מלחמת רוסיה-אוקראינה מזווית של ניהול משברים

 

ולדימיר פוטין. מקור התמונה: ויקיפדיה CC BY 4.0

מלחמה היא במקרים רבים משבר. אין ספק שהפלישה הרוסית לאוקראינה והמלחמה כתוצאה ממנה היא משבר. 

בפוסט זה אנסה לנתח את המשבר מזווית תיאורטית של ניהול משברים ולא מתוך ידע קונקרטי בהקשר של משבר זה (לצערי, אין לי מספיק ידע ספציפי בנושא זה). 

באיזה סוג משבר מדובר?

אפשר לחלק משברים לשלושה סוגי משברים: משבר מסורתי, משבר חדש ומשבר מסוג ברבור שחור. 

בפוסט זה אנסה לשייך את המשבר לסוג המתאים.

להערכתי, זה בוודאות אינו משבר מסוג ברבור שחור. היו מספיק אינדיקטורים לכך שמשבר מסוג זה עלול להתרחש. כך למשל, סיפוח של מחוזות מאוקראיה לרוסיה או כפיית מעמד אוטונומי שלהם על ידי הרוסים. 

זה אינו משבר מסורתי הנשלט יותר וטווח ההשפעה שלו מוגבל. 

זהו בדיוק הסוג החדש של משברים שהתוצאות שלהן חורגות ממדינה אחת או שתיים וניתנות הרבה פחות לשליטה על ידי ראשי מדינה המעורבת במשבר. 

במשבר הקשה הזה רואים את ההשפעה של משבר על עולם עם גלובליזציה. 

 

עליית מחירים

עליית מחירי מוצרים, ששתי המדינות הנלחמות או אחת מהן, יצואניות בולטות שלהם. 

מדובר למשל בחיטה להכנת אוכל לבני אדם וגם בסוג של דגנים המשמש מאכל לבקר המיועד לבשר. 

תוצאה אחת היא עליית מחירי לחמים ופיתות לסוגיהן ואולי גם מחסור בהם במדינות רבות אחרות. 

תופעה משמעותית אחרת היא עליית מחירי דלקים משום שרוסיה היא יצואנית גדולה של גז ונפט. למעשה, חימום במדינות רבות במערב אירופה תלוי בהספקת גז מרוסיה. 

כמובן שזה משפיע גם על עליית מחירי הדלק למכוניות ולרכבים אחרים בעולם כלו. עליית המחיר משפיעה על תעשיות המשתמשות בדלק וכתוצאה מכך מתייקרים המוצרים המיוצרים על ידן.

זוהי השלכה כלכלית על העולם כלו. זה מה שקורה בגלובליזציה.

חרם

החרם הכלכלי על רוסיה הוא בהיקף חסר תקדים. כבר בטווח הזמן הקצר הוא פוגע בכלכלה הרוסית, באזרחים ובאוליגרכים. 

אחת התופעות המקשות על הרוסים היא מחסור בשבבים למחשוב. 

בעולם הדיגיטלי הנוכחי התלות בשבבים היא מהותית. 

 

מוות, הרס ופליטים

השיעור הגבוה של מוות, פציעות הרס ובריחת פליטים מאוקראינה, צפוי להשפיע על מדינה זו לאורך זמן. גם על רבים מאזרחיה. 

זהו מאפיין של משבר חדש המשפיע ברמות שונות ובתחומים שונים.

 

היבטים נוספים 

כמובן שיש נזקים גם לטווח ארוך. במגוון רחב של היבטים, כולל סיכון של אינפלציה או אפילו סטגפלציה. לטווח ארוך לא יוגבלו הנזקים רק לאוקראינה. בוודאי יהיו נזקים לרוסיה אבל גם למדינות אחרות. 

עולם אחר אחרי המלחמה

מלחמה בהיקף כזה לא הייתה באירופה כבר שנים רבות. מי שחשב שתם עידן המלחמות התבדה. 

שיווי המשקל שייווצר אחרי המלחמה עשוי להיות שונה מהותית ממה שהיה.

תהליך ניהול המשבר

 

בתהליך ניהול משברים יש שלושה שלבים.  

