתי פוסטים רבים על היבטים אחרים של משבר הקורונה.

כך למשל, התייחסתי להיבט הכלכלי , לסיכונים בריאותיים לאזרחים ותיקים ולנושא של חיסונים. 


הקורונה שינתה את חיי כולנו. חלק מהשינויים הם בלתי הפיכים. 

היא גם השפיעה באופן קשה עלי באופן אישי הרבה לפני שנדבקתי בה.


איך קרה שנדבקתי?


נקטתי באופן שיטתי באמצעי זהירות: חבשתי מסיכה בכל מקום שחויבתי לעשות זאת. לפעמים גם במקומות שלא הייתי מחויב בכך, למשל: בשוק מחנה יהודה בין גלי הקורונה. שמרתי, ככל שניתן, על ריחוק חברתי. מיעטתי להשתמש בתחבורה ציבורית ובמקום זה הלכתי יותר ברגל. התחסנתי בשלושה חיסונים וקבעתי תאריך לחיסון רביעי: ה-10.1.

זן האומיקרון הוא כידוע זן המדבק הרבה יותר מקודמיו.

על פי ניסיון במדינות אחרות, ההערכה המקובלת היא שבישראל ידבקו 2 מיליון עד 4 מיליון אנשים. 

ביום שלישי לפני שבוע הגעתי לאוניברסיטה העברית ללמד שיעורי ברידג'. 

את השיעור פתחתי באזהרה, שזן האומיקרון הוא מדבק מאוד ודרשתי מכל המשתתפים לחבוש מסיכות בכל מהלך השיעור. הוספתי שגם אני אחבוש מסיכה במהלך השיעור.

בנוסף הרחקתי את השולחנות זה מזה. ביום שישי התקשרו אלי ממשרד הבריאות. אמרו לי שאחת התלמידות הובחנה כחיובית לקורונה. המליצו לי להיבדק. חיכיתי לתוצאת בדיקת ה-PCR במשך 8 שעות יותר מיומיים (הובטחה לי תוצאת בדיקה תוך 48 שעות). 

התוצאה הייתה חיובית. הייתי זמן מועט ליד השולחן בו שיחקה אותה תלמידה. כל הזמן חבשתי מסיכה ובכל זאת נדבקתי. 

תלמידה שישבה בסמוך לחברתה החיובית דיווחה לי שתוצאת הבדיקה שלה הייתה שלילית. ללמדכם, שלא בהכרח משך השהות ליד חולה קורונה הוא הקריטריון הבלעדי להדבקה. 

אפשר ללמוד גם, שאין די במסיכה ואין די בחיסונים על מנת להבטיח שלא להידבק בקורונה בכלל ומזן האומיקרון בפרט. 

כרגע אני בבידוד בדירתי החדשה. הספקתי להיערך חלקית למעבר לדירה החדשה. נתקלתי בקשיים בהתחברות לאינטרנט, שרק היום פתרתי אותם. זאת הסיבה להיעלמות שלי מהעולם המקוון בימים האחרונים. 


ההמלצות שלי


1. עשו כל מה שניתן על מנת שלא תידבקו בקורונה.

התחסנו. שימרו על ריחוק חברתי ככל שניתן. הימנעו בשבועות הקרובים ממקומות בהם יש התקהלות של הרבה אנשים.


2. הביאו בחשבון את האפשרות שתידבקו גם אם תנקטו בכל אמצעי ההגנה.

כפי שלמדתי מניסיוני האישי, גם כשנוקטים הכל אמצעי הזהירות עלולים להידבק. כשאחד מכל שלושה ישראלים צפוי להידבק באומיקרון, גם מי שנוקט באמצעי זהירות נמצא בסיכון להידבק.


3. אם נדבקתם, עשו את מה שדורשים מכם לעשות.

אל תנסו לקצר את הדרך. עדיף לספוג את ימי הבידוד ולא להדביק אחרים ולסכן אותם וגם אתכם. 


4. נסו לנתח את המשמעויות האישיות העלולות להיות להידבקות במגפה.

מדובר הן במשמעויות בטווח קצר והן במשמעויות בטווח ארוך. 

בפוסט הבא אתייחס למסקנות שלי ביחס למשמעות לגבי עצמי.



 

 

יום חמישי, 6 בינואר 2022

סיכון: השפעת שערי מניות גבוהים על פיזור ההשקעה

 


בהשקעה בבורסה לניירות ערך יש סיכונים. בורסאות עולות ויורדות ומשקיעם לפעמים מפסידים. בעיקר כאלה שלא מחשבים נכון את הסיכונים שלהם ונכנסים לפניקה כאשר מתממש סיכון. 

על הסיכונים של שערים גבוהים בהרבה מהערך הכלכלי של חברות כתבתי במספר פוסטים בבלוג שלי "לכלכל בתבונה", למשל: הפער בין שוק ההון והכלכלה.  

ההתמקדות הייתה בשערים גבוהים, שאינם מבטאים את שוויה האמיתי של החברה. 

ככל שהמכפיל, מדד המתאר במובן מסוים את היחס הזה, גבוה יותר, הסיכון גדול יותר.

 

השקעה במדדים והשקעה במניות ספציפיות


מחקרים תמכים בטענה, שמשקיעים שנצמדו למדדים, כמו: S&P 500, השיגו תשואות טובות יותר בממוצע ממשקיעים, שהתמקדו במניות ספציפיות. 

יותר קל לטעות ביחס למניה בודדת מאשר ביחס למדד. הבעיה בקשר למדדים היא אילו מדדים לבחור ואיזה משקל לתת לכל אחד מהם. 


פיזור


אלמנט חשוב שהופך את ההשקעה במדד לטובה יותר הוא הפיזור. פיזור על מספר גדול של חברות מקטין את הסיכונים.

הלל בש, מרצה לניהול סיכונים באוניברסיטת בר אילן ובמרכז האקדמי לב, חושב שלא בהכרח מה שהיה הוא שיהיה. הוא רואה הקטנה משמעותית בפיזור במניות שבמדד S&P 500. משקלה שלכל מניה במדד נגזר משווי השוק היחסי שלה. לטענתו, שערי כמה מניות של חברות הייטק גדולות, כגון: Appel, עלו בתלילות כזו כך שהן מהוות חלק גדול בהרבה מהמדד מאשר בעבר.

לקריאת המאמר המלא, שכתב הלל בש בעיתון המקוון ביזפורטל, לחצו כאן.