המצגת שלי: ניהול סיכונים ולא רק בצל קורונה

 

היום הרציתי ב"גימלהזום" של עיריית ירושלים על "ניהול סיכונים ולא רק בימי קורונה". 

לטובת משתתפים בהרצאה שביקשו ממני את המצגת, ולטובת אחרים המעוניינים בה, אני מצרף קישור למצגת: ניהול סיכונים ולא רק בצל קורונה.

סיכוני קורונה: שחיקה בעבודה

 

נגיף הקורונה, מקור התמונה: ויקיפדיה

סקר בינלאומי בנושא בריאות הנפש בעבודה מצא שחיקה בעבודה בגלל הקורונה. על סמך הסקר הזה ביצע שירות התעסוקה מחקר בארץ. כתבה ב"וואלה" מתארת את מה שעשה שירות התעסוקה, כולל הממצאים וההסברים שלו לממצאים. 

במחקר הישראלי של שירות התעסוקה נמצאה שחיקה בעבודה אצל 76% מהעובדים. 

שחיקה בעבודה קיימת גם במצבים שאינם מצבי משבר חריגים. התייחסתי על קצה מהזלג לשחיקה בפוסטים כמו: 

סמרטפון או ש"י עגנון? "היפה והחנון" או עמוס עוז" 

שבע שנים של כתיבת לקט ידיעות שבועי בכלכלת המשפחה

מה הקשר בין הדפדפן בו אתם משתמשים לבין ילדים עניים באתיופיה?

 

השחיקה בקורונה בישראל חמורה יותר: היא גורמת להתפטרויות מהעבודה, חרף אי הוודאות הכלכלית או שמא חרף המשבר הקיים והמשבר הצפוי.

 

מאפיינים של השחיקה בקורונה

1. מתפטרים מהעבודה

 

2. מתפטרים גם כאלה שאינם בעלי מקצוע מבוקש, שסביר להניח שיתקשו למצוא מקום עבודה אחר.

 

3. מתפטרות גם נשים ללא בן זוג וללא ילדים

אפשר להסביר התפטרות של נשים שיש להן ילדים בצורך להיות איתם במהלך הסגרים ובמהלך תקופות בהן אין לימודים פרונטליים בבתי הספר. זה אינו הסבר לגידול המשמעותי בהתפטרות נשים ללא בן זוג וללא ילדים.

 

4. חוסר נכונות לחזור לעבודה מחל"ת.

מדוע יש שחיקה?

1. שחיקה כללית בגלל משבר הקורונה ומשברים נלווים.

כמובן שהשחיקה הזו בה כבר דנו בלי סוף אחרים וגם אני דנתי בה מעט משליכה על כל תחומי החיים, כולל עבודה.

 

2. שינוי דפוסי העבודה לעבודה היברידית ולעבודה מהבית.

יש כאלה שעבודה כזו מתאימה להם. לאחרים היא מתאימה פחות.

נוצר טשטוש גבולות בין העבודה לבית וחל גידול במספר שעות העבודה. 

אין את הקשר היומיומי עם העמיתים לעבודה.

3. מודל החל"ת השגוי בישראל

המודל הגרמני של צמצום שעות העבודה ומענק למעביד עדיף. התייחסתי כבר לבעיות במודל החל"ת בארץ בפוסט קורונה: חל"ת או בבל"ת.

השינוי העקרוני מחל"ת ביוזמת העובד לחל"ת על פי רצונו של המעביד, ללא הבטחת חזרה לעבודה, ערער את אמון העובדים במעבידים. במיוחד במקומות עבודה יציבים שאינם מפטרים עובדים. 

כשאין אמון יש פחות מחויבות. כשאין אמון בוחנים יותר אפשרויות אחרות או אולי אפשרויות בעתיד. 

לפעמים גם מוותרים על העבודה ומסתפקים בדמי האבטלה.

האם ניתן לתקן את זה בשנה הבאה?

מאחל שתהיה לכולנו שנה טובה. שנת בריאות ושנת שגשוג כלכלי. 

לא בהכרח זה מה שיקרה. 

הקורונה תמשיך ללוות אותנו בצורה זו או בצורה אחרת בשנה הבאה וקרוב לוודאי שלא רק בשנה הבאה. 