 

שלב ההיערכות

זהו השלב שלפני התרחשות משבר. שלב ההיערכות (Preperdness) לא נעשה באופן מיטבי על ידי הקהילה הבינלאומית. 

במשבר מסוג זה נדרש תיאום בין מדינות ובין גורמים נוספים. בשלב ההיערכות צריך לתאם ואולי אפילו לתרגל את ההיערכות.

בהחלט ייתכן שהרוסים ביצעו אותו באופן סביר וחשבו מראש על חלק מהסיכונים. 

אינני מביע דעה מפורטת משום שאיני מומחה בתחום זה. 

מקורות מערביים, בכלי התקשורת, טוענים שההיערכות הצבאית של הרוסים לא הייתה טובה. 

אין לי ידע וגם חסר מידע לא מוטה על ההיערכות האוקראינית למשבר. על פי מבחן התוצאה, לטווח קצר, נראה כי ההיערכות הייתה טובה. 

יש כאלה שצפו שהאוקראינים יובסו במלחמה של ימים ספורים והתבדו. 

בתחום התודעה וההסברה האוקראינים מנצחים בגדול. סביר להניח שהייתה היערכות מראש.

שלב התגובה (Response Phase)

זהו השלב אחרי התרחשות אירוע משבר. ההכנות שנעשו בשלב הקודם עשויות להשפיע על שלב התגובה. 

אין לי כלים להעריך בשלב זה את התגובה של גורמים שונים למשבר. 

ראויה לציון קליטת פליטים על ידי מדינות שכנות ומדינות נוספות.

שלב ה-Adaptation

השלב הזה יותר חשוב ממה שנוטים להעריך. המשבר הוא גם הזדמנות לתקן ולשנות אחרי סיומו. 

בשלב ה-Adaptation צריך גם להיערך למשברים עתידיים מאותו סוג, מסוגים דומים ומסוגים אחרים, שגם לגביהם ניתן להסיק מסקנות מהמשבר הנוכחי.

סיכוני קורונה מזן האומיקרון: טווח קצר וטווח ארוך

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

בפוסט סיכוני קורונה: פוסט אישי, תיארתי כיצד נדבקתי בקורונה מזן האומיקרון, למרות שנקטתי באמצעים יותר מסבירים על מנת להימנע מהסיכון הזה. 

בפוסט זה אנסה לנתח את ההשלכות של הידבקות בקורונה מזן האומיקרון. ברמה כללית וברמה האישית שלי.

להזכירכם, אני בן 70 ולכן נמצא בקבוצת סיכון.

את ההשלכות ניתן לחלק לשני סוגים: טווח קצר וטווח ארוך.

השלכות לטווח קצר

ישנן טענות כאילו זן האומיקרון אלים פחות מזני האלפא והדלתא. אין לי מומחיות בתחום הזה, אבל אני מבין משהו בסטטיסטיקה: אין מדובר בהסתברות לחומרת מחלה, אלא בהסתברות מותנית לחומרת המחלה. 

בלשון עממית, אין דומה המצב בו היו גלים קודמים של קורונה, ללא חיסונים או עם פחות חיסונים, למצב הנוכחי בו יש יותר מחוסנים ולכן קשה להסיק מסקנות ביחס לאלימות הזן. 

 

מחוסנים

על פי מה שאומרים מומחים, מי שחוסן נגד קורונה, כולל חיסון בבוסטר, אולי יידבק, אבל בהסתברות גבוהה חומרת המחלה שלו תהיה קלה. 

זהו בדיוק מה שחוויתי כמחוסן שלוש פעמים (לא הספקתי להתחסן בחיסון הרביעי משום שקיבלתי תשובה חיובית לבדיקת PCR יום לפני מועד החיסון): קצת נזלת, מעט שיעולים וכמה התכווציות שרירים ברגליים. 

אני לא לגמרי בטוח שזה בגלל הקורונה. הייתי מצונן מעט עוד קודם. 

עד לתחילת הבידוד,רצתי הרבה והלכתי הרבה ברגל. בנוסף טיפסתי מספר רב של פעמים במדרגות לדירה ששכרתי בקומה שלישית. בהחלט ייתכן שהתכווצויות השרירים נבעו מהפעילות ולא מהמחלה.

לסיכום אישי, אין השלכות של הקורונה בטווח קצר. 

ביום שני אני צפוי לסיים את הבידוד באישורה של רופאת המשפחה שלי.

נדמה לי שמה שקורה לי נכון לגבי מרבית המחוסנים. 

 

לא מחוסנים

מה שכתבתי לעיל אינו נכון לגבי לא מחוסנים בקבוצות סיכון. נתקלתי בנתון על פיו 25% מהלא מחוסנים מעל לגיל 60, שנדבקו בקורונה, מגיעים לאשפוז בבתי חולים. איני יודע האם הנתון מדויק, אבל יש הסכמה גורפת בין המומחים שהסיכון של לא מחוסנים, הנמצאים בקבוצת סיכון, גדול הרבה יותר מהסיכון של מחוסנים. 

בטווח הקצר זה עלול להסתיים רע.

השלכות לטווח ארוך

יש בעיה קשה בחיזוי העתיד. הטיב לבטא את זה הפיזיקאי הדני חתן פרס נובל, נילס בוהר: "ניבוי הוא מסובך מאוד, במיוחד בנוגע לעתיד." 

באופן ספציפי, גם טובי המומחים לא יכולים לחזות אירועים לטווח זמן ארוך כשטרם עבר טווח זמן ארוך. 

האם מי שחלה עלול ללקות ב-Long Covid? האם שריר הלב עלול להיפגע ועלול להיגרם נזק, אולי אפילו נזק בלתי הפיך, בזמן פעילות ספורטיבית? 

אחוז מסוים מהחולים בזנים קודמים של קורונה לקו בתופעות אלו ובדברים אחרים.

נתקלתי בטענה שלמחוסנים זה קורה בהסתברות יותר נמוכה.

נתקלתי בטענה שמחקר הראה כי מחלה בזן האומיקרון עלולה להביא להיווצרות קרישי דם בעתיד. איני יודע האם מדובר במחקר שעבר ביקורת עמיתים ונעשה באופן נאות מבחינה מתודולוגית. 

גם אני באופן אישי לא יכול להניח בוודאות, שלא נגרם לי נזק, שיביא או יגדיל את ההסתברות של בעיה בריאותית בעתיד.

 

השורה התחתונה

עשו את המקסימום על מנת להימנע מהידבקות בקורונה: התחסנו, שמרו על ריחוק חברתי (ככל שזה ניתן) השתמשו במסיכות והימנעו ממקומות צפופים.

סיכוני קורונה: פוסט אישי

 

פוסט זה הוא פוסט אישי לאחר שנמצאתי חיובי בבדיקת קורונה. מטרת הפוסט היא לסייע לאחרים להימנע, ככל שניתן, מהסיכון של הידבקות בקורונה.

 

 רקע אישי בהקשר של הימנעות מסיכוני קורונה

 

כמומחה לניהול סיכונים, ניסיתי להבין גם את הסיכונים האישיים הניצבים בפני בהקשר של מגפת הקורונה ולהיערך על מנת להימנע מהסיכון שבהידבקות. 

כתבתי פוסטים רבים על היבטים אחרים של משבר הקורונה.

כך למשל, התייחסתי להיבט הכלכלי , לסיכונים בריאותיים לאזרחים ותיקים ולנושא של חיסונים. 

הקורונה שינתה את חיי כולנו. חלק מהשינויים הם בלתי הפיכים. 

היא גם השפיעה באופן קשה עלי באופן אישי הרבה לפני שנדבקתי בה.

איך קרה שנדבקתי?

נקטתי באופן שיטתי באמצעי זהירות: חבשתי מסיכה בכל מקום שחויבתי לעשות זאת. לפעמים גם במקומות שלא הייתי מחויב בכך, למשל: בשוק מחנה יהודה בין גלי הקורונה. שמרתי, ככל שניתן, על ריחוק חברתי. מיעטתי להשתמש בתחבורה ציבורית ובמקום זה הלכתי יותר ברגל. התחסנתי בשלושה חיסונים וקבעתי תאריך לחיסון רביעי: ה-10.1.

זן האומיקרון הוא כידוע זן המדבק הרבה יותר מקודמיו.

על פי ניסיון במדינות אחרות, ההערכה המקובלת היא שבישראל ידבקו 2 מיליון עד 4 מיליון אנשים. 

ביום שלישי לפני שבוע הגעתי לאוניברסיטה העברית ללמד שיעורי ברידג'. 

את השיעור פתחתי באזהרה, שזן האומיקרון הוא מדבק מאוד ודרשתי מכל המשתתפים לחבוש מסיכות בכל מהלך השיעור. הוספתי שגם אני אחבוש מסיכה במהלך השיעור.

בנוסף הרחקתי את השולחנות זה מזה. ביום שישי התקשרו אלי ממשרד הבריאות. אמרו לי שאחת התלמידות הובחנה כחיובית לקורונה. המליצו לי להיבדק. חיכיתי לתוצאת בדיקת ה-PCR במשך 8 שעות יותר מיומיים (הובטחה לי תוצאת בדיקה תוך 48 שעות). 

התוצאה הייתה חיובית. הייתי זמן מועט ליד השולחן בו שיחקה אותה תלמידה. כל הזמן חבשתי מסיכה ובכל זאת נדבקתי. 

תלמידה שישבה בסמוך לחברתה החיובית דיווחה לי שתוצאת הבדיקה שלה הייתה שלילית. ללמדכם, שלא בהכרח משך השהות ליד חולה קורונה הוא הקריטריון הבלעדי להדבקה. 

אפשר ללמוד גם, שאין די במסיכה ואין די בחיסונים על מנת להבטיח שלא להידבק בקורונה בכלל ומזן האומיקרון בפרט. 

כרגע אני בבידוד בדירתי החדשה. הספקתי להיערך חלקית למעבר לדירה החדשה. נתקלתי בקשיים בהתחברות לאינטרנט, שרק היום פתרתי אותם. זאת הסיבה להיעלמות שלי מהעולם המקוון בימים האחרונים. 

ההמלצות שלי

1. עשו כל מה שניתן על מנת שלא תידבקו בקורונה.

התחסנו. שימרו על ריחוק חברתי ככל שניתן. הימנעו בשבועות הקרובים ממקומות בהם יש התקהלות של הרבה אנשים.

2. הביאו בחשבון את האפשרות שתידבקו גם אם תנקטו בכל אמצעי ההגנה.

כפי שלמדתי מניסיוני האישי, גם כשנוקטים הכל אמצעי הזהירות עלולים להידבק. כשאחד מכל שלושה ישראלים צפוי להידבק באומיקרון, גם מי שנוקט באמצעי זהירות נמצא בסיכון להידבק.

3. אם נדבקתם, עשו את מה שדורשים מכם לעשות.

אל תנסו לקצר את הדרך. עדיף לספוג את ימי הבידוד ולא להדביק אחרים ולסכן אותם וגם אתכם. 

4. נסו לנתח את המשמעויות האישיות העלולות להיות להידבקות במגפה.

מדובר הן במשמעויות בטווח קצר והן במשמעויות בטווח ארוך. 

בפוסט הבא אתייחס למסקנות שלי ביחס למשמעות לגבי עצמי.

 

 

סיכון: השפעת שערי מניות גבוהים על פיזור ההשקעה

 

בהשקעה בבורסה לניירות ערך יש סיכונים. בורסאות עולות ויורדות ומשקיעם לפעמים מפסידים. בעיקר כאלה שלא מחשבים נכון את הסיכונים שלהם ונכנסים לפניקה כאשר מתממש סיכון. 

על הסיכונים של שערים גבוהים בהרבה מהערך הכלכלי של חברות כתבתי במספר פוסטים בבלוג שלי "לכלכל בתבונה", למשל: הפער בין שוק ההון והכלכלה.  

ההתמקדות הייתה בשערים גבוהים, שאינם מבטאים את שוויה האמיתי של החברה. 

ככל שהמכפיל, מדד המתאר במובן מסוים את היחס הזה, גבוה יותר, הסיכון גדול יותר.

 

השקעה במדדים והשקעה במניות ספציפיות

מחקרים תמכים בטענה, שמשקיעים שנצמדו למדדים, כמו: S&P 500, השיגו תשואות טובות יותר בממוצע ממשקיעים, שהתמקדו במניות ספציפיות. 

יותר קל לטעות ביחס למניה בודדת מאשר ביחס למדד. הבעיה בקשר למדדים היא אילו מדדים לבחור ואיזה משקל לתת לכל אחד מהם. 

פיזור

אלמנט חשוב שהופך את ההשקעה במדד לטובה יותר הוא הפיזור. פיזור על מספר גדול של חברות מקטין את הסיכונים.

הלל בש, מרצה לניהול סיכונים באוניברסיטת בר אילן ובמרכז האקדמי לב, חושב שלא בהכרח מה שהיה הוא שיהיה. הוא רואה הקטנה משמעותית בפיזור במניות שבמדד S&P 500. משקלה שלכל מניה במדד נגזר משווי השוק היחסי שלה. לטענתו, שערי כמה מניות של חברות הייטק גדולות, כגון: Appel, עלו בתלילות כזו כך שהן מהוות חלק גדול בהרבה מהמדד מאשר בעבר.

לקריאת המאמר המלא, שכתב הלל בש בעיתון המקוון ביזפורטל, לחצו כאן.

 

 

 

התמודדות עם זן האומיקרון של נגיף הקורונה: מודל כלא אלקטרז

 

כלא אלקטרז. מקור התמונה: ויקיפדיה

הייתי כלוא בבית סוהר ולא סתם בית סוהר. זה היה בכלא אלקטרז בסן פרנסיסקו, הידוע כאחד מבתי הכלא הקשים בארצות הברית.

אם לא הייתי מספר שזה היה בשנת 1984, אפשר היה לחשוב שהייתי אסיר. הכלא נסגר בשנת 1963. 

במסגרת טיול בחוף המערבי בארצות הברית השתתפתי גם בסיור מודרך בכלא המפורסם. 

בסיום הסיור שאל המדריך את המשתתפים מי מוכן להיות כלוא באחד מתאי הצינוק לעשר דקות? 

הייתי בין אלה שבחרו להתנסות בחוויה הלא ממש נעימה של להיות לבד בתא קטן וחשוך. דמיינו לעצמכם איך הרגיש אסיר שהיה בתא כזה שבוע או שבועיים?

 

מיתוסים באלקטרז

 

המדריך המעולה ניפץ כמה מיתוסים מהסרטים. בוב סטראוד, איש הציפורים מאלקטרז, לא היה בחור חביב. הוא רצח ואנס.

המדריך הטיל ספק באמיתותן של הבריחות המוצלחות מהכלא, על פי הסרטים.

אלה שברחו, כנראה טבעו, בדרכם הארוכה והקפואה מהאי אלקטרז לחוף.  

לדעתו, יש שחיינים מקצוענים שמסוגלים לעבור את שני הקילומטרים האלה, אבל אחרים כנראה יתקשו לשחות במיים הקפואים ויסיימו את דרכם במצולות האוקינוס. 

 

תפיסת הניהול

 

לאסיר יש מעט זכויות בסיסיות שהוא מקבל (אוכל, שתייה, מיטה וכיו"ב). על מנת לקבל דברים נוספים עליו להרוויח אותם באמצעות התנהגות טובה. 

למשל, אם אסיר רוצה לעבוד בכלא הוא צריך להתנהג טוב באופן עקבי. 

מי שאינו מתנהג על פי הדרישות, מוענש על כל עבירה. העונשים נעשים חמורים יותר ככל שמספר הפרות המשמעת גדל. מהר מאוד מוצא את עצמו בתא הצינוק, שביליתי בו עשר דקות או בתא דומה. כשההתנהגות הלא טובה חוזרת זמן הצינוק גדל.

מה הקשר בין מודל אלקטרז לבין האומיקרון?

אני מומחה לניהול סיכונים לא לפנדמיות. אני שומע את המומחים מתארים את המצב בהקשר של זן הקורונה החדש באופן הבא:

1. הזן החדש מדבק הרבה יותר מקודמיו.

2. עמידות החיסונים כלפיו נמוכה יותר משום שנגיף מהזן הזה עבר יותר מוטציות מאשר זנים קודמים. במחוסני בוסטר כ-75% בהשוואה למעל ל-90% בזן שקדם לו.

גם מחוסנים נדבקים. כולל מחוסנים בבוסטר. 

 

3. מספר החולים במדינות אירופה, דנמרק למשל, גבוה בהרבה מאשר בזנים הקודמים. כמובן, שהמצב בדרום אפריקה הרבה יותר גרוע.

 

4. כשיש הרבה יותר נדבקים יש יותר חולים. גם יותר חולים קשה. לצערי, גם יותר מתים.

 

5. קרוב לוודאי שאינו אלים יותר מקודמיו. ייתכן שאפילו פחות אלים, אבל את זה לא ממש יודעים בשלב הנוכחי.

המסקנה של המומחים היא, שבמדינת ישראל, שמצבה היום טוב בהרבה בהשוואה לרוב המדינות, צפוי גל תחלואה גדול בחודשים פברואר ומרץ. 

שאלת המפתח היא כיצד נערכים על מנת להקטין אותו במידת האפשר?

אפשר להגיד "יהיה בסדר" ו"לי זה לא יקרה"  ולהסתפק בצעדים מינימליים. 

אפשר להגיד זה לא נוח וזה עולה הרבה כסף, אבל נדרשת היום היערכות מיטבית לפברואר-מרץ.

יש בעולם כאלה שנערכים מראש למשבר שעלול להתרחש בהסתברות גבוהה. 

כך למשל, ממשלת מקסיקו, הקימה מרכז להיערכות מראש לרעידת אדמה במקסיקו סיטי. ניתן לחזות רעידת אדמה ימים או שבועות מראש, באמצעות מכשור ססמולוגי מתאים. זה הצעד הראשון בהיערכות של המרכז לרעידת אדמה במקסיקו. כשצפויה רעידת אדמה בעוצמה גבוהה מתחילים מיד להיערך.

 

במדינת ישראל צריכים להיערך לסיכון של פברואר-מרץ קשים.

מזווית של ניהול סיכונים, בהחלט סביר שצריך לנקוט בגישה מחמירה יותר מאשר הגישה היום. 

את המודל הניהולי של כלא אלקטרז' צריך ליישם בנושאים מסוימים, למשל: טיסות נופש לחו"ל. 

היישום פשוט מבחינה טכנית. קשה מבחינה פוליטית וכלכלית. 

במודל כזה אין יותר מדינות אדומות. כל המדינות אדומות. על מנת לצאת מהרשימה האדומה צריך להוכיח מיגור של קורונה.

אנלוגיה לתחום אחר

כיועץ לכלכלת המשפחה אני נתקל לא פעם במשפחות עם מאזן הכנסות-הוצאות שלילי. לפעמים אין ברירה אלא לנקוט בצעדי חיסכון קיצוניים לא נעימים ולא נוחים על מנת להימנע מהתרסקות כלכלית.

הערת שוליים

אל תטעו. אני מבין לליבם של אלה הרוצים לנפוש או לטייל בחו"ל. אני כואב את כאבם של מדריכי טיולים נפלאים שהדריכו אותי בפטגוניה, באינדונזיה, בבהוטן ובמדגסקר. איני אדיש למצוקתם של אחרים שפרנסתם נפגעת שוב.   

חבל לי שגם ממני נמנע לטייל במקומות מרתקים, שלולי הקורונה בוודאי הייתי כבר מבקר בכמה מהם.  

לצערי, כנראה שהמחיר של המשך ההתנהלות הנוכחית בכלל, וגם בתחום זה, עד שיתרחש משבר הוא גבוה מדי.

ומה עם דובאי? 

לונדון אולי לא מחכה לי. דובאיי תחכה לי עד שהעולם ישתלט על הקורונה. 

 

 

 

 

קורונה הגל החמישי: האם אנחנו מתקרבים לתסריט ה-Worst case ?

 

בסדרה של פוסטים ניסיתי לנתח את סיכוני הקורונה באמצעות שימוש בטכניקה של Scenario Analysis. התסריט של ה-Worst case שבניתי היה תסריט השפעת הספרדית. 

המגפה נגרמה על ידי נגיף קטלני, שבמשך כשנה (אפריל 1918 עד אפריל 1919) גרם למותם של בין 20 מיליון ל-50 מיליון כמעט בכל רחבי העולם. 

אנחנו עדיין לא שם, אבל אנחנו כבר לא מאוד רחוקים. 

הנתון הרשמי של כ-5 מיליון נפטרים, לא נראה ממש סביר.

גם לפני שקראתי מאמר בעיתון "אקונומיסט", חשבתי שהנתון מוטה כלפי מטה.  

ההבדל ביני לבין ה"אקונומיסט" הוא, שהם ארגון עם משאבים ויכולות, שאין לי. הם פיתחו מודל לאמידת טווח מספר הנפטרים מהמחלה. המודל משתמש בכלים של Machine learning והתוצאות והמודל גלויים לארגונים אחרים, כולל ארגון הבריאות העולמי. 

הם גם משווים נתוני תמותה כוללים בשנה שלפני הקורונה לשנים של הקורונה. כשהפער גדול משמעותית ממספר המתים המדווחים בגלל קורונה, הם רואים בפער כולו את המספר המשוער של הנפטרים מהמחלה.

 

המסקנות של האקונומיסט

 

הנתון הרשמי של כ-5 מיליון נפטרים מוטה באופן קיצוני כלפי מטה. המספר האמיתי כנראה קרוב ל-17 מיליון. כפי שהצגתי בתחילת הפוסט נתונים על טווח רחב של מספר מתים מהשפעת הספרדית, גם המודל של האקונומיסט מדבר על טווח. הטווח שהם מצאו לפי המודל שלהם הוא בין 10.3 מיליון נפטרים ל-19.5 מיליון נפטרים.

דיווחים מוטים כלפי מטה במדינות

על פי המאמר ב"אקונומיסט", במדינות עניות הדיווחים הם בדרך כלל מוטים יותר כלפי מטה מאשר במדינות המפותחות. 

במאמר מופיעות הערכות ביחס לדיווחי חסר במדינות מסוימות. 

דוגמאות: 

בבולגריה מספר הנפטרים מקורנה הוא בערך פי2  מהמדווח.

ברוסיה פי 3.5.

בהודו המספר המדווח הוא רק עשירית ממספר הנפטרים האמיתי מהמחלה.

המסקנות שלי

נחייה בצל הקורונה עוד זמן רב. הנתונים הנוכחיים, גם אלו של האקונומיסט, עדיין רחוקים מנתוני תסריט השפעת הספרדית. 

צריך להביא בחשבון שבמאה השנים שעברו מאז היה גידול משמעותי במספר בני האדם החיים על פני כדור הארץ.

פוסטים קודמים

האם יהיה גל רביעי של מגפת הקורונה? 

בזמן הגל הרביעי של הקורונה: האם אנחנו קרובים למימוש תסריט ה-Worst case ? 

קורונה: חזרה ל- Scenario Analysis

עוד נקודות דמיון בין השפעת הספרדית לבין הקורונה

קורונה: Scenario Analysis מעודכן לקראת תחילת החיסונים

ניהול סיכונים בכלכלת המשפחה בתקופת קורונה: Scenario Analysis

אחרי הקורונה לא מה שחשבתם

 

 

כופרה: מדוע "שירביט" ו"הלל יפה"?

 

על מנת לענות על השאלה בכותרת אתחיל בתיאור שני סוגי פורצים לבתים.

 

מקצוענים

 

הם עושים תחקיר מוקדם. המקצוענים יפרצו לדירה או  לבית שבו יש כספת בה מאוחסן כסף רב או פריטים בעלי שווי כספי רב (זהב, יהלומים, תכשיטים יקרים וכיו"ב). 

קרוב לוודאי שזהו בית מוגן יותר מבתים אחרים בסביבתו ולכן קשה יותר לפרוץ אליו. אם מצליחים לפרוץ, יש שכר לעמלם הגדול יותר של הפורצים. 

השורה התחתונה: המקצוען בוחר את יעד הפריצה כיעד שבו יש נכסים גדולים יותר הניתנים לגניבה ולא את היעד הקל ביותר לפריצה.

 

מסוממים וחובבנים אחרים

 

מסומם זקוק לכסף לסמים. הוא עלול לפרוץ לדירות. הוא מסתובב בשכונה ומחפש את הבית הפחות מוגן מאחרים. משום שאליו קל יותר להיכנס. 

כשמישהו משאיר את הדלת של ביתו פתוחה לא נעולה והשכנים נועלים את דלת ביתם, קרוב לוודאי שהמסומם יפרוץ לדירתו.

כשדלת אחת עשויה מחומרים לא עמידים ודלתות השכנים מסיביות יותר הוא יפרוץ לאותה דירה משום שזה קל יותר.

כשמנעול הדלת פשוט בהשוואה למנעולים של דלתות דירות אחרות הוא עלול לנסות לפרוץ לדירה. 

כשדלת מרפסת פתוחה לרווחה והדירה בקומת קרקע הוא עלול לבחור דווקא בדירה זו כיעד לפריצה. 

השורה התחתונה: החובבן בוחר כיעד לפריצה את היעד הקל יותר לפריצה ולאו דווקא יעד שיש בו רכוש משמעותי הניתן לגניבה. 

האנלוגיה ל"שירביט" ול"הלל יפה"

מתקפת הכופרה על מערכות חברת הביטוח "שירביט" ובית החולים "הלל יפה" בחדרה נעשתה מטעמים כלכליים. הפורצים ביקשו כסף תמורת המידע. 

נכון, הם אינם מסוממים, אבל מודל ההתקפה שלהם דומה יותר למודל הפורץ החובבן מאשר למודל הפורץ המקצוען. מישהו השאיר את הדלת פתוחה או לא מוגנת מספיק מפני התקפות סייבר.

 

מדוע "שירביט" ולא חברת ביטוח אחרת?

 

"הפרס" (כופר) על פריצה למערכת של חברת ביטוח גדולה עשוי להיות גדול יותר: יש יותר נתונים על יותר לקוחות, יותר נתונים רגישים.

במדינת ישראל יש חברות ביטוח גדולות הרבה יותר מ"שירביט". יש להן יותר הכנסות, יותר רווחים ומגוון רחב הרבה יותר של מוצרי ביטוח. 

אז מדוע דווקא "שירביט" ולא הראל, הפניקס, מגדל, כלל ביטוח או מנורה?

התשובה היא כנראה כי למערכות המחשוב של שירביט היה קל יותר לפרוץ. 

 

מדוע  "הלל יפה" ולא בית חולים אחר?

 

בישראל יש בתי חולים גדולים יותר מ"הלל יפה". כמובן שהם מחזיקים יותר נתונים על חולים, יותר נתונים רגישים וכנראה שגם מגוון גדול יותר של נתונים. 

 אז מדוע לא בוצעה או לא הצליחה בביצוע התקפה על מערכות של בתי חולים כמו רמב"ם, תל השומר, איכילוב, הדסה ושערי צדק? 

אותה התשובה שבפסקה הקודמת המתייחסת לשירביט:
כנראה כי למערכות המחשוב של "הלל יפה" היה קל יותר לפרוץ. 

מה צריכים לעשות לקוחות?

 

כמו בכל דבר צריך לנהל סיכונים. כשבוחרים חברה או ארגון שנותן שירות המבוסס גם על נתונים אישיים רגישים של לקוחות צריך להתייחס גם לסיכון של מתקפת סייבר. 

אחת האסטרטגיות לטיפול בסיכון הזה היא הימנעות (Avoidance).

האם לנקוט באסטרטגיית הימנעות או לא? זוהי שאלה התלויה בהקשר ספציפי. 

עתידנות: האם יהיו מבחני ריסוק?

בעולם הרכב ניתן להעריך רמת בטיחות. רמת הבטיחות תלויה במספר רב של גורמים, כגון: אביזרי מיגון ומבחני ריסוק.

בהקשר זה, מבחני ריסוק הם רשמיים והמידע מפורסם וידוע לכל. 

האם  בעתיד יהיו מבחנים, רצוי אחידים ואובייקטיביים,  ככל שזה ניתן, ביחס לרמת ההגנה ממתקפות סייבר שמספקים ארגונים?

האם אלה יהיו נתונים שמפורסמים ונגישים ללקוחות?

אני מקווה שכן אבל אין ספק שריסוק מכונית הוא תהליך פשוט בהרבה מאבטחת מידע בארגון ולכן קל יותר לביצוע ולכימות.