Adtext

google.com, pub-1121470591265953, DIRECT, f08c47fec0942fa0

יום שני, 24 במאי 2021

משבר גיל ה-X0 או ה-X9

 


כשמחליפים קידומת בגיל עלול להיות משבר אישי. המשבר ידוע במיוחד הוא משבר גיל ה-40 או משבר אמצע החיים. קיימים משברים גם בהחלפות קידומת אחרות בגיל. על פי מחקר אמריקאי, זה קורה במשך השנה לפני שינוי קידומת, למשל בגיל 39. 


ההסבר לכך הוא שהחלפת העשור בגיל מסמלת סיום תקופה. כך למשל, משבר גיל ה-40 עשוי לסמל סוג של מעבר השיא בקריירה או שחיקה בעבודה, התבגרות הילדים, מיצוי או תקיעה של מערכת היחסים הזוגית וכיו"ב. 

האדם המגיע לגיל 40 מחפש לפעמים לשמר את צעירותו ולכן עלול לשנות את דפוסי הפעולה השגרתיים שלו, למשל: יותר בגידות, יותר פירוקים של מסגרות משפחתיות, שינויי קריירה, פעילות ספורטיבית ועוד. 
כמובן שיש סיכוני בשינוי דפוסי ההתנהגות: אחרי המשבר ספק האם ניתן יהיה לחדש את הקשר הזוגי או למצוא חלופה חדשה שוות ערך. עזיבת מקום עבודה ו/או מקצוע עלולה להביא לירידה מתמשכת בהכנסות וכיו"ב.

משבר עלול להתרחש גם בהחלפות קידומת אחרות. לקראת גיל 20 מפסיקים להיות בני נוער (זה חד יותר במדינות רבות שבהן אין שירות חובה צבאי).

בגיל 60 מתחילים לחשוב על סיום הקריירה ובגיל 80   עלולה לחזור הבדידות עקב מותם של בני או בנות זוג וחברים קרובים


משבר אישי ומשבר בכלל אינו בהכרח רע. לפעמים הוא פתח לעתיד טוב יותר.


יום חמישי, 20 במאי 2021

סיכונים במעבר בין קופות חולים: יותר גרוע ממה שחשבתם

 


בפוסט שכתבתי בבלוג זה תיארתי את הסיכונים במעבר מקופת חולים אחת לקופת חולים אחרת

הסיכון העיקרי הוא טעויות של רופאים בקבלת החלטות רפואיות משום שחסר להם מידע ביחס להיסטוריה הרפואית של הלקוח. 

תהליך המעבר נבנה באופן לא נכון: אדם או משפחה עוברים מקופת חולים אחת לקופת חולים שנייה, אבל המידע הרפואי אינו עובר באופן המתאים למאה ה-21. 

מידע מועבר רק לחבר לשעבר בקופה. רק אם הוא מבקש זאת ועומד בתהליך המסורבל והקשה. 

הניסיון שלי הראה שקופת החולים החדשה אינה קולטת למערכות הממוחשבות שלה את המידע הזה, על אף שבמקרה האישי שלי הצעתי להעביר להם את המידע לצורך קליטתו במערכת.


ב"מכבי שירותי בריאות" יותר גרוע ממה שחשבתי


באתר המקוון של הקופה יכול חבר להוסיף מידע רפואי הידוע לו על עצמו. 

כשפניתי לרופאת המשפחה שלי, זכרתי לעדכן אותה במה שאני זוכר ורלוונטי לעניין מעברי הרפואי בקופת החולים הקודמת. 

הרופאה חשבה, בצדק, שלא כדאי לסמוך על זיכרון של חברים בקופה. עדיף לקבל את מה שכתבו רופאים בקופה הקודמת. 

אז יש לי דרך קלה להעביר 2-3 מסמכים רפואיים ספציפיים. פשוט לסרוק ולהעלות לאתר, אחרי שאני מתחבר לאזור האישי שלי.

אחרי שהעלתי את המסמכים הרלוונטיים מלפני כמה שנים בקופה הקודמת, כתבתי באמצעות האזור האישי באתר והודעתי לה שהיא יכולה עכשיו לראות את המסמכים. 

להפתעתי, השיבה לי הרופאה, שאין לה גישה למסמכים שאני מעלה.

יש רק שתי דרכים שתהיה לה גישה למסמכים:

1. להביא העתק לפקידה בסניף קופת חולים במעטפה סגורה עליה אני כותב את שמה של הרופאה.

2. לשלוח באמצעות פקס.
אם אתם קוראים מדור ה-Y או מדור ה-Z, אתם יכולים ללמוד, שהפקס לא נעלם מהעולם בשנת ה-90 של המאה הקודמת. יש ארגונים שמסרבים להתקדם ועדיין דורשים שישלחו להם פקסים.

כמובן, שבחרתי בדרך המתקדמת יותר: ניצלתי את העובדה שאני הולך כל יום ברגל (למעט ימים בהם אני רץ) והגעתי לסניף עם מעטפה סגורה. 

השאלה המתבקשת היא: מדוע בכלל שאעלה נתונים לאתר של קופת חולים אם לרופאים המטפלים בי אין גישה לנתונים? 

אם מישהו ב"מכבי שירותי בריאות מכבי" חושב שהמידע שלי מאובטח אצלם טוב יותר מאשר אצלי, ולא רק אצלי, זה הזמן לחשוב מחדש. 