הרבה יותר קל לקלקל מאשר לתקן. אי אפשר להוציא מכלל אפשרות, שיתחיל תהליך של תיקון השחיקה המוגברת. צריך לזכור שיש תלות בין תהליך כזה לגורמים אחרים, כמו למשל: דפוסי מחלת הקורונה ודפוסי ההידבקות בה ומידת העומק של המשבר הכלכלי.

 

 

 

 

 

 

 

בזמן הגל הרביעי של הקורונה: האם אנחנו קרובים למימוש תסריט ה-Worst case ?

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

לא בטוח שהשם שבחרתי לפוסט שכתבתי ב-19 במרץ 2020 הוא מוצלח: ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופת קורונה: Scenario Analysis. 

הוא דן פחות בכלכלת המשפחה ויותר בתחלואה ומוות מקורונה. כמובן, שלמגפה יש גם השלכות כלכליות על משפחות.

הטכניקה הזו לניהול סיכונים מבוססת על הגדרת תסריטים אפשריים וניסיון לייחס להם הסתברויות. היא מתאימה במיוחד למצבי משבר או סיכון שלא יודעים עליהם מספיק. 

לצערנו, הקורונה עונה על ההגדרה הזו: יש זנים חדשים ולא לגמרי ברור סוג והיקף הנזקים הבריאותיים ארוכי הטווח. 

כשמשתמשים בטכניקה של Scenario Analysis מתארים שני תסריטי קיצון Best Case ו-Worst Case. בנוסף מתארים גם תסריטי ביניים. בדרך כלל מתממש אחד מתסריטי הביניים.

ככל שמצטבר מידע מעבים את התסריטים ומשנים את ההסתברות שלהם. כפי שגם אני עשיתי באמצעים הדלים שלי בבלוג שלי.

תסריט ה-Best Case, שתיארתי בפוסט שאליו קישרתי בתחילת פוסט זה, כבר לא יתממש. על פיו הקורונה נעלמת מעצמה תוך כחצי שנה או מעט יותר.

כבר אין ספק, שהיא תשפיע על חיינו במשך תקופה ארוכה. 

תסריט ה-Worst Case היה תסריט דומה לשפעת הספרדית, שתקפה את העולם בשנים 1918-1920. 

בפוסט זה אנסה לבחון עד כמה אנחנו קרובים לתסריט הזה, נכון להיום (25.8.2021).

באתר Worldometer יש נתונים סטטיסטייים עולמיים ביחס למגפת הקורונה.  

נתונים עולמיים חשובים הם:

1. קרוב ל-214 מיליון בני אדם בעולם חלו בקורונה.

2. יותר מ-4,465,000 אנשים בעולם מתו מקורונה.

על פי הויקיפדיה, בשפעת הספרדית חלו כ-500 מיליון בני אדם (כשליש מאוכלוסיית העולם) ומתו ממנה 20-50 מיליון בני אדם.

השורה התחתונה: אנחנו עדיין רחוקים במגפת הקורונה מתסריט השפעת הספרדית.

הערות מתודולוגיות

1. אי אפשר להשוות מספר חולים ומספר נפטרים בלי להתייחס לגודלה של אוכלוסיית העולם.

אוכלוסיית העולם היום הרבה יותר גדולה מהאוכלוסייה לפני 100 שנים.

2. הערכת חסר למספר החולים ולמספר הנפטרים במגפת הקורונה

נתוני ה-Worldometer הם, ללא ספק, מוטים  משמעותית כלפי מטה.

לא במקרה נתוני הנפטרים מהשפעת הספרדית נותנים טווח רחב מאוד של מספר נפטרים. 

היה צריך לתת טווח כזה גם בהקשר של השפעת הספרדית.

בין הגורמים המטים את הנתונים כלפי מטה:

א. עמימות סיבת המוות

לא תמיד ניתן לדעת בוודאות מהי סיבת המוות.

האם אדם שהיו לו מחלות רקע וחלה בקורונה נפטר בגלל הקורונה או בגלל מחלת הרקע או בגלל צירוף של שניהם? גם מומחים גדולים לא ידעו תמיד להשיב על השאלה הזו.

הנטייה שלי היא לחשוב שבלא מעט מקרים מדובר בצירוף של שני הגורמים. 

ב. מדינות שאינן מסוגלות לספור את מספר המתים מקורונה.

יש מדינות עולם שלישי שאינן מסוגלות לספור דברים בסיסיים יותר, למשל: גודל האוכלוסייה. 

במדינות כאלה, בעיקר במדינות גדולות, שבהן גם אזורים עם צפיפות אוכלוסייה גבוהה, סביר להניח, שמספרי הנפטרים ומספרי החולים מוטים כלפי מטה. 

מדינה כזו היא למשל אתיופיה. איני יודע האם אינדונזיה מוגדרת עדיין כמדינת עולם שלישי (בתקופת אבי האומה סוקרנו היא הוגדרה כך). אני יודע שלא סביר שבמדינת איים זו יצליחו לספור את כל המתים מקורונה.

ג. מדינות בהן השלטונות מדווחים במתכוון נתונים שקריים

לשלטונות עשוי להיות אינטרס להציג מספר נפטרים קטן בהרבה מהמספר האמיתי. 

כשתדמית המדינה ממילא גרועה ומצבם הכלכלי של האזרחים גרוע, יש כאלה שמעדיפים לתאר מצב ורוד הרבה יותר. 

דוגמאות: צפון קוריאה ואירן.

הערכה גסה של מספר נפטרים מקורונה

מספר המתים מקורונה ב-Worldometer מקביל להערכה הנמוכה של מספר הנפטרים מהשפעת הספרדית. 

האם ההערכה הגבוהה של נפטרי קורונה היא פי 2.5 מההערכה הנמוכה כפי שזה מוערך ביחס לשפעת הספרדית? 

אין לי דרך לדעת. ההערכה הגסה הפרטית והלא מבוססת שלי היא שהמספר הזה הוא בסדר גודל של פי 2 ממה שמדווח, כלומר: בערך 9 מיליון בני אדם.

 

סיכונים בעימותים פיזיים

 

יפני, בתחילת שנות ה-50 של חייו או אולי בסוף שנות ה-40 של חייו, הלך ברחוב כשהוא נושא תיק. 

על פי הידיעה עיתונאית, שפורסמה לפני מספר שנים, החזות שלו לא הייתה מרשימה: קירח, ממושקף ונמוך. תמונה שלו, שצורפה לידיעה, תמכה במה שכתוב. 

שלושה צעירים החליטו לשדוד אותו. זה נגמר מהר. שלושתם שכבו על המדרכה. רק בתא המעצר המשטרתי התברר להם שהאיש הוא Master של קרטה. יש לו חגורה שחורה דאן 7 או דאן 8 (אני לא ממש זוכר אבל זה לא באמת משנה).  

 

לקחים מזווית של ניהול סיכונים

 

1. לא כדאי לסמוך על התרשמות חזותית לפני שנכנסים לעימות פיזי עם מישהו או מישהי. 

ההתרשמות החזותית עלולה להטעות. הסיפור ברישא של פוסט זה הוא דוגמה קיצונית לכך. 

 

2. זה לא רק העימות הפיזי: עלולות להיות הפתעות.

גם אם מדובר במישהו שניתן להכריע אותו פיזית זה לא אומר שהוא לא ישלוף סכין או אקדח או סתם ינפץ בקבוק, שנמצא באזור וידקור באמצעות שברי הזכוכית. עדיין זכור לי מקרה של ריב פיזי בין נהגים בירושלים לפני כשלושים שנה שהתפתח למכות. אחד הנהגים שלף מברג ודקר. הנהג השני סיים את חייו בטרם עת. 

3. עלולים להיות מתערבים אחרים בעימות

אנשים שהצד השני יזעיק, משטרה, עוברי אורח וכיו"ב. 

 

4. זה עלול להסתיים בהריגה

גם אם ידו של צד מסוים על העליונה בעימות הפיזי זה, חס וחלילה, עלול להסתיים במוות עם כל ההשלכות הקשות על הצד הפוגע, שעלול למצוא את עצמו בבית סוהר לתקופה ארוכה. 

כמובן, שלא לכל אחד קל לחיות עם הידיעה שהוא הרג אדם.

המכנה המשותף בין כל הגורמים שציינתי הוא שלא נעשה ניהול סיכונים שיטתי על ידי המעורבים בעימות.

 

למען הסר ספק, אני ממליץ להימנע לחלוטין מעימות פיזי יזום על ידכם, למעט ספורט תחרותי שבו יש כללים ברורים ואין כוונה לפגוע במתחרה.

 

כאשר מתרחש עימות לא מתוכנן, המתודלק רגשית, קשה מאוד או אפילו בלתי אפשרי לתכנן. 

 

כאשר מתכננים תקיפה פיזית, צריך להביא בחשבון את הסיכונים.

 

 

 

 

סיכוני קורונה בגל הרביעי: סיכונים בריאותיים לאזרחים ותיקים

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

הרצאות על ניהול סיכונים מתחילים עם דוגמה פשוטה. מישהו שכתב ספר על הנושא הביא דוגמה של סיכונים בקניות במרכול. 

הדוגמה שאני בחרתי להתחיל בה היא חציית כביש. מהר מאוד מתברר, שזה יותר מורכב ממה שחושבים.  

מספר הסיכונים גדול יותר ממה שאנחנו מזהים מיד באופן אינטואיטיבי, רמת הסיכון תלויה בלא מעט גורמים. אחד הגורמים הוא המאפיינים של חוצה הכביש.  

הסיכון של ילד קטן, נכה או אזרח ותיק גדול יותר מאשר הסיכון של אדם בריא בשנות ה-20 של חייו. אלה שרמת הסיכון שלהם גבוהה יותר צריכים להיזהר יותר.

 

מה שנכון ביחס לחציית כביש נכון גם בהקשר של הידבקות בקורונה:

הסיכון של אזרח ותיק בגל הרביעי של הקורונה  גדול יותר מאשר הסיכון של אחרים.

פוסט זה עוסק בניהול סיכוני הידבקות והדבקה בקורונה בגל הרביעי.

 

מאפייני הגל הרביעי

1. בישראל תחלואה פחות קשה

פחות מתים. פחות מאושפזים במצב קשה.

 

2. בעולם תחלואה רבה וקשה 

3. תחלואה קשה במיוחד במדינות צפופות ופחות מפותחות

מהניסיון של השפעת הספרדית יודעים שקשה לאמוד בדיוק את מספר המתים ממגפה. על פי הויקיפדיה העברית, מתו ממנה בין 20 מיליון ל-50 מיליון איש. 

במדינות צפופות ופחות מפותחות הדיווחים עלולים להיות מוטים בהרבה כלפי מטה. לאחרונה קראתי שמספר המתים מקורונה בהודו הוא בערך פי 10 מהדיווחים הרשמיים.

כמי שראה סרט על הבחירות באזורים נידחים בהודו, שאין בינם לבין דמוקרטיה דבר, אני מבין את קשיי הדיווח. 

כשמדובר באירן או בתימן, ברור שהדיווחים של השלטונות על מספר החולים הקשה ועל מספר הנפטרים מוטים בכוונה באופן קיצוני כלפי מטה.

במדינות עניות ופחות מפותחות אין תשתיות בריאות ראויות (צוותי רפואה ובתי חולים), אין כמעט חיסונים ומרבית האוכלוסייה ענייה מדי מכדי להתאשפז או מכדי לצרוך שירותים רפואיים ראויים.

אזרחים מעל גיל 60 בישראל 

 

1. אחוז הנפטרים בגילאים האלה בישראל גבוה יחסית לאחוז הנפטרים בגילים אחרים. 

2. גם אחוז החולים קשה.

3. חלק גדול מאלה שנפטרים או חולים קשה חוסנו נגד קורונה.

ההסברים לתופעה הזו הם:

א. החיסון אינו מגן ב-100% מפני מחלה קשה.

הוא מגן ביותר מ-90%.

ב. האפקטיביות של החיסון קטנה עם הזמן

הסיכון של ירידה באפקטיביות החיסון לאורך זמן הועלה כבר בגלים הקודמים, מתברר כממשי. יש מחשבה על חיסון שלישי לחלק מהאוכלוסייה של אזרחים ותיקים.

ג. קצב הירידה באפקטיביות לאורך זמן מהיר יותר באוכלוסייה המבוגרת.

ד. הזנים החדשים של הנגיף מדביקים יותר ואולי גם עמידים יותר לחיסון. 

ניהול סיכוני קורונה

לא שכחנו שיש משבר קורונה, הכולל מספר רב של סיכונים, שיש ביניהם קורלציה ואולי אפילו תלויות. 

כל אחד צריך לנהל אל הסיכונים האישיים שלו. זה ששכיחות תחלואה קשה בגילים מסוימים נמוכה יותר לא מנחמת את אלה שיחלו בה באופן קשה או חס וחלילה ילכו לעולמם. 

ברור לגמרי שאזרחים ותיקים חייבים להיזהר יותר. 

פגישת ליווי כלכלי, שקיימתי בקניון מלחה בירושלים, אחרי שהוחזרה חובת חבישת מסכות, הבהירה לי שחלקים גדולים באוכלוסייה לא הפנימו את מה שכתבתי בתחילת פסקה זו. 

הייתי אחד מהמעטים שחבשו מסכה. 

ההתנהלות האישית שלי

כידוע לקוראי הבלוגים שלי הגעתי לגיל 70. אני מנסה ליישם במציאות ניהול סיכונים המתאים לגילי.

הימנעות ככל שניתן ממקומות צפופים

כבר בגל הראשון הבנתי ששמירה על ריחוק חברתי היא אמצעי יעיל להימנעות מהדבקה.

חבישת מסכה

במקומות בהם נדרשת חבישת מסכה אני חובש מסכה. 

לא משתמש בתחבורה ציבורית

אני נוסע במכונית פרטית ובהרבה מקרים הולך ברגל מרחקים של כמה קילומטרים. היות שאני ממילא הולך ברגל כחמישה ימים בשבוע (ביומיים נוספים אני רץ), לפעמים ההליכה ברגל מוחלפת בהליכה על מנת להגיע למקום אליו אני צריך להגיע. 

אני נוסע חלק מהדרך למקום בו קל ופשוט לחנות ומשם ממשיך ברגל.

לא חושב על טיסה לחו"ל

בעבר הייתי טס בערך אחת לשנה לטיול בחו"ל. הטיול שהסתים ממש בתחילת הקורונה היה לפטגוניה.

שנה לפני כן טסתי לאתיופיה.

 

שדה התעופה בן גוריון הוא מדגרת הקורונה המובילה במדינת ישראל של הגל הרביעי. 

אם אני לא נוסע בתחבורה ציבורית, קל וחומר שאיני טס לחו"ל. 

הבעיות בטיסה לחו"ל:

 

1. צריך לבצע בדיקות קורונה רבות.

יש לזה עלות בזמן ובכסף. 

 

2. צריך להיות בבידוד עד לקבלת התוצאות.

 

3. חשש לביטולי טיסות ולאובדן כסף שמשלמים מראש.

 

4. חשש לאיחור לטיסה בגלל התעכבות בדיקות קורונה.

דיווחים של מישהו שאני מכיר ונסע לנסיעצ עבודה בארצות הברית, גילו בעיה בביצוע בדיקת קורונה לפני עלייה למטוס. לאחד הנוסעים זה לא היה רחוק מאיחור בעלייה במטוס. 

5. אם חס וחלילה נדבקים, לא הייתי רוצה להיות במדינה ששירותי הרפואה שלה אינם מספיק טובים. 

המשמעות היא שאם אבחר לטוס לחו"ל איני רואה מניעה לטוס לניו זילנד, אוסטרליה או איסלנד. 

לא אטוס למדינות כמו אתיופיה או מדגסקר או אינדונזיה.

לסיכום את הנסיעה לחו"ל אני משאיר לאלה שחייבים לטוס מסיבות של עבודה או נסיבות משפחתיות מורכבות.

 

נפטר ראשון בגל הקורונה החדש בישראל

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

לפני כשלושה שבועות כתבתי פוסט שכותרתו: הקורונה חוזרת?. ציינתי בו, שבפוסטים בבלוג זה ובבלוג "לכלכל בתבונה", מעולם לא הוכרז על סופה של הקורונה. 

מאז אותו פוסט כבר קיימת חובת עטיית מסכת מגן במקומות סגורים. 

חובה קיימת. ציות לחובה? לא ממש. 

בלא מעט מקרים אני מקיים פגישות ליווי בכלכלת המשפחה בבית קפה בקניון מלחה הסמוך למקום מגוריי. 

ביום רביעי (7.7) קיימתי פגישה כזו. חבשתי מסכה. מהר מאוד הבחנתי, שמרבית באי הקניון לא נהגו כמוני: הם לא חבשו מסכה. 

למחרת שמעתי בגלי צה"ל שיחה עם, ד"ר מיכאל הלברטל, מנכ"ל בית החולים רמב"ם, לאחר שבבית חולים זה נפטר החולה הראשון בקורונה בגל הנוכחי. 

נדמה לי שדבריו, הציגו היטב את הסיכונים הנוכחיים לבני אדם בהקשר של קורונה במדינת ישראל.

 

חוסנתי נגד קורונה. האם אני מוגן?

מצבך אולי טוב יותר בהשוואה למי שלא חוסן אבל אינך מוגן ב-100%. 

האדם שנפטר ואשתו חוסנו נגד קורונה. הם שיחקו עם נכדתם וזה הסתיים באשפוז של שניהם בבית חולים. 

גם מחוסנים עלולים להידבק.

פרמטרים המגדילים סיכון להידבק ולחלות

1. "הזן ההודי" של הנגיף 

גם נגד זנים אחרים החיסון אינו מגן ב-100% אבל אחוז ההגנה מפני "הזן ההודי" נמוך באופן משמעותי.

2. גיל המחוסן

אנשים בגיל מבוגר  יותר (אזרחים וותיקים) עמידים פחות, גם אם חוסנו. 

אני תוהה האם מדובר במשתנה מתווך? אנשים שמצב בריאותם פחות טוב חשופים יותר להידבקות. קיים מתאם חיוובי בין גיל לבין מצב בריאות פחות טוב.

3. הזמן מקבלת החיסון

ככל שגדל משך הזמן מהחיסון עלולה לעלות ההסתברות לחלות.

4. מחלות אחרות

כפי שצויין בנקודה 2 לעיל, מי שחולה במחלות אחרות עלול להידבק יותר או לחלות באופן קשה יותר.

ההמלצה של מנכ"ל בית החולים רמב"ם

 

השתמשו במסכות במקומות שבהם יש חובת חבישת מסכה. 

שימו לב, שלדעתו, בתקופה קודמת בה כמעט לא היו נדבקים בישראל, זה היה הגיוני לא לחייב חבישת מסכות. 

כפי שכבר ציינתי, כל ניהול סיכונים הוא דינאמי. מה שאומר ד"ר הלברטל מתאים לתאוריה הכללית של ניהול סיכונים.

שימו לב שהעיקרון של הדינאמיות של סיכונים לא בהכרח יפחית בעתיד את הסיכון. כך למשל, זן חדש ועמיד יותר נגד חיסונים עלול דווקא להגדיל את הסיכון. 

המלצה נוספת שלי

 

כפי שקראתם בתחילת הפוסט, אני כמובן מסכים לגמרי עם ד"ר הלברטל. לא חבשתי מסכה בקניון רק בגלל החובה לחבוש מסכה. עשיתי זאת גם משום שחשבתי שזה עשוי להפחית את הסיכוי שלי להידבק ולחלות. 

אני אמנם מחוסן אבל כבר לא כך כך צעיר. 

ההמלצה הנוספת שלי מחזירה אותנו לפוסטים שכתבתי עוד בתחילת מגפת הקורונה: שמירה על ריחוק חברתי היא אמצעי יעיל להימנעות מהידבקות. 

אני מודע לזה שלא תמיד זה אפשרי אבל כשזה אפשרי כדאי לעשות זאת.

 

חילופי השלטון בישראל מזווית של ניהול סיכונים - חלק 2: ה-Control הראשון שצריך ליישם

 

בפוסט הקודם בנושא זה: הסברתי, שהמשך כהונה של מר בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל פירושו משבר. משבר הוא סיכון או אוסף סיכונים חמור או חמורים במיוחד.

משברים צריך לנהל. אחד האמצעים לטיפול במשבר עתידי הוא יישום Controls. 

אחד מסוגי ה-Controls הם Controls, שתכליתם מניעת אירוע משבר או אסון. 

לסוג זה משתייך ה-Control בו עוסק פוסט זה. 

 

חקיקה מתבקשת

 

ה-Control עליו אני מדבר הוא חקיקה. על הכנסת הנוכחית לחוקק מוקדם ככל שניתן חוק, שימנע כהונה  בתפקיד ראש ממשלה של אדם, שיש נגדו כתב אישום פלילי.  

חוק כזה ימנע אירוע משבר של כהונה נוספת של בנימין נתניהו כראש ממשלה. 

ברמה הטכנית יש שתי חלופות לחקיקה כזו. איני משפטן ואיני מומחה לחקיקה. כך שאיני מציע באיזה משתי החלופות כדאי לבחור.

 

חלופה 1: תיקון החוק הקיים

על פי החוק הקיים אדם אינו יכול לכהן כשר בממשלה אם יש נגדו כתב אישום פלילי. כל מה שצריך זה להכיל את החוק גם על ראש ממשלה. 

 

חלופה 2: חוק ייעודי לראש ממשלה 

על פי חוק כזה אדם שיש נגדו כתב אישום פלילי לא יוכל להציג מועמדות לתפקיד ראש ממשלה. 

אם ייבחר לתפקיד אדם ובמהלך כהונתו יוחלט להגיש נגדו כתב אישום פלילי, תופסק כהונתו. 

 

ההיגיון שמאחורי חקיקה כזו

 

אף לא אחד האמין שאנשים כמו דוד בן-גוריון, לוי אשכול, מנחם בגין, יצחק שמיר וראשי ממשלה אחרים יהיו במצב של הגשת כתב אישום נגדם בעבירות כגון שוחד או מרמה או הפרת אימונים. 

לעומת זאת היו כאלה שחשבו שיהיו שרים שינהגו כך. כל מי שמכיר את ההיסטוריה הפרלמנטרית של מדינת ישראל יכול להעלות דוגמאות קונקרטיות כאלה. 

לימים השתנה המצב. ראש הממשלה אהוד אולמרט הורשע בבית משפט. נשיא המדינה משה קצב הורשע בעבירות חמורות. שניהם נשלחו לכלא. 

צריך היה לחשוב שגם ראשי ממשלה ונשיאים עלולים להיות חשודים בפלילים ולהתאים את החוק למצב החדש.

היה צריך לעשות זאת עוד לפני שמר נתניהו נחשד בביצוע עבירות פליליות.

האם מדובר בחוק אישי?

זה שחוק כזה מהווה Control מפני מה רבים חושבים כסיכון או כאסון לא הופך חוק כזה לחוק אישי. 

ההיסטוריה תימשך גם אחרי בנימין נתניהו ואין ערובה שלא יהיו חשודים אחרים בפלילים, שירצו לכהן בתפקיד ראש ממשלה.

הערה מזווית של ניהול משברים

כהונתיו האחרונות והקצרות בארבע מערכות הבחירות האחרונות של מר נתניהו בתפקיד ראש ממשלה, זמני או קבוע, מתוארות על ידי רבים כמשבר. 

כפי שאתם רואים בתרשים בתחילת הפוסט, שלב ה-Adaptation הוא הפקת לקחים והיערכות לאירועי משבר עתידיים מאותו סוג. 

בפוסט שכתבתי על שלב זה התתיחסתי לשלוש רמות:

1. רמה טריוויאלית 

היערכות למשבר עתידי זהה, בהקשר זה בחירה נוספת של מר נתניהו לתפקיד ראש ממשלה.

2. הכללה למקרים דומים

בהקשר הנוכחי כהונה של ראש ממשלה אחר שיש נגדו כתבי אישום פליליים.

3. הכללה גורפת יותר

בהקשר הנוכחי כהונה של בעל תפקיד רם אחר, למשל: נשיא המדינה, נשיא בית המשפט העליון ומבקר המדינה.