פנייה לקופה


באמצעות האתר פניתי לקופה. הזכרתי את השאלה המתבקשת לעיל וביקשתי שיאפשרו לרופאת המשפחה שלי לגשת לנתונים שאני מעלה לאתר. 
הסברתי ונימקתי. 

למרות שעבר זמן רב מאז, פנייתי לא זכיתי למענה כלשהו.
אולי החליטו לענות לי באמצעות הפקס שאין לי?




יום שבת, 1 במאי 2021

אסון ל"ג בעומר בהר מירון מזווית של ניהול סיכונים



אני משתתף בצערן של משפחות הנספים ומשפחות הפצועים ומאחל לפצועים החלמה מלאה. 

אני משתתף במיוחד בצערם של חברי קהילת הלל, אם מישהו הקרוב להם נפגע באסון. 


בפוסט זה אתייחס לאסון רק מזווית של ניהול סיכונים

המסקנה היא שמשהו לא נעשה נכון בהיבט זה. לו היה נעשה ניהול סיכונים כנדרש היו כנראה חייהם של רבים ניצלים.


בהקשר של ניהול סיכונים, בהסתברות גבוהה מאוד, ניתן להעריך שמה שנעשה הוא אחד משלושת התסריטים שאפרט להלן.


תסריט 1: לא נעשה כלל ניהול סיכונים


במקום ניהול סיכונים שיטתי ומקצועי, פעלו בדרך אחרת, למשל: ביקשו מהמשטרה להבטיח את שלום המשתתפים. 


ספק אם לגורמים האחראים על טיפול באירועים המוניים במשטרה או לטיפול באירועים בכלל יש מיומנות וידע בניהול סיכונים. 

ספק אם יש להם את הסמכות, המשאבים והזמן לבצע ניהול סיכונים. 

תהליך ניהול סיכונים הוא תהליך מתמשך ודינאמי ארוך זמן, שבו מערבים את כל הגורמים הרלוונטיים (Stake Holders). 


לפני תחילת תהליך כזה נדרשת הקמת Framework ובחירת מנהל סיכונים שיש לו גם סמכות וגם אחריות. אין ניהול סיכונים ללא הקצאת תקציב לניהול סיכונים. 


תסריט 2: נעשה ניהול סיכונים לא נכון


בפסקה הקודמת תיארתי על קצה המזלג את מה שצריך לעשות בניהול סיכונים ראוי.

מי שרוצה להעמיק בנושא מוזמן לקרוא פוסטים בבלוגים שלי לכלכל בתבונה ובבלוג זה. 

ייתכן שנעשה ניהול סיכונים אבל הוא לא בוצע באופן המקצועי הנדרש.


תסריט 3: נעשה ניהול סיכונים נכון ומסיבה כלשהי נמנעו לממש אותו בשטח


בדרך כלל כשלא ממשים ניהול סיכונים, שבוצע כראוי,  שיקולים מרכזיים הם שיקולים פוליטיים ושיקולים אישיים. עשויים להיות גם גורמים של חוסר מקצועיות או חוסר בהקצאת משאבים נדרשים למימוש ניהול הסיכונים בשטח.


דוגמה טובה לעירוב שיקולים כאלה הם המחדלים החמורים בניהול סיכונים בכור האטומי בפוקושימה ביפן, שהסתיימו באסון גרעיני החמור ביותר מאז האסון בכור האטומי בצ'רנוויל.





יום שני, 19 באפריל 2021

קורונה: עדיין לא הסוף

 

מקור התמונה: ויקיפדיה

לא מעטים חושבים שהקורונה כבר מאחורינו. ממש לא נכון. 

יש שתי סיבות עיקריות להלך המחשבה הזה:


1. Wishful Thinking

בני אדם מעדיפים לראות תסריטים חיוביים ולא תסריטים קשים. אחרי משבר קשה ומתמשך של קורונה מעדיפים לראות את סוף המשבר מאשר את המשכו.

2. אינטרסים פוליטיים

פוליטיקאים מעדיפים לתאר את סוף הקורונה ובעיקר ליחס את ההצלחה, כביכול, לעצמם. 

זה משתלב היטב עם ה-Wishful Thinking של האזרחים.


הקורונה לא מאחורינו


לפני שגם אתם אומרים שהקורונה מאחורינו קראו את הכתבה הבאה בוואלה: פוקושימה ביולוגית ברזיל: יותר מ-4,000 מתים ביום

קוראי הבלוג לא צריכים להרחיק נדוד על מנת להבין מה זה אסון פוקושימה. יש פוסט בבלוג זה שכותרתו: מקרה של Crisis: הכור האטומי בפוקושימה

על פי הכתבה, מתו בברזיל מקורונה כ-337 אלף אנשים. הממשלה ומערכת הבריאות איבדו שליטה. צופים שברזיל תעקוף את ארצות הברית במספר הנפטרים מהמחלה. בארצות הברית נפטרו כ-555 אלף אנשים.


הקורונה והשפעת הספרדית


בניתוח סיכונים באמצעות טכניקה של Scenario Analysis, התסריט הגרוע ביותר שתיארתי הוא תסריט השפעת הספרדית

שני גורמים מהותיים מבדילים בין המגפה של לפני כמאה שנים לבין המגפה הנוכחית.


גורם 1: טכנולוגיה רפואית

רפואה והטכנולוגיות הקשורות לרפואה התקדמו הרבה במאה השנים האחרונות.
כתוצאה מכך ניתן לתת לנדבקים בנגיף טיפול העשוי להציל את חייהם. 
היבט משמעותי במיוחד הוא היכולת ליצר חיסונים אפקטיביים המונעים תחלואה או מצמצמים משמעותית את נזקיה.

גורם זה מקטין משמעותית את נזקי וירוס הקורונה בהשוואה לשפעת הספרדית.


גורם 2: עולם גלובלי

העולם המודרני הוא עולם גלובלי. עבודה משולבת של אנשים בארצות שונות, נסיעות וטיסות ממדינה למדינה. עובדים לא מקצועיים ממדינות פחות מפותחות מגיעים לעבוד באופן חוקי או לא חוקי במדינות מפותחות. הרבה יותר קשה למנוע את התפשטות המגפה ממדינה אחת למדינה אחרת. 

ניהול משבר הקורונה על ידי סינגפור מדגים את הבעייתיות. בתחילת משבר הקורונה, הצליחה סינגפור לצמצם כמעט לחלוטין את התחלואה וההידבקות. עד שנכנסו למדינה פועלים זרים ממלזיה השכנה וגרמו לגל של הידבקות בנגיף.

בעולם הגלובלי יש מדינות עניות ולא מפותחות. שירותי הרפואה בהן לא מפותחים ואין להן יכולת לרכוש חיסונים עבור אזרחיהן. 

קשה לראות אותן מתגברות על מגפת הקורונה. כל עוד קיימות תחלואה בהן וגלובליזציה בעולם כלו אי אפשר לדבר על קורונה שמאחורינו אלא אם כן....
היא תיפסק מעצמה ללא הסבר, כפי שקרה במגפה הספרדית. 

גורם זה מגדיל את ההסתברות להמשך המגפה בהשוואה לשפעת הספרדית.


ברזיל ומדינות אחרות שניהלו לא נכון את המשבר


מהמעט שלמדתי על ברזיל ומהמעט שחוויתי בשניים שלושה ימים שביליתי בה בסוף הטיול בפטגוניה, אני מבין שברזיל אינה אחת מהמדינות העניות, הצפופות והמפגרות טכנולוגית. 

ברזיל היא המעצמה הכלכלית של דרום אמריקה והיא כלכלה גדולה וחזקה גם בקנה מידה עולמי. בשנת 2017 היא הייתה הכלכלה השמינית בגודלה בעולם. נכון, יש בה מקומות עם צפיפות, פשיעה ועוני ופערים גדולים בין עניים לעשירים, אבל זה לא הופך אותה למדינת מתפתחת המוגבלת ביכולתה להתמודד עם המגפה.

על מנת להבין מדוע היא נכשלת בטיפול בקורונה, אפנה אתכם לפוסט שכתבתי באוקטובר 2020. כותרת הפוסט: מי הן מדינות ה-OECD הנכשלות בניהול משבר הקורונה ומדוע? 

שלוש המדינות שדורגו אז הכי גרוע בטיפול בקורונה היו ארצות הברית, ברזיל וישראל. 

הסיבה לכישלון היו ראשי המדינות, שניהלו את המשבר על פי אינטרסים פוליטיים ואישיים שלהם. מאז קרו כמה דברים ששינו את המצב בשתי המדינות האחרות,  אבל לא התרחש שינוי משמעותי באופן הטיפול במשבר בברזיל.

 

ארצות הברית 

לא במקרה ארצות הברית מצוינת בכתבה בוואלה כמדינה עם מספר המתים הגדול ביותר מקורונה. בתקופה בה דורגה ארה"ב כנכשלת בטיפול בקורונה,  היה דונלד טראמפ נשיא ארצות הברית
טראמפ היה מכחיש קורונה. הוא התעלם מדברי המומחים והוא התעלם מהצורך לנקוט בצעדים, כמו שמירה על מרחק וחבישת מסכות, על מנת להימנע מתחלואה.

הנשיא הנוכחי, ג'ו ביידן, נוקט בגישה אחראית ומצמצם את ממדי התחלואה. בין השאר הוא דאג להגברת קצב החיסונים. התוצאה היא ירידה משמעותית בתחלואה בקורונה ובמוות מהקורונה.

לא מפתיע שברזיל צפויה לעבור את ארצות הברית במספר המתים מהמחלה.


ישראל 

כבר נכתב לא מעט על הכישלונות של ממשלת ישראל בטיפול בקורונה. גם בבלוג שלי

בין השאר הייתה אכיפה בררנית שהקלה על חלקים במגזר החרדי לא לקיים את חוקי ותקנות הקורונה. בנוסף, לא הופסקו טיסות מארצות הברית לישראל על אף שהיה ברור שהן מגדילות את הסיכוי להתפשטות המגפה בארץ. 

מה ששינה את המצב לטובה היה ביצוע חיסונים של חלקים גדולים מהאוכלוסייה. ביצוע החיסונים התבסס על היכולות יוצאות הדופן של קופות החולים בישראל. 

נכון לעכשיו, יש ירידה משמעותית בתחלואה, במספר החולים הקשים ובמספר הנפטרים החדשים.


ברזיל

בברזיל ממשיך לכהן בתפקיד הנשיא, בולסונרו. האיש שהגדיר את עצמו כ"טראמפ הברזילאי". בהקשר של התעלמות ממגפת הקורונה הוא בוודאי תואם טראמפ. הוא מזלזל בקורונה, בדיוק כמו טראמפ. את האשמה בכישלון הוא זורק על אחרים. הוא פיטר כבר ארבעה אחראים על טיפול במשבר.  

התוצאה היא אסון. הממשלה איבדה את השליטה. המגפה מתפשטת.  


גורמי סיכון להמשך מגפת הקורונה


להלן הבהקים של כמה גורמי סיכון העלולים להביא להתפרצויות נספות של המגפה, גם במקומות בהם, לכאורה, המגפה מתקרבת לסופה:


1. גלובליזציה

הנושא נדון בפסקה קודמת.


2. זנים חדשים של המגפה

לאחרונה התבשרנו על זן הודי. מוטציות חדשות של הנגיף עלולות להיות מדבקות יותר ועמידות בפני החיסונים.


3. החיסונים אינם מגנים ב-100%

גם החיסונים המוצלחים יותר מגנים רק במעט מעל ל-90%. 


4. תוקף החיסונים

תעודת המתחסן שלי תקפה עד יולי. איני שונה מאחרים. טרם ידוע עד מתי תקף החיסון ואם יהיה צורך בהתחסנות נוספת, כפי שאנחנו מכירים בשפעת. מתקבל הרושם שיהיה צורך בחיסון נוסף.


5. שאננות

התחושה שהקורונה מאחורינו גורמת לאנשים מסוימים  לאי-הקפדה על אמצעי זהירות מינימליים.


השורה התחתונה


הקורונה לא מאחורינו כל עוד היא משתוללת במדינות אחרות בעולם. ייקח עוד זמן רב עד שגם מדינות מתפתחות עניות וצפופות יוכלו להתמודד איתה באופן סביר או ש....

בספר "הדבר" מתאר הסופר הצרפתי אלבר קאמי, מגפת דבר שמשתוללת. כפי שאף אחד לא הבין מה גרם לה, כך אף לא אחד הבין מדוע היא נעלמה. 

זה יכול לקרות גם ביחס למגפת הקורונה. זה יכול גם לא לקרות, כלומר: היא לא תיעלם מעצמה. 






יום ראשון, 11 באפריל 2021

טיפול במשבר: מי אחראי?



השאלה בכותרת היא שאלה מהותית שיש לה השלכות מעשיות על אופן ההיערכות למשבר (Preparedness), אופן הטיפול במשבר (Response Phase) ועל שלב ה-Adaptation שאחריו


לכאורה, ברור שמדינות הן אלו שצריכות לטפל במשברים קשים העלולים לפגוע באזרחיהן. בדרך כלל, למדינות יש יותר משאבים ויותר יכולות לפעול מאשר לאזרחים בודדים או לארגונים וולונטריים. 

בפוסט קודם התמקדתי במה שנדרש ממנהיגי מדינות בזמן משבר. שלושה דברים מהותיים נדרשים מהם: שקיפות, אחריות וסטנדרט אתי גבוה.


הניאו ליברליזם דוגל בהפחתת מעורבות ואחריות הממשלה. ממאמר שפורסם ב"זמן הזה", מסתבר כי התפיסה הזו דוגלת גם בצמצום אחריות ממשלות במקרה של אסונות כמו אסונות טבע חמורים ופיגועי טרור


לא מדובר רק בהיבט הכלכלי. מדובר גם בשלב הטיפול במשבר. 

המאמר "הבטחת החוסן והאסון העתיד לבוא", שנכתב על ידי פרופ' ז'וזה ברונר וד"ר גליה פלוטקין עמרמי, דן במושג החוסן ובשימוש בו במדינת ישראל בהקשר של מתקפות טרור ואיומי טרור.


אמנה חברתית חדשה


החוקרים מתארים אמנה חברתית חדשה שנוצרה בהשפעת הניאו ליברליזם. 

המדינה מצמצמת את מעורבותה בשלבים של הטיפול באירועי אסון ובשלב הלקחים שאחריו אבל הצמצום הזה מחייב אותה להשקיע יותר בהיערכות שלפני אירוע אסון


המושג חוסן (באנגלית:  resilience) מתאר יכולות נרכשות טובות יותר של אזרחים להתמודד בכוחות עצמם עם משבר.

המאמר מתמקד בתוכניות ואסטרטגיות החוסן במדינת ישראל בהקשר לסכסוך עם מדינות שכנות וארגוני טרור. 

דגש מיוחד הוא על תוכניות החוסן הפסיכולוגי של ילדים. לדברי כותבי המאמר, אין מדינה אחרת בעולם שמשקיעה כל כך הרבה בתוכניות חוסן בבתי ספר. 

כמובן שתנאי הכרחי ליצירת חוסן לילדים הוא חוסן של מבוגרים בסביבתם, לפיכך התהליך מתחיל בתוכניות חוסן למורים ולמרות.

יום רביעי, 17 במרץ 2021

האם קרובים ומקורבים למנהלים ולפוליטיקאים מהווים סיכון?



הסיכונים בקבלת החלטות של מנהלים, ובכלל זה פוליטיקאים בכירים, ידועים. פחות ידועים סיכונים הנובעים מהשפעת אנשים המקורבים להם, כגון: יועצים, מזכירות וקרובי משפחה על קבלת ההחלטות של המנהלים. 

כבר דנתי בנושא של סיכוני קרובים (לא קרובי משפחה במקרה ספציפי זה), בהקשר של סיכוני אבטחת מידע הקשורים במזכירות של מנכ"לים. שם המוקד היה בחשיפת המזכירות למידע עסקי, שספק אם יש להן הרשאה לראות אותו. 

ההקשר הנוכחי כולל כמובן את ההרשאה לצפייה במידע אבל ההקשר הוא רחב יותר משום שהוא כולל השתתפות בתהליך קבלת ההחלטות. 

ה-trigger לכתיבת פוסט זה הוא נושא שעלה לכותרות בימים אלה: האם יש חוזה בין בני הזוג נתניהו על פיו גברת נתניהו שותפה לתהליכי עבודה מדיניים ומינויים לתפקידים שהם בסמכות ראש ממשלה?


הרקע

בעקבות פרשת הקלטת הלוהטת הועלו טענות שנחתם הסכם כזה בין בני הזוג נתניהו.


הטענות והתגובות כפי שהן מצוטטות בויקיפדיה

אצטט את מהות הטענות כפי שהן מופיעות בויקיפדיה.

הפרשה שככה, ואוזכרה מדי פעם על ידי עיתונאים ורכילאים לאורך השנים בשולי הדיון הציבורי. ב-8 במרץ 2021, התפרסם סרטון באתר יוטיוב, ובו רואיין דוד ארצי[5], שהיה בעברו המשנה למנכ"ל התעשייה האווירית, בידי העיתונאי לשעבר דן רביב. תוכני הסרטון עוררו עניין רב, והוא צבר כ-290 אלף צפיות בתוך כארבעה ימים בלבד. בסרטון, ארצי סיפר כי שנים אחדות לאחר אירועי פרשת הקלטת הלוהטת, פגש בנסיבות עסקיות את עורך הדין דוד שמרון, שמסר לעיונו חוזה שערך בין בנימין לשרה נתניהו. ארצי טען שהחוזה נחתם על רקע פרשת הקלטת הלוהטת, ובו הוסכם כי שרה נתניהו תהא מעורבת במינוי תפקידי הרמטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ, ותהא שותפת סוד לענייני ביטחון מדינת ישראל. עוד נאמר כי הפרתו של החוזה תוביל להעברתו של הרכוש המשותף של בני הזוג לבעלותה הבלעדית של שרה נתניהו[6].

דוד ארצי חזר על סיפורו וגרסתו בפרטיהם המלאים ימים לאחר מכן, בריאיון לעיתונאי דן מרגלית[7], ובראיון שנתן לתוכנית הרדיו של גולן יוכפז וענת דוידוב ברדיו 103FM[8]. בראיון הרדיו הרחיב ארצי את גרסתו, באומרו כי בתקופה האחרונה (לפני הריאיון) נפגש שוב עם שמרון, והאחרון ניסה לשחדו, לכאורה כדי למנוע ממנו לחשוף את הדברים שידע וחפץ לספר. ארצי סיפר "שדחה את הצעת השוחד". בראיון הרדיו אמר ארצי כי נבדק באשר לטענותיו בשתי מכוני פוליגרף עצמאיים, ובשניהם נמצא דובר אמת[9]. העיתונאי בן כספית הגן על טענותיו של ארצי ותמך בהן[9][10][11].

בתגובה לראיונותיו של ארצי, הודיע שמרון : "תוגש נגד מר ארצי תביעת דיבה. גם הדברים הנטענים כאן הם שקר נתעב. לאיש כנראה אין גבולות". בהזדמנות אחרת הגיב שמרון: "מעולם לא ערכתי הסכם כזה לבנימין ולשרה נתניהו, לא ראיתי הסכם שמישהו אחר ערך, וממילא לא הראיתי הסכם כזה לאיש". תגובה נוספת הגיעה מלשכתו של בנימין נתניהו:  "שקר מוחלט וממוחזר שיטופל משפטית" "


רקע נוסף 


טענות הקשורות לנושא שנתקלתי בהן:


1. בכלי תקשורת נאמר כי מר דוד ארצי עבר שתי בדיקות פוליגרף ונמצא דובר אמת. לאחת מהן נלקח על ידי העיתונאי בן כספית. 


2. מר ארצי אמר שהוא מוכן שיגישו נגדו תביעה משפטית. במקרה כזה יזמן כעדים את מר ואת גברת נתניהו.


3. מועמדים אחרים לתפקידים ביניהם קציני צבא טענו שהגיעו לראיון עם מר נתניהו בהקשר של מועמדותם לתפקיד. לדבריהם גברת נתניהו ישבה ביחד עם מר נתניהו בראיון. קצת אחרי תחילת הראיון מר נתניהו קיבל שיחת טלפון והתנצל שהוא נאלץ לעזוב וגברת נתניהו המשיכה בראיון. 

אציין כי לפחות שניים ממעלי הטענות הלאה אמרו אותן תוך ציון שמם המלא והם חשופים לתביעה במקרה שאין אמת בטענותיהם.


מה אני מנסה לעשות בפוסט זה?


ראשית ברצוני להגיד באופן חד וברור מה אני לא מנסה לעשות בפוסט?

יש שתי גרסאות מנוגדות האחת טוענת שיש הסכם כזה והאחרת טוענת שזו השמצה חסרת בסיס. 

אינני מנסה להביע דעה או לנקוט עמדה ביחס לשאלה איזו מהגרסאות נכונה. 

אני מנסה לבחון את הנושא מזווית של ניהול סיכונים בהתייחסות לשני Scenrios (תסריטים). 

תסריט 1: יש חוזה כזה והטענות נכונות באופן בסיסי.

תסריט 2: אין חוזה כזה והטענות שקריות.


נדמה לי שאין חולק על כך שיש סיכונים מהותיים במעורבות של קרובים ומקורבים בכלל ותחת חוזה כזה, אם אכן קיים חוזה, בפרט.


תסריט 1: יש חוזה כזה 


אם יש חוזה כזה, המשמעויות העיקרות הן:


1. אין שקיפות

על פי מחקר שנעשה מטעם ארגון ה-OECD ועוסק בניהול משברים קשים, האזרחים מצפים מהמנהיגים שלהם לשלושה דברים עיקריים: 

א. שקיפות (Transperency)

ב. אחריות (Responsibility)

ג. סטנדרט אתי גבוה (High Standard of Ethic)

ראש הממשלה חייב היה לגלות לציבור, שזהו המצב וההחלטות מתקבלות במסגרת האילוץ הזה. במשך מספר שנים רב הוא הסתיר את זה מהציבור.

לא הייתה שקיפות. הציבור לא יודע שיש מישהי נוספת שמקבלת אחריות.


2. חריגה ממה שמותר לו

אין לראש ממשלה מנדט לחלק תפקיד, שהוא נבחר אליו עם מישהי שלא נבחרה.


3. שיתוף מידע רגיש עם אדם שאינו צריך לדעת אותו

אשתו של ראש הממשלה מקבלת מידע רגיש שאינה צריכה לקבל. המידע עלול לדלוף. 


4. איכות קבלת ההחלטות

במודל כזה קבלת ההחלטות של ראש ממשלה תחת חוזה מאיים טובה הרבה פחות מקבלת החלטות במצב רגיל. 

במודל כזה גם מי שאין לה ניסיון וחשיפה למקורות כמו לראש הממשלה שותפה לקבלת החלטות. 


אחזור שוב, איני טוען שזהו המצב האמיתי. אבל אם הסצנריו הזה מתאר את המצב האמיתי, אזי היום 17 במרץ 2021 שישה ימים לפני הבחירות ראש הממשלה חייב להתפטר ולהסיר את מועמדותו לתפקיד ראש הממשלה. 


תסריט 2: אין חוזה כזה 


אם אין חוזה כזה ואפילו לא משהו כתוב וחתום שדומה לחוזה, אז יש אנשים שהעלילו עלילה על בני הזוג נתניהו צריכים להיתבע על ידם בתביעה משפטית. 

גם במצב שבו ראש ממשלה מתפקד תחת עלילה חסרת שחר יש סיכונים של פגיעה באיכות קבלת ההחלטות שלו.

יש סיכונים בפגיעה בתדמית שלו בארץ ובמדינות אחרות.

במקרה כזה על בני הזוג נתניהו למהר לתבוע אותם בבית משפט. הרשעתם של מעלילים תסלק את העננה מעל ראש הממשלה ורעייתו. 

חשוב לא רק להגיד שתוגש תביעה כזו, אלא להגיש אותה מיד.

אם לא תוגש תביעה במועד קרוב, אפשר יהיה לשער שהאיום בתביעה ו/או הגשת תביעה ומחיקתה הם תביעת השתקה.







יום שבת, 20 בפברואר 2021

הבדלים מגדריים בניהול סיכונים

 

מקור התמונה: ויקיפדיה


בתקופה האחרונה פרשו מתפקידם שני ראשי מדינות מובילות בכלכלה העולמית, דונלד טראמפ נשיא ארה"ב ואנגלה מרקל הקנצלרית של גרמניה.


דונלד טראמפ


טראמפ לקח סיכונים גדולים כנשיא ארצות הברית. כך למשל, לא ייחס סיכון לקורונה ופעל באופן אישי תוך התעלמות מהסכנה. הוא גם הנחה את אזרחי ארצות הברית להתעלם ממנה. דוגמה אחרת הוא האופן בו קרא לתומכיו להילחם בתוצאות הבחירות, שהביאו לבחירתו שלן ג'ו ביידן לנשיא.

 להערכתי, בחינת התנהלותו לאורך כל הקריירה שלו,  מראה נכונות לקחת סיכונים גדולים ולא מחושבים.


אנגלה מרקל


מרקל הייתה מנהיגה צנועה ואחראית שעשתה כמיטב יכולתה על מנת לדאוג לאזרחי המדינה שלה וגם לאזרחי מדינות אחרות. 

הצניעות האישית שלה הזכירה את העבר הרחוק בישראל, שבה היו מנהיגים פוליטיים צנועים משני צידי המפה הפוליטית, למשל: דוד בן-גוריון שגר בצריף בקיבוץ בנגב, הנשיא יצחק בן-צבי שדחה הצעה לבניית בית הנשיא ואמר שהוא מעדיף להתגורר בצריף, מנחם בגין שסרב לקבל מתנות ויצחק שמיר.  

מרקל ניהלה היטב את הסיכונים של גרמניה והשפיעה גם על ניהול הסיכונים של מדינות האיחוד האירופי.


משבר הקורונה


משבר הקורונה אינו רק משבר בריאותי הוא משבר רב ממדי. הוא כולל כמובן משבר כלכלי חמור ומשברים בתחומים רבים נוספים. 

מדינות מפותחות שונות נמצאות במצב התחלתי שונה: יש מדינות מבודדות ויש מדינות המוקפות במדינות אחרות שאזרחים עוברים מצד לצד של הגבול, לפעמים אפילו כחלק מעבודתם. כך שההשוואה בין מדינות אינה פשוטה כלל ועיקר.

על אף הקשיים בהשוואה, מחקרים מראים שמדינות כמו ארה"ב (בתקופת טראמפ), ברזיל וישראל, שבראשן עומדים גברים הממוקדים בעצמם, נכשלות בטיפול במשבר ומדינות שבראשן נשים (ניו זילנד, דנמרק וגרמניה) מנהלות טוב יותר את המשבר. 

מה שמביא אותי לנושא העיקרי של פוסט זה: הבדלים מגדריים בניהול סיכונים.


הבדלים מגדריים בניהול סיכונים


ספרו של ד"ר גדעון בן-נון, מנכ"ל אג'יו, "הסיכון שומר הראש שלנו" עוסק בניהול סיכונים. את המסגרת התאורטית הכללית הוא מייחס לתחום של ניהול סיכונים בהשקעות בשוק ההון. 

ד"ר בן-נון כותב, שמחקרים מראים, שגברים נוטים לקחת יותר סיכונים מנשים. הטענה שלו מגובה בהפניות למחקרים ספציפיים. 

ההשלכות של ההבדלים המגדריים עשויות לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של הקשרים, למשל: סגנון ניהולי, שכיחות תאונות דרכים (חברות הביטוח בישראל גובות סכומים נמוכים יותר מנשים בביטוח רכב משום שהן מעורבות פחות בתאונות דרכים), דפוסי השקעה בבורסה ואפילו אולי בתוחלת החיים הגבוהה יותר של נשים. 


שנאת סיכון ורעב לסיכון


אופן ניהול סיכונים, בכלל, מושפע מהרעב לסיכון לעומת שנאת הסיכון.

מי ששונא סיכון ייקח פחות סיכונים. 
מי שרעב לסיכונים,  אבל פועל באופן מושכל, עשוי להרוויח יותר אבל גם עלול להפסיד יותר. סיכוי עשוי לבוא ביחד עם סיכון

רעב לסיכון ושנאת סיכון הן חלק מרצף. בקצה אחד אנשים שייקחו סיכונים קיצוניים ובקצה השני כאלה שיימנעו לחלוטין מכל סיכון, שהם יכולים להימנע ממנו. 

הטענה היא שבאופן ממוצע נשים קרובות יותר לקצה של שנאת סיכון וגברים קרובים יותר לקצה של לקיחת סיכונים. 

מגדר והשקעות בשוק ההון


לטווח זמן ארוך מי שנמנע מלקיחת סיכונים מרוויח פחות.
כמובן, אין מדובר בלקיחת סיכונים לא סבירים

מהפרספקטיבה של מי שנתן מספר רב של יעוצים בכלכלת המשפחה ראיתי את ההבדל, שנמצא במחקרים, בין ניהול כספים על ידי נשים לבין ניהול כספים על ידי גברים. 
כמובן, שלא ניתן לבצע הכללה על כל הנשים או על כל הגברים אבל בהחלט ראיתי הבדלים בדפוסים. 
בפסקה זו אתייחס לכמה מההבדלים שראיתי.

המעורבות שלי בהקשר של השקעה בשוק ההון



אינני יועץ מוסמך לשוק ההון ולכן אני נמנע מהמלצות במה להשקיע. 

לעומת זאת אני עושה כמה דברים אחרים:

1. מסביר באופן כללי על מכשירי השקעה שונים.

2. מתייחס לעומק למרחב שבין ניהול עצמי מלא של הכספים לבין העברת מלוא האחריות על ניהול הכספים לגורם מקצועי.
אני מסביר לנועצים שיש קשר בין מידת המיומנות ומידת העניין שלהם בשוק ההון לבין האופן שבו הם מנהלים את הכסף.

אם אין לך עניין והבנה בשוק ההון ולא תעקוב אחרי מה שקורה שם, תן למקצוענים לנהל לך את הכסף.
אם אתה יודע, מתעניין ועוקב, אתה יכול לבחור גם באפשרויות ומכשירים פיננסיים שבהם נדרשת יותר מעורבות.

3. מלווה אותם לפגישה אם מישהו או מספר אנשים שונים עם הסמכה בתחום של השקעה בשוק ההון. 
היתרונות בנוכחות שלי בפגישה הם:

א. אני יודע הרבה יותר מהמומחה על היחיד או המשפחה ממידע שהוצג לי במהלך היעוץ בכלכלת המשפחה. 
לא כל מודל השקעות סביר או טוב מתאים לכל אחד. לאחר פגישה אני יכול לדבר עם היחיד או המשפחה ולקשר בין מה שהוצע לו לבין המידע, לפעמים מידע חסוי, שקיבלתי במהלך הייעוץ.

ב. אני נותן פרספקטיבה רחבה יותר
אני מתאר גם גישות שונות מגישת המומחה של מומחים אחרים. לפעמים אגיד לנועצים שרוב המומחים  מסכימים איתו. לפעמים אתאר גם גישות אחרות ומהות המחלוקת בין המומחים.

ג. אין לי אינטרס
ליועץ ההשקעות עשויים להיות אינטרסים. יתכן שבהשקעה מסוימת הוא ירוויח יותר מאשר בהשקעה אחרת.
זה לא בהכרח יהפוך אותו למוטה, אבל אם אין שקיפות מלאה אני מספק את השקיפות הזו.

נשים: לתת למקצוענים לנהל את הכסף 


אחד מהדפוסים השכיחים אצל נשים הוא לתת למקצוענים לנהל את הכסף במקומן.
לרוב יש פחות סיכונים כאשר מקצוען מנהל את הכסף במקומכם. 
יש לזה גם מחיר: "אין ארוחות חינם" באופן ישיר או באופן עקיף המקצוען או הארגון בו הוא עובד מקבל עמלה.


אצל גברים, נתקלתי יותר בניהול עצמי של חלק או כל הכסף. 

נשים: לתת לבן הזוג לנהל את הכסף


במרבית המשפחות או הקשרים הזוגיים בן הזוג הוא שמנהל את הכסף. 
לא בהכרח הוא זה שמבין יותר או מבין בכלל. 
כשאישה נותנת לבן הזוג לנהל את הכסף היא מקטינה סיכונים.

אין סיכון שתטעה בהשקעה וכתוצאה מהטעות שלה יפסידו כסף.
אין סיכון שההשקעה לא תצלח גם אם היא פעלה באופן הטוב ביותר ואז בן הזוג ו/או בני משפחה אחרים יאשימו אותה, על לא עוול בכפה, בכישלון.

לפעמים מאחורי ההימנעות מהסיכון מסתתר סיכון גדול יותר: כשהבעל אינו מבין בשוק ההון הוא עלול לקבל החלטות גרועות במיוחד. 
שיתוף האישה בהחלטות היה עשוי למזער או לכל הפחות להקטין נזקים. 

במקרה קונקרטי שאלה אותי אישה על השקעות הכספים שלהם. הסברתי לה, שלדעתי לא נכון לשים את מרבית הכספים בהשקעה במניה של חברה אחת. הסברתי לה שמדובר בחברה שהייתה בעבר חברה מצוינת אבל העולם משתנה במהירות והחברה בקשיים. 

הצעתי לה שיפנו ליועץ השקעות. התשובה הייתה שהבעל מאמין בחברה ולכן הם ימשיכו בדפוס ההשקעה הזה.
בדיעבד, זו הייתה תשובה שעלתה להם הרבה מאוד כסף.

נשים: להיצמד לגורם שהן מכירות


במעבר מניהול של מומחה אחד שכבר מכירים לניהול כספים על ידי מומחה אחר עלול להיות סיכון. 
הציפיות מהמומחה המוכר ברורות וידועות. מהמומחה החדש לא בהכרח יודעים למה לצפות.
כמובן שבמעבר לניהול כספים על ידי מומחה אחר יש גם סיכוי לניהול טוב יותר ויש גם לפעמים תשלומי עמלות נמוכים יותר.

נתקלתי יחסית ביותר מקרים של נשים שנצמדו לגורם שניהל את כספן, על אף שהראתי להם יתרונות בולטים לניהול באמצעות גורם אחר.

בלא מעט מקרים הגורם המוכר היה סניף הבנק שלהן. שם יש יועץ השקעות. 
דעתן לא השתנתה גם כשהסברתי להן את ההבדל: בהסכם שחתמו עם הבנק כתוב שהן מנהלות את הכספים והבנק רק מייעץ. כמו רבים אחרים הן חתמו בלי לקרוא. 
גורמים אחרים כמו מנהלי תיקים חותמים על הסכם שהם מנהלים את הכסף ולא הלקוח. הלקוח רק קובע מדיניות (למשל: רמת הסיכון) באמצעות טופס עליו הוא חותם.

נשים: בחירת רמות סיכון נמוכות


כשאני מסביר ללקוחות בכלכלת המשפחה את הנושא של רמת סיכון בהשקעה, שבתקופות שונות מהתקופה המטורפת הנוכחית, רמת סיכון גבוהה יותר (לא באופן קיצוני כמובן) נותנת גם סיכוי לרווח גדול יותר, הן נוטות יותר להיצמד לרמת סיכון נמוכה, למשל:
מרבית או כל ההשקעה היא בפיקדונות, תכניות חיסכון בבנק ואג"ח. 

השורה התחתונה


נשים נוטות לקחת פחות סיכונים מגברים. 
עלול להיות מחיר כבד לסיכונים גדולים מדי. 
עלול להיות מחיר כספי משמעותי להימנעות מוחלטת או כמעט מוחלטת מסיכונים.


החוכמה היא למצוא את האיזון הנכון. 
בהקשר של השקעות כספים, האיזון הזה עשוי להשתנות בהתאם למצב ולמאפיינים האישיים והמשפחתיים הספציפיים.

אין מטה קסמים: גם אם בחרתם באיזון נכון בין סיכון לסיכוי לא תמיד זה יצליח